מה בסך הכל אנחנו רוצים כבר מהחיים? שירגשו אותנו, שיאתגרו, שיאגפו ויתפסו אותנו עם מבט מופתע של ילד, גם אם עברו שנים מאז שהיינו בלונה פארק. לא צריך הרבה, באמת שלא, אבל צריך שיהיה מדויק. כמו באוכל, גם שם מנה קטנה ונכונה היא הרבה יותר מאחת גדולה ותפלה; כמו בטלוויזיה טובה. ו"מאסטר שף", גם בעונה השנייה שלה, לא התעייפה ויודעת טלוויזיה טובה מהי.
רגע לפני ההתחלה האמיתית של התוכנית, בסוף סדרת האודישנים המתישה משהו, ברור שהחזרה של שלישיית הזהב של השופטים הותיקים של "מאסטר שף" היא לא פחות ממשמחת חיים כהן רק הולך ומשתפשף בלי לאבד את הכריזמה הראשונית שלו; אייל שני על קולו הצרוד הלוחשני הוא אירוע טלוויזיוני מהפנט בכל שניית מסך שלו ואפילו מיכל אנסקי הפיקה לקחים מהעונה הקודמת ורוב הזמן - מלבד גליצ'ים של פולניות טורדנית - נרגעה מהמניירות המעושות שלה.
מי שהצטרף כצלע הרביעית לעונה החדשה - במקום רפי אדר שהופרש מהעונה הקודמת אחרי שערוריה לא מעוררת תיאבון - הוא יונתן רושפלד, האיש ויד הברזל שמביא איתו קריטריונים חסרי פשרות ואישיות מגובשת שרוב היבבנות של מתמודדים מסויימים מחליקה מעליהם כמו מעל טפלון. לחובבי הגורמה שפסלו את התוכנית על סעיף עממיות, רושפלד יכול להיות הגורם המכריע ולהשיב אותם כשיות תועים אל חיק המנגל של "מאסטר שף".
אין לטעות "מאסטר שף" היא מנגל ישראלי, אבל היי, מי מאיתנו לא מנפנף על האש? כבר בשלב האודישנים אפשר לדעת שיהיה כאן טעים ונעים המתמודדים חוצי המגזרים והגילים מגיעים בורקי עיניים ורועדי סרוויס כדי להאכיל את השופטים ולנו נשאר בעיקר לבלוע את הרוק מתאווה וסקרנות לקראת המנה העיקרית שצפויה החל מהשבוע הבא.
הטענה העיקרית בשלב זה, שלב האודישנים מלבד היותו ארוך ומתיש מדי, זה ההתפנקות התרפקות על המועמדים וסיפור חייהם הקורע לב על עיניהם המתנוצצות מדמעות. הנוסחא הכוכב-נולדית שבה מתמודד טוב הוא זה שהתוכנית תגאל אותו מאשפתות חייו ותהפוך אותו לסינדרלה דה לה- SMS, כבר שחוקה ונחבטה. כמו שהבינו ב- "The Voice" ויישמו ב"אייל גולן קורא לך", הכללים בריאליטי צריכים להשתנות אם במסעדה מזמינים מנה בלי לדעת האם השף סבל מילדות עשוקה, גם כאן אפשר לקצר את התהליכים ולתת לשופטים להתרשם מטעם גרידא, בלי לתת למועמדים להתבכיין את מקומם בנבחרת. נוסף על כך, פס הקול הדביק והסנטימנטלי שמלווה את סיפוריהם העצבוביים בכלל מחרפן את הדעת.
ניחא - כולנו יודעים שמדובר בטלוויזיה ובשקר המובנה שלה; ברור מאליו שמלבד אוכל עשוי היטב יש פה שואו, מתוזמר היטב לא פחות; והמתמודדים צריכים להיות פוטוגניים לא פחות משהם מסוגלים לרקוח קרם פטיסייר קטיפתי. "מאסטר שף" עוד מצליחה לצאת די בסדר מביצת הריאליטי, בזכות האותנטיות של השופטים שלא מזייפים כשזה קשור למקצוע שלהם ובזכות הבישול מדגדג הבלוטות.
ובזה בעצם מדובר בתמהיל כובש בין נמוך לגבוה, מניפולטיבי לאותנטי, חריימה וגפילטע פיש. בינתיים "מאסטר שף" לא מקלקלת לעצמה את הנוסחא שעבדה בהצלחה בעונה הקודמת והיא שבה מחופשה כשהיא רעננה ומרעננת. על זה אנחנו מעבירים אותם, ומבחינתנו הם עוברים לשלב הבא. גשו אלינו לקבל סינר וחיבוק.
"מאסטר שף" - גם בעונה הקודמת היה לנו כיף
"מאסטר שף" - נהניתם? סבלתם? דברו איתנו בפייסבוק