פרדס
"ו?ייו?יי?א?ז?מ?ים" / אי וייוויי. תרגום: ערן צלגוב (הוצאת פרדס)
ספרון מתורגם שראה אור בפרדס במהדורה כפולה בשפה העברית והערבית, ומאגד מיטב מאמרותיו והתבטאויותיו של האמן הנודע ופעיל זכויות האדם א?יי ו?ייו?יי בנושא אמנות, אקטיביזם וחופש הביטוי. א?יי ו?ייו?יי נכלא בסין בשל רוח ההתנגדות לשלטון שהביע ביצירותיו, והוכרז על ידי מגזין "טיים" כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה העשרים ואחת.
"נשף המסכות של איש האמון" / הרמן מלוויל. תרגום: יהונתן דיין (הוצאת אינדיבוק)
פרוייקט מוקפד של תרגום מופתי לספר האחרון שפרסם מחברו של "מובי דיק", שלטעמנו עדיין לא זכה עדיין להתייחסות ולקהל הקוראים אליהם הוא ראוי.
כתר
"החתרנים. מסע בספרות ובמאה העשרים" / מיכל פלג (הוצאת כתר)
הספר הזה הוא מפעל ספרותי ומעורר השתאות של אישה אחת. מיכל פלג, סופרת ומסאית, ערכה מסע אישי בספרות המאה העשרים, וכטבעם של מסעות אישיים (לפחות הטובים שבהם), ניתן לגזור מתוכו גם את העקרונות הגדולים, לבצע קפיצות נחשוניות, לנסוע ברכבות וגם להישאר במקום. המאה העשרים על מהפכותיה ופגעיה לא רק הונצחה בספרות אלא גם נקשרה אליה בטבורה. ועל אותם צמתים שבין העולם לספרות עומדת פלג ומסמנת סימנים, סימני קריאה כמו גם סימני שאלה. זאת לא התרבות היפה של הסלון המהוגן והבורגני אלא מה שמרעיד אותה, לא במגפיים מסומרים חלילה אלא מחול פרוע ולא אחיד, ריבוי של אינדווידואלים, החופש שבחיפוש אחר צורות החדשות, בהעוויית פנים אל מול המראה ואל מול הקהל. זו היכולת להביט מחדש בנאבוקוב, פרק, זבאלד וסלין. לשוב אל הספרות וממנה אל החיים.
"תחנה אחת עשרה" / אמילי סנט ג'ון מנדל. תרגום: שרון פרמינגר (הוצאת בבל)
הרומן הדיסטופי של אמילי סנט ג'ון מנדל מתאר עולם שפורצת בו מגפת שפעת הקוטלת את רוב אוכלוסיית כדור הארץ. הרומן מתנודד על ציר הימים שלפני והימים שאחרי, כשליבת הדברים היא התיאטרון. בקצרה התיאטרון השייקספירי, בהרחבה תרבות המערב.
המגפה הקטלנית משיבה את תושבי כדור הארץ לשנים שלפני המהפכה המדעית. החיות משגשגות, הניצולים המעטים בונים חיים שונים מאוד מאלה שהיו להם, כמה מהם נסחפים בלהט הדתי, בניסיון למצוא פשר. הילדים שנולדו אחרי האסון מביטים בהשתאות במכשירי סלולארי, בכרטיסי אשראי, צגי מחשב ומטוסים. כיצד הגופים הכבדים האלה הצליחו להמריא? מי שהיו ילדים בזמן ההוא מנסים להיזכר האם באמת נדלק האור במקרר כשפתחו אותו. זוהי לכאורה נוסטלגיה לטכנולוגיה שמקלה על חיינו.
למעשה "תחנה אחת עשרה" עוקב באופטימיות אחר מה שגורם לאדם להתעלות מעל נסיבות חייו, למצוא פשר בין ההריסות. סנט ג'ון מנדל עוקבת אחר להקה נודדת של שחקנים ומוזיקאים שעל אף הסכנות ממשיכה להעלות מחזות של שייקספיר, כי הישרדות לא תספיק כפי שמכריזה כתובת הקעקע של אחת הגיבורות. בקצרה זהו שיר הלל (מרתק ומסעיר ברובו) ליופי שמתגלה על אף הכל בעולם ההרוס, באותם עשבים שעולים אחרי שריפה, ובעיקר יש כאן אמונה יוקדת בכוח של סיפורים לעצב חיים בין אם מקורם באנגליה האליזבתנית, אם ברומן גרפי שהודפסו ממנו עשרה עותקים ובין אם במסע בין כוכבים.
ממליצה: יערה שחורי, עורכת ספרות מקור כתר
אפיק
"חידת הכפולים" / נורית זרחי (הוצאת אפיק)
ספר כיס הכולל חמש מסות אישיות מאוד, ארבע מתוכן על נשים מרתקות כמו סימון וייל, וקתרין מנספילד, והאחרונה על הקשר בין אנשים לכלבים. מגלים בו עובדות מפתיעות כמו, למשל, שכשהותז ראשה של מארי אנטואנט, כלבה הקטן הסתתר בין קפלי שמלתה, או על תהליך ההרעבה שהביא למותה של סימון וייל.
בין השורות נחשפות במשפטים מדודים ומזוקקים עובדות קצרות שמעידות על חיים שלמים של יתמות, של זכרונות ילדות, של בנות והורים של אחת הסופרות האהובות שפועלות בישראל.
"ידידות בלתי אפשרית" / אנתוני דוד. תרגום: ד"ר עמנואל לוטם (הוצאת שוקן)
ידידו?ת בלתי אפשרית מספר את סיפור חברותן המפתיעה והסודית של שתי נשים יוצאות דופן ומעוררות השראה: רות דיין וריימונדה טוויל. טוויל, עיתונאית פמיניסטית פלסטינית, וחמותו של יאסר ערפאת, פגשה את רות דיין לראשונה בלפני חמישים שנה ומאז הפכו השתיים לחברות טובות שמדברות מדי שבוע, גם כיום.
הספר פורס בפני הקורא את חייהן של שתי נשים אמיצות משני צדי הסכסוך, ודרכן חושף את הצדדים הנסתרים והאינטימיים של האישים המשפיעים ביותר במזרח התיכון בתקופתם. סיפורן מעניק קול לישראלים ולפלסטינים הלכודים בסכסוך ועדיין מאמינים בעתיד של שלום.
ממליץ: יפתח אלוני, מו"ל
קראו את הפרק הראשון מתוך הרומן הגרפי החדש "אין א ריליישנשיפ" של תמר בלומנפלד
שוקן
"לוחמת האהבה" / גלנון דויל מלטון (הוצאת שוקן)
אני ממליצה בחום על "לוחמת האהבה" מאת גלנון דויל מלטון. זהו סיפור אמיתי, המסופר בגוף ראשון, על אישה אמיצה ורגישה שבצעירותה הידרדרה לאלכוהוליזם, בולימיה וסמים. היא יוצאת במסע מעורר השראה של גילוי עצמי הצליחה להתחיל מחדש והפעם להיות נאמנה לעצמה ולרצונותיה.
הספר מצמרר בכנותו ואי אפשר לעזוב אותו. ספר חובה לכל מי שמשתוקק לחיים כנים ועשירים.
ממליצה: יעל הדס, מנהלת הוצאת שוקן.
"סופה של אליס" / גלית דהן קליבך (הוצאת כנרת-זמורה ביתן)
מה שהיה מכונה "ארץ ישראל השניה" על תושביה במושבים הנידחים בארץ, קם לתחייה צבעונית ועשירה ברומן של המחברת. סופה העובדת כפקידת דואר במושב אבריים, כותבת מכתבים לתושבי המושב שאינם יודעים קרוא וכתוב חיה עם אמה אליס המיילדת של המושב.
במהלך הרומן נרקם משולש אהבה בין סופה ובין מירון איש העסקים שהגיע למושב, ובין מיכאל בן המושב הדוקטורנט. הסוף המפתיע ממחיש את תהפוכות החיים שעברו על האנשים השקופים שעלו לארץ ונדחקו לקרן זווית.
ממליצה: רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת שוקן.
מודן
"לעזוב לפני בוא הגשמים" / אלכסנדרה פולר (הוצאת מודן)
ה"ממואר", שאין לו עדיין תרגום עברי מדויק, הוא סוגה שאני מאוד אוהבת, ואלכסנדרה פולר, יודעת להשתמש בה היטב. בספר היא מעבדת שלוש פרידות מכוננות בחייה הקשורות זו בזו: הפרידה מהמולדת האהובה שלה זמביה, מהוריה ואחותה שניהלו אורח חיים סוער ואקצנטרי בחווה רחבת ידיים באפריקה.
הספר עוסק גם בהגירתה לארצות הברית בעקבות נישואיה לגבר אמריקאי, ואחר כך על גוויעתה של אותה אהבה גדולה והתהליכים והמחשבות שהביאו אותה לבסוף להחלטה להתגרש מבעלה. ספר פשוט נפלא!
"השתיקות" / יובל ירח (הוצאת כנרת)
המחבר חוזר אל הסיפור המשפחתי של סבתו ואמו ששרדו את השואה האחת מוסתרת בכפר והשניה בכל נתיבי הגיהנום האפשריים. "השתיקות" הוא הוכחה לכך שלעתים הסיפור עצמו הוא גיבור משנה לעומת הגיבורה האמיתית הכתיבה. יובל ירח מדויק, חד, מרגש ואותנטי. הוא משחזר-מדמיין את החוויות של סבתו בצלילות, כמעט ביובש, ומפיח חיים בסיפור שקל היה להתמקד בו דווקא במוות.
ממליצה: אורנית כהן-ברק, עורכת הסדרה לספרות יפה, מודן
עם עובד
"המאורות" / אלינור קטון. תרגום: מיכל אלפון (הוצאת עם עובד)
בקיץ מצליחים לפעמים לקחת הפוגה מהכאן והעכשיו ולנסוע למחוזות אחרים. "המאורות" של אלינור קטון - זוכת פרס בוקר הצעירה ביותר אי פעם - ייקח אתכם לניו זילנד הרחוקה במאה התשע עשרה הרחוקה, לעולם של מחפשי זהב והרפתקנים אחרים. זהו ספר ארוך ומסעיר, וגם מותח ומענג מאוד. קטון פרסמה את ספרה הראשון, "החזרה" (עם עובד, 2011), בגיל 22.
"לטפס על ההר או: איך לכתוב" / ארנה קזין (הוצאת אחוזת בית)
בשנה הבאה יצא בעם עובד מדריך הכתיבה "מכתבים לכותב הצעיר", שכתב הסופר האירי-האמריקאי הנהדר קולום מק'קאן. כששקלנו אם להוציאו לאור, קראנו ספרים דומים שנכתבו בעברית ויצאו לאור בארץ והתפעלנו מאוד מהספר "לטפס על ההר או: איך לכתוב" של ארנה קזין (אחוזת בית, 2015). שניהם ספרים נגישים מלאי השראה, אבל לא כאלה שמתיימרים להציע נוסחאות פלא לכותבים.
ממליצה: דבורה נגבי, עורכת
גרף
"המלך צ'ינגיס הראשון" / יונתן ילון (הוצאת גרף)
ספר הקיץ המושלם: קליל, שנון, דמויות חביבות להפליא ושובות לב השזורות בעלילה כה שוצפת שקשה להניחו מהיד. וכך הרגשתי גם כשקראתי את כתב היד לראשונה. יונתן ילון שוזר אל תוך הספר הססגוני שרקח עלילה עוצרת נשימה מחד, אך אנושית להפליא מאידך.
טוראן, בחור אפרורי שמפוטר מעבודה משמימה עובר הרפתקה מסעירה בארץ מזרחית רחוקה, בה שולט דיקטטור חביב שהוא אולי גם קרוב משפחה מרוחק. אוראן מוצא את עצמו בלב הסערה. רומן הרפתקאות סאטירי ונשכני, המשלב סוגיות אקטואליות שלא יעלמו מעיניכם.
"סופה של אליס" / גלית דהן קרליבך (הוצאת זמורה ביתן)
את הספר המופלא הזה בלעתי בשקיקה במשך לילה שלם מבלי שיכולתי להפסיק. גלית דהן קרליבך הצליחה לכתוב רומן שהוא בה בעת ססגוני ומכמיר, שנון ומלנכולי, ריאליסטי ופנטסטי, ישראלי מחד ואוניברסלי מאידך.
המושב בו מתרחשת עלילת הספר רווי בדמויות ססגוניות, אנושיות להדהים, משורטטות ביד אמן במקלדתה של אחת הכותבות הכי מוכשרות שצמחו בדור הזה. הכתיבה של גלית לא רק קולחת, היא פרועה, מעזה ופורצת גבולות. אתם חייבים את הספר הזה לעצמכם.
ממליץ: רני גרף
ידיעות ספרים
"החצוף הארצישראלי" / איתמר בן אב"י (הוצאת ידיעות ספרים)
כתב היד הושלם באמצע שנות הארבעים, בניו יורק, והוא מגולל אירועים שהתרחשו מאז סוף המאה ה-19, אבל אין באוטוביוגרפיה הזו אף תו אחד מיושן ומאובק. דמותו של הילד העברי הראשון הילכה עליי קסם מאז למדתי על אודותיה בבית הספר היסודי. אז לא קראנו מכתביו, אלא רק את הספר שנכתב עליו עבור התלמידים. בשנה החולפת זכיתי לקרוא את סיפור חייו כפי שסופר מפיו, והתאהבתי בבן-ציון בן יהודה, הוא איתמר בן אב"י, טיפוס מופרע ובעל חזון, מתלהב ומתאכזב, הולך בתלם והולך לאיבוד. את האוטוביוגרפיה עבת הכרס שלו, שאף הוצאה לאור לא הוציאה עד כה, אלא רק עמותה שהתגייסה לשמר את שמו הנשכח, קיצרנו לא-מעט, והגשנו לקורא העכשווי בתוספת הערות אינפורמטיביות עליהן עמלה מיכל זמיר כדי שנדע קצת יותר על אודות כל דמות היסטורית שמזכיר בן אב"י. לא את מהלך ההיסטוריה המפתיע והתזזיתי אני אזכור מחודשי העבודה על הספר, זה שיוכל ללמד אותנו שיעור נוכח מאבקים שאנחנו מנהלים כיום כעם, כאומה - אלא את לשונו היפהפיה של בן אב"י, מפוארת ופשוטה בה-בעת, מבטלת את ההבחנה החדה שבין שני מישורי הקיום של הכותב בה: האישי והלאומי. סנדק הספר הוא ירון לונדון, האיש שחיבר את הפזמון "איתמר בן אב"י שאביו היה נביא, גבר כלבבי", התובע את עלבונה של העברית הנכחדת, ומבקש מאיתנו לא להפנות עורף לזהותנו העברית. העובדה שהספר היה רב-מכר במשך חודשים רבים היא מקור לגאווה.
"כתבים מן העיזבון של מועדון הפיקוויקים" / צ'ארלס דיקנס. תרגום: דפנה רוזנבליט (הוצאת כרמל)
פרצי צחוק שמתעוררים בקורא כשהוא שקוע בספר שנכתב בשנות השלושים של המאה ה-19 באנגליה הם צלילים של ניצחון ספרותי. זוהי יצירת הביכורים של צ'ארלס דיקנס, מאסטר של אמנות הסיפור ומאסטר של אמנות הסאטירה. הוא פרסם בעיתון בהמשכים ובליווי איורים את הסיפורים הקצרים, אשר מרכיבים את הרומאן הפיקרסקי הזה, כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו. את התרגום החדש נטלתי לידיי והנחתי על מסעד הכורסא. בכל פעם שרוחי נפלה, קראתי קצת עוד קצת, במשך חודשיים. ארבעה ג'נטלמנים יומרניים, עתירי גינונים ומקסימים להפליא, שמטיילים באנגליה ומבקשים לחקור את אורחותיה מציגים בפנינו גם סרגלי מוסר עקומים, מרחבים דמויי גיהנום של חוסר צדק וחוסר שוויון ואמת אנושית גדולה. מלאכת התרגום של דפנה רוזנבליט ראויה לשבח, היות שהעברית העכשווית שלה אינה זונחת את העברית התרגומית המיושנת, שאיננו מעוניינים לקבור, אלא משתמשת בה ומאבקת אותה. אני מצדיעה לה ומודה לה ולהוצאת "כרמל" המשובחת והנפלאה על המתנה הזו.
ממליצה: נוית בראל, עורכת הספרות המקורית של "ידיעות ספרים"
פן
"אי סבירות האהבה" / האנה רוטשילד. תרגום: רחל פן (הוצאת פן)
רומן שנון, שובב ומרתק שמצליח לתאר את הנעשה בעסקי האמנות של זמננו, באמצעות עלילה המשלבת סיפור אהבה עם סיפור מתח שעלילתו מגיעה עד למלחמת העולם הראשונה ובחזרה לזמננו. זוהי למעשה סאטירה חברתית שאינה חוסכת שבטה מכל העסקנים, הסוחרים, והקניינים העשירים שמרכיבים את עולם האמנות.
"חבלים" / חיים באר (הוצאת עם עובד)
זוהי אמנם הוצאה מחודשת לספר שיצא לראשונה בשנת 1988, אך הוא מעולם לא איבד מרעננותנו, מפיקחותו ומהרגש שהוא מעורר בקורא. טוב עשו בעם עובד שהוציאו אותו עכשיו מחדש. מן הראוי שגם קוראים צעירים ייחשפו אליו. חיים באר הוא אחד הסופרים הטובים, המעניינים והמעמיקים שחיי בינינו. הוא אינו מרבה לפרסם, וחבל על כך, אך כל מה שהוציא תחת ידו הוא בבחינת פנינה ספרותית.
ממליצה: רחל פן, מו"ל
סנדיק
"שיבה" / יא ג'סי. תרגום: שי סנדיק (הוצאת תמיר//סנדיק)
זה לא הרומן הראשון שעוסק בעבדות של הקהילה השחורה. טוני מוריסון, אדוארד פ' ג'ונס ורבים אחרים הפליאו לזקק את אפלת האדם והתקופה בעבר. אבל הייחוד של "שיבה" בעיניי נעוץ בשלושה היבטים - הראשון, שכל אחת מארבע-עשרה הדמויות בו, שלכל אחת מהן מוקדש פרק, היא קודם כל בן אדם עם חיים, אופי התמודדויות ומאוויים שלמים מעבר לתקופה שבה הם מצויים. השני, שהמסע לאורך 250 שנה ו-400 עמודים, שאליו לוקחת אותנו יא ג'סי ברומן הביכורים שלה, מראה בבירור את התורשה של הטראומה והכאב, ולא פחות חשוב מכך את דבריו של מרק טווין לפיהם "ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת". השלישי, ג'סי נותנת לדמויות שלה לא רק לתנות את סיפור כאבם וסבלם, אלא גם שואלת אותם מה הם מתכוונים לעשות עם החוויה הזאת, ולאן הם לוקחים אותה.
ברמה האישית כמתרגם, מעטים הספרים שבעת העבודה עליהם רועדות לך הידיים על המקלדת כשאתה מנסה להעביר את כל עולם הכאב, הרגש, האהבה והסבל שטומן בחובו כל משפט לשפה אחרת.
"על אהבה אני רוצה להגיד" / גילית חומסקי (הוצאת ידיעות ספרים)
אם ספרה החדש של גילית חומסקי היה נכתב באנגלית או בצרפתית, דורית ואני היינו מסתערים לקנות את זכויות התרגום כמוצאי שלל רב. מעבר ליופי הכתיבה ולשרטוט העדין והמאלף של הדמויות ומערכות היחסים, "על אהבה אני רוצה להגיד" הוא ספר שנשאר איתך ומעורר אותך למחשבה, בדיוק כמו הספרים שאנחנו מחפשים.
חומסקי מצליחה לפעור אצל הקורא שאלות על אהבה, ידידות, הערכה, הערצה וכל מה שבין לבין, על הגבולות שאי אפשר לשרטט בשום מפה ועל הכוחות שנדרשים מאדם כדי לראות את עצמו ואת זולתו בתוך כל הסערה הזאת.
ממליץ: שי סנדיק
אייקאסט
"טוראים וגנרלים ששינו את ההיסטוריה" / גד שמרון (הוצאת אייקאסט ספרים מוקלטים)
כאשר גד שמרון שלח לנו את כתב היד של "הותירו חותם" היה ברור מדוע הוא צריך לצאת לאור כספר מוקלט. שמרון הקריא בעצמו את ספריו הקודמים באייקאסט, והם בין הפופולריים בקטלוג המאזינים של אייקאסט מרותקים לנושאים שבהם הוא עוסק, לחדות זווית הראייה שלו, ליכולת שלו לעבד אלפי פרטים קטנים ומורכבים לכדי תמונה אחת בהירה, ולקול הבטוח והקצב הסוחף של קריאתו.
ספריו של שמרון נראים לעתים כאילו נועדו מלכתחילה לפורמט אודיו, והבחירה שלו להוציא את "הותירו חותם" כספר מוקלט בלבד נראית טבעית מאין כמותה.
"פרנסואה העזובי" / ז'ורז' סאנד (הוצאת מרכז הספר והספריות)
בדפים האחרונים של "הזמן שנמצא", כפי שכותב יהושע קנז באחרית הדבר ל"פרנסואה העזובי", מתאר מרסל פרוסט ממרחק של שנים את הפגישה הראשונית עם יצירת המופת של ז'ורז' סאנד, שאמו הוציאה ערב אחד מתוך חבילת ספרים שנזנחה, והקריאה באוזניו עד עלות הבוקר.
בין דפיה של אחת מיצירות הספרות המוערכות ביותר בספרות המודרנית, הוא מקדיש שורות אוהבות לרומן הקצר, הטבול בקסמי התקופה הרומנטית, הפשוט לכאורה, שעיצב את טעמו הספרותי. וגם אנחנו, ממרחק שתי מאות כמעט, עם צאת התרגום המחודש המשובח של קנז, התרגשנו שוב מאהבת האדם המציפה את הספר הזה, והתאהבנו שוב בז'ורז' סאנד ובכל אותם עזובים באשר הם.
ממליצה: לי פלר
מטר
"המיטה עברה דירה" / ר?ב??קה שיף. תרגום: דנה אלעזר-הלוי (הוצאת מטר)
אם יש לכם מקום בחיים כרגע רק לספר אחד בועט, מצחיק ומפתיע: קחו לידיים את "המיטה עברה דירה", קובץ הסיפורים המצוין של הסופרת האמריקאית ר?ב??קה שיף. דרך סיפורים קצרצרים שמספרים על חוויות מיניות ראשונות, על אהבות ושמחות וגם על מוות של הורים שיף תגרום לכם להתגעגע לאנשים שהייתם פעם, רק כדי שתוכלו לגדול איתה בחזרה להווה, עם טון של הומור ציני, מושחז ומקורי.
"פסגות - סיפור עזיבה" / יונתן ברג (הוצאת אפיק)
בכתיבה רבת כישרון, יונתן ברג, אחד מהקולות המעניינים בספרות העכשווית, מספר את סיפורה של ההתנחלות בגדה המערבית שבה גדל ושאותה עזב, דרך זכוכית מגדלת מתומצתת, ביקורתית וחומלת כאחד.
ממליצה: שרי שביט, עורכת מחלקת הפרוזה המתורגמת בהוצאת מטר.
עוץ
"עץ השקרים" / פרנסס הרדינג. תרגום: יעל אכמון (הוצאת עוץ)
זה מתחיל לאט: מעבורת בים, עגלה עם סוס, הליכה ארוכה ברגל, ואז זה תופס קצב ופתאום זאת מעלית נופלת, רכבת הרים, ואי אפשר להפסיק לקרוא ולהתפעם. "עץ השקרים" שכתבה פרנסס הרדינג הוא ספר מתוחכם להפליא, מדויק ופוצע, התשובה הניצחת לכל מי שסבור שספרי נוער מוכרחים להיות שטחיים ונוסחתיים.
"עקורה" / נעמי נוביק. תרגום: יעל אכמון (הוצאת נובה)
ספר שצוללים לתוכו ולא רוצים לעצור לרגע. פנטזיה מנקודת מבט נשית, שניזונה מאגדות עם אך מלבישה עליהן פנים אנושיות, לא מושלמות, אבל מעוררת הזדהות וחמלה. ספר שהצטערתי שלא יצא אצלי בהוצאה.
ממליצה: גילי בר-הלל, מו"לית הוצאת "עוץ"
היישר להיכל התהילה: "עקורה" הוא ספר פנטזיה משובח ויוצא דופן
ספרי עליית הגג
"מרכבת היהלום" / בוריס אקונין. תרגום: יגאל ליברנט (הוצאת ספרי עליית הגג)
וכשהקנאה קשה מנשוא, בוריס אקונין מנחם אותי. אקונין (או בשמו המקורי גריגורי צ'חרטישווילי) בין שלל מפעלותיו הספרותיים, הביא לעולם את אראסט פנדורין, שהתחיל את הקריירה כפקיד רישום זוטר, והיום (סוף המאה התשע-עשרה) הוא כבר בלש מהולל, כובש לבבות, ומגמגם. בעברית יצאו לאור כבר עשרה ספרים בסידרת "תיבת פנדורין", והאחרון שבהם, "מרכבת היהלום", הוא אקזמפלר מושלם של כישרונו של אקונין.
הספר מורכב מנובלה ומרומן עב כרס שמתרחש ביפן, ורק בעמוד האחרון מתברר הקשר (המחריד, כמובן) בין הנובלה לרומן. וגם אקונין התברך במתרגם נפלא לעברית: יגאל ליברנט. יגאל אמנם נולד בשלהי המאה התשע-עשרה, אבל באורח פלא הצליח להגיע למאה העשרים ואחת והוא בשנות השלושים לחייו בלבד! מעריציו הרבים של אקונין בישראל כבר יודעים - יגאל לא יפספס שום אלוזיה ספרותית, או היסטורית, ולא חסרות כאלו אצל אקונין. אף גנרל רוסי, מורד קווקזי, או שוגון יפני לא יימלט מהערותיו המחכימות של יגאל. את יגאל אשאיר בחיים. בינתיים.
"האיש שצפה ברכבות" / ז'ורז' סימנון. תרגום: יהושע קנז (הוצאת עם עובד)
הוצאת עם עובד מעצבנת אותי. כל כמה חודשים הם מוציאים עוד ספר של ז'ורז' סימנון. ולא משנה אם זה עוד אחת מעלילות הבלש מגרה, או עוד ספר ובו שתי נובלות - זה תמיד יהיה טוב, מדויק ואכזרי. הגיבור, גם אם רצח 6 נשים בחודש האחרון, יהיה מישהו שאתם מכירים, אבל סימנון מכיר אותו טוב יותר. קחו לדוגמא את "האיש הקטן מארחנגלסק", מתוך הספר "האיש שצפה ברכבות". סוחר קטן (ויהודי) מפטיר שקר קטן, מטופש, ומכאן הכול מתמוטט. ואין כמו סימנון לחשוף את נפשו, ואת הנפשות הסובבות אותו.
וכאילו זה לא מספיק, את סימנון תירגם לעברית יהושע קנז הנהדר, ועכשיו מתרגמת אותו רמה איילון וגם היא נהדרת! לאחרונה חשבתי לרצוח את שניהם. זה לא צריך להיות מסובך קנז כבר זקן ורמה בחורה. אבל לא אעשה זאת. אין לי ספק שמגרה יניח עלי את ידו עוד לפני שיגמור לפטם את המקטרת הראשונה של היום.
ממליץ: עילאי מלצר, מו"ל הוצאת "ספרי עליית הגג"
עשר בסולם פנדורין: "מרכבת היהלום" הוא אחד הספרים הטובים בתולדות הסדרה המצליחה
62
"אני גיטל" / סמדר הרצפלד (הוצאת 62)
הספר שלי "אני גיטל" עוסק באישה מהמאה ה-18, אמיתית, בשר ודם, שדמותה הופיעה בסיפורים החסידיים ועוררה בי תשוקה עזה ללוות את חייה ולהבין אותה. בת 12 נישאה לבנו היחיד של המגיד ממזריטש, ובגיל 24, כבר אלמנה, היא פורשת כנפיים ומוסרת את בניה לאימוץ למוריהם החסידים. אז היא יוצאת למסע בודד ונועז אל העיר ירושלים, ובהגיעה אליה היא חיה בעוני ובעילום שם ככובסת. אט אט היא הופכת לאישה קדושה ולבעלת "כוחות" של ריפוי. ניסיתי לתאר את שבירותה ואת כוחותיה הנסתרים, מאין הם באים. והשמחה שלי כפולה, הספר "אני גיטל" תורגם לאנגלית ויוצא לאור ממש בימים אלה.
"גינת בר" / מאיר שלו (הוצאת עם עובד)
הספר "גינת בר" מאת מאיר שלו הוא אוצר בלום של תמונות מחייו הצנועים ומלאי הרגש של גנן חובב. זו גינת בר שיש מי ששומר עליה, עוקב אחריה, אוהב אותה. את כל דיירי החצר אנו רואים כמו חיים באיוריה הנהדרים של רפאלה שיר, אחות המחבר. בהנאה עצומה עברתי מתמונה לתמונה, וכשגמרתי, התחלתי לדפדף בו מתוך הרגשה חמה, משפחתית, ואי-רצון להיפרד.
ממליצה: סמדר הרצפלד, מו"ל
הכורסא
"צפון ודרום" / אליזבת גאסקל. תרגום: עידית שורר (הוצאת הכורסא)
ספר ששווה לשקוע בו. סיפור האהבה הנרקם בין דפיו מכיל מידה גדושה של אי הבנות, איפוק תקופתי כראוי, ורגש אמיתי בשפע. הייתה נשיקה בסוף או לא הייתה?
"משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" / דיוויד פוסטר וולאס. תרגום: אלינוער ברגר (הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים)
תיאוריו של פוסטר וולאס את כלי השייט המרשים ותגובותיו לכל הבטי המסע, החדר, האוכל, ובני האדם סביבו, לרגעים גרמו לי לרצות לבכות, ולרגעים לצחוק בקול. ספר בעל קול חד, חריף, אנושי ונוכח. אשא אותו בקרבי לנצח. על כמה ספרים אפשר כבר להגיד את זה?
ממליצה: הילית חמו-מאיר
כנרת זמורה ביתן
"פרנקנשטיין בבגדאד" / אחמד סעדאווי. תרגום: ברוריה הורוביץ' (הוצאת כנרת-זמורה)
הרומן המהולל של אחד הקולות הספרותיים הצעירים הבולטים בעיראק. ברחובות בגדאד האפלה, המדממת, של מלחמת האזרחים, מתהלכת דמות על-אנושית המורכבת מאיבריהם של נרצחי פיגועים, ונוקמת את מותם. בטרם תשוב למקום המחסה שלה, היא יוצאת להרוג סוחרי מוות למיניהם, בשם רוחם ונשמתם של הקרבנות החפים מפשע. אבל כדרכם של מקומות שבהם לא שורר הצדק של החוק או השמים, אלא זה של הרחוב, העניינים יוצאים משליטה, וכולם משלמים את המחיר.
"קליפת אגוז" / איאן מקיואן. תרגום: מיכל אלפון (הוצאת עם עובד)
ספרו החדש של איאן מקיואן נכתב מנקודת המבט הבלתי שגרתית של עובר. זה כמובן מספר חסר אונים שיכולתו לפעול בעולם אפסית, אבל למזלם הרב של אוהדי מקיואן ("טובת הילד", "כפרה") הוא משכיל, ידען ובעל חוש הומור. זה אינו ספר לכל אחד מקיואן הוא סופר "ספרותי" מאוד, אבל קוראים מטיבי לכת לא יוכלו שלא להתענג על ההשראה השייקספירית המלווה את המספר הנוירוטי מאוד ברומן של אחד הקולות המעניינים של זמננו.
ממליצה: אורנה לנדאו, ראש מדור ספרי תרגום