פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הוא היה הכת הסודית שלי": יהודה עדר כותב על בוב דילן

      "דילן כתב שירה מורכבת על בלוזים פשוטים, זאת היתה הנוסחה המנצחת שלו. הוא באמת עומד שם, בבדידות זוהרת, מעל כולם". עם זכייתו של בוב דילן בפרס נובל לספרות, המוזיקאי יהודה עדר כותב עליו

      "הוא היה הכת הסודית שלי": יהודה עדר כותב על בוב דילן
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      בוב דילן נכנס לי לוורידים מגיל צעיר מאוד. התחלתי לשמוע את בוב דילן בנעוריי בשנות ה-60, די בזמן אמת. קיבלתי תקליטים שלו דרך מתנדבים בקיבוץ כפר הנשיא. הייתי יושב בצריף החשוך של הקיבוץ, ופשוט מאזין לו. עבורי, בוב דילן זה תחושת המחאה שלו, ההתרסה שלו והמרד שהוא עורר בי. הקשבתי לו כמו אחד שעושה מדיטציה, שעות על שעות, ימים על ימים. בבחינות הכניסה ללהקת הנח"ל, דני סנדרסון, שהיה הבוחן שלי, אהב את זה שבאתי עם הוייב של בוב דילן. אפילו היה שלב שבצוות של להקת הנח"ל שרתי את אחד השירים שלו. אני חושב בדיעבד, שכמו כל אמן טוב, הוא בעצם היה בשבילי כמו שופר למה שאני חש. הוא היה הכת הסודית שלי. אני מחפש באמנות מישהו שיבטא את מה שאני מרגיש, וזה מה שהוא עשה.

      המשורר הדילני הישראלי הוא חברי מאיר אריאל. שנינו מאוד הערצנו את דילן. בפגישות ובנסיעות שלנו, ליוו אותנו השירים והמחשבות שלו. יש לו סוג של הוויה מסוימת והשקפת עולם שהיא מאוד נון קונפרמיסטית ולא מתפשרת. ועם כל זה, הוא הצליח ליצור להיטים ענקיים, כמו "Knockin' on Heaven's Door", שמאיר תרגם ל"טוק טוק טוק על דלתי מרום", שיר שזכה לגרסת כיסוי של גאנז אנד רוזס בשנות ה-90. קצת כמו עם שיריו של מאיר, ברגע שמישהו אחר ביצע את שיריו של דילן הם הפכו להיות להיטים ענקיים. הוא כתב שירה מורכבת על בלוזים פשוטים, זאת היתה הנוסחה המנצחת שלו. באלבום המופת שלו "Blonde on Blonde", שנחשב לתקליט המופת השני שלו, הוא עבר מהגיטרה האקוסטית לגיטרה החשמלית, למרות מחאת כל אוהבי מוזיקת הפולק, ורק כבש עוד יותר את העולם. בתור גיטריסט זה רגע מעורר השראה.

      בסוף היום, האלבום של דילן שהקשבתי לו הכי הרבה פעמים היה "Time Out of Mind", התקליט הראשון שלו שזכה בגראמי, ב-1998. דילן כתב שם שירים מדהימים. אחד מהם, " Not Dark Yet" שמו, נכתב בעקבות אירוע שגרם לו לחשוב שהוא הולך למות. יש בשיר את המשפט שהוא כתב שאני הכי אוהב:

      "I can't even remember what it was I came here to get away from"

      בשנות השישים שמעתי הכי הרבה את התקליט השני שלו, "The Freewheelin' Bob Dylan " , שכולל רק גיטרה, מפוחית ושירה שלו. האלבום כולל בין השאר את השירים " Blowin' in the Wind", "Masters of War" ו-"Don't Think Twice", שהפכו אותו למה שהוא.

      יהודה עדר מבצע את השיר "בשביל האהבה", על פי השיר "Make you feel my love" של בוב דילן

      הבחירה בו כזוכה פרס נובל לספרות היא הכי ראויה בעולם. אני לא חושב שיש עוד אדם שהשפיע על כתיבת שירים כמוהו. תחשבו איך הסתכלו עליו כל האמנים הגדולים שהעריצו אותו. תחשבו על הביטלס שמספרים שהם הרביצו איתו את הג'וינט הראשון. תחשבו על ברוס ספרינגסטין שאמר שהוא רוצה לכתוב כמו בוב דילן ולשיר כמו רוי אורביסון. תחשבו על כל כותב בעולם שבשלב מסוים מגיע לבוב דילן כאל מקור. סוני ושר אמרו שבשירם הידוע " I Got You Babe" הם השתמשו במילה "Babe" כי אם בוב דילן מרשה לעצמו להשתמש בזה, אז בטח שהם יכולים. תחשבו על ג'ימי הנדריקס, שהרשה לעצמו לשיר, במחשבה שאם בוב דילן שר, אז גם הוא יכול לשיר, לפי המיתולוגיה.

      אני בן 65, דילן מבוגר ממני בעשר שנים. הסתכלתי עליו כעל גאון של רעיונות, של שירים ושל נון קונפרמיזם. דילן אף פעם לא הלך בדרך הרגילה. הוא אף פעם לא התראיין בצורה נורמלית. הוא אחד שמופיע כמעט כל יום, כבר די הרבה שנים, לא בפני קהלים גדולים. יש בתוך היצירה שלו עומק אדיר של ידע ביהדות, בתנ"ך, בספרות עולמית ובשירה עולמית. הוא גם אינטלקטואל שהצליח גם לכתוב שירים פשוטים, שמגיעים לכל נפש. זו הגדולה שלו. הוא באמת עומד שם, בבדידות זוהרת, מעל כולם.