(בסרטון: קטע מהסרט "תרצה אתר - ציפור בחדר", באדיבות yes דוקו והיפרמדיה)
המשוררת, הפזמונאית, סופרת הילדים והמתרגמת תרצה אתר ז"ל נולדה היום (27 בינואר) לפני 75 שנים ולרגל המאורע וואלה! תרבות חושף שני פזמונים גנוזים של היוצרת האגדית שרואים אור לראשונה. כשנפגשתי השבוע עם בנה, המוזיקאי, היוצר והזמר נתן סלור, והוא פתח בפני קלסר ישן, קשה היה שלא להתרגש ממראה הדפים המצהיבים עם השירים, מילים מודפסות ולצדן תיקוניה בכתב יד. בשני השירים ניכר הקסם האדיר והמוכר של יצירת אתר, והם ראויים להצטרף לקאנון המולחן של היוצרת. בנוסף, אנו מפרסמים צילומים נדירים של אתר שהינם, כמו שני הפזמונים הגנוזים, באדיבות משפחת סלור.
"הפזמונים נוצרו בשנות השבעים. באחד מהם יש משהו מאוד עתידני, בשני התרפקות על העבר, ושני השירים מאוד אקטואליים להיום", אומר לוואלה! תרבות בנה, המוזיקאי, היוצר והזמר נתן סלור. "השיר 'באמצעות לווין' מדבר על הקדמה, על תקשורת באמצעות לווינים, ואני חושב שיש בו משהו שחוזה את העתיד. בשנות השבעים התפלאו שיש טלפון וטלוויזיה. 'לא חלמו גם הנביאים שיהיו אלילים כאלה'. אז היה רק ערוץ 1. מאז זה החמיר, והיום רוב האלילים הם דמויות מהטלוויזיה. הנביאים לא חלמו שמי שזוכה בתוכנית ריאליטי יהיה גיבור תרבות היום. פעם גיבורי התרבות היו גם משוררים ושחקני תיאטרון. השיר מעלה את ההשתעבדות לתקשורת. מול זה מתואר המשורר, כדמות מהעולם הישן, יכול להיות שהיא התכוונה לאבא שלה. בעוד שהשיר 'באמצעות לווין' הוא מאוד עתידני, השיר 'איך היה' מדבר על העבר. כבר אז, בשנות השבעים, היתה התרפקות על העבר, על הסרפן, על שירים במקהלה. השיר מדבר על הנעורים שתמו. על פעם. 'ומכאן צמח הזמר: איך היה'. יש בשיר הזה משהו ארס פואטי, השיר מדבר על עצמו".
הפזמון הגנוז "באמצעות לווין" שכתבה תרצה אתר
"שני השירים עוסקים ביחס אל העבר ואפשר להרגיש בהם את המתח בין נוסטלגיה לבין חיוב של ההווה", אומרת לוואלה! תרבות שירה סתיו, מרצה לספרות באוניברסיטת בן גוריון שחקרה את יצירתה של תרצה אתר. "הרקע לשיר 'באמצעות לוויין' הוא כנראה הכניסה של מכשירי טלוויזיה אל מרבית הבתים הפרטיים בשנות השבעים והפיכתם לבילוי משפחתי ותרבותי חדש ונפוץ. עולה ממנו ביקורת על כך שהצפייה המשותפת בטלוויזיה הפכה לתחליף לקשר אנושי בלתי אמצעי בין אדם לאדם, וממלאים אפילו את מקומה של הדת ('העם רואים את הקולות' הוא ביטוי שנקשר למעמד הר סיני). כל זה מנוגד לתפקיד הנושן של המשורר, שמשמר עדיין תווים אהובים של קול, נוכחות ומסר. הדבר המפתיע כאן הוא השימוש של אתר בציטוט ישיר מאחד השירים הידועים ביותר של ת"ס אליוט, 'שיר האהבה של ג' אלפרד פרופרוק': 'בחדר נשים מהלכות כה וכה / מדברות על מיכאלאנג'לו'".
"השיר השני, 'איך היה', קשור גם הוא במעבר מן העבר אל ההווה ובגעגועים אל העבר", מוסיפה סתיו. "אבל היחס אל העבר הוא כפול, משום שהזיכרון שלו גם מצער ומעורר עצב אך יש בו גם מתיקות נעימה. ולכל אורך השיר יש דו משמעות באשר לחוויה שההיזכרות הזאת מעוררת, כי זה נותר לא ברור האם העצב והצער נובעים מהקושי שהיה בעבר או מכך שהעבר הזה אבד ללא שוב, כמו הנעורים".
הפזמון הגנוז "איך היה" שכתבה תרצה אתר
תרצה אתר היא בתם של המשורר נתן אלתרמן ושל השחקנית רחל מרכוס והיתה לאחת מנשות התרבות האהודות, המרתקות והאניגמטיות ביותר שחיו בישראל. אתר חיברה ספרי ילדים רבים, הידוע מכולם הוא "האריה שאהב תות", ומאות שירים ופזמונים, רבים מהם הולחנו וזכו להצלחה גדולה, כמו "שבת בבוקר" בביצועו של אריק איינשטיין, "אהבתיה" בביצועו של שלמה ארצי, "שקרים קטנים" בביצוע יהודית רביץ, "אני חולם על נעמי" בביצוע חדווה ודוד, ו"בלדה לאשה" בביצועה של נורית גלרון. הקריירה העשירה שלה כללה גם תרגום מחזות, משחק בתיאטראות וביצוע שיר מפורסם, "אליפלט", כששירתה בלהקת גייסות השריון. בגיל 36 נהרגה לאחר שנפלה מחלון ביתה שבקומה השישית.
"בשיר 'איך היה' ישנה התרפקות על העבר, וגם להתעסק בתרצה אתר זו התרפקות כזאת. זה דבר מאוד מרגש, ש-38 שנה אחרי מותה מתעניינים בה כל כך", אומר נתן סלור. בתקופה זו נראה כי יצירתה ודמותה של אתר זוכים לתחייה מחודשת, שבאה לידי ביטוי בין השאר בסרט התיעודי "תרצה אתר ציפור בחדר" של הבמאי ארי דוידוביץ' שיצא לפני מספר חודשים. "זה מסוג הסרטים שיישארו איתנו הלאה", אומר סלור. בנוסף, בשנה שעברה הוכרז על כוונה להפיק סרט עלילתי על אתר, ששמו "פרחי בר באוקטובר" שתכתוב ותביים דינה צבי ריקליס, ובו נינט טייב עשויה לגלם את דמותה של אתר. במקביל, נמשך המופע "תרצה אתר - בלדה לאשה", בו מבוצעים פזמונים מוכרים של אתר לצד קטעי פרוזה של אתר וסיפורים מאחורי השירים, בהשתתפות בנה נתן סלור, אסנת זיביל, אורית פלג ואיתי אורן. "הדמות של אמא עדיין מסקרנת. השירים המולחנים שלה ממשיכים לחיות. הרבה אנשים שבאים למופע מופתעים ואומרים: מה, 'שבת בבוקר' זה שלה? מה, 'אהבתיה' זה שלה?".
- השירים האלה מודפסים ועליהם תיקונים בכתב יד. זה היה האופן שבו נהגה לכתוב אמך? ואילו הרגלי כתיבה נוספים היו לה?
"כן, כך קרה פעמים רבות. מבחינת אמי היה הבדל בין כתיבת שירה, שזה לכתוב בשעות לא שעות, מתוך הלב את מה שהיא מרגישה, לכתיבת פזמונים שזו היתה עבודה לכל דבר, לשלמה ארצי, ליהודית רביץ, לחווה אלברשטיין ולכל מי שפנה. לפעמים כתבה פזמונים ועליהם נוצרו לחנים, ולפעמים היתה קודם מקבלת מנגינות ועליהן כתבה מלים ממש בתוך דקות ספורות. שמעתי כמה סיפורים ששירים כמו 'אני חולם על נעמי', 'אהבתיה' 'הנער עם הבנג'ו' ואחרים שהפכו ללהיטי-על היא כתבה ממש תוך דקות. לפעמים היא גם כתבה הוראות למלחין, למשל למעבר מוזיקלי, כמו באחד השירים שמופיעים כאן, כשכתבה 'ללל'".
- מה התדמית השגויה ביותר אודות אמך?
"אנשים אומרים שמדובר באשה דכאונית, לירית, פיוטית, שיושבת ספונה בביתה, כותבת שירים, לא יוצאת מהבית ונמצאת בדכדכת אינסופית. מה שאנחנו, אחותי ואני, חווינו כילדים זאת אשה מלאת אנרגיות, מצחיקה, שלפני השינה שואלת על מה אני רוצה שהיא תכתוב לי שיר והיא כותבת לי שירים בהזמנה. יש אנשים שאומרים, ואמרו את זה במספיק כתבות, 'בשנים האחרונות לא יצאה מביתה'. זאת בשעה שהיא כל יום היתה מוציאה אותי מהגן. אנחנו יצאנו כל יום מהבית, היו כל מיני בילויים משותפים, סרטים, נסיעות לפה, נסיעות לשם. נסעה איתנו לחוות סוסים בשבת, אחותי רכבה על סוסים מגיל 5. וזה לא קיים בתודעה הציבורית".
- לו אמך היתה נשארת בחיים, איך היו נראים חייה היום, בגיל 75? האם יוצרת "אהבתיה" היתה מרבה ללחוץ על "מחבבת" בפייסבוק? נענית לבקשת עיתון יומי לכתוב שיר עם סמלי האימוג'י בוואטסאפ? או שהיתה ממשיכה להסתייג מהתקשורת כפי שעשתה זאת בשיר הגנוז שחשפת בפנינו כאן?
"שאלה מעניינת, אני לא יודע להגיד לך. תראה, אני רואה את החברות שלה ונשים בנות גילה, למשל חווה אלברשטיין, ואני לא רואה שהן כל כך מרושתות. מצד שני, אורה טבת ממשפחתי שעברה את גיל ה-70 חזק באינסטגרם ובוואטסאפים. אלברשטיין אמרה שלדעתה אם אמי היתה נשארת בחיים, עם השנים היא היתה שרה את שיריה. הרי אמא שרה בלהקה הצבאית את 'אליפלט' אבל לאחר מכן לא שרה. אני מתאר לעצמי שאם היתה חיה היום היא היתה די קולית".
תמונות נדירות נוספות של תרצה אתר (באדיבות המשפחה. צילום רפרודוקציה: ראובן קסטרו)
המופע "תרצה אתר - בלדה לאשה", המגיש משיריה המולחנים של תרצה אתר וכן קטעי פרוזה מתוך כתביה, יתקיים מחרתיים (שישי 29 בחודש) ב-12:30 ב"קפה תיאטרון" של תיאטרון הקאמרי בתל אביב, ובאותו יום ב-21:30 במלון האמנויות "אלמא" בזיכרון יעקב. במופע משתתפים בנה נתן סלור, אורית פלג, אסנת זיביל ואיתי אורן.
הסרט "תרצה אתר - ציפור בחדר" של ארי דוידוביץ' המביא את סיפור חייה ומותה של אתר מוקרן בימים אלו בסינמטקים ברחבי הארץ.