פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבריחה מהשטיח האדום

      צילום: יח"צ, עודד קרני

      מבקש תפקידים קטנים עם מעט שורות וחומק מהזמנה לשטיח האדום בקאן. נדב נייטס הוא עוף מוזר

      נדב נייטס הוא שחקן לא שגרתי, מעין עוף מוזר בתעשייה. בזמן שרוב השחקנים רעבים לתפקידים ראשיים וחולמים להצליח בגדול, נייטס בדיוק ההפך - אמביציה על אש קטנה, מידה רבה של מופנמות, פחד במה ואנטי כוכבות. כשהצטלם לסדרת טלוויזיה הוא ממש שמח שמורידים לו שורות; כשלוהק להצגת תיאטרון הוא ביקש שזה יהיה תפקיד קטן ולא גדול.

      עליית מדרגה נוספת במישור הזה אירעה כשהסדרה "בשבילה גיבורים עפים" שבה שיחק זכתה באפריל 2018 בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות הראשון בקאן. בעוד שותפיו לסדרה, בהם נינט טייב, תומר קפון ומשה אשכנזי, הגיעו להקרנת הבכורה בקאן וצעדו על השטיח הוורוד, הוא עצמו ממש לא היה מעוניין בכך, ולשמחתו היה לו תירוץ לא להגיע - הצגת התיאטרון "עקומים" בהבימה בה השתתף באותו ערב. "בשבילי זאת היתה הקלה שהיתה לי הצגה באותו ערב, ולא הייתי צריך לחשוב מה אני אלבש בקאן. אין בשטיח האדום שום דבר מושך בעיניי. אפילו לא ביקשתי מהתיאטרון להשתחרר מההצגה לטובת זה".

      נדב נייטס (יח"צ , עודד קרני)
      ניסה להתחמק מהריאיון. נדב נייטס (צילום: עודד קרני)

      ביישנותו של נייטס כאדם וכשחקן היא אחד הדברים שחיברו אותו לדמות שהוא מגלם בדרמת המתח והמיסתורין החדשה "ביום שהאדמה רעדה", שיצר עומרי גבעון ("בשבילה גיבורים עפים") ועולה הערב בקשת 12. "מה שנורא דומה לי בדמות זה איזו מופנמות ושמירה על הדברים האישיים", אומר נייטס, "זאת דמות מעניינת, היא קצת אני בנסיבות מסוימות. ואולי זה תמיד ככה, משהו ממני בנסיבות מסוימות".

      מוזר ומעניין: הבמאי עומרי גבעון שעבד איתך בשלושה פרויקטים אמר לי שאתה ממש שמח שמורידים לך שורות, וגלעד קמחי המנהל האמנותי של הקאמרי שעבד איתך בכשמונה הפקות אמר לי שלא פעם אתה ממש מבקש תפקידים קטנים בתיאטרון. מאין זה נובע?

      "זאת שאלה שאני תמיד שואל את עצמי. אני כל הזמן נתקל בתהייה הזאת מחדש, ומגלה שאין לי תשובה לזה. תשובה מוחלטת או מנוסחת היטב תהיה לי רק אם אעשה איזשהו טיפול. לא עברתי טיפול עד היום".

      אבל גם בלי טיפול קליני, כמי שבעבודתו עוסק בחקר הנפש, יש לך איזושהי השערה מאיפה זה בא?

      "אני רק יודע שהגעתי לאיזשהו מקום בחיי של קבלה של זה. אם פעם הייתי מנסה להילחם בזה או להתנגד לזה או לנסות להבין למה אני ככה ובכל זאת אני במקצוע הזה, מה הסיפור, היום אני מקבל את הרוצה והלא רוצה להיות פה. היום אני מקבל את זה שאני רוצה לעשות את ההצגה אבל רוצה לצמצם כמה שיותר את ההשתחוויה בסוף. בלי באמת להסביר לעצמי למה. אני מאמין שיש מקום גם לאנשים כמוני. למדתי שאתה לא חייב לרצות להיות במרכז העשייה כמדד להאם אתה רוצה להיות במקצוע הזה. הבנתי שאפשר גם להיות מה שבאנגלית קוראים 'Supporting Actor'. בעברית קוראים לזה 'שחקן משנה'. אני מעדיף את ההגדרה באנגלית".

      קשת 12

      באיזה מקומות בקריירה אתה חש שהתכונות האלה שלך מערימות מכשולים וקשיים?

      "זה בעייתי בכל פעם שאני מתראיין. שם אני נתקע ושם אני אומר לעצמי, רגע, נדב, יש בכל זאת דברים שמוזר, לא טוב ולא נעים שאתה נמנע מהם. אני מבין שזה לא בסדר מצדי. כשזה מתחיל לפגוע באחרים, שם מתחילה ההתנגשות".

      ואמנם, לנייטס יש אי נוחות בלתי מוסתרת מראיונות לתקשורת. כך, למשל, לאחר שכבר תואם הריאיון הזה איתו לוואלה! תרבות, הוא ניסה לחמוק ממנו, וסימס לי: "לא יהיה לי הרבה מה להגיד, אני לא רוצה לבזבז מזמנך ומבקש שלא תהסס לראיין שחקן אחר". כשהריאיון התקיים בסופו של דבר בבית קפה בתל אביב, הוא עצמו הזכיר את דרך החתחתים עד לקיומו, וביקש להבהיר: "זה קשור לקושי שלי עם חשיפה בכלל, לא עם תקשורת, אין לי התנגשות עם תקשורת. אם מישהו יוכיח לי שזה מעניין מישהו... אני מתקשה למצוא את הסיבה להתראיין".

      עלי מוהר אמר פעם שיש לחשוד בשחצנות יתר באותה מידה שיש לחשוד בצניעות יתר.

      "זה נכון".

      נדב נייטס בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (יח"צ , ניתאי נצר)
      מעדיף להיות שחקן תומך. נדב נייטס בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (צילום: ניתאי נצר)

      בראשית עלילת הסדרה "ביום שהאדמה רעדה" בכיכובו של נייטס מתרחשת רעידת אדמה בצפון הארץ, שחושפת בור גדול ובו שלושה שלדים, המובילים לחקירת משטרה. כך עולה תעלומה ללא הסבר הגיוני - הדנ"א של שלושת השלדים תואם את הדנ"א של שלושה אנשים שנמצאים בחיים: פקח בשמורת טבע בגילומו של נייטס, מנטאליסט תל אביבי עשיר (שלום מיכאלשווילי) ואסירה צעירה (ליאנה עיון). השאלה שצפה היא האם יכול להיות שהשלושה חיים ומתים באותו הזמן? בסדרה משחקים עוד צחי הלוי, מיכל קלמן, דניאל גל, תום גרציאני, רימונד אמסלם, אורטל בן שושן ואורי גבריאל. היא הופקה על ידי דרמה טים (חיים שריר ומוש דנון) הישראלית ו-Federation Entertainment הצרפתית עבור קשת 12.

      אתה מגלם בסדרה את דמותו של אב חד הורי, שאיבד בתאונת דרכים את אשתו, ובמהלכה נשקפת סכנה לבן שלך. במציאות אתה בזוגיות עם שלושה ילדים - ילדות בנות שש וארבע וילד בן ארבעה חודשים. עד כמה אתה חרדתי כאבא?



      "אפילו לגדל בזוגיות ילדים זה חתונה עם הפחד והחרדות. אני לא יכול לדמיין את עצמי מגדל לבד את שלושת הילדים. מעבר לחרדה שיקרה משהו לילדים, קיימת החרדה מהנזקים שאנחנו הולכים לגרום להם. כלומר, בטוח נגרום להם נזקים, השאלה כמה ואיזה, ואיך ממזערים את הנזקים תוך כדי גידול. האבהות מכניסה אותך לפרופורציה חדשה".

      בשבילה גיבורים עפים - תמונה מוקטנת, תומר קאפון, מיכאל אלוני, נדב נייטס, משה אשכנזי (יח"צ , ניתאי נצר)
      חוזר לעבוד עם עומרי גבעון בפעם השלישית. נדב נייטס (משמאל), "בשבילה גיבורים עפים" (צילום: ניתאי נצר)

      אגב הורות, נעדרת מהאודישן להצגה "המקרה המוזר של הכלב" של בית לסין שביים גלעד קמחי בגלל הלידה של אשתך, וכך כמעט פספסת את התפקיד שבסופו של דבר זכית בו והיה מאוד משמעותי בקריירה שלך.

      "נכון, לא הלכתי למבחן בגלל הלידה ולא הייתי אמור לשחק בהצגה. ארבעה חודשים אחרי בכל זאת פתחו שוב את המבחנים כי גלעד קמחי רצה לראות לפני שהוא הולך עם מישהו אחר, עשיתי את זה. מבחינתי חיי מתחלקים עד לתפקיד הזה ומהתפקיד הזה. לא אכפת לי אם לא יהיה שוב תפקיד בסדר גודל הזה מבחינתי. כמעט הפסדתי חלק מאוד חשוב בחיי. לעומת זאת, איכשהו לא היו לידות בזמן שהייתי על הבמה".

      בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" ישנה סגירת מעגל - היוצר שלה, עומרי גבעון, ושניים מכוכביה, נדב נייטס וריימונד אמסלם, שיתפו פעולה כבר בסרט הבכורה של גבעון, "שבע דקות בגן עדן" משנת 2008. שתי היצירות אף הוצגו בבכורה בפסטיבל חיפה, והסרט זכה בפסטיבל בפרס הסרט הטוב ביותר. נייטס שיתף פעולה עם גבעון גם בסדרה "בשבילה גיבורים עפים" ששודרה לפני כשנה וחצי בקשת 12. "עומרי הוא במאי שמאוד יודע מה הוא רוצה", אומר נייטס, "הוא יודע מה הולך להיות, הוא רואה איזו תמונה הרבה יותר גדולה ממה שאני מסוגל ואלה שעובדים איתו מסוגלים לראות. אני צריך עבודה קצת אחרת. למדתי איתו שבארבעה-חמישה מפגשים עד שמתחילים את הצילומים ועושים בהם קריאה ראשונית של הטקסט ועושים חזרה, שם זה הזמן שלי לריב איתו ולהתווכח איתו, ואחרי זה, בזמן הצילומים, אני באמת סותם את הפה ועושה את מה שצריך לעשות. ככה זה קורה איתו. במפגשים הראשונים הוא לא מסכים לשום דבר שאני אומר, ואז אנחנו מתחילים בצילומים כחברים".

      נדב נייטס ובת חן סבג בסדרה "מטומטמת" (צילום מסך)
      "הלכתי בתקווה שאצחק על עצמי יותר". נדב נייטס משחק עם האקסית, בת חן סבג, בעונה הראשונה של הסדרה "מטומטמת" (צילום מסך)

      ואם מדברים על דרך עבודתך עם במאים, נאמר לי שבעבודתך בתיאטרון אתה "עובד באופן יוצא דופן באיזה סוג של קונטרה, מייצר איזה התנגדות בהתחלה, ממקום מדוד, מאופק ומיוסר".

      "בתיאטרון, העבודה שאני חוויתי, יש לי תחושה שהשחקן הוא חלק מהיצירה יותר מאשר בטלוויזיה ובקולנוע. לא יודע אם אני בא מתוך התנגדות, יכול להיות שזה שייך למשהו שעשיתי בעבר. יכול להיות שבהתחלה זה היה כך. הקונטרה מצדי אכן קיימת הרבה לאורך חודשיים של חזרות. אבל אני משתנה מהפקה להפקה. אם היתה לי בעיה עם חומר מסוים, יכול להיות שהפחד השתלט".

      זה קשור לפרפקציוניזם שלך?

      "כן, זה פרפקציוניזם. זה היה שייך לצעיר שרוצה שדברים יהיו הכי טובים שהם יכולים להיות. אני לא סופג את ההנאה שלי מהסוף, מההשתחוויה, אני יכול ליהנות רק מהעשיה תוך כדי. אין שום פרס אחר, חוץ מלעשות משהו שאני שלם איתו. מחיאות כפיים לא יתנו לי דבר אם אני ארגיש שזה רע".

      בעונה הראשונה של "מטומטמת" שיחקת לצד יוצרת וכוכבת הסדרה, בת חן סבג, שהיא במקרה גם אקסית שלך. עד כמה מוזר זה היה לשחק את החבר של האקסית?

      "היינו ביחד כשהיינו צעירים, ו'מטומטמת' קרה הרבה שנים אחרי. כששמעתי רמזים שהתפקיד קשור אליי, ושיש הרבה קווי דימיון, אז שמחתי מאוד שהציעו לי לעשות את האודישן. אם יש מישהו שהייתי רוצה שיצחק על עצמי, זה אני. הלכתי במחשבה ובתקווה שאצחק על עצמי קצת יותר".

      נדב נייטס ומרים זוהר בהצגה "הנכד" של הקאמרי (יח"צ , גבריאל בהרליה)
      האמת הכואבת או שקר קסום וטוב? נדב נייטס ומרים זוהר בהצגה "הנכד" של הקאמרי (צילום: גבריאל בהרליה)

      הריאיון עם נייטס התקיים בדיוק ביום שבו מלאו שנתיים לפריצת תנועת MeToo בציוץ המתוקשר ההוא של אליסה מילאנו. בפרספקטיבה של שנתיים, כיצד השפיעה התנועה הזאת על המאבק בהטרדות ותקיפות מיניות בעולם התרבות, אני שואל את נייטס. "אני חושב שאנשים שהיו צריכים לעשות הכי הרבה את השינוי זה דור או שניים מעלינו. אצל המבוגרים יותר אתה רואה את ההבדל בין מה שהיה נהוג לעומת מה שנכון היום. אבל בסופו של דבר זה עניין אינדיבידואלי", אומר נייטס, "אני שמח מאוד שקמה תנועת MeToo, אפילו אם זאת 'אפליה מתקנת', סטייה בסקאלה שהולכת רחוק כדי לחזור לאיזה איזון או אמצע, טוב שזה קורה. יש לי שתי בנות שהולכות לגדול לעולם מגעיל. אני רוצה שהן יגיעו לעולם אחר ממה שאני ואתה הכרנו. למקצוע שלי באות נפשות רגישות. למורים שפוגשים אותן בלימודי משחק יש כל כך הרבה כוח. עם הכוח באה האחריות. יש כאלה שמנצלים את זה. אני רוצה שמי שחושב שהוא יכול לעשות דברים, שיפחד כרגע, ואני שמח שהוא יפחד. בקיצור, MeToo בא בזמן".

      באחרונה אומצת ללהקת שחקני הקאמרי. במלאת שנתיים לתנועת MeToo, מה חשבת על המחאה העזה כנגד התיאטרון מצד רבים סביב העלאת המחזמר "זה אני" של מאור זגורי המבוסס על שיריו של אייל גולן, על רקע מעורבותו בפרשת הקטינות?

      "אני לא מכיר את מאחורי הקלעים של איך כתבו את המחזה. אני מבין את מאור זגורי, מבין שאם אומרים לך לא, אתה עושה טיפה דווקא. אני חצי מרוקאי וחצי אשכנזי, וכשמאור מדבר על הילדות שלו או על איך שתופסים אותו במקצוע הזה, על הדרכים הקשות שהוא היה צריך לעבור לעומת אחרים, אני מבין מה הוא אומר".

      אבל לגופה של השאלה - מה חשבת על המחאה כנגד הבחירה בשיריו של אייל גולן על רקע הטענות לכתמים המוסריים שלו? שחקן ובמאי הקאמרי, דרור קרן, שלח לראשי התיאטרון מכתב מחאה חריף שחשפנו בוואלה! תרבות ובו כתב בין השאר כי המחזמר משירי גולן הוא "יריקה בפרצוף הקורבנות שלו".

      "נטען שאין מספיק שמות מזרחים בתיאטרון או באליטה, אז הכניסו לפה את אייל גולן עם הבחירות המצורעות שלו. אם התיאטרון היה שלי, זה לא היה נכנס בשום אופן לרפרטואר".

      נדב נייטס בהצגה "עקומים" בהבימה (יח"צ , ז'ראר אלון, באדיבות התיאטרון הלאומי הבימה)
      לא סופג את ההנאה מההשתחוויה. נדב נייטס בהצגה "עקומים" בהבימה (צילום: ז'ראר אלון באדיבות התיאטרון הלאומי הבימה)

      לפני כחמש שנים עברו נייטס ואשתו לזיכרון יעקב, החלטה שאינה מובנית מאליה לאור התרכזות התעשיה בתל אביב. האם הגיאוגרפיה סימבולית גם למצבך הרוחני האאוטסיידרי - רגל אחת בלב התעשיה ורגל שניה מחוצה לה, אני שואל אותו. "לחלוטין כן. זה קשור ועוד איך, זאת אנלוגיה נכונה. יודע שזה שונה מהמקובל בתעשיה. אנחנו משתעשעים לפעמים ברעיון לחזור למרכז. יש משהו מאזן לחלוטין בלגור בזיכרון. לא שהייתי איזה פארטי ג'אנקי לפני כן, לא שנסחפתי לאיזו בוהמה גם לפני שגרתי בזיכרון, אני לא יושב במקומות ברנז'איים אחרי הצגה ולא הולך להשקות".

      הטייפ קאסט שלך בהפקות שונות - מושבניק שקול עם איזשהו פגם - מרחיק אותך מליהוק לקומדיה. זה משהו שהיית רוצה לשנות?

      "תראה, אף אחד לא התפרע איתי בטלוויזיה, אף אחד לא לקח סיכון איתי. לא הזמינו אותי לאודישנים לקומדיות בטלוויזיה, חוץ מאשר על ידי אודי כגן, וגם הוא לקח אותי לדמות של מושבניק. בתיאטרון אני יותר משתעשע. מבחינתי אשמח לקחת את הסיכון הזה. כבר נמאס לי לקחת את עצמי ברצינות. אבל זה לא משהו שאני משדר. צריך באמת לפתוח את הראש או להכיר אותי אחרת בשביל לקחת את הריזיקה הזאת".

      הסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (יח"צ , ניתאי נצר)
      מושבניק בנשמה. נדב נייטס בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (צילום: ניתאי נצר)

      גם בקולנוע כמעט ולא נגעת, המקרה היוצא דופן הוא סרט הבכורה של עומרי גבעון. כמי שהיה בעבר מוכר בקופות של קולנוע לב, אנחנו מצפים ליום שתסגור מעגל ותשוב לקולנוע הזה, הפעם ככוכב של סרט.

      "כן, הייתי רוצה לעשות קולנוע. בזמנו מכרתי כרטיסים כי זאת עבודה שהיתה קרובה לבית שלי, ולא מתוך רצון להתקרב לזוהר או משהו. עבדתי גם בבניית בתים מבוץ, במקביל ללימודי המשחק. בבנייה אתה מתעסק לא רק בבוץ, אלא בתערובת שכוללת גם חרסית, קש וקקי של פרות".

      אשכרה עירבבת קקי של פרות?

      "כן, כן".

      זה הכי קרוב שהגעת לריאליטי!

      צוחק. "דחיתי שתי הצעות לריאליטי. כשעבדתי בבניית בוץ הכרתי את עומרי גבעון בפעם הראשונה. הגעתי לאודישן לסרט שלו ברגע האחרון, ממש מכוסה בבוץ והכל. ככה הוא הכיר אותי, כעובד בבוץ. כל אודישן בשבילי מצריך ממני המון כוחות נפשיים. גם כל ריאיון. בוק אף פעם לא עשיתי. ואודישנים אני עושה אולי רק שלוש פעמים בשנה. עבור הסוכנת שלי לשלוח אותי לאודישנים זה מאבק. היא צריכה להתעקש איתי".

      הסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (יח"צ , ניתאי נצר)
      נדב נייטס בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" (צילום: ניתאי נצר)

      היית מעורב בפרוייקט שעורר עניין בעולם - הסדרה "בשבילה גיבורים עפים" הגיעה לנטפליקס וזכתה בפסטיבל הסדרות של קאן. חשת באימפקט של זה?

      "בפעמיים שהייתי בתל אביב מחוץ לזמן חזרות, תייר ארגנטינאי ותייר נוסף עצרו אותי ברחוב, כי הם ראו אותי בנטפליקס. אם זה נקרא אימפקט, אז כן. וגם המשפחה בגלות, שלא יכולה לראות אותי בדרך כלל, סיפרה שראתה".

      נייטס עומד בקרוב לשחק בהצגה "הנכד" בקאמרי, בבימוי עירד רובינשטיין, לצד השחקנים הוותיקים מרים זוהר ויצחק חזקיה. בהצגה, קשיש שרוצה לשמח את אשתו הזקנה (זוהר) שוכר את שירותיו של שחקן תיאטרון (נייטס) כדי שזה יגלם את נכדם שעזב את הבית לפני שנים רבות. הסבתא, שלא יודעת שנכדה האמיתי התדרדר לפשע ומת, מקבלת באהבה את ה"נכד" המדומה. לצד העיסוק בזיקנה ההצגה מעלה בין השאר את השאלה, מה עדיף - האמת הכואבת או שקר קסום וטוב. "זאת שאלה טובה, מה עדיף. שקר טוב עדיף בדרך כלל", אומר נייטס, "הכל תלוי באיזה מציאות אנחנו בוחרים לנו. המחשבה יכולה ליצור את המציאות. פייק איט טיל יו מייק איט. מי יודע כמה דברים הם לא המציאות אלא האופן שבו אנחנו מקבלים אותה. אני חושב שעדיף שנקל על עצמנו כמה שיותר".

      נדב נייטס (יח"צ , עודד קרני)
      נדב נייטס בפרמיירה לסדרה "ביום שהאדמה רעדה", בשבוע שעבר, בפסטיבל חיפה (צילום: עודד קרני)