בניגוד לשחקנים האחרים בשוק הפצת הסרטים הישראלי, בנט קפלן נותר מעט בצל והרבה פחות מוכר בתקשורת מאשר האחים אדרי, בעלי יונייטד קינג וסינמה סיטי, למשל. זאת אף שמאז רכש את מניותיו של יורם גלובוס לפני כמה שנים, הוא באופן בלעדי האיש החזק מאחורי רשת גלובוס מקס, לה 12 בתי קולנוע ברחבי הארץ.
אך אולי זה עומד להשתנות בשנים הקרובות, עת מתכננת הרשת לפתוח עוד בתי קולנוע בנקודות אסטרטגיות, ומשתדלת שהם יהיו מפוארים ככל האפשר. היום (שלישי) הושק רשמית אחד כזה בכפר סבא, ומצפייה ב"מלחמת הכוכבים: רוג אחת" באחד מאולמותיו המרכזיים, אני יכול להעיד כי מדובר כרגע באחד המתחמים הכי נעימים, מרווחים ומשוכללים לראות בהם סרטים בישראל. בכל הקשור לאיכות הסאונד, התמונה וכיוצא בכך, גלובס מקס הכפר-סבאי עומד בסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר, חוץ מן העובדה המכעיסה שיש הפסקה באמצע ההקרנה.
לפני היומית הזו הזדמן לי לראשונה לפגוש את קפלן, יהודי ממוצא אמריקאי שעדיין זוכר כיצד, בזמן ילדותו בניו יורק, הלך לראשונה לקולנוע וראה את "סיפור הפרברים". הוא חובש כיפה, שומר על אורח חיים דתי וכיוון שגלובוס מקס פעילה גם בשבת, הקפיד להפקיד חלק קטן מן המניות בידי שותף גוי, המנהל את העסק ביום זה.
השיחה מתקיימת היום, כלומר ביום חול, וקפלן נראה עליז וגאה עד מאוד, בצדק יש לומר, באולמות שהשיק. "בכל תחום, ישראל תמיד יודעת איך להדביק את שאר העולם, ואז גם לעבור אותו", הוא מצהיר, "זה ככה באופניים, וזה ככה גם בקולנוע. יש כאן את בתי הקולנוע הטובים בעולם".
מישהו שספרתי לו על מעשיי היום שאל אותי "למה מקימים בתי קולנוע חדשים? מישהו עוד בכלל הולך לקולנוע בימינו?"
"זו שאלה שגם אני נתקל בה כל הזמן. אנשים לא מודעים לכך שכמות הכרטיסים הנמכרת לבתי הקולנוע בישראל כפולה יחסית למצב לפני עשר שנים. ובכל זאת, יש מיסקונספציה לגבינו, שנובעת מטעות עקרונית יותר: אנשים שלא הולכים לבתי הקולנוע, חושבים שאלה שכן עושים זאת, באים לראות סרט. זה לא נכון! אם הם היו רוצים לראות סרטים, הם היו נשארים בבית ומסתכלים באייפון. הם יוצאים לקולנוע כי הם מחפשים לצאת לחופשה קצרה".
אבל לא שוכחים לקחת אליה את הסמארטפון, ולהוציא אותו פעם ברבע שעה, בדרך כלל בדיוק ברגע בו מגלים מי הרוצח.
"אנחנו, הישראלים, לא ממושמעים, ואולי בגלל זה אנחנו עושים הכל טוב יותר. ככה זה בקולנוע ובכל מקום אחר. למה השכן שלך מוציא את הסמרטפון באמצע הסרט? מאותה סיבה שהוא חותך אותך בכביש, או בתור.
"אין מה לעשות נגד זה. תתרגל לזה. יש יוזמה בארצות הברית להקים אזורים באולם שיהיו מותרים ואסורים לסמראטפונים? נו, בארץ יהיה לזה אפקט הפוך. אם תשים שלט 'אסור להשתמש בפלאפון', זה כמו הזמנה למרד, ואסור להתגרות ככה ביהודים. אנחנו תמיד עושים ההפך".
אגב המעניין הוא כי בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, ככל שהקהל באולם מבוגר יותר, ככה הוא גם פחות ממושמע, אם להשתמש במילים שלך.
"כי ככל שאתה יותר מבוגר במדינה הזו, ככה יש לך יותר אומץ ועצמאות. אתה באת מעוני, מלחמות, אולי אפילו מהשואה, מה אכפת לך ממה שחושבים עלייך? לצעירים אולי אכפת, למבוגרים לא. אתה רוצה כותרת פרובוקטיבית בשביל האתר שלך? הדור הצעיר לא היה מסוגל לייסד את המדינה. למבוגרים, לעומת זאת, יש תעוזה וחופש, ולכן הם מוציאים סמארטפונים כמה שבא להם ולא אכפת להם".
חוץ מאשר בשימוש במכשירים חכמים, אנחנו גם מצטיינים לאחרונה ביצירת להיטים קולנועיים תוצרת בית. האם חשוב לך לחזק את התנופה הזו ולהשתמש במשאבים שיש לך כדי לקדם את הקולנוע הישראלי?
"זה לא עניין פילנתרופי. אתה חושב שרשתות אחרות מציגות סרטים ישראלים מתוך נדבנות? הן עושות מזה כסף. זה עניין עסקי מבחינתן, וגם מבחינתנו. יש הכנסות מלהיטים תוצרת בית, יש הטבות מהמדינה בשביל להקרין אותם והשיטה עובדת. אנחנו מציגים קולנוע ישראלי ונמשיך להקרין ככל שנוכל.
"עם זאת, המטרה שלי היא לעשות את מה שטוב לקהל הצופים, ומוזר בעיני שאתה אומר כי מה שהקהל המקומי רוצה זה יותר סרטים ישראלים בקולנוע. הרי אדם לא בא לקולנוע כי הוא רוצה להתגאות בתרבות שלו. הוא בא לקולנוע כדי ליהנות מסרט. אז לפעמים הוא רוצה לראות סיפור על חיילות בצה"ל אבל לפעמים הוא רוצה לראות את באטמן. סרטים נועדו לספק את הרצונות והצרכים של כל צופה וצופה, כאינדיבידואל, לא בשביל איזו גאווה קולקטיבית מדומיינת".
אמרת שאנחנו מתקדמים בהכל, גם בקולנוע, אבל לבטח טעית בנקודה אחת אנחנו מפגרים מאחורי העולם בכל הקשור לפופקורן. בהרבה מדינות, מגישים אותו בעשרות טעמים שונים, כולל מתוקים. ואצלנו? רק המלוח הישן והטוב.
"ניסינו פופקורן מתוק, בכל מיני צבעים, בכל מיני טעמים, וזה פשוט לא עובד פה".
