"נדהמתי כמה ישראלים אוהבים את המדינה שלהם"

צילום: , GettyImages

אחרי שזכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל קאן, מככבת דיאן קרוגר ב"המורה לאנגלית" של יובל אדלר ("בית לחם") כסוכנת מוסד. בריאיון לוואלה! תרבות, היא מספרת על הצילומים בישראל ("אתם חיים כאילו תמותו מחר") ועל האימונים שעברה עם אנשי מוסד אמיתיים

לפני שנתיים וחצי זכתה דיאן קרוגר בפרס השחקנית בפסטיבל קאן על הופעתה ב"משום מקום". זה היה העיטור הנוצץ בקריירה של הכוכבת, שלפני כן כיכבה בין השאר ב"ממזרים חסרי כבוד", "טרויה", "אל תגלה" ו"חג שמח", ובאופן מפתיע למדי, אחד היעדים הראשונים שלה לאחר הזכייה היוקרתית היה דווקא ישראל. הכוכבת הגיעה לכאן כדי להצטלם ל"המורה לאנגלית", בו היא מגלמת בת לאב בריטי ולאם גרמנייה, המגויסת בידי המוסד ונשלחת למשימה בטהרן.

זהו סרטו השני והראשון דובר האנגלית של יובל אדלר, מי שהיה חתום על "בית לחם", והוא הפקה משותפת לישראל ולשתי המדינות בהן בילתה קרוגר את רוב חייה - גרמניה, בה נולדה וגדלה, וצרפת, אליה עברה בצעירותה ופיתחה את הקריירה שלה, בתחילה כדוגמנית ולאחר מכן כשחקנית. בסרט, המבוסס על ספרו של יפתח רייכר-עתיר, מככבים גם מרטין פרימן הבריטי, אותו ראינו בין השאר בסדרת סרטי "ההוביט" וב"הפנתר השחור", וכמה שחקנים ישראלים, בהם רותם קינן, אוהד קנולר ויואב לוי.

הקרנת הבכורה של "המורה לאנגלית" התקיימה בחורף האחרון במסגרת פסטיבל ברלין, והיום (חמישי) הוא זוכה כאן להפצה מסחרית רחבה. "ישראל תמיד סיקרנה אותי, אבל אף פעם לא ביקרתי בה. צילומי הסרט איפשרו לי לעשות זאת, ולא התאכזבתי - זה היה מסע מלא הפתעות", אומרת קרוגר בריאיון לוואלה! תרבות לרגל עלייתו של מותחן הריגול למסכים.

"קודם כל, לא ידעתי שתל אביב כל כך קרובה לחוף", היא אומרת. "חשוב מכך, גיליתי עד כמה ישראל תוססת, ועד כמה מרגישים בה מטען קיומי. אנשים חיים כל יום כאילו הוא היום האחרון לחייהם. דבר נוסף: נדהמתי לגלות באיזו מידה ישראלים אוהבים את המדינה שלהם. הם מאוד גאים, מאוד החלטיים, וזה ממש נודף מהם. גם הדמות שלי כזו. היא מתמסרת לישראל ומוכנה לאבד בשבילה את הכל".

עוד בנושא:

מצעד סרטי העשור - מקומות 60-35

מצעד סרטי העשור - מקומות 34-11

סרטי ספירו

כמו ב"בית לחם", גם כאן עוקב אדלר אחר דמות המוצאת עצמה לכודה בין שני צדדים בסכסוך. בסרטו הראשון, היה זה נער פלסטיני הנתון במלכוד בין אחיו הטרוריסט ומפעיליו בשירותי הביטחון. ב"המורה לאנגלית", סוכנת המוסד מוצאת עצמה בין מפעיליה בארץ ובין איש העסקים האיראני שנשלחה לפתות, אך בסופו של דבר נראה כי התאהבה בו בעצמה.

כמו במותחני ריגול בינלאומיים אחרים מן העת האחרונה, גם כאן אנשי המוסד מתוארים כשחצנים, זחוחים ולרוב גם שלומיאלים למדי. לעומת זאת, הדמויות האיראניות מוצגות בצורה אנושית ומורכבת, שכמותה לא יכולנו למצוא ב"ארגו" או בסרטי פעולה עכשוויים אחרים שהתרחשו בטהרן.

עם זאת, רוב הזמן הפוליטיקה כאן אינה לאומית, אלא מגדרית. אדלר מתאר כיצד כל גבר הפוגש את הגיבורה, ויהיה זה סוכן מוסד ישראלי, איש עסקים איראני או מבריח נשק כורדי, הופך אותה מיידית לאובייקט נחשק ולכלי משחק בידיו, ואת המצוקה הקיומית ממנה היא סובלת בשל כך. בזכות ההיבט הזה, מצליח "המורה לאנגלית" להעניק טוויסט מרענן ורלוונטי לז'אנר השחוק של מותחני המוסד.

"הסרט עוסק בריגול בצורה שנדיר לפגוש על המסך הגדול", אומרת קרוגר. "זה לא סרט 'ג'יימס בונד' עם מרדפי מכוניות, אלא כזה ששם דגש על הדמויות ועל הפסיכולוגיה שלהן. הדמות של סוכנת המוסד ריתקה אותי, כי היא מרגישה אבודה בעולם, לא שייכת לכלום, וההתגייסות למוסד מעניקה לה בית ומטרה. היא הזכירה לי קצת את עצמי כדוגמנית צעירה שמחפשת את עצמה, אם כי הייתי הרבה פחות מלנכולית ממנה".

נולדת בגרמניה, פיתחת את הקריירה בצרפת והיום את חיה בניו יורק. יש מקום שאת מרגישה בו בבית?

"אני מרגישה כמו אזרחית של העולם הגדול. הבית שלי הוא המקום שבו אני נמצאת באותו רגע. מה שכן, אני לא מגדירה את עצמי כאמריקאית, גם אם אני מדברת איתך כרגע מניו יורק. אני מאוד אירופאית, ואירופה מאוד חשובה לי".

"זה מותחן ריגול, אבל לא בסטייל של ג'יימס בונד". דיאן קרוגר בפסטיבל ברלין (צילום: אימג'בנק)

במסגרת ההכנה לצילומים, נפגשה קרוגר עם האישה ש"המורה לאנגלית" נוצר בהשראתה וגם עם סוכני וסוכנות מוסד אחרים. "עשיתי מעין מיני-סטאז' איתם", היא אומרת. "הם אנשים יוצאי דופן, שמשאירים את החיים הקודמים שלהם מאחור וחיים בשקר, ולפעמים במדינות שהן לא הכי סימפטיות. הם עושים את זה מתוך אהבה למדינה, אבל גם כי הם זקוקים לאדרנלין. אתה צריך אישיות מאוד מסוימת כדי להיות סוכן חשאי".

את היית מצליחה לעשות את זה?

"לא, כי אני מאוד מושפעת מן הסביבה שלי, ואחרי כמה שנים במדינה זרה, כבר הייתי מזדהה איתה ולא עם המדינה ששלחה אותי".

בתחילת הסרט, מספרת הגיבורה כי אמה התנדבה בקיבוץ בשנות השבעים ומציינת כי בזמנו, ממש לא היה מובן מאליו שגרמנייה שוהה בישראל. מה הפרספקטיבה שלך לגבי הקשר בין שתי המדינות?

"אני שחקנית ואני משחקת את הדמות, ומחבקת אותה. מעבר לכך, אני לא נכנסת לדברים האלה. הזהות הגרמנייה מוסיפה לדמות מטען ואני יודעת שגם היה חשוב ליובל שתגלם אותה שחקנית גרמנייה, אבל מעבר לכך אין לי מה להוסיף".

בגלל שהדמות שוהה בטהרן, את מבלה חלק מהסרט עם רעלה, פריט לבוש שמעורר הרבה מחלוקת גם בגרמניה וגם בצרפת בשנים האחרונות.

"זה חלק מהדמות, ושם זה עוצר מבחינתי. מעבר לכך, אין לי מה לומר. אלה שאלות פוליטיות מדי, ואני גם לא חושבת שזה הנושא של הסרט".

"לא הייתי מצליחה להיות סוכנת מוסד, כי קל מדי לתמרן אותי". דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)

בלי להיכנס גם לדרך שבה הוא מטפל בסכסוך הישראלי-פלסטיני, קרוגר מספר כי צפתה ב"בית לחם" של אדלר ואהבה אותו, מה שעורר בה את הרצון לשתף עמו פעולה. "הוא במאי מאוד חכם", היא אומרת. "כשנפגשנו, גיליתי כמה הוא מסור וקפדן וכמה הוא מדויק ומחובר למה שכתב. יש לו צורך בשליטה ועשינו המון חזרות. הוא מקדיש מאה אחוז מעצמו לעבודה ובגלל שהוא ישראלי, הוא גם מכיר מאוד טוב את הנושאים בהם עוסק הסרט".

הדמות שלך נמצאת בתמונה לאורך כל הסרט ולמעשה נושאת אותו על כתפיה. עד כמה זה היה מאתגר מבחינתך?

"זה נכון. אנחנו כל הזמן איתה. עם המבטים שלה ועם החרדות שלה. מן הבחינה הזו, החלק הכי חשוב בעבודה על הסרט היה ההכנה. הייתי צריכה להפוך באמת ובתמים לאישה הזו, כדי שאוכל לבטא את הפחדים שלי באופן אורגני ולא מלאכותי".

במהלך אחת מן הפעולות המבצעיות, חווה הדמות שלך תקיפה מינית. אני מניח שזו היתה סצינה רגישה מאוד.

"זו היתה סצינה מסובכת, מכמה סיבות. היא מתרחשת בתוך ארון שבו הגיבורה מסתתרת, וזו היתה חוויה קלאוסטרופובית ולא סימפטית. נוסף לכך, הייתי בהיריון מתקדם בזמן הצילומים, וגם היה חם מאוד, כי זו סצינה שצלמנו במדבר בים המלח. נעזרנו בכפילת גוף, ודבר נוסף שהקל עליי זה שיובל וכל אנשי ההפקה היו מאוד אדיבים כלפיי ועזרו לי. בסופו של דבר, האתגר הכי גדול מבחינתי היה להשתמש בהבעות הפנים כדי להעביר את מה שעובר עליה באותם רגעים".

את מרגישה שהפרס בקאן שינה לך את הקריירה?

"קודם כל, הוא מאוד שימח אותי, כי 'משום מקום' היה תפקיד תובעני שדרש ממני הרבה, אז התרגשתי שראו אותו והעריכו אותו. יכול להיות שבעקבותיו ובעקבות הפרס, מציעים לי תפקידים מורכבים יותר, אבל גם יכול להיות שזו אני שמחפשת אותם, כי ככל שאני מתבגרת, אני רוצה לגלם נשים מורכבות יותר ועמוקות יותר, וגם יש לי ניסיון חיים שאני רוצה ויכולה להביא לידי ביטוי דרך הדמויות האלה".

"אהבתי מאוד את 'בית לחם' ולכן רציתי לעשות את הסרט הזה". דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)
מקאן לכאן, דרך ברלין. דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)
"גם אני הייתי אבודה בצעירותיי". דיאן קרוגר ב"המורה לאנגלית" (צילום: יח"צ)
"הצילומים היו קשים. גם כי הייתי בהיריון מתקדם וגם כי מאוד חם בישראל". דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)
נזהרת משאלות פוליטיות. דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)
סרט המוסד האחרון של העשור הנוכחי. דיאן קרוגר (צילום: אימג'בנק)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully