קל לשער את המהלכים הרעיוניים שהביאו ליצירתה של "כבודו". בנו של שופט פוגע ברוכב אופנוע - שילוב בין פרשת גל בק (שנדרס למוות על ידי שני פלטי כשרכב על קטנוע) לבין פרשת שניאור חשין (בנו של השופט מישאל חשין שנדרס למוות על ידי טל מור בשעה שרכב על אופניים). המקרה הראשון הניב זיכוי ובמקרה השני הוכרעה אשמה. אך מה היה קורה, ודאי שאלו את עצמם יוצרי "כבודו", אם הנדרס היה בן למשפחת פשע? מה יקרה במצב שבו הדורס ייאלץ להסתתר גם מהחוק וגם מהמאפיה?
זה התרחיש שמציגה "כבודו", דרמת המתח החדשה של yes. שופט בית משפט השלום מיכה אלקובי (יורם חטב) עומד בפני שלב מכריע בקריירה שלו, מועמדות למחוזי, אבל אז בנו בן ה-17 שי נוהג בלי רישיון ופוגע ברוכב אופנוע. האב מוצא עצמו נע בין זעם על בנו לבין הצורך הבסיסי להגן עליו בכל מחיר, ועושה זאת בעצמו תוך ניצול מעמדו כחורץ גורלות, סיכון עתידו (וגם ההווה) המקצועי, תקיעת סכינים בגב וטוויית מסכת שקרים מבולבלת. זה לא בדיוק נושא מקורי, אולם הוא ללא ספק מציף כמה נושאים מעניינים, ולזכותה של "כבודו" ייאמר שהיא מיטיבה לטשטש את הגבולות ולהעלות שאלות מוסריות. בראשה זו שמהווה את לב הסדרה: אם שי ייכנס לכלא יהיה בוודאי מושא לנקמה אכזרית בהיותו בן של שופט, ובפרט מאחר שהקורבן הוא בנו של ראש משפחת פשע. האם לא סביר שהוא ומשפחתו ינסו ככל יכולתם להימנע מזה?
אלא שעל סמך שני הפרקים הראשונים (מתוך תריסר), "כבודו" לא רותמת את הסוגיות האלה ליצירה טובה. כמעט כל פעולותיו של מיכה נדמות חפוזות בואכה גחמניות, רצופות טעויות והתעלמות מפרטים קטנים. אולי ניתן לצפות לכך מאדם בלחץ מהסוג הזה, אבל הבעיה היא שהסדרה מיישרת איתו קו. יותר מדי דברים במהלכה נראים מלאכותיים ותלושים. מהדורות החדשות, השימוש היומרני בשירי אלתרמן ("אליפלט" שמפציע בלי קשר לכלום ברדיו בפרק הראשון, "שיר ערש" החותם את הפרק השני), הכלב התועה שכאילו חוזה בתאונה אך בפועל בשום שלב לא נמצא איתה באותו פריים. קטעי האקשן רופסים ולא משכנעים, ואלמנטים רבים בסדרה מסתדרים כפי שהם מסתדרים בשל התנהלות מטופשת של הדמויות, צירופי מקרים נוחים מדי והתרחשויות לא מאוד אמינות. למשל, ידידתו של מיכה, עורכת הדין השאפתנית יעל - היא מקבלת ממנו את התיק הראשון שלה בבית המשפט, אולם על פי ההתנהלות הבטוחה שלה מול השופט אפשר לחשוב שעשתה עשרות כאלה. או (ספוילר קל לפרק השני, שישודר בשבת הבאה) המשאף של הבן הדורס, שמשום מה המשטרה פספסה אותו בזירת התאונה, אבל מובן שאחיו של הנפגע ימצא אותו בזריזות בצד הכביש. בכלל, איך בדיוק המשאף עשה את דרכו מתוך המכונית אל צד הכביש? איזה כוח פיזיקלי הביא להתקיימות מעוררת הפליאה הזו? מה זה משנה, יש לנו כאן עלילה לקדם.
הגרוע מכל הוא דמותו של בן השופט. מעבר לכך שארז עובד המגלם אותו פשוט לא עובר בתור תיכוניסט, בעולם טלוויזיוני עמוס דמויות נערים מעצבנים, שי אלקובי מזנק לראש הרשימה. בסדר, הוא דרס בן אדם, לא עניין של מה בכך, אך נדמה שהוא עושה הכל כדי לגרום לעצמו להיראות אשם. מבריז מבית הספר בלי שום תירוץ, רב עם אביו לעיני מפקחת המשטרה, מתעקש לנהל דיון סוער במושב האחורי של מונית בנוכחות הנהג - הכל נראה כמו שורת אמצעים תסריטאיים שקופים שנועדו לעורר את חשדו של בערך כל מי שנקרה בדרכם של השניים.
זה מעצבן, כי בשלב הזה של הטלוויזיה הישראלית, שכבר הוכיחה כי היא יודעת ליצור סדרות אקשן ומתח מהוקצעות ומעולות, התחושה היא ש"כבודו" מושכת חזק לאחור. סדרה מרושלת מדי שנשענת על פתרונות קלים תסריטאית, ותכופות נדמה שהיא לא סומכת על האינטליגנציה שלנו. ובכן, כדאי כנראה להזכיר: בשביל כבוד צריך לעבוד.
"כבודו" משודרת ב-yes Oh בימי שבת ב-22:00.