אביב גפן הוא אדם שמבין תקשורת. תאהבו או תשנאו אותו את העובדה הפשוטה הזאת קשה להכחיש. לא לחינם גפן הוא המרוויח הגדול מהעונה הראשונה של "The Voice", והאיש שהפך מזוהה מכל עם הגרסה העברית של תוכנית הכשרונות מבית רשת. "The Voice" מבוססת על פורמט מבריק שזיהה שהדרמה האמיתית בתוכניות ריאליטי מתרחשת סביב שולחן השופטים (במקרה הזה מנטורים) ולא בין המתמודדים, וגפן הוא האיש שסחט את הלימון של הפורמט טוב מכולם. הוא זיהה בחושיו החדים את החסך בסיימון קאוול ישראלי, והתביית במהירות שיא על נישה בתולית כמעט בריאליטי המקומי הסובל מעודף סחבקיות: השופט הדוגרי, הבלי-בולשיט, איש המקצוע השנון שלא חוסך שבטו ואומר את כל האמת בפנים, גם אם האמת כואבת. וצריך להודות, בעונה שעברה גילינו את גפן שבהיסטוריה התקשורתית ההפכפכה שלו הצליח להוציא את עצמו טמבל יותר מפעם אחת גילוי מחדש כמי שמסוגל, כשהוא רוצה, להיות האיש הכי חריף בחדר.
אבל כמה שגפן מבין תקשורת, ככה הוא מכור אליה, וההתמכרות הזאת ניכרת בעונה השנייה של "The Voice". גפן אף פעם לא היה איש של עידון, אבל כעת מסתמן שהתאהב בדמות השוטר הרע ובתהילה שהוא קוצר בזכותה, והפך אותה לפרינציפ. העונה עדיין בחיתוליה, וכבר הספיק להגיד לשלושה מתמודדים לפחות שהם פשוט לא מספיק טובים, להטיח באחד מהם שהוא עצמו יודע שאינו ראוי להיכנס לנבחרת, לכנות מתמודד נוסף "חיקוי נחמד" (משפט תמוה כשהוא יוצא מפיה של זיקית מוזיקלית עם קבלות) ובאופן כללי לפצפצץ בפני עם ישראל את חלומותיהם של איזה מיליארד תועים. גפן מקיים, ככל הנראה, את ההבטחה שהעניק לוואלה! תרבות לפני תחילתה של העונה, להיות קשוח יותר מבעבר; והוא אכן לא עושה הנחות למי ש כלשונו לא עושה לו סשימי בלב. אבל באופן מוזר, הקשיחות של גפן באה על חשבון חדות האבחנה שלו, שהלכה לעזאזל לטובת הטחת עלבונות סדרתית. כי באמת, כמה מבריק צריך להיות כדי להגיד למישהו שאתה לא אוהב את הקול שלו?
גפן, כאמור, נהנה מתשומת הלב. יש מי שיקרא לזה אגו טריפ, והאמת היא שזה לא מפתיע. גפן הוא איש הבלי-בולשיט הכי בולשיטי שיש לנו, כזה שמסוגל מצד אחד להשפריץ הכרזות אנטי ממסדיות שלא היו מביישות את אבא יהונתן, ומצד שני להתבשם מאהבת ההמונים כאילו הוא חולק גנטיקה גם עם ליהיא גרינר. כמוזיקאי, אגב, תמיד היה קשה להחליט אם מדובר באמן מחאה בועט שעושה מה בראש שלו ושם זין על הקהל, או סתם איש שיווק מתוחכם ומניפולטור שאוהב את המבטים ההמומים אחרי שהוא אומר משהו קיצוני. בשניו?ת הזאת יש משהו מעניין בפני עצמו, ובגלל זה הפרסונה הצומית והמכורה לרשעותה שמתחזק גפן העונה, אף שהיא גובלת בפרודיה עצמית, לא הופכת אותו לדמות טלוויזיונית פחות מרתקת. גפן הוא עדיין האס ביד של "The Voice", והאיש שאנחנו הכי מחכים למוצא פיו. אבל בניגוד לעונה שעברה, בסיבוב הנוכחי יש בו משהו מעצבן, ולפרקים אפילו ממש בלתי נסבל.
קצת מצחיק לדבר במונחים של מוסר ואנושיות בזירת הגלדיאטורים של הריאליטי, אבל החדווה שבה גפן דורך על נקודות התורפה של אנשים שמקדישים את חייהם למוזיקה היא לפעמים פשוט לא הוגנת. וכשמי שנהנה להציג את עצמו כאביר האותנטי והיצירתי עושה את כל זה בחסות פורמט שמקדש את הקול כערך מוזיקלי עליון, זה קצת שם אותו בצד של הטייקונים. בעונה הקודמת של "The Voice" גפן לא ייפה את המציאות אבל נזהר זהירות מינימלית בכבודם של אנשים צעירים עם חלום; בעונה הנוכחית הוא פשוט, איך לומר, יוצא מניאק. וזה מתחיל להיות לא נעים.
The Voice תגרום לכוכב נולד ואייל גולן קורא לך להתאמץ
איך "דה וויס" הפכה למראה של הזירה הפוליטית הישראלית
מה דעתכם על אביב גפן ב"The Voice"? דברו על זה בפייסבוק