העיר אקרון שבמדינת אוהיו מפורסמת בגלל שני דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא שהיא עיר תאומה של קריית עקרון (בחיי, תבדקו בגוגל) והדבר השני היא שזו עיר בה נולדו שני הכדורסלנים הגדולים של דורנו סטפן קרי ולברון ג'יימס. עובדה פחות ידועה היא שכריסי היינד, המייסדת, הסולנית וכותבת השירים הראשית של להקת הפריטנדרס הכל-כך בריטית, נולדה בעיר הכול כך אמריקאית הזאת.
אז נכון, ביקורת הופעה זה לא המקום להיכנס להיסטוריה של הלהקה, אבל הדרך בה התגלגלה המוזיקאית המוכשרת הזאת מהחור האפור ליד קליבלנד למעמד של מלכת הפאנק של אנגליה ראויה לציון. בזמן שהסקס פיסטולס עשו את מה שעשו לתרבות הפאנק הבריטית, כריסי היינד התחילה לעבוד בחנות SEX הלונדונית של מלקולם מקלרן, המפיק האגדי של הלהקה. כדי להשיג אשרת עבודה קבועה, היינד הציעה נישואין לשני חברי הלהקה ג'וני רוטן וסיד וישס. שניהם סירבו אגב, איך זה נגמר בסוף כולם יודעים (ואם לא, מוזמנים לקרוא פה).
הפריטנדרס של 2017 רחוקים מלונדון הפאנקיסטית של סוף שנות השבעים בערך כמו ששכונת יד אליהו רחוקה מאקרון, אוהיו. אלפי הישראלים שהצטופפו ביציעי היכל הספורט הגיעו כדי לשמוע את הלהיטים הגדולים של מהפכת הניו-וויב, ולא פחות את הבלדות המרגשות של היינד שהם מכירים כל כך טוב מגלגלצ ו-גלגלצ 2 (לשעבר 88FM). וזה בדיוק מה שהם קיבלו. מיש-מאש של להיטים נוסטלגיים אדירים שנכתבו לפני שגיטריסט הלהקה הנוכחי נולד מצד אחד, ומצד שני הפסקות לבלדות שבחלק מהמקרים העירו את הקהל והפכו את ההיכל לזירת שירה בציבור ענקית. פייר, זה היה מרגש.
אחרי שני אלבומים מוצלחים, הלכו לעולמם שניים מתוך ארבעת מייסדי הלהקה, הגיטריסט ג'יימס האנימן-סקוט (28) והבסיסט פיט פארנדון (30) שעזרו לעצב את הסאונד הייחודי של הפריטנדרס. המתופף מרטין צ'יימברס, שבור מצער, יעזוב את הלהקה זמר קצר אחר כך. כריסי היינד החליטה להמשיך להופיע תחת שם הלהקה, והחליפה את המוזיקאים סביבה באופן תדיר. היא הייתה כותבת השירים הבלעדית, הרוח החיה והסיבה שהלהקה המשיכה להיות רלוונטית לאורך חמישה עשורים ואף נכנסה בשערי היכל התהילה של הרוקנ'רול. צ'יימברס יחזור ללהקה בשלב מאוחר יותר (והבדיחות של היינד על גילו המתקדם הפכו לחלק בלתי נפרד מההופעה של הלהקה) אבל זאת הלהקה שלה. כריסי היינד היא הפריטנדרס, והפריטנדרס הם כריסי היינד.
מדונה סיפרה פעם שהיא ראתה את כריסי היינד מופיעה עם הפריטנדרס בתחילת שנות השמונים בסנטרל פארק בניו יורק, והיא הייתה "האישה הראשונה עם ביצים" לעשות רוקנ'רול בעולם שנשלט על ידי גברים, וזה מה שנתן לה את ההשראה להפוך לזמרת. וכשרואים אותה מופיעה היום, גם עמוק בתוך העשור השביעי לחייה, מבינים בדיוק למה היא התכוונה.
היינד שחגגה בתחילת החודש את יום הולדתה ה-66 עולה לבמה עם מכנסי ג'ינס רוקיסטיים וגופיה של עמותת "אנונימוס לבעלי חיים" עם הכיתוב "עוצרים את המשלוחים החיים" בעברית, תזכורת להיותה טבעונית ופעילה למען בעלי חיים מזה שנים. היא בוחרת להקדיש את הלהיט "I Stand By You" לפרות המשק, ומבהירה שיש בטח אנשים שזה יפריע להם, אבל "שילכו להזדיין". בעידן בו מוזיקאים נשלטים על ידי תאגידי ענק והמסרים המוזיקליים שלהם מוכתבים בהתאם, קשה למצוא אמנים שעדיין מוכנים להילחם על האידיאולוגיה שלהם על הבמה, גם במחיר "לעצבן את הקהל". כריסי היינד, מעבר להיותה מוזיקאית אגדית ומעבר לקול השירה הנדיר שלה היא עדיין הרוח החיה ברוקנ'רול, מישהי שיכולה לעלות על הבמה ולהגיד לקהל שלה ללכת להזדיין ולקבל מחיאות כפיים סוערות בתמורה.
אם להתעלם מהסאונד הבעייתי ממנו סבלה כל ההופעה, נהנו האלפים שהגיעו לצפות בפריטנדרס מאפשרות לחוות להקת רוק אמיתית, כזאת שכבר לא מייצרים יותר וכנראה שגם לא יקומו יותר. וחבל, נשים צעירות צריכות דמויות לחיקוי כמו כריסי היינד, כמו ג'ואן ג'ט, כמו דבי הארי. בגלגלצ יספרו לכם שזה "בגלל המוזיקה", אבל בת'כלס רוקנ'רול זה לפעמים כל כך הרבה יותר מזה.