נושאים חמים

"חמישים גוונים של אופל": משחק מקדים במסווה של סרט קולנוע

הסרט החדש בסדרה האירוטית מצריך שתהיו כמו אנסטסיה, כנועות ומתמסרות, אלא שבמקביל כל כך קשה להזדהות איתה, להאמין לסיפור המופרך שלה ולהחניק את פרצי הצחוק. ובכל זאת, את המטרה האמיתית שלו הוא מקיים: הוא יגרום לכם לרצות לעשות סקס

לבשו את התחתונים הכי יפים שלכן ומשחו שפתון ורוד - "חמישים גוונים של אופל", השני בסדרת סרטי הדרמה-אירוטיקה, הפציע בקולנוע, ומזמן שוב הזדמנות לנשים שובבות בכל העולם להתרגש מסקס מצולם היטב. יש שתי דרכים לגשת לרומן של אנסטסיה סטיל וכריסטיאן גריי. האחת היא כנועה ומתמסרת, כמו כל הבחורות שעברו בחדר הפנטזיות של גריי. הצופה הכנועה תשיל את הציניות ותשקע לפנטזיה. הצופה מהסוג השני לא מוכנה לתת בכזאת קלות, והיא תבלה את 115 דקות של הסרט עם גבה אחת מורמת ומבט מגחך בציניות.

הפנטזיה: אנסטסיה סטיל - האישה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לשנות את בן הזוג שלה

הניסיון להבין למה הסיפור של אנה וכריסטיאן עובד לכל כך הרבה נשים (וכמה גייז), מוביל למסקנה שהפנטזיה בו מושלמת - מהרגע שאנה קמה ועד שהיא גומרת לתוך שינה מתוקה. כי כריסטיאן גריי הוא לא רק הזיון הכי טוב בעולם, הוא גם הגבר הראשון שהצליח להשתנות רק כי הוא ממש אוהב את בת הזוג שלו, למרות שהם מכירים דקה וחצי, שרובה מורכב מהצלפות וגניחות.

אנסטסיה הצליחה, בניסיון הראשון שלה עם גבר, למצוא את האיש הכי עשיר, הכי חתיך, הכי יודע לרדת לה - ובסרט השני בסדרה, גם הכי פוטנציאל לנישואים. את כל זה היא עושה תוך כדי שהיא משיגה את עבודת החלומות שלה, יותר מהר מהזמן שנדרש לקח לך כדי למצוא קישור טוב לפרק החדש של "האנטומיה של גריי". אגב, השינוי של כריסטיאן גריי מאחד ש"לא עושה אהבה, אלא מזיין - וחזק", כמו שהבטיח בסרט הראשון, לכזה שרק רוצה לשים טבעת, הופך אותו להרבה פחות סקסי.

אבל מי לא רוצה אחד כזה שגם דואג שתגמרי אבל גם קונה לך שמלות, נעליים, תכשיטים ואת התחתונים הכי יפים בעולם. כזה שגם כשהוא צריך להימלט כי הוא חושש לחייך, הוא עושה את זה ביאכטה מטורפת שהיא רק הזדמנות לסקס בעוד לוקיישן.

50 גוונים של אופל (יח"צ)
הכי הכל. כריסטיאן (ג'יימי דורנן), "חמישים גוונים של אופל" (צילום: יח"צ)

והצופה הצינית הייתה אומרת

צריך להגיע לקולנוע עם נכונות עמוקה להתמסר לפנטזיה כדי להאמין לה, מרוב שהיא מופרכת. בקומדיות רומנטיות את בדרך כלל יכולה למצוא את עצמך באיזו זווית של הגיבורה הראשית שלפחות בתחילת הסרט היא עצובה, מסכנה או מוזנחת - ולהזדהות איתה כל הדרך עד לאהבת האמת. אבל אנסטסיה של "חמישים גוונים של אופל" היא אישה מצליחה ומסופקת מהרגע הראשון ועד האחרון.

המצוקות היחידות שלה הן בוס שמנסה לתקוף אותה מינית - אבל כמובן שהיא מצליחה להגיב בבעיטה מהירה ותוך 30 שניות הוא מפוטר, והיא מקבלת את המשרה שלו ואת הפתרון לבעיה. המצוקה השנייה היא הכאב הנורא על כך שכריסטיאן לא נותן לה לגעת לו בחזה, וגם על העיקרון החריף הזה הוא מוותר ברגע של חולשה, שהרי האהבה הצליחה לשנות את כל מהותו. אם את לא קונה את כל הפנטזיה הזו, ואין שום מצב שאת מאמינה לזה - תמצאי את עצמך פורצת בצחוק באולם הקולנוע עם כל מבט מזוגג ששולחת אנה לכריסטיאן.

50 גוונים של אופל (יח"צ)
אישה ללא דאגות של ממש. אנסטסיה (דקוטה ג'ונסון), "חמישים גוונים של אופל" (צילום: יח"צ)

הסקס: דוחף אצבעות במעלית, קורע את החולצה באמבטיה

לעלילה ב"חמישים גוונים של אופל" אין משמעות. בסרט הזה כריסטיאן היה יכול לברוח ולהפוך לרועה צאן, לגלות שהאמא האמיתית שלו הייתה חובצת חמאה בכפר הולנדי או לפגוש את הבת שנולדה לו מהרומן עם חברתה המבוגרת של אמו. זה שבמקרה הסרט מזכיר איזו בחורה שפעם התמסרה לו ועכשיו הפכה לאובדנית ורצחנית לא משפיע על ההנאה מהסרט. מה שחשוב הוא הסקס.

אם בסרט הקודם התמקד הסקס בכל מיני אופציות מכאיבות אך מגרות שאליהן חשף גריי את אנסטסיה הבתולה, הפעם הוא נרגע, מרביץ פחות אבל לא חוסך בשעשועים. הוא מלמד אותה על צעצועי מין, גורם לה להתנשף במעלית וקורע לה את החולצה במין סוער במקלחת. האם הסרט הזה יכול לתת רעיונות גם לבחורות שחצו את גיל ה-30 ולא ניחנו בשמרנות עזה? בהחלט כן. האם הלכתי לגוגל כדי לחפש חלק מהצעצועים שכריסטיאן מחדיר להנאתה של אנסטסיה? חד משמעית. זו הצלחה גדולה של הסרט, שקהל הנשים שאליו הוא מייעד מחפש בדיוק את הריגוש הזה.

אבל מה שמייחד את "חמישים גוונים", הוא שהוא מבין מה אישה צריכה כדי להיכנס למצב רוח - וזה בעיקר חוסר דאגות. כשאת לא צריכה לדאוג לפרנסה, לתעסוקה, לבגדים, לאיך נראה התחת שלך כשאת עירומה, ויש לך שקט נפשי וספוג רך במקלחת - הרבה יותר קל לרצות סקס. לאנסטסיה סטיל אין דאגות של ממש, ולכן היא יכולה ללחוש לכריסטיאן שהיא רוצה קצת ספנקינג. זה בדיוק הסוד שפיצחו ב"חמישים גוונים" ומצליח לגרור כל כך הרבה נשים מותשות משגרת חייהן לקרוא ספר או לצאת לקולנוע.

50 גוונים של אופל (יח"צ)
מחפשים מקום לספנקינג. "חמישים גוונים של אופל" (צילום: יח"צ)

והצופה הצינית הייתה אומרת

ככה לא נראה סקס. כשאת חוזרת מהעבודה את לא משתחלת בעדינות מחוטיני שחור דרך נעלי עקב. במקרה הטוב את עוברת לטרנינג עם תחתוני בובספוג שעברו יותר מדי כביסות. אחת לתקופה תיזכרי שחסרה לך תשוקה בחיים, ותלבשי את הבגד השובב שקנית פעם ובן הזוג שלך עדיין לא מבין למה. ואגב, יחסית לעובדה שכריסטיאן רוצה להכיר לאנה עולם שלם של תענוגות, הוא מאוד שמרן. הוא נחרד מהמחשבה שגברים אחרים מעוניינים בה, והיא נחרדת מהעובדה שפעם הוא עשה דברים פרועים גם עם בחורות אחרות. כאן הפנטזיה הופכת למעיקה, כי אם אנחנו רוצות להשתחרר מכל העכבות, אז תנו לפחות לחיות בשלום גם עם העבר המיני שלנו. החלק שבו לאנסטסיה חשוב נורא להיות האישה היחידה בחייו של כריסטיאן ממש מייגע.

ובעיקר יש משהו עצוב בהצלחה של הסרט הזה, על כל הסקס שבו. זה מדגיש כמה ביקוש יש לסרט מיני שמיועד לנשים, ומנסה להכניס רעיונות לתיבול. כשהכי פרוע שלנו עד עכשיו היה "סקס והעיר הגדולה", שבמבט לאחור היה די חסוד, נראה שיש שוק צמא שמחפש קצת מזור לחרמנות. כל כך הרבה שנים של סקס בקולנוע - ופתאום נזכרו שגם נשים רוצות.

50 גוונים של אופל (יח"צ)
אל תסחבו את החבר לקולנוע. "חמישים גוונים של אופל" (צילום: יח"צ)

הפרטנר המושלם: עם מי כדאי לך ללכת לסרט?

הביקורת נכתבת בלשון נקבה, כי קהל היעד הברור שלו הוא נשי לגמרי, וסביר ששני גברים סטרייטים לא ירכשו כרטיס להקרנה יומית. אני מקווה שזה ברור לך, זה לא סרט לראות עם אימא. זה גם לא סרט ללכת לראות לבד, אבל כן סרט שממש כיף לראות עם חברות או עם החברים הגייז שלך. זה לא סרט לראות אם את ביישנית, אם היצר המיני שלך נגוז ואם לא בא לך לשבת סמוקה באולם הקולנוע.

והצינית הייתה אומרת

זה גם ממש לא סרט לראות עם בן הזוג שלך. אם הוא הולך לראות איתך את הסרט הזה, הוא כבר חצי הדרך להיות כריסטיאן גריי. זה אומר שהוא גם הולך איתך לקומדיות רומנטיות, שהוא אוהב לשבת עם חברות שלך כשאתן נפגשות, ושהוא בוחר לעצמו את הבגדים - תמיד מגוהצים ותמיד חלקים. במקרה הטוב הוא ישמח שאת הולכת לראות סרטים שיעוררו בך את החשק, אבל לרוב הוא יצחק עליך ולא יבין מה את צריכה ללכת לחפש בחוץ, כשאת יכולה להשיג עוד ערב של מין בטרנינג מול הטלוויזיה. ואם הוא כבר זורם איתך, אז די מוזר לצאת לראות את הסרט הזה בקולנוע. זה סרט שמתאים לכוס יין ולערב שקט, שבו הסרט ממלא את התפקיד העיקרי שלו - להיות פורפליי.

ובסופו של דבר, "חמישים גוונים של אופל" לא אמור להימדד כמו שאר הסרטים. הוא לא אמור לפתח לך את המחשבה, לגרום לך להתרגש או להציג את אמנות הקולנוע בשיאה. הביקורת על הסרט הזה אמורה לכלול תשובה רק לשאלה אחת, שתוכיח אם הוא ממלא אחר ייעודו או לא: האם הסרט הזה גורם לך לרצות סקס? התשובה היא לחלוטין כן.