נערה גולשת 21: הרגעים הגדולים של הרשת ב-2012, חלק שני

הנבל הגדול של האינטרנט, גם השנה, הוא האנטר מור, היזם השנוי במחלוקת שייסד ב-2009 את IsAnyoneUp.com, אתר שסיפק פלטפורמה להעלאת תמונות עירום של חברים וחברות לשעבר מתוך דחף לנקמה ורשעות לשמה. לצד התמונות המביכות אפשר היה לספק גם את הפרטים של האקס או האקסית עם קישור ישיר לפרופיל הפייסבוק או הטוויטר שלהם. באפריל 2012 האתר נסגר בצל ביקורת ציבורית אדירה ובעיות משפטיות, ונדמה היה שזה סופו של האיש השנוא ביותר באינטרנט. אלא שבנובמבר מור זקף את ראשו המכוער שוב והעלה גרסה חדשה לאתר עם huntermoore.tv שכל החומרים מתוכו מתפרסמים ישירות בחשבון הטוויטר שלו. הפעם, לצד השם והפרופיל החברתי של הקורבן התורן, אפשר גם לפרסם את הכתובת שלו, על מנת ליצור "מפה כדי שתוכלו להטריד אנשים", כך מור.

לעת עתה נדמה שמי שפוקד את האתר וחשבון הטוויטר לא רק שלא שונא את מור, אלא מעריץ אותו ואף מנדב תמונות חושפניות משלו. אחד הציוצים המטרידים שנראו לאחרונה היו של ילדה בת 11, שהביעה את אי שביעות רצונה מהעובדה שהיא קטינה ולכן לא יכולה להציג את גופה באתר החדש של מור. "אם היית אחותי", כתב אחד העוקבים, "הייתי הורג אותך אם הייתי רואה את הציוץ הזה". אמר והמשיך לעקוב אחרי האנטר מור. נבלים, האינטרנט אוהב לשנוא אותם.

נבלת אחרת, אולי אפילו מנוולת, גם היא מתחת לגיל החוקי, היא ילדה קטנה שבעתיד צפויה ככל הנראה להפוך לבוגרת עם ים של בעיות. האני בו בו אמנם פרצה לחיינו בתוכנית הריאליטי "Toddlers & Tiaras" של רשת TLC והמשיכה לתכנית משלה, אבל העולם הדיגיטלי שימש לה כמקפצה האמיתית. הזאטוטה השמנמנה הפכה לאמריקה ולעולם כולו את הבטן, והמשפט המפורסם שלה, "A dolla Makes Me Holla" הפך לשורה המעטרת כל מם אינטרנטי וזכה אפילו לרמיקס. האהבה האינסופית של האני בו בו לכרס הלא בריאה שהיא סוחבת מלפנים, מהווה השראה מעוותת לסובלים מעודף משקל ברחבי אמריקה. אבל הנבלת הגדולה יותר היא אמה של הבו בו הקטנה, ג'ון, או בשמה בתוכנית "מאמא", שחוטפת קיתונות של בוז מצד אחד וערימות של אהבה בלתי מוסברת בצורת רייטינג מדהים מאידך.

כריסטופר ווקן, קולין פארל וסאם רוקוול המחיזו את דברי החוכמה של מאמא והאני בו בו בראיון לתכנית היוטיוב Screen Junkies, והתגובה של השתיים לראיון שהפך לוויראלי מראה רק עד כמה האני בו בו לא ניתנת לעצירה בשלב זה. כל מה שהאינטרנט יעניק לה, היא תגמע לרוויה.

הפרק הנפלא והחכם שיוצרי סאות' פארק רקחו בעקבות התופעה מסכם את כל מה שרע בתופעה הזאת (ובאמריקה?) והוא זמין לצפייה בחינם ברשת.

בניגוד לחמידות הבעייתית של האני בו בו, האינטרנט מספק לנו גם רגעים חמודים באמת. בקטגורית כל מה שחמוד ברשת נפגשים להם יחדיו כל ההולכים על ארבע: כלבים, חתולים ותינוקות; ועם כל הכבוד לכלבים ותינוקות, החתול היא עדיין החיה הרשמית של האינטרנט, הפעם עם גראמפי קט, החתול הנרגן שהשתלט על כל חלקה דיגיטלית אפשרית.

החתול הנרגן התחיל בשם Tard בקהילת Reddit והתפתח לשמו הנוכחי ככל שהמם הלך וגדל. הבסיס: חתול חמוד עם עיניים טרוטות והבעת פנים מאוד לא מרוצה, שנראה קצת כאילו איבד כל משמעות לחיים. זה התחיל בתמונות ובהמשך קיבל גם את הכיתובים הבלתי נמנעים, כמו "עשיתי פעם כיף. זה היה נורא", או "בוקר טוב? אין דבר כזה". כל דבר שהייתם מצפים לשמוע מזקן ממורמר שראה כבר הכל, רק בחתולית.

החיות המזמרות הן טרנד נוסף שהופיע כבר בסוף השנה שעברה, מעין שדרוג לדיבוב החיות שבישראל הגיע לשיאו עם "חתולונובלה". אלא שאם פעם התרשמנו מכלבה שמזמרת תוך כדי נביחה, היום אם אין שם רמיקס, זה לא להיט. וכך הכלבים משיבים מלחמה לחתולים בשלל קליפים מושקעים כמו החיות שמבצעות את "Diamonds In The Sky" של ריהאנה בקליפ מושקע במיוחד, או את "One Thing" של וואן דיירקשן.

למרות שכלבים וחתולים מנפצים את רף החמידות באינטרנט, הלב שלנו מתכווץ לכדי צימוק כשאנחנו רואים תינוק מרשים במיוחד. הרגע החמוד והמרגש ביותר השנה שייך לתינוק המזמר עם אביו ברחוב. אנחנו לא יודעים הרבה על הסיפור שמאחוריו, אבל מספיק לנו לראות אבא שמתפרנס משירת אופרה ברחוב, ביום חורף קר, כשלצדו תינוק שמצטרף אליו לדואט, בשביל שכל שיערה על גופנו תסמור. 1-0 לתינוקות.

לקח לאינטרנט הישראלי קצת זמן למצוא את המקום שלו בכל הנוגע לתוכן ולסדרות. "פיני", שנרקחה עוד ב-2009, היא סדרה שלקחה את התוכן למקום של השקעה כלכלית מכוונת בתוכן אינטרנטי אותנטי. בתחילת השנה היא הוארכה לעונה שנייה ושלישית כשהפעם פיני מוצא עצמו בחו"ל בפעם הראשונה עם תקציב תקדימי לסדרת רשת. אלא שככל הנראה בשל המצב הכלכלי הרעוע במדיום האינטרנטי ובכלל, התגלגל לו התוכן בחזרה אל הדלות, לסדרות מקוריות של אנסמבל יוצרים שגם כותבים, מביימים, משחקים ובעצם עושים הכל.

כזו היא החבורה המאוחדת של וניה הימן ורועי כפרי שנפגשו על רקע היצירה העצמאית שלהם כדי ליצור פאוור-פאק של ויראליות וצחוק נדיר בנוף האינטרנט הישראלי. הימן הביא עמו את איכויות הבימוי והעריכה של "חיי מדף" הפופולארי, כפרי נישא על גל "ניצה ולחם" המשותפת לו ולניב מג'ר ועל שלהי העונה השנייה של "חתולונובלה", באתר Flix בה אירח את משה פרסטר ואסי כהן וביחד, בכל פעם בהרכב מעט אחר, הם הנפיקו את "כן ניגשתי לעידו" (ביחד עם טל טירנגל מ"תירסקסואל") ואז את "פתאום היא קמה" עם בר רפאלי ואת הפרסומת הוויראלית של משרד הבריאות, "מפסיקים לקיים יחסי מין". החבירה המשותפת שלהם הולידה גם את "בקיצור", פורמט צרפתי שהימן השתעשע עמו עוד בשנה שעברה ונרכש באופן רשמי עבור ספוט מכובד בעונה החדשה של "ארץ נהדרת" שמתחילה הערב. מולי שגב, העורך, זיהה את הפוטנציאל הוויראלי ובכך מיצה את המשמעות של האינטרנט עבור התוכן: צלחת פטרי לגידול פוטנציאל.

את השנה החולפת בכל מה שפוליטי וחברתי פתחה פרשיית מגה אפלואד והמעצר של קים דוט קום. הרשת הפכה באחת לעצרת עולמית נגד ההחשכה של מגה אפלואד, שורת המעצרים שהגיעה בעקבותיה והצעת החוק הבעייתית מטעם ארגוני זכויות יוצרים באמריקה. ארגון אנונימוס הגיב במתקפת אינטרנט חסרת תקדים על SOPA ו-PIPA, ארגונים נגד פיראטיות באינטרנט, והרשת כולה שיתפה פעולה בהחשכה יזומה של מאות אתרים ופרופילים אישיים כאות מחאה. התוצאה היתה ניצחון זמני של חופש המידע באינטרנט על הפעולות האלימות שננקטו מצד ארגוני זכויות היוצרים, והנושא החשוב הועלה לדיון מבלי להתעלם מהמרכיב העיקרי שבו - הקהל ורצונותיו. קים דוט קום לקח לעצמו זמן להתאושש וצפוי להקים עם תחילת השנה הבאה את המיזם החדש שלו - אתר הורדות מוצפן וגדול יותר מאי פעם. אתם מוזמנים להירשם כבר עכשיו.

קוני 2012, הפרוייקט הוויראלי שהצליח בצורה פנומנלית, הוא סרט שנועד לעורר מודעות לפשעיו של ג'וזף קוני האוגנדי ולהביא למעצרו המיוחל, ופרץ לתודעת הרשת והעולם כולו במרץ השנה. 4 ימים לאחר יציאת הסרט הוא זכה ליותר מ-15 מיליון צפיות באתר וימאו ומעל ל-64 מיליון צפיות ביוטיוב. נכון להיום הוא עומד על מעל ל-94 מיליון צפיות באתר. את הקמפיין הוויראלי, שהופץ על ידי שלל סלבס מריהאנה ועד קים קרדשיאן, ליוו תיאוריות קונספירציה וביקורת ציבורית, אבל על הדיון כולו האפיל מעצרו של ג'ייסון ראסל, אחד ממיסדייה של קרן הצדקה "ילדים בלתי נראים" העומדת מאחורי הסרט. ראסל השתולל ברחובות סאן דייגו כשהוא עירום ומבצע תנועות מגונות אל עבר העוברים והשבים ואף תועד במצלמה ובסרטון ויראלי משלו. עד מהרה הדיון על חשיבות "קוני 2012" החל להתמלא סתירות ולבסוף דעך. המסקנה: ויראליות יכולה לחזור ולנשוך אותך בתחת.

בהמשך השנה, הבחירות השלטו על הרשת, בארצות הברית וגם כאן אצלנו: אם הנשיא שמעון פרס יכול להפוך למגניב בפייסבוק, כולם יכולים. באמריקה, הרשת הציפה את פליטות הפה של המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית, מיט רומני, וסייעה לזכייתו של ברק אובמה. אחרי שהוא זכה, התעוררה הרשת הישראלית למם חדש שמציג את בנימין נתניהו מבואס עד עמקי נשמתו מהתוצאות.

הזירה הפוליטית הישראלית בכלל רתחה השנה ברשת, עם שלל ממים וסרטונים שמלהיטים את הגולשים ובעקבות כך גם את ערוצי הטלוויזיה. הדוגמא הכי טרייה לכך היא "מירי רגב כפיים", הרמיקס האחרון מבית היוצר של נוי אלוש, שהשנה, יותר מאי פעם, נדד לכיוון הפוליטי והחברתי. לצדה של רגב היו לנו השנה גם את "נתניהו סטייל", "כסף כסף כסף" של ביבי ושטייניץ ואת שאול מופז בלהיט: "הוא שקרן".

הפוליטיקאים עצמם הבינו את הקטע, והשנה יכולנו לחזות בח"כ שאמה-הכהן המציע 1600 שקלים למי שייתן לו סיסמת בחירות בפייסבוק, ואילו אלי ישי תקתק על המקלדת בשביל לייקים במספר חד ספרתי, כמה מצער. "היי זאת שלי", הפתיח של שלי יחימוביץ' בכל סטטוס בפייסבוק ובטוויטר הפך גם הוא לנושא שיחה אינטרנטי עד שהיא עצמה נכנעה למחאה לאחר שהורידה את הביטוי והחזירה אותו לז'רגון החברתי מחדש. ואם נמאס לכם משלי, אתם מוזמנים לעבור לשרה סילברמן, שקוראת לאחיה הישראלים בפייסבוק להצביע למרצ או לתנועה הירוקה.

כשבר רפאלי לא בתחתונים וחזייה מתחת למים, לא בתחתונים ובחזייה במגרש הטניס ולא לובשת ביקיני לספורטס אילוסטרייטד, היא מצייצת ציוצים בחשבון הטוויטר שלה, שלצערה מעוררים מחלוקת אדירה בקרב עוקביה. וכך קרה השנה שציוץ תמים המתפלל לשלום שני העמים בעת מבצע "עמוד ענן" הפך אותה לעוכרת ישראל. אחר כך, תמונה תמימה עוד יותר (אם כי שובבה) בחשבון האינסטגרם של רפאלי, כשכובע סנטה קלאוס לראשה, הפך אותה גם לאויבת היהדות.

השנה יותר מתמיד, בר רפאלי היתה באמת בכל מקום. אצל ג'ימי פאלון היא דיבררה את קו ההלבשה התחתונה שלה, בניו יורק הפציעה בתחפושת סנטה קלאוס (שהופכת לתחתונים וחזייה, אל דאגה), בטוויטר, באינסטגרם ובכל העולם. לנו זה אולי נראה כמו חשיפת יתר בשל העיסוק המוגבר בקורותיה של רפאלי (בחצי פרגון-חצי סטירה אופיינית ישראלית), אבל האמת היא שמיס רפאלי פשוט משחקת לפי חוקי המשחק של תעשיית הבידור העולמית: בדרך לבניית האימפריה שלך, בסס לעצמך קהל אדוק של מעריצים. בדרך לשם, כל סינדרלה זוכה אף לאהבתם הנצחית של הנסיכים והנסיכות האמיתיים של האינטרנט - הטרולים. גם בלעדיהם לא היתה לנו כזאת 2012. שנה אזרחית טובה!

נערה גולשת - לכל הטורים

מה תופעת האינטרנט שהכי אהבתם ב-2012? ספרו לנו בפייסבוק