משהו חריג קורה בטלוויזיה שלכם מדי שישי, בחור השחור שנפער בלוח השידורים של "קשת" אחרי הפיצול המתוקשר של ערוץ 2. "אופירה וברקוביץ'" (ימי שישי ב-18:00) היא מעין קרקס טלוויזיוני, שבו מותר להשמיע טענות שמזה שנים סומנו כלא לגיטימיות ונעלמו מהשיח מטעמי תקינות פוליטית. כך למשל אייל ברקוביץ', האיש והזיעה במצח, פונה לגל אוחובסקי במהלך האייטם על יציאתו מהארון של הכדורסלן אורי קוקיה, בשאלה: "אני מסתובב פה הרבה בתל אביב. כמה הומואים יש?" ואז מחדד: "אין לי בעיה עם זה, אבל עוד 10 שנים להיות סטרייט יהיה בעיה". וכדי להוסיף סחוג על פשע, הוא לא בוחל בבדיחה על השם הבעייתי "קוקיה", וההערה המתבקשת על הומואים שמפילים את הסבון במקלחות אחרי המשחק.
קשה לדמיין תכנית אחרת, בזכיינית החזקה במדינה, שבמסגרתה דיון כזה יעבור בשתיקה. למה בעצם? התשובה טמונה בבת זוגו של ברקוביץ' לתכנית, החצי המאופר שלו, אופירה אסייג, ששולטת בנעשה שם ביד רמה. אסייג מתנהלת בתכנית כמו בייביסיטר שנקלעה עם הילד לסופרמרקט. בזמן שהוא בוזז פיצוחים, רץ בין המעברים ונתקע לעוברים והשבים בין הרגליים, היא רותמת אותו ומחליטה מתי ואיך מתקדמים הלאה. וכשאין לה דרך להציל אותו ממופעי הטנטרום התכופים שלו? היא פורצת בצחוק. הצחוק של אופירה אסייג הוא מעין אות שהגיע הזמן לשנות כיוון, או לחלופין סימון סודי לקונטרול שיזרז בשבילה את הגט-טקסי.
גולת הכותרת של התכנית הייתה אמורה להיות הריאיון הפותח עם חברת הכנסת מרב מיכאלי, אלא שריאיון כזה לא התקיים. כלומר, מיכאלי הגיעה לאולפן, חוברה למיקרופון והתיישבה בכיסא, אבל מה שאופירה וברקוביץ' עשו לה לא היה ראיון, כמו טוקבק היסטרי בשידור חי, שבמסגרתו הם הפסיקו כל משפט שני שלה לטובת קריאות "חחחחחחחח כנסו כנסו". הם לא הפיקו ממיכאלי דבר, פרט לרגע של מבוכה כשברקוביץ' הודיע לה שהיא "חיה בהזיה. הזיה!" בתגובה על כך שהיא לא מביעה רצון עז להביא ילדים לעולם ומתעקשת לדבר בלשון נקבה. אבל אל דאגה, הוא הקדים ואמר ש"הכל מאהבה".
אפילו ההתייחסות שהם ביקשו ממנה על התחקיר על בן זוגה ליאור שליין, הניבה רגע שטוח ונטול אמירה משמעותית, כי היה לשניהם דחוף להזכיר, במידה לא מבוטלת של תדהמה, שמיכאלי ושליין לא גרים באותה הדירה. מיכאלי התייחסה כמובן לנושא הזה פעמים רבות בעבר, אבל זה לא משנה לזוג המגישים, כי כל נקודה שהם בוחרים להעלות נועדה בסופו של דבר ללבות את הדיון ביניהם, ולא דיון מול האורח.
בעולם הטלוויזיוני של אופירה וברקוביץ', האורח לנצח יהיה תפאורה, תירוץ בשביל שהם יוכלו לדבר ביניהם למול עיניכם הנדהמות. הם מעין ירון לונדון רק בלי הידע, הסקרנות, היכולת לנהל דיון, או הלגיטימציה להופיע בטלוויזיה בשש בערב. לא פלא, אם כן, שאין כמעט אורח שלא עובר סוג של ביזוי בשעה הזו, כשהוא נאלץ לשבת שם ולשמש צלחת פטרי לתרבית הבלתי ניתנת לעצירה שהיא אופירה וברקוביץ' באולפן.
התכנית הפעם הסתיימה בראיון עם שיר אלמליח, שנדרשה להסביר את בחירתה לקמפיין בינלאומי שהשתתפה בו. בזמן שאלמליח העדינה ניסתה להסביר שהבחירה בה לא קרתה רק משום שהיא יפה, כמו שאייל ענה במקומה, פנה ברקוביץ' למגישה השותפה שלו ושאל "אה היא גם מדברת?". כן, שיר אלמליח מדברת. בדיוק כמוך, ברקוביץ'. העובדה שמישהו בחר לתת לזכות הדיבור שלך במה בשעה בולטת ביום שישי, נשארת בגדר תעלומה. סביר להניח שזה לא כי אתה יפה.