שלוש שנים היו לקובי פרץ להמציא את עצמו מחדש. גם אם הן לא היו ממש שנות שתיקה, עדיין היה לו מספיק זמן לחשבון נפש מוזיקלי. פרץ הוציא ערימה של סינגלים שלא זכו להצלחה במקרה הטוב ונחלו כשלון בשאר הפעמים. השבוע יצא אלבומו העשירי "כתוב בשמיים" שפרץ הבטיח לפני צאתו שיהיו בו הפתעות. האלבום נפתח בדואט "זכיתי" עם אישתאר. הנסיון הברור לשחזר את הצלחת "יחד" מאוד מזכיר מהלך דומה שעשה פרץ מיד לאחר "בלבלי אותו" כשבאלבום שלאחר מכן הוא הקליט את "צפצפי". זה לא עבד. הפעם, עם "זכיתי" יש סיכוי שההצלחה תימשך מכמה סיבות.
הראשונה היא יוצרי השיר, צ'ולי זכאי ושי ראובני. השניים האלה הם חייטים מיומנים שמודעים היטב למידותיו של פרץ. אם ב"יחד" המילים המובילות היו "תעלה תעלה" ששרה אישתאר, הפעם המילה היא "אייווה אייווה". הקצב והעיבוד המעולים יעשו את העבודה גם הפעם למרות שמדובר בשיר איום ונורא לכשעצמו. השיר הזה בעצם הוא מבוא לאלבום החדש של פרץ ובעצם לקובי פרץ 2012: בלי הפתעות אמיתיות ורצון עז, כמעט אובססיבי לחזור למודעות כמה שיותר מהר.
השיר השני באלבום, "איזה מזל", הוא אחד הנשקים היעילים ביותר של קובי פרץ לכיבוש מטרת העל. הוא מדגים איך שי ראובני ועמית הראל, שאחראים על רוב העיבודים וההפקה המוזיקלית באלבום, יצרו אלבום שמאוד מזכיר את "כל מה שיש בי". גם ב"כתוב בשמיים" פרץ מגיע לשיא בעמדת המבצע. גם אם מדובר בזמר שיש לו לא מעט מגבלות, בין היתר מחסור בטונים נמוכים ודיקציה בעייתית, עדיין אי אפשר לקחת ממנו את הסלסולים המדויקים, הטונים הגבוהים והבשר בגרון. היכולות האלו עדיין נשמרו ואפילו השתבחו עם השנים. היוצרים הבולטים באלבום הם ליאור מיארה ואלירן אביטל שכתבו והלחינו את "הלילה נשתגע" ו"נותן לך את הכח". שני להיטים קצביים שעשויים לעורר מהומות ברחבות.
החולשה הגדולה של האלבום היא בשירים השקטים. קובי פרץ ממשיך עם בלאדות קיטשיות ריקניות, עטופות בסוכר וחסרות כל טעם. כאילו שהוא לא למד את הלקח מכישלונות השירים "אני מוכן לך" ו"אולי", הוא ממשיך בכיוון הזה עם טקסטים שיש מצב שנשלפו מיומנוער של תיכוניסט עתיר פצעונים. "מציירת לבבות", לדוגמא, שכתב שמעון אוחנה. כך גם "תגיד תודה" שכתב והלחין אבישי ספיר. האחרון הוא שיר שממחיש עד כמה קובי פרץ נרדם בשמירה ולא הבחין שישי לוי כבר הוציא את "תודה" לפני יותר משנתיים.
בכלל, לא מדובר באלבום מעודכן במיוחד. הדואט עם סאבלימינל, דומה לניסיון נואש של אדם בוגר להיכנס לג'ינס שלו מהתיכון - בלי קשר למידה, זה כבר מזמן לא באופנה. השיר השקט היחיד באלבום שרק מחדד את הפספוס בעמדה הזאת הוא "למען אהבה". לא בגלל הטקסט של ארקדי דוכין, שגם הוא נפל למלכודת הדבש של פרץ, אלא יותר בגלל הלחן של מחפוז מוסטפה. השיר הזה מחזיר את קובי פרץ לתחילת הקריירה, תקופה שבה הוא שר שירים שהיתה בהם נשמה אמיתית.
לאורך כל האלבום, מנסה פרץ לתת את הטוב ביותר שלו והוא די מצליח. לצערו, לא בטוח שזה יספיק. בעיית הטיימינג שוב עלולה להיות בעוכריו. "כתוב מהשמיים" הוא אלבום קייצי שיוצא בשלהי החורף. כך שנראה שהאלבום הוא פחות "כתוב בשמיים" ויותר כתוב על הקרח שיפשיר עד הקיץ הקרוב. אולי אפילו כבר באביב.
קובי פרץ, ישי לוי ועוד: למה הזמרים המזרחיים עוזבים את האמרגנים?
רעש וסלסולים: לכל המדורים של חגי אוזן
קובי פרץ באלבום החדש: הקאמבק יצליח? דברו איתנו בפייסבוק