"הלוואי שהייתי מצליח להאמין באלוהים"

מבין כל הקולנוענים שעברו למסך הקטן בשנים האחרונות, פאולו סורנטינו הוא אחד השמות הבולטים ביותר. הבמאי האיטלקי, שהפך לאורח קבוע בפסטיבל קאן עם סרטים כמו "Il Divo", "זה בוודאי המקום" ו"נעורים" וזכה באוסקר על "יפה לנצח", יצר לפני ארבע שנים את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו - "האפיפיור הצעיר", הפקה משותפת של שלושה גופים טלוויזיוניים - HBO האמריקאים, SKY הבריטיים ו-RAI האיטלקיים. התוכנית המקורית היתה להסתפק בפורמט של מיני-סדרה, אך הפרויקט זכה להצלחה נאה, כולל מועמדויות לגלובוס הזהב ולאמי, כך שבתחילת השבוע עלתה ב-HOT העונה השנייה, והפעם בשם "האפיפיור החדש".

כזכור, העונה הראשונה הציגה לנו את סיפורו של האפיפיור דובר האנגלית הראשון בהיסטוריה, בגילומו של ג'וד לאו, והוא שקע בתרדמת בסופה. כעת מגיע מחליפו, המבוגר ממנו אך האנגלו-סקסי גם כן, אותו מגלם ג'ון מלקוביץ', ואין לו אפילו רגע אחד של חסד בתפקידו החדש, שכן הוא נכנס לתפקיד בתקופה בה חווה הכנסייה הקתולית טלטלות חסרות תקדים. את כל זה מציג סורנטינו בסגנונו הקבוע, המשלב פיוטיות וביקורתיות, חוצפה ושמימיות. בקיצור, ההפך הגמור מהסגנון הבורגני והנינוח של "האפיפיורים", הסרט שרץ כעת בנטפליקס.

ההשקה של "האפיפיור החדש" התקיימה בראשית ספטמבר האחרון, במסגרת פסטיבל ונציה, שהציג שני פרקים מן הסדרה. בהזדמנות זו פגשתי את סורנטינו, יחד עם קבוצה קטנה של עיתונאים מרחבי אירופה. זו הפעם השלישית בה אני מראיין את היוצר בעשור האחרון, וכמו היצירות שלו, גם התשובות שלו שומרות על אופי דומה לאורך שנים - נונשלנטיות, לקוניות, לעתים על גבול הזעופות, אך תמיד מעניינות.

עוד בנושא:

הריאון שלנו עם סורנטינו על "יפה לנצח"

הריאיון שלנו עם סורנטינו על "נעורים"

האם אתה רואה דמיון בין האפיפיור לבמאי קולנוע?

"שנינו שקרנים. הוא מספר למשל שמרי לא נכנסה להיריון בדרך המקובלת לפני שילדה את ישו. הוא מספר סיפורים וכזה גם אני, כבמאי קולנוע. אני יוצר משהו מזויף, מלאכותי, ומבקש מהקהל לקבל את זה כאמת. ההבדל הוא שהאפיפיור אחראי למיליארד אנשים, ואני רק לכמה עשרות אנשי צוות. חוץ מזה, הם מצפים ממני לתת תשובות. מהאפיפיור לא מצפים לכך. הוא נציג האל, והתשובות אצלו".

מה מלכתחילה משך אותך לעסוק באפיפיור, ואז להמשיך לעסוק בנושא?

"פיליפ רות' כתב פעם שזו טעות נפוצה לחשוב שאנשים כותבים על דברים כי הם מבינים בהם. להפך - אתה כותב על דברים שאתה לא מבין בהם. אתה לא יודע כלום. לכן, יש לך שאלות, והכתיבה היא הדרך שלך לחפש תשובות. זה מה שמשך אותי לעשות סדרה על הוותיקן. אני לא יודע כלום על הנושא".

על איזה שאלות חיפשת תשובות הפעם?

"אותן שאלות שהיו לי בעונה הראשונה. לא קיבלתי עליהן תשובות, ולכן היה לי צורך לעשות עונה שנייה. אגב, גם הפעם לא מצאתי תשובות, ולכן אני יכול לעשות עונה שלישית, אם יבקשו ממני".

מה היחס שלך לדת ולאמונה?

"הייתי מגדיר את עצמי כוואנאבי דתי. אני מנסה להאמין באלוהים, אבל אני לא מסוגל. הלוואי שיכולתי. אני מקנא במי שמצליח".

כאוהד שרוף של נאפולי, שהקדיש את האוסקר שלו למראדונה, אני חייב לשאול - האם הגול המפורסם שלו, "יד האלוהים", לא גרם לך להתחיל להאמין?

"אני לא יודע...אולי מראדונה הוא האלוהים. אמונה זו תעלומה, לכן היא מעניינת אותי".

מה דעתך על האמירה המפורסמת שדת זה אופיום להמונים.

"אצטט תשובה של סילביו אורלנדו, שמככב בסדרה - 'אופיום זה טוב'".

אתה מתאר את הכנסייה בצורה מלאת הומור, אפילו סרקסטית.

"הכמרים והקרדינלים אירוניים בינם לבין עצמם ונוהגים להקניט זה את זה. אני בסך הכל נאמן למציאות".

קיבלת תגובות מהוותיקן על העונה הראשונה?

"לא ישירות, אבל תיאולוג שמקורב לאפיפיור כתב מאמר ואמר שהסדרה טובה, אם כי קצת נאיבית. לקחתי את כל מה שהוא אמר כמחמאה".

באופן כללי, עקבת אחר התגובות לסדרה?

"אני חייב להתוודות שלא, משתי סיבות. דבר ראשון, אחרי שאני מסיים פרויקט אחד, אני תמיד מתחיל
לחשוב על הפרויקט הבא, וכבר אין לי ראש לחשוב על מה שעשיתי. דבר שני - אני פחדן. אני מפחד לגלות שמישהו נעלב או נפגע ממני. אם מישהו אומר לי שכתבו ביקורת יפה, אחפש אותה ואקרא, אבל אם כתבו משהו רע - אני מעדיף לא לדעת".

נעבור לסגנון העשייה - איך עיצבת את זירת ההתרחשות, הרי לצלם בוותיקן לא יכולת.

"לא יכולתי. ביקשתי אישור, וכמובן שהם לא הסכימו. בכל זאת, מבחינתי זה היה מאוד פשוט. אני אומר למעצב ההפקה מה אני רוצה, והוא מבצע. נוסף לכך, האסתטיקה של הכנסייה הקתולית מאוד קרובה לתפיסה האסתטית שלי, אז בכלל קל לי".

עד כמה אתה נצמד לתסריט כשאתה מצלם?

"אני מאוד נאמן לדיאלוגים, אבל את כל השאר אני ממציא תוך כדי תנועה. פעם הייתי מקובע מראש, אבל היום אני משנה הכל במקום, מה שמשגע את אנשי הצוות שלי. זה מפריע להם, אבל לא מפריע לי לעמד בדדליין. למעשה, אני אפילו מסיים מוקדם ממה שצריך".

אי אפשר לדבר על היצירות שלך בלי לתת קרדיט לשותפך הקבוע, לוקה ביגאצי.

"הוא אף פעם לא יודע מה אני רוצה לעשות, אבל הוא תמיד פתוח לכל הרעיונות והפתרונות. אני מצלם עם ארבע מצלמות, וזה מקשה עליו למצוא את התאורה המתאימה, אז אנחנו תמיד רבים ומתווכחים".

ומי מנצח?

"אני".

ל"האפיפיור החדש" יש כמה מכנים משותפים עם סרטך האחרון, "לורו". למשל - בשניהם יש לא מעט סצינות עירום, משהו שכבר פחות שכיח בימינו לראות על המסכים.

"למה יש אצלי עירום? כי אנשים עירומים לפעמים. עד לפני עשר שנים, עירום על המסך נתפס כמשהו נורמלי לחלוטין, ואף אחד לא שאל על זה. עכשיו, פתאום, כולם שואלים על זה. התשובה שלי היא שעירום היה ונשאר משהו נורמלי. יש הרי שתי אופציות בחיים - להיות לבוש, ולהיות עירום, אז אם אתה בא לתאר את החיים, רק מתבקש שתציג את שתי האופציות. יש אנשים עם משקפיים ויש אנשים בלי, אז שאציג רק דמויות בלי משקפיים?"

הסדרה כל כך מסוגננת ואסתטית. מפריע לך שהרבה אנשים יצפו בה בטלפון או במחשב?

"בטלפון זה מוגזם, אבל עם המחשב אין לי בעיה. גם אני אוהב לראות דברים במחשב. ככה אני מרוכז. אף אחד לא מפריע לי, אף אחד לא אוכל לידי ואני יכול להעריך את מה שאני רואה בצורה המיטבית. אפשר ליהנות מצפייה במחשב בדיוק כמו מצפייה על המסך הגדול בוונציה".

אגב הפרעות, בזמן ההקרנה מישהי לידי הוציאה את האייפון שלה כדי לעשות שאזאם ולבדוק מאיפה השיר שמתנגן בפרק השביעי. איך אתה בוחר את המוזיקה?

"ספוטיפיי. האלגוריתם של ספוטיפיי מזהה את הטעם שלי ומציע לי שירים שאאהב, וככה אני כל הזמן מוצא דברים טובים".

השאלה הקלאסית - האם יש הבדל בין לביים סרט או סדרה?

"ההבדל היחיד: כשאני עושה סרט, אני יכול ללכת בכיוונים שונים למשך חמש דקות. כשאני עושה סדרה, אני יכול ללכת בכיוון שונה במשך פרק שלם".

זה קשה לחזור לעשות סרט אחרי שעשית סדרה?

"לא, יש סיפורים שמתאימים יותר לקולנוע וכאלה שמתאימים יותר לטלוויזיה".

תהיה עונה שלישית?

"ככל שזה תלוי בי, כן, אבל לא אני מקבל את ההחלטות. בינתיים, אני עסוק בדברים אחרים, ועובד על פרויקטים קולנועיים".

במהלך העונה השנייה, האפיפיור החדש נשאל "מה זאת אהבה", ויש לו תשובה מאוד יפה. מה התשובה שלך?

"מה זו אהבה? זה קשה, אני לא יודע, תן לי לחשוב...יש לי תשובה בשבילך. אהבה זה שאתה שמח לקחת אחריות על מישהו אחר".