כל פעם מחדש מפתיע קצת להיווכח שאין יותר סדרות כמו "כפולים" בטלוויזיה בישראל. האקשן הביטחוני בישראל מהווה כר כל כך פורה לעלילות בלתי שגרתיות בואכה מופרכות ועמוס בתקריות אמיתיות שמציתות את הדימיון. רק בשנים האחרונות החלו יוצרים ישראלים לקצור את השפע הזה עם סדרות כמו "תא גורדין", "חטופים" ו"פאודה" - כולן עוררו עניין רב גם מעבר לים, בלשון המעטה, ותעיד "הומלנד". גם "כפולים" של קשת, ששני פרקי הפתיחה שלה שודרו אתמול (חמישי), עושה זאת. הסדרה שיצרו עמית כהן (מיוצרי ותסריטאי "תא גורדין") ומריה פלדמן (ממפיקי "פאודה") נרכשה לשידור בגרסתה המקורית ב-127 מדינות מסביב לעולם וסימנה עוד כמה ציוני דרך עוד בטרם עלתה, בהם עיבוד אמריקאי שעדיין לא ירד מהפרק מאז שהזכויות נמכרו לפני שנתיים.
עלילת "כפולים" מבוססת על מקרה מחמוד אל-מבחוח, בכיר חמאס שב-2010 חוסל בדובאי על ידי סוכנים חשאיים (ולפי פרסומים זרים קרוב לוודאי של המוסד) שהשתמשו בדרכונים של אזרחים ישראלים בעלי אזרחות בריטית ואירית. "כפולים" מסתמכת על המקרה הזה, אבל כהשראה בלבד. לא מדובר באל-מבחוח אלא בשר ההגנה האיראני הפיקטיבי פרהד סולימני, לא בחיסול אלא חטיפה, ולא בדובאי אלא מוסקבה. וגם, פרט חשוב, במקרה של "כפולים" מסתמן שלא המוסד הוא האחראי לפעולה אלא חוליה פרטית כלשהי.
זו נקודת מוצא דרמטית מעולה, חמישה אזרחים נורמטיביים-למראה שקמים יום אחד ומגלים את פניהם בטלוויזיה. כמובן, המקרה שלהם כבר זכה לעיבוד קולנועי בדמות קומדיית האקשן "כידון", אבל "כפולים" לוקחת את זה לכיוון שונה בתכלית שמזכיר יותר מותחני קונספירציה ופרנויה. לאורך שני פרקי הפתיחה הולכת וגוברת התחושה כי חייהם הפרוזאיים של חמשת החשודים הנורמטיביים-למראה הללו רחוקים מלהיות כאלה. העניין הזה מקבל משנה תוקף על ידי משחק מצוין של המעורבים, הכוללים בין היתר את אניה בוקשטיין כגננת צחקקנית, מגי אזרזר ככלה ביום חתונתה ("מישהו עשה עלינו עין", היא אומרת לארוסה כשהפרשה מתפוצצת), וישי גולן שמשחזר מאפיינים מדמותו ב"חטופים" ומגלם את התמים שאולי מעורב בפעולה ואולי לא.
חרף התקציבים הצנועים, "כפולים" מספקת מצגת אסתטית, מעניינת, אמינה ויעילה בעזרת התסריט של עמית כהן והבימוי של עודד רסקין, תנועות המצלמה סוחפות והמוזיקה נותנת עבודה גם אם היא לפעמים מעט בומבסטית מדי. ובכל זאת, שני פרקי הפתיחה לא מצליחים לרתום את הפרמיס המבטיח לכדי יצירה יוצאת דופן. לא מצד הדרמה של אנשים מן היישוב הנקלעים לסיטואציה הקיצונית, ולא מצד האקשן והמתח, שבשלב הזה מגולמים בעיקר בדמותו משולחת הרסן של אנחל בונני. כן, סופו של הפרק השני מגניב, וברור מדוע בחרו בקשת לשדר את שני פרקי הפתיחה ברצף, אבל על הסקאלה שכוללת סדרות מסעירות כמו הקודמות שבהן היו מעורבים כהן ופלדמן, הרבע הראשון של יצירתם החדשה מרשים פחות.
אף על פי כן, "כפולים" שווה צפייה ובהחלט עושה חשק להמשך. וכאשר סדרת מתח ישראלית מוצלחת למדי נתקלת בעיקום אף פלצני כי היא נופלת קצת מכמה מאחיותיה למסך הטלוויזיה, ניתן לומר שאלה בסך הכל זמנים טובים ליצירה הטלוויזיונית העברית.