פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנגולד נגד הוליווד

      צילום: יח"צ, פורום פילם

      לאחר ההצלחה המסחררת של "לוגאן", קיבל ג'יימס מנגולד את האשראי לעשות את "פורד נגד פרארי", סרט מאוד יוצא דופן בתעשייה העכשווית. בריאיון לוואלה! מסביר הבמאי למה הוא מתגעגע לימים בלי משבר אקלים, טלפונים חכמים, גיבורי-על וכל מה שמאפיין את הוליווד בימינו

      ג'יימס מנגולד הוא אחד הבמאים הכי לא מוערכים דיו בהוליווד. הקולנוען הפורה מעולם לא היה מועמד לאוסקר בקטגוריית הבימוי, אינו שם מוכר בכל בית וגם לא אליל של סטודנטים לקולנוע, אבל חתום בשלושת העשורים האחרונים על סדרה של סרטים מצוינים ונבונים, ועל שורה של הצלחות אמנותיות ו/או כלכליות: מ"קופלנד" ו"נערה בהפרעה", דרך "הולך בדרכי" ו"3:10 ליומה" ועד "לוגאן", מלהיטי הקומיקס הטובים של העשור האחרון.

      עכשיו, מנגולד מפגיז שוב עם "פורד נגד פרארי", שעלה לאחרונה בישראל וברחבי העולם, צועד בראש טבלאות שוברי הקופות ומוזכר כמועמד לככב בעונת האוסקרים. הסרט מתרחש באמצע שנות השישים וכמשתמע משמו, עוסק בקרב בין שתי אימפריות הרכב. התאגיד האמריקאי חפץ לעשות את מה שנראה אז כבלתי אפשרי, ולעקוף את יריבו האיטלקי במירוץ 24 השעות היוקרתי של לה-מאן. לצורך זאת, הוא מגייס את מעצב הרכב קרול שלבי, בגילומו של מאט דיימון, ואת נהג המירוצים קן מיילס, אותו מגלם כריסטיאן בייל - שניהם אגדות חיות, שקיבלו הזדמנות להנציח את שמם בפנתיאון המכוניות.

      אם יש חוט אחד השוזר את עבודותיו של מנגולד, זה אולי העיסוק במיתולוגיות אמריקאיות. הוא שרטט דיוקן של אליל הקאנטרי ג'וני קאש ב"הולך בדרכי", נדד למערב הפרוע ב"3:10 ליומה" ושילב בין המערבון לסרט גיבורי-העל ב"לוגאן". ב"פורד נגד פרארי", הבמאי ממשיך לעסוק במה שנדמים כנושאים האהובים עליו, והפעם דרך סיפור על שני זאבים בודדים, גיבורים אופייניים של התרבות הפופולרית במדינתו, היוצאים להגשים את החלום האמריקאי בשירותו של מותג קפיטליסטי.

      בקיצור, כחובב מיתוסים אמריקאים, נראה שמנגולד הוא היוצר המושלם לסרט כזה, אם כי הבמאי עצמו פחות מתחבר להגדרות שכאלה. "אני לא מודע למה שעומד מאחורי הבחירות האמנותיות שלי", אומר הקולנוען בריאיון לוואלה! תרבות, המתקיים במלון פריזאי לקראת צאת "פורד נגד פרארי" לאקרנים כאן. "כשאני הולך לגלידרייה ומזמין גלידה בטעם שוקולד צ'יפס, אני לא אומר לעצמי 'יש לי חיבה לטעם הזה', אני פשוט מזמין אותה, כי בא לי. אני כן יכול להגיד שאף פעם לא התחברתי לסרטים פוסט-מודרניים שצועקים 'תראו איזה סגנון מיוחד יש לי'. אני אוהב לראות סרטים כאלה, אבל לא מעניין אותי לעשות אותם. מבחינתי, הסגנון צריך לשרת את הסיפור. ההשראה שלי זה הוליווד הקלאסית".

      עוד בנושא:

      הריאיון שלנו עם כריסטיאן בייל על הופעתו בסרט

      כריסטיאן בייל (GettyImages)
      הקשר בין גלידה לקולנוע. ג'יימס מנגולד (באמצע) עם כוכבי "פורד נגד פרארי" מאט דיימון וכריסטיאן בייל (צילום: אימג'בנק)

      עד כמה התעניינת במירוצי מכוניות לפני עשיית הסרט?

      "בכלל לא, וזה רק שירת אותי, כי ככה פעלתי מתוך נקודת מבט של מישהו שלא מתעניין בנושא. אם הייתי מטורף על מירוצים, אולי הייתי עושה סרט שמעניין רק את מי שחובב את הענף. רוב הקהל מכיר את מירוצי המכוניות מהשידורים שלהם בטלוויזיה, ואלה תמיד מראים את המכוניות מרחוק, אבל אף פעם לא רואים את הדרמה של הנהג עצמו, את המאבק של האדם במכונה. אמרתי לעצמי בתחילת הצילומים שאם יש דרך להפוך את 'פורד נגד פרארי' למזמין, זה לתפוס את החוויה האישית ולהבין מה קורה עם הנהג בזמן המירוץ".

      אם אתה לא מתעניין במירוצים, מה בעצם מלכתחילה משך אותך לפרויקט?

      "הדמויות. טיפוסים מבולבלים בלי מטרה ברורה ועם נטייה לפאסיב-אגרסיב הם לא חומר לסרטים טובים. כאן היו דמויות חזקות, עם מוטיבציות ברורות, שחושבות מחוץ לקופסה, ולמעשה חיות בתקופה שבה היו הרבה פחות קופסאות מלכתחילה".

      רבים מהסרטים שלך תקופתיים, או מתרחשים במציאות שנראית אלטרנטיבית לעולם שאנחנו מכירים. האם העובדה שהסיפור הזה מתרחש ב-1966, ובעולם שונה לחלוטין מזה של ימינו, היתה מקור משיכה מבחינתך?

      "כן, אני אוהב דברים ארכאיים. אתה יודע מה אני הכי אוהב? לעשות סרטים שמתרחשים לפני שהיו פלאפונים. אין דבר כואב יותר לתסריטאי מאשר לכתוב על דמות במצוקה שיכולה לפתור הכל אם היא לוחצת על כפתור מזוין ומתקשרת לאמא שלה או למכבי האש. גם הטלפון הציבורי איתגר אותנו, אבל אז יכולת לכתוב שלדמויות שלך אין כסף קטן או משהו אז הן לא יכולות להתקשר. היום, המקסימום זה שהגיבורים שלך לא ימצאו מקום לטעון את הפלאפון, מה שאגב עשיתי ב'לוגאן'".

      בימים שבהם נלחמים על הגברת המודעות למשבר האקלים, האם יש בעייתיות בעשיית סרט שמהלל מכוניות מירוצים?

      "זה לא מעניין אותי בכלל, תסלח לי. משבר האקלים מדאיג אותי מאוד, אבל לפי הלוגיקה הזו, אי אפשר לעשות שום סרט על שום אמצעי תחבורה או מכשיר שצורכים דלק".

      פורד נגד פרארי (יח"צ , פורום פילם)
      כך הטלפון החכם הרס את התסריטאות. מתוך "פורד נגד פרארי" (צילום: יח"צ)

      התסריט של "פורד נגד פרארי" הסתובב בהוליווד הרבה זמן והתקשה להתרומם, לא בגלל שהוא מעודד צריכת נפט, אלא בעקבות המשבר בתעשייה. "זה פרויקט יקר, וקשה בימינו לשכנע את האולפנים להשקיע כספים בסרט עתיר תקציב שלא עוסק בגיבורי-על ואין לו קהל שבוי", אומר מנגולד. "בסופו של דבר, הצלחנו להרים את ההפקה בזכות שתי סיבות - ההצלחה של 'לוגאן', שהמריצה את האולפנים לתת לי גב, והעובדה שהצלחנו להוריד את התקציב לתשעים מיליון דולר. האולפנים לא היו מוכנים לקחת סיכון ולשים יותר מאשר מאה מיליון דולר. נוסף לכך, היה לי מזל כי השמות הראשונים שחשבתי עליהם היו כריסטיאן בייל ומאט דיימון, ושניהם נרתמו לפרויקט".

      צפית בסרטים קלאסיים על מירוצי מכוניות לפני הצילומים?

      "צפיתי בהם שנים לפני כן, אבל כחובב קולנוע, לא לצורך התחקיר. המעניין הוא שרוב הסרטים הללו, לא טובים. הסרט המוצלח היחיד זה 'לה מאן' בכיכובו של סטיב מקווין מ-1971, כי הוא לקח שם סיכונים משוגעים והלך עד הסוף. סצינות המירוצים שם מטורפות"

      "כך או כך, זה לדעתי לא דבר חכם לצפות בסרטים מאותו ז'אנר לפני שאתה עושה את הסרט שלך, כי אז יש רק שתי תגובות אפשריות - או לחקות אותם, או לדחות אותם לחלוטין. מעניין יותר לצפות בסרטים מסוגות אחרות, שיגרמו לך לחשוב על הדמויות ועל המבנה ויפתח לך את הראש. צפיתי למשל ב'קיד וקסידי' כדי לקבל השראה, כי הרגשתי שמה שהכי חשוב מבחינתי, זה לפתח את הדמויות הראשיות".

      לכאורה, הדמויות הראשיות כאן הן אלה שמגלמים בייל ודיימון, אבל הדמות הכי חזקה היא אולי דווקא הנרי פורד השני, בגילומו של טרייסי לטס. יש את הקטע שפרארי אומר "תמסרו לו שהוא הנרי פורד השני, לא הראשון", וזה גורם לו להתפוצץ.

      "אני מאוד גאה בכך שהדמות הזו מצליחה לעורר הזדהות ואמפטיה. נכון, הוא חי כנסיך פומפוזי, אבל זה לא אומר שאין לו רגשות, פחדים ובושה. ברור לו שכולם משוכנעים כי הוא עומד בראש התאגיד רק בזכות היותו הבן של אבא, וכולם מסביבו משוכנעים שהם מתאימים לתפקיד יותר ממנו. הרבה אנשים נמצאים במצב שלו - קחו למשל את איוונקה טראמפ, או למעשה גם את דונלד טראמפ. זה שהם הגיעו לאן שהגיעו בזכות קיצורי דרך, לא אומר שאנחנו לא יכולים להרגיש את הכאב שלהם, ולהבין שכואב להם להרגיש כמו תרמית, כמו אנשים שלא הרוויחו ביושר את מקומם".

      אפשר להגיד שאיש השיווק של פורד הוא "האיש הרע" בסרט. זו אלגוריה לאנשי השיווק בהוליווד?

      "לא הייתי קורא לו 'האיש הרע'. הוא האנטגוניסט. באמת, אני לא מתחמק, ההגדרה הזו הרי גם משפיעה על איך שהדמות שלו מעוצבת. לא בנינו את הדמות כמישהי שקמה בבוקר ואומרת 'אני אזיין את כולם'. הוא יודע מה המעסיקים שלו צריכים, ועושה את המיטב כדי שישיגו את זה. הוא לא רע, וגם לא טוב. הוא ממוקד מטרה, ויש לו מטרה בדיוק כמו שיש לגיבורים של הסרט, זו פשוט מטרה פחות רומנטית".

      אבל אפשר לראות בסיפור הזה אלגוריה להוליווד?

      "בטח, ולכן כל כך התחברתי אליו. זה סיפור על הקרב בין היצירתיות, החזון והאינסטינקט לבין העולם התאגידי עם כל המגבלות שלו. זה נכון למכוניות מירוצים, וזה נכון לסרטים".

      לוגאן (יח"צ)
      מזל ששבר קופות. מתוך "לוגאן" (צילום: יח"צ)

      עד כמה מאתגר ליצור בהוליווד של ימינו סרט עם דמויות מורכבות?

      "אחת הבעיות היום זה שיש חלוקה מלאכותית בין סרטי אקשן לילדים, בהם אתה לא שם קצוץ על הדמויות, וסרטים למבוגרים. מבחינתי, אפשר לשלב בין השניים. 'לוגאן' היה סרט גיבורי-על, ברוטלי לפעמים אבל מרגש לפרקים, ושם דגש על מערכות היחסים לא פחות מאשר על סצינות האקשן. המשימה שלי היא לעשות סרטים עם שרירים, שתהיה בהם רכות; סרטים קולנועיים, שיהיה להם עומק".

      סצינות המירוצים בסרט מרשימות וארוכות. עד כמה היה קשה ליצור אותן?

      "מאוד. רק לוודא שהמכוניות המזדיינות ימשיכו לנוע היה קשה. אם אתה מצלם ארבע מכוניות, מספיק שאחת מהן תעצור כדי שגם אתה תעצור את הכל".

      על מי תסמוך יותר מאחורי ההגה - כריסטיאן או מאט?

      "זו שאלה קשה. השאלה הזו מזמינה צרות. למאט יש קילומטרז' מכל סרטי ג'ייסון בורן, וכריסטיאן מנוסה ברכיבה על אופנועי שטח, אני לא יודע מה לענות"

      מי נהג הפורמולה החביב עלייך?

      "אין לי מושג, אני ממש לא מתעניין בעולם הזה. מה שמשך אותי לסרט היה הדמויות, ושום דבר אחר".

      עוד בנושא:

      הריאיון שלנו עם מאט דיימון על הופעתו בסרט