אפשר לתמצת את ה"ג-מ-ר ה-ג-ד-ו-ל" של העונה השלישית של ה"אקס פקטור" ברגע אחד קטן, רגע בו בר רפאלי, מנחת התכנית, טעתה והכריזה על הדואט בין שירי מימון והמתמודד ים רפאלי כ"דואט השני של הערב". צופי התכנית ידעו כמובן כי היה מדובר בדואט השלישי של הגמר. טעות שולית אתם אומרים? לא ממש. האמירה דווקא גררה התייחסות צינית משופטי התכנית (שירי מימון, עברי לידר, סאבלימינל ומשה פרץ) שהעמידו את רפאלי על טעותה והעלו זיכרונות מטעויות נוספות שלה במהלך העונה כמו מתקפת הצחוק מפרק חצי הגמר. לרגע הם נראו כמו קבוצה של מילואימניקים עייפים שנהנים להריץ דאחקות על המג"ד רגע לפני היציאה הביתה. הסצנה הזאת מייצגת נאמנה את העונה הנוכחית של ה"אקס פקטור" - תכנית בלי קסם, קבוצה בלי מנהיג. מוזר, כי "אקס פקטור" ישראל היא נצר לריאליטי מהמצליחים בעולם, הפקת ענק בסטנדרטים מקומיים שליהקה אליה את השמות הגדולים ביותר בתחום. חבל שמישהו שם שכח להכניס לתפריט את המרכיב המובן מאליו - אקס פקטור. אותו מרכיב מסתורי שיהפוך את התכנית עצמה למוצר שכיף לחזור ולצפות בו שבוע אחרי שבוע.
אם נפרק את התכנית עצמה לכדי נבחרת (קצת כמו אלה שמרכיבים השופטים), נראה בקלות את החיסרון הגדול ביותר שלה - עמדת המנחה. בזמן שאצל המתחרים ב"כוכב הבא", אסי עזר ורותם סלע הופכים כל פרק לחגיגה של בדיחות פנימיות והרבה נונסנס, ההגשה של בר רפאלי מרגישה רעננה כמו גמר האירוויזיון שנערך בירושלים ב-1998. רפאלי היא ממש לא מנחה מהסוג המביך שהכרנו בדמות אסתי גינזנבורג ושלומית מלכה. ממש לא, בר עוברת מסך מצוין, יודעת לקרוא מהפרומטר בלי להתבלבל ואפילו מגיבה במהירות לתקלות הרגילות של שידור חי. הבעיה הגדולה היא כמובן שאין לה שום עניין במה שהיא עושה פה. רוצים שהיא תזייף עניין? כל מי שראה אותה משחקת (זוכרים את "סשן" של חיים בוזגלו? לא? כיף לכם), יודע ששחקנית גדולה היא לא. נכון, כל עבודה מכבדת את בעליה ומי אנחנו בכלל שנגזול כסף מחשבון הבנק של ליב ואל, אבל כאמור, גם אסי ורותם לא עושים את ה"כוכב" לשם האמנות ועדיין מצליחים להכניס הרבה מאוד נשמה לעבודה שלהם. ובואו - גם אסי עזר יכול להיות מעיק מדי פעם.
הטעויות של בר רפאלי לאורך העונה, דוגמת הצחקוקים הרנדומליים וניגוב הדמעות המזויפות, כולם נובעים מכך שהיא באה להחתים כרטיס. ממה שהשתקף על המסך נראה שה"אקס פקטור" עניין אותה בערך כמו מצבו של חוק מס על דירה שלישית. טעות, מס על דירה שלישית כנראה מעניין אותה יותר.
לא הכל היה שחור. רחוק מזה. גם העונה הרימו בהפקת "אקס פקטור" משדר גמר סופר מושקע. ההשקעה בתפאורות ורקדנים נראתה בכל פריים, והמשדר עצמו לא נפל מגמרים של גרסאות מקבילות של הפורמט בחו"ל. גם בגזרת המתמודדים היבול היה מרשים - ארבעת הפיינליסטים מייצגים נאמנה את סגנונות המוזיקה הפופולרים ביותר בישראל: ים רפאלי מנבחרת הצעירים של עברי נשמע בדיוק כמו הלייט-רוק של גיא ויהל; עדן אלנה (מאותה הקבוצה) תבוא בול למעריצי קמילה קבליו, ריהאנה וחברותיהן; גיא יהוד מנבחרת הבנים של משה נותן ייצוג נכבד לזמר הפופ הים תיכוני, וצמד הברינקס של סאב הם אחלה היפ-הופ. כל המתמודדים נתנו בגמר ביצועים מכובדים, חלקם אפילו יפים במיוחד - "זכיתי לאהוב" שביצע גיא יחד עם עברי לידר למשל - אך למרבה הצער אפילו לא אחד מהם השאיר אותנו עם קוצר נשימה בציפייה לסינגל הבכורה הבינלאומי (!) שלו. הבעיה טמונה במאמץ הגדול של התכנית לדבוק בבין לאומיות הזאת - אקס פקטור אינטרנשיונל.
שלוש עונות לתוך הגרסה המקומית וכבר שכחנו מהימים בהם היה אסור לשיר באנגלית ב"כוכב נולד". היום אנחנו בקצה השני של הסקאלה - גמר עם שירים של טיילור סוויפט, סיה וכריסטינה פרי. כל ביצועי הגמר כללו וידיאו ארט מורכב על המסכים, קליפים בהם השופטים יושבים עם המתמודדים בבית קולנוע מלאכותי וצופים בקטעי ארכיון, ניסיון מוחלט להיצמד לבלופרינט הגמר החו"לי. כל אלה רק הבליטו את העובדה שמדובר בחיקוי. חיקוי מוצלח הוא בכל זאת חיקוי. הרגעים הטובים ביותר בגמר היו בהופעה של עדן בן זקן שסיימה במקום השני בעונה הראשונה של התכנית וחזרה כדי לפזר קצת אופטימיות בקרב המתמודדים ולהראות שהכל עובר סבבה דווקא כשלא לוקחים את עצמך יותר מדי ברצינות.
דוגמה מצוינת נוספת נתנה כבוד השופטת שירי מימון (שהגיעה לגמר בלי אף מתמודדת מנבחרת הבנות שלה), שלוהקה היום לתפקיד הראשי במחזמר "שיקגו" בברודווי. מימון היא דוגמה לאיך עושים את זה נכון. על כל גינוני הדיווה שלה מדובר בזמרת פופ שזוכרת תמיד שהיא ישראלית שפועלת מכאן, יוצרת וכותבת קודם כל בעברית ולקהל הישראלי. בכל זאת - היא הצליחה לפרוץ ולהביא כבוד בחו"ל (שיר האירוויזיון הטוב ביותר של ישראל מאז דנה אינטרנשיונל) והיא אפילו לא קיצרה את שמה לאיזה סתם SHIRI גנרי. יהיה נחמד אם בעונתה הבאה, "אקס פקטור ישראל" תנסה לתת קצת יותר דגש על הישראליות. להשקיע בתוכן לא פחות מאשר בויז'ואלס, ואולי אפילו למצוא מנחה שתתעניין בתכנית אותה היא מובילה.
