חושבים פעמיים: סופרים ואנשי רוח מגיבים לזכייתו של דילן בנובל

הסופר סלמאן רושדי, זוכה פרס מאן בוקר, חושב שבוב דילן בהחלט ראוי לפרס. "מאורפאוס ועד פאיז, פזמונים ושירה היו קשורים ביניהם בקשר הדוק," צייץ רושדי בחשבון הטוויטר שלו, "דילן הוא ממשיכה המבריק של מסורת מספרי הסיפורים. בחירה נהדרת". גם הסופרת ג'ויס קרול אוטס, שבעצמה נמנית על המועמדים הקבועים לקבלת הפרס, בירכה על הבחירה בדילן. "[זו בחירה] מקורית ומעוררת השראה," צייצה קרול אוטס, "המוזיקה והמילים המכשפות שלו תמיד נדמו לספרות, במובן העמוק של המילה".

סופר הפנטזיה פיליפ פולמן, ששמח גם הוא על הבחירה בדילן, הוסיף כי ייתכן שהבחירה הזו תפתח פתח לזכייתם של סופרים שכותבים בז'אנרים החורגים ממה שנחשב ל"ספרות יפה", כמו למשל ז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני. סטיבן קינג, מגדולי סופרי המתח והאימה, צייץ: "אני נרגש מכך שבוב דילן זכה בנובל. דבר מצוין ונפלא בתקופה של רדידות ועצבות".

אל הסופרים המברכים הצטרפו גם לא מעט סופרים ואנשי תרבות ישראלים כמו מתן חרמוני, אודי שרבני, אביב גפן, גואל פינטו, בועז כהן וערן סבאג, שפרסמו סטטוסים וציוצים נרגשים ברשתות החברתיות, ואפילו פניה עוז זלצברגר – סופרת, חוקרת ובתו של המועמד הנצחי לנובל, עמוס עוז, הצטרפה למברכים כשקישרה לשיר של דילן וכתבה: " לבוב דילן באהבה מהדורות הצעירים של משפחת עוז. דונ'ט ת'ינק טווייס, איט'ס אולרייט!". ואיך אפשר בלי תגובה מנשיא ארה"ב ברק אובמה שטען כי דילן הוא אחד המשוררים האהובים עליו.

אולם לא כל אנשי הספרות חושבים שבחירתו של דילן ראויה. רבים תהו לגבי הבחירה בדילן, שהתפרסם כמוזיקאי וכפזמונאי, לקטגוריית פרס נובל לספרות. "אני מעריץ של דילן," צייץ הסופר אירווין וולש, "אבל הבחירה בו היא יוזמה נוסטלגית שיצאה מפרוסטטות מעופשות של היפים קשקשנים וסנילים". הסופרת ג'ודי פיקו היתה עדינה יותר, ולצד הברכות לדילן כזוכה פרס נובל לספרות, תהתה אם יש סיכוי שהיא תזכה בגראמי.

הסופר גארי שטיינגרט התייחס גם הוא בציניות לבחירה במוזיקאי כזוכה פרס נובל לספרות, כשצייץ: "אני לגמרי מבין את הבחירה של ועדת נובל. לקראו ספרים זה קשה". גם בישראל נשמעו עמדות דומות, כמו למשל מבקר הספרות מוטי פוגל שצייץ "מת על בוב דילן, ככותב וכזמר. בחירה מטומטמת."; או העיתונאית מיה סלע שצייצה "אולי זה סימן לשקיעת הספרות #בוב דילן" והוסיפה "שנה הבאה ביונסה". העורכת והמתרגמת רנה ורבין, הדגישה בתגובה למשורר עודד כרמלי שצידד בבחירתו של דילן, כי דילן הוא אמן ראוי, אך לא לקטגוריה הספרותית: "[הוא] פשוט לא צריך להתמודד על הקטגוריה של ספרות, ועוד בתקופה שבה הספרות גם ככה קורסת".

וכשפנינו למשוררת והמתרגמת טל ניצן בבקשה לתגובה על זכייתו של דילן, היא התבדחה על בחירתו בקטגוריה הספרותית כשאמרה: "לא קראתי את ספריו האחרונים, אז מנועה מלהגיב".

בעוד שרבים מהמבקרים יצאו נגד בחירתה של הוועדה להעניק את הפרס החשוב ביותר בתחום הספרות דווקא למוזיקאי, היו גם מי שביקרו את עצם הבחירה בדילן וטענו שיש פזמונאים ומשוררים פופולריים טובים ממנו. "כמו שלא נתנו את הנובל למרסל פרוסט אלא לאנאטול פראנס המשמים, כמו שגבריאל גרסייה מרקס הקיטשי קיבל נובל ולא בורחס או קורטסאר האדירים, כך עכשיו מקבל את פרס הנובל של הסיקסטיז - באיחור צנוע של חצי מאה - דווקא בוב דילן, ולא נניח אלן גינזברג הגדול," טען המשורר והמתרגם דורי מנור בשיחה עם וואלה! תרבות. "מעצם העובדה שמעניקים פרס נובל לכותב שירים מושרים אני דווקא מרוצה מאוד," המשיך מנור, "אבל אם כבר Singer-song writer, אני לא יכול שלא לחשוב על ז'ורז' ברסאנס או על ברברה, על ולדימיר ויסוצקי או על לאונרד כהן, שכל אחד מהם הוא הרבה יותר משורר (ובינינו, גם הרבה יותר זמר) מבוב דילן. בחירה תמוהה זה אנדרסטייטמנט".

גם העורך הספרותי חיים פסח חושב שמדובר בבחירה תמוהה, וכך הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "התחרפנו קצת השבדים. לא שאני לא בעד בוב דילן. אני אוהב אותו כמו שאני אוהב את הנעורים שלי. אבל ראבק! הסופר-משורר הנחשב ביותר ב 2016? שאני אתחיל למנות?".

ולבסוף, היו גם מי שחשבו שלועדת הנובל נמאס מסופרים וחבריה פשוט החליטו לשנות כיוון. "חייבת להודות שאני די מרוצה," כתבה הסופרת והמשוררת גילית חומסקי, "הן כי מורקמי האוברייטד לא הגיע עד לנובל, והן כי ועדת הפרס גילתה מודעות עצמית מרשימה. גם הזוכה של השנה שעברה לא היתה סופרת. הם פשוט החליטו לצאת רשמית מהארון".