"הישרדות הונדורס" מסתיימת ברגשות מעורבים. מצד אחד, הזכיינית רשת הציגה מוצר ריאליטי קרוב לשלמות מבחינתה. הרייטינג היה נפלא (רייטינג עונתי ממוצע של 31% זה לא משהו רע בכלל), בכל מקום דיברו על התוכנית ובעיקר: גל הטרור הנוכחי, שנפתח כמעט במקביל להשקת התוכנית, לא פגע בשידורה ומותג הריאליטי האהוב שמת - חזר לחיים כזומבי חיוני. מצד שני, הצופים קיבלו תוכנית מרוחה לעייפה, גדושה בתוכן שיווקי ובעיקר: משעממת ולא מאוזנת.
צריך לכתוב את זה שוב ושוב. כי למרות שהמטרה המוצהרת של הטלוויזיה המסחרית היא להרוויח כסף, היא גם אמורה לייצר טלוויזיה שאפשר לצרוך אותה ולא טלוויזיה שמבאסת את הצופים. ואחרי חודש בערך, אי אפשר היה לצפות יותר ב"הישרדות הונדורס". למה זה קרה? אולי בגלל שהיה ברור שלרוב המתמודדים אין מושג להיכן הגיעו (מישהו זוכר מה קרה בסוף עם פסלון החסינות של הודא? אתם יודעים, זה שהיא חיפשה מיוזמתה האישית. Not) ואולי בגלל שהיה ברור שלעורכי התוכנית לא ממש אכפת מהפורמט המקורי המוצלח (וכעת: משימה אישית של שני אנשים). כך או כך, ככל שהעונה התקדמה, כך עלה מפלס המיאוס ו"הישרדות הונדורס" הפכה להיות מוצר צריכה של ילדות בנות 8 ולא של ילדים בני 28.
זהו לא סוד שצופי הריאליטי בישראל מקבלים את הריאליטי שלהם עמוס ברגשות ונטול אסטרטגיה. לא משנה באיזו תוכנית ריאליטי מדובר. האנשים שעושים את הטלוויזיה אומרים שפיצחו את התמהיל ושזוהי נוסחת ההצלחה. הם אולי צודקים בטווח הקצר אבל בטווח הארוך, בעוד שנה נניח, יהיה קשה למצוא צופים שיהיו מוכנים לבהות בתדהמה בשעה שלמה שבה משודרים מסרים מהבית למשתתפי התוכנית. רוצה לומר, המתמודדים לוהקו כי הם מעניינים. המשפחות של המתמודדים לא. כשגיא זו-ארץ מתייחס בגמר התוכנית לויתור על חסינות, מהלך אסטרטגי מטומטם בכל קנה מידה של שמעון אמסלם, כ"מהלך מרגש", אין עם מי לנהל דיאלוג. אין פרטנר בצד השני.
הרייטינג יירד לא רק בגלל קורוזיה טבעית של הזדקנות המוצר אלא בגלל שהתוכניות לא מצליחות לייצר לעצמן מעריצים אדוקים. אף אחד לא אוהב את "הישרדות הונדורס". באמת. נסו למצוא מעריץ של התוכנית. לא תצליחו. אולי תמצאו מישהו שאוהב את המתמודדים אבל את התוכנית? שיהיה בהצלחה עם זה. וכשאין מעריצים לפורמט והכל תלוי בליהוק, מספיקה עונה אחת של ליהוק כושל כדי להפיל את כל העסק.
במובנים רבים, הצלחת "הישרדות הונדורס" מחזירה אותנו שמונה שנים לאחור, עת שודרה "הישרדות: האיים הקאריביים" בערוץ 10. גם אז היה מדובר בהצלחה פנומנלית ואז, כך ההיסטוריה מלמדת אותנו, בערוץ 10 לא שעו לאזהרות המבקרים ולתלונות הקהל והמשיכו לפסוע באותו נתיב, הסוף ידוע מראש. השאלה שנשאלת כעת היא האם ברשת ילמדו מטעויות העבר או שמא יבחרו להתעקש, ישאו ראשם בגאווה וייכשלו במהירות כמו יריביהם. רק הפלאפה תגיד מה יעלה בגורלם.