הזמר איתי לוי. עופר חג'יוב,
הזמר איתי לוי/עופר חג'יוב

וולקאם, ענק

עודכן לאחרונה: 20.8.2022 / 22:26

עשור מאז שפרץ לחיינו בסערה, איתי לוי לא עוצר לרגע וממשיך לכבוש קיסריות ואת "הכוכב הבא". בריאיון הוא מדבר על הרדיו שלא פרגן ("זה צרם לי"), מספר על אביו המנוח ("כבן של נרקומן, הפחד שאפול קיים") וחושף שלא התקבל ל'כוכב נולד' ("אמרו שאני לא עובר מסך")

הפקת "הכוכב הבא" נוהגת לפמפם בגאווה את העובדה שליד שולחן השופטים יושבות נינט ושירי, שתי זמרות שהיו פיינליסטיות של "כוכב נולד", אבל מה שההפקה מעדיפה ודאי להצניע ולא לספר לצופים הוא שלצדן בשולחן יושבים גם שני זמרים מצליחים מאוד ש"כוכב נולד" פספסה בגדול. רן דנקר סיפר לפני שבועיים בריאיון לוואלה! תרבות, שנבחן לעונה השנייה של "כוכב נולד" אך נופה כבר בסינון הראשוני, עוד לפני שפגש שופטים. כעת מתגלה שדנקר הוא לא השופט היחיד ב"הכוכב הבא" שלא העבירו כמתמודד בגלגולה הקודם של התכנית.

"בגיל 18 הגעתי להיבחן ל'כוכב נולד' - ולא עברתי", חושף איתי לוי בריאיון לוואלה! תרבות, "יצאתי בשש בבוקר מרחובות, נסעתי עם שלוש רכבות, ארבעה חברים שלי באו איתי אחרי שנשארנו ערים כל הלילה. רק בארבע אחר הצהריים נכנסתי לאודישן במיונים הראשונים. שרתי את 'הנני כאן' ואת 'בוכה בלילות'. את המיונים הראשונים עברתי. ואחרי המיונים השניים הושיבו אותנו בחדר, נכנסו טמירה ירדני וסיון יאנג, והודיעו שלא עברתי. לא אשכח את זה בחיים. אמרו לי 'אתה לא עובר מסך'. אז היה מותר להגיד דברים כאלה. ההרגשה שלי היתה קשה. הרגשתי את אותה ההרגשה כשאמרו את המילה צ'חצ'ח. התבאסתי. רציתי מאוד להתקבל".

מאז הוכחת שאתה עובר מסך בגדול, גם כאמן, גם כפרזנטור וגם כשופט בתכנית שדחתה אותך.

"אחרי שלא עברתי בעונה הרביעית של 'כוכב נולד', זו סגירת מעגל אדירה היום לשבת בכיסא הזה השופט של 'הכוכב הבא' ולהסתכל על המתמודדים בעין אחרת. סיפרתי על זה להפקה של 'הכוכב הבא' כמובן. הם היו בשוק. היום אני וטמירה זה כמו אם ובן".

זו לא הייתה הפעם היחידה שבה פספסו את כישרונו הגדול של לוי בתחילת דרכו. "עבדתי במשך שלוש שנים כברמן. האמנתי בעצמי, וחיפשתי מישהו שישקיע בי. באתי לבוס שלי, אמיר. הוא שאל אותי: 'כמה אתה צריך?'. אמרתי לו, 60 אלף לסינגל ראשון וקליפ. הבוס אמר לי: 'שמע, אתה לא יציב. אם הייתי משקיע במישהו - זה לא בך'. אמרתי לו, 'למה אתה חושב שאני לא יציב?'. הוא אמר לי 'כי פעם אתה בא לעבודה ופעם אתה לא בא לעבודה'. אמרתי לו: 'אתה יודע שהדרך להצלחה זה לרצות לגעת בהכל. בעיניך אני נראה לא יציב. בעיני אני חרוץ'. אחרי שנתיים, הוא בכה שהוא לא השקיע בי".

למי שפספס את איתי לוי (34) בתחילת דרכו באמת יש סיבה טובה לבכות. קרוב לעשר שנים שחלפו מאז שפרץ לחיינו בסערה עם סינגל הבכורה "כמעט שיר אהבה", שהתקבל בוולקאם ענק, הלב של הקהל הישראלי נסחף חזק אחרי הקסם יוצא הדופן שלו. הוא חתום בין השאר על להיטים רבים ששרפו את המדינה והגיעו לצמרת מצעדי ההשמעות ברדיו, על כמות עצומה של האזנות וצפיות ברשתות ובסטרימינג ועל מופעים גדולים שהופכים סולד אאוט בן רגע. מי שנאמר עליו שהוא "לא עובר מסך" נבחר כשופט האהוב ביותר ב"הכוכב הבא" בקשת 12, חתם עונה שישית כפרזנטור של לי קופר, ומשמש גם זו השנה השנייה כפרזנטור לחברת BUYME בשכר של 800 אלף שקלים, על פי פרסומים. בנוסף, לוי חוזר לקיסריה לשני מופעים גדולים - ב-29 וב-30 באוגוסט - ואם זה לא מספיק, הוא קיבל הצעה מתיאטרון הבימה לככב בתפקיד הראשי בגרסה החדשה של המחזמר "קזבלן" ונמצא במשא ומתן מתקדם מול התיאטרון. אז למי יש יותר כבוד?

הזמר איתי לוי בתכנית "הכוכב הבא". ערן לוי,
יש יותר כבוד. איתי לוי/ערן לוי

לפני שנמשיך בריאיון, אני רק רוצה לברר: אחרי שדני קושמרו ראיין אותך באמצע מסאג' ואף עשה לך מסאג' בעצמו, זה הפך לסטנדרט מחייב מבחינתך ממראייניך או שאפשר לוותר הפעם?

"זה אולי נראה מהצד מצחיק אבל אנחנו עובדים כל כך הרבה שעות ביום ומרגישים את העומס שאנחנו חייבים מסאג'. האמת שהופתעתי מקושמרו, הוא לא הכין אותי בכלל".

נראה שגנבת את תואר "המאמי הלאומי" למשה פרץ. אם לשים בצד את פרשת עזיבת ליאם הפקות, לא עלו בתקשורת עימותים משמעותיים הנוגעים אליך. אתה מנסה לצאת בסדר עם כולם?

"שמעתי שקוראים לי 'המאמי הלאומי' לא מעט. זה מהמם ואני שמח לשמוע".

מצד אחד, דימוי ה'מאמי הלאומי' הביא לך אהדה רבה יותר. מצד שני, אנשים שעושים בלאגנים הם לפעמים יותר מעניינים.

"אני לא טראבל מייקר באופי שלי. אבל תשמע, אני... לא רוצה להגיד לוחמני, זה יתפרש לא נכון, אבל אני נלחם. נלחם על החיים שלי ונלחם על הפרנסה שלי ונלחם על הקריירה שלי. אבל איך אומרים - מלחמות צריך לדעת לעשות בשקט. האש מעלינו. יש תקשורת, יש לחץ, יש אמירות שאני 'תינוק המריבה'. זה עלה בהרבה דברים לא פשוטים - אבל זה נגמר. סגרנו את זה בלחיצת יד".

לוי מתייחס בכך לפרידתו המתוקשרת מ"ליאם הפקות" בשנת 2020. כפי שפורסם לראשונה אז בוואלה! תרבות, ‏הוא עזב את המשרד שבבעלות אייל גולן אחרי כחמש שנים שבהן היה חתום בו, על רקע הסכסוך בין גולן למנהלו לשעבר בני פרץ שניהל גם את לוי. הזמר, על פי פרסומים, הגיע להסכם עם גולן לפיו ישלם לו כשישה מיליון שקלים בדרכו אל החופש.

למה נפרדה הדרך שלך ושל ליאם הפקות? רצית להיות אדון לגורלך?

"כשהתחלתי בליאם הפקות היו לי שני אלבומים שמאוד הצליחו. בתוכם היה את 'כמעט שיר אהבה'. דברים התחברו בקטע של 'בן טיפוחיי'. כל עוד זה תרם למערכת זה היה מדהים. כשזה עבד זה שירת את כל הקטגוריות למיניהן. ברגע שזה קצת הרעיד את אמות הסיפים זה לא התאים. כשטיפה גדלתי זה פחות שירת".

מקורב לאייל גולן אמר לי: "מה גרם לאיתי לקום וללכת מהבן אדם שעשה את הקריירה שלו, ואחרי שהיה בן טיפוחיו? אייל עשה עם איתי דואט בשלב מוקדם של הקשר ביניהם, בניגוד לדואט שעשה אייל עם נסרין רק כעבור זמן ארוך יותר". הוא גם הוסיף דוגמאות לכמה אייל השקיע בך, דאג לך והזניק אותך.

"הדואט עם אייל קרה אחרי שכבר עשיתי את 'מסיבה בחיפה', וכבר הופעתי בהאנגר ובהיכל התרבות. כשאתה מסתכל עליי, נראה לך שמישהו יכול להגיד לי מה לעשות? מישהו יכול להגיד לי תעשה ככה או ככה? אני לא יכול להגיד לך מה נאמר על השיר 'מסיבה בחיפה'. בוא נעשה כפיים למקורבים. אלה אותם משפטים שחוזרים על עצמם על אנשים שהיו איתו כל השנים, 'עשה את ההוא ועשה את ההוא'. בסדר. גם אותו עשו. וזה שהעלה אותך לאוטובוס לא פחות חשוב מזה שנוהג באוטובוס. הוא שליח של הכרת הטוב. באמת שהכל בסדר. אבל אני לא עזבתי כי היה לי טוב. אם היה לי טוב - הייתי נשאר. המבין יבין. אני גם חושב שלאורך הקריירה שלו אפשר לראות כמה פעמים שלא היה לו טוב. אני חושב שאייל גולן עשה את עצמו, ושאני עשיתי את עצמי".

מספר גורמים בולטים בתעשיית המוזיקה עמם דיברתי, טענו שאייל גולן קינא בך. עלתה טענה נוספת שגולן אמר לבני פרץ: "אתה נותן יותר תשומת לב לאיתי מאשר לי".

"זה אתה אמרת. ביני לבין ליאם הפקות נחתם הסכם הבנות. שילמתי את חובי כמו שעון שווייצרי. וסוכם שמה שנשאר בתוך החדר - נשאר בתוך החדר. למרות שאני שומע שלא נשאר. אבל אני לא ארד לדברים הקטנים האלה. זו הייתה משפחה גדולה. אני בטוח שאתה יודע מה זה לעבוד תחת מקום מסויים עם כל כך הרבה אנשים. היו שם המון זמרים, גם לפני וגם בזמן שאני הייתי שם. היו שם גם המון משחקים של אגו. איך זה פותח ואיך זה סוגר, למה זה מוכר ואני לא מוכר. אם זה קורה בתעשייה - תחשוב מה קורה בתוך הבית. וזה לא מגניב לפעמים. לפעמים קצת קשה. ואתה יודע מה? אני חושב שזה היה הכי מתבקש בעולם שניפרד באהבה. אבל היה גם הכי מתבקש בעולם שנמשיך את האהבה הזאת. ולא קרה. אני לא יודע למה. ומה שאומרים המקורבים זה חארטה. דובר על זה שהיינו אמורים להמשיך. דובר על מופע ביחד ודובר על שיר ביחד ודובר על הרבה דברים טובים. אבל אתה יודע, כשנסגרה הדלת ויצאתי החוצה - דברים השתנו. וזה בסדר, אחי".

אחד הוויכוחים סביב גולן לבני פרץ היה סביב חלוקת הרווחים שבאו ממך. אולי אתה תגיד, למי הגיע יותר כסף שקשור אליך - לבני או לאייל?

"אני לא יודע איך הם התחלקו ביניהם. אני התחלקתי מולם חמישים-חמישים. ויש דברים שאסור לי להגיד מבחינה משפטית".

אומרים שאייל ואתה לא מדברים. זה נכון?

"אנחנו לא בקשר. אבל אתה יודע, אם הוא יגיד לי שלום, אני אגיד לו שלום. שתדע לך שאני מכבד את אייל. הוא כל כך הרבה שנים פה, שלושה עשורים וכל כך הרבה להיטים ושירים. גם אייל עבד מאוד קשה בחיים. גם הוא בא ממקום מאוד נמוך ומאוד קשה ומאוד לוחמני וגם הוא בא ממקום כזה של להוכיח את עצמך. והוא הוכיח. הוא בא מהשכונה, ואנחנו בני אותה העיר ואותה שכונה. גם הוא סוג של קאזה".

כשאיתי לוי אומר "קאזה" הוא מרמז לכך שבאחרונה קיבל הצעה מתיאטרון הבימה בשיתוף תיאטרון השעה לככב בתפקיד הראשי בגרסה החדשה של המחזמר המיתולוגי "קזבלן" בליהוק כפול לצד השחקן עופר חיון. המשא ומתן בין הצדדים בשלב מתקדם ולוי אומר כי יש יותר סיכויים שזה יקרה מאשר שלא יקרה. "זה מרגש מאוד. אני חושב על התחנות שעברתי בחיים. כשהייתי בן 17 נסעתי במונית שירות לתל אביב, טיילתי ואמרתי לעצמי: יום אחד אני אהיה מפורסם. גרתי בשעריים ובשבילי לנסוע לתל אביב היה כמו לנסוע לניו יורק. ירדתי בתחנה המרכזית הישנה והלכתי ברחובות העיר. ועכשיו מנכ"ל הבימה נעם סמל והתיאטרון מקבלים אותי בחום. כשנפגשתי איתו בהבימה, אמרתי לו, נעם בוא נרד לאולם. ירדנו והוא מסביר לי והרגשתי שאני בסיור מודרך".

איתי לוי. יחצ,
אתה ראשון יא קאזה. איתי לוי/יחצ

בהבימה תרוויח להצגה הרבה פחות ממה שהיית מרוויח בהופעות שתאלץ לוותר עליהן באותם ערבים. אתה מוכן לזה?

"מדובר בהפסד כספי רציני. אבל מה זה משנה, אחי? מדגדג לי משחק. יש לחם וחמאה גשמי, ויש לחם וחמאה רוחני. ויהיה ליהוק דאבל. אז זה יותר קרוב לכן מאשר ללא. אגב, יש הצגות שעולות גם מחוץ לתל אביב. כפרה על נעם סמל שאמר 'אני לא מוציא אותך לשום מקום'. 'קזבלן' נשאר בהבימה. ביקשתי מנעם משהו. שבשבילי ייתן הצגה או שתיים ברחוב, אני רוצה להביא את המחזמר 'קזבלן' פיזית לרחוב, בלי כסף, כמו שעשו פעם. לא לפארק, לרחוב, זה קזבלן אחי".

מה הכי מושך אותך במחזמר הזה?

"התשובה היא לא הניצחון שלי על הממסד. זה הניצחון שלי על עצמי, על מי שאני. לא הייתי עושה כל מחזמר. עשיתי את זה כי ריגש אותי 'קזבלן' עצמו. יש בזה מסר. וגם בגלל שיש איזה רצון בנפש לכבוש דברים שחלמתי עליהם כילד. משחק זה אחד הדברים שהכי רציתי בחיים שלי. היו לי כמה אודישנים לסדרות מאוד מכובדות - אבל זה לא קרה. בסדר, הכל טוב. ועכשיו גם אשחק בסדרה של יואב צפיר שבה ישחקו גם אלה-לי, יואב צפיר עצמו ובתו. אני בתפקיד עצמי.

"אגב דברים שרציתי בילדות, יום אחד באתי לבית של חבר, היה לו מחשב עם משחקים. ואז שמעתי את אימא שלו אומרת לו: 'אל תביא אותו לפה. הוא בא אליך רק כדי לשחק'. לא כעסתי. כילד רציתי גם ליורודיסני בפריז ולא יכולנו לנסוע, ועכשו הופעתי ביורודיסני באירוע חברה. רק חבל שלא הספקנו לעלות על המתקנים".

קובי אפללו עורר סערה כשהעביר ביקורת נוקבת נגד שירים חדשים של אמנים צעירים, וכינה אותם "דור של מוזיקאים שמתחרה מי יביא את הטקסט הכי נמוך ומטומטם". מה חשבת על זה?

"קודם כל, אין דבר כזה מילה נמוכה. יש טקסט שלא עובד. מה זה מילה נמוכה? 'בית' זו מילה נמוכה? 'דלת'? 'כיסא'? מילה היא מילה. יש טקסט מבולגן, לא נעים באוזן, לפעמים זו תאונה. אז יכול להיות ששיר, שניים או שלושה לא התחברו, נשמעו לו בלאגן בראש. הוא רגיל אולי לסדר אחר. לכל אחד יש את החוקים שלו. המזל הוא שיש פה חופש ביטוי, וכל אחד יכול לשיר מה שטוב לו. ולפעמים אנחנו בוחרים לשיר משהו שמתאים לצו השעה, ויכול להיות שבעוד ארבעה חודשים זה לא יהיה רלוונטי. יכול להיות שבשנה הבאה יגידו 'איזה משוגעים אנחנו שבכלל שמענו שיר כזה'. אבל זה היופי במדינה שלנו. אם קובי היה עושה שיר כזה שהיה מצליח - מעניין מה הוא היה אומר אז. ואני מאוד אוהב את קובי".

עוד בוואלה!

מופלא הסמוך לאיש

לכתבה המלאה
איתי לוי, שירי מימון. ארן חן צלמים,
חייבת לי שמונה שקלים. שירי ואיתי/ארן חן צלמים

אביהו מדינה זכה השנה בפרס ישראל לזמר עברי, ובטקס הענקת הפרס שרת מחרוזת משיריו. עם זכייתו, אתה מרגיש שהיחס הממסדי למוזיקה הים תיכונית השתנה?

"אני לא חושב שהפרס שקיבל אביהו מדינה שינה משהו. חבל שזה בא מאוחר. אלה דברים שמעצבנים אותי מאוד, אבל אני לא אפתח את זה כרגע. חוץ מזה, כשהתקשרו להזמין אותי לשיר בטקס פרס ישראל מאוד התרגשתי. שאלו את אביהו, והוא יכול היה להגיד 'אני לא רוצה, בא לי שמישהו אחר ישיר'. ריגש אותי לראות את הדמעות שלו. אגב, אני חושב שגם לאביהו יש ביקורת על שירים כאלה וכאלה".

נכון, והוא אף תמך ביהורם גאון אחרי שאמר שהמוזיקה המזרחית היא זבל שלא ברא השטן.

"האמירה הזאת, שיש ויש ויש ויש - היא אמירה מדהימה. גם אני יכול להגיד על עצמי שיש לי שירים שהם הרבה יותר רציניים ויש לי שירים שהם יותר דאחקיסטיים. הכל סבבה, זה היופי. אם בא לי להיות ליצן החצר - זאת זכותי המלאה, כל עוד אין לי שום אמירה פוגענית בטקסט, אני לא מנמיך אף אחד ולא משפיל אף אדם. אני יכול לשיר שירים כמו ששרו אחרים - 'פה לא פה לא פה פה' או 'זוט עני', וזה בסדר. ואני יכול להיות רציני ולהעביר מסר. הכל טוב".

המוזיקה הים תיכונית היום התרחקה מאוד מהמוזיקה המזרחית שעשו פעם חיים משה, יואב יצחק ואביהו מדינה. כשאתה עם חברים בקריוקי או לבד עם עצמך, מה אתה מעדיף לשמוע ולשיר - משה פרץ או זוהר ארגוב? מה קרוב יותר ללב שלך?

"שאלה מדהימה וקשה. אני על התפר. אני בן 35. אני לא בן 22. אהבתי בצעירותי גם את משה פרץ ודודו אהרון, ואהבתי גם את חיים משה ואת יואב יצחק בבגרותם. אני באמצע. תראה, אני שר המון שירים ישנים. כשאתה יוצר החוצה אתה שומע שירים חדשים, וכשאתה בא לקריוקי אתה רוצה רגע להיזכר בכל השירים מפעם של חיים ויואב ואפילו של אייל מתחילת הדרך. אני מתרפק על העבר אבל אני לא נשאר שם. העולם משתנה, המוזיקה משתנה. איך אומרים - אנחנו מתבוללים. יש התבוללות מדהימה של המזרחית עם הג'אז, הפופ, הרגאיי וההיפ הופ. והכל מתחבר, למשל ימן-בלוז. אני מת על זה".

כחלק מאותה התבוללות, הקלטת מספר שירים עם סטפן. ספר על החיבור ביניכם.

"נכון, הקלטתי איתו ארבעה שירים. היינו עם אותו איש יחסי ציבור, שיר פינטו. היינו באילת, ופינטו אמר לי: 'אתה רוצה לעשות דואט עם סטפן?'. אמרתי לו 'כן, ברור', ואז הוספתי 'רגע, מי זה?'. ככה, אמיתי. ביקשתי לשמוע אותו. ואז שמעתי אותו בפעם הראשונה, והוא נשמע לי מגניב לאללה. זה חיבור משמיים".

אייל גולן ואיתי לוי. אלוני מור,
"אם היה לי טוב ב'ליאם הפקות', הייתי נשאר". איתי לוי ואייל גולן/אלוני מור

מדהים שמוקדם יותר בקריירה שלך הופעת בחתונות עם שירים שמוזר לשיר לזוג ביום המאושר בחייו, כמו "שתישרף האהבה".

"נכון. רצו פעם שאני אשיר את 'שתישרף האהבה' גם בכניסה לחופה - ולא הסכמתי, בגלל שאני לא יכול לשיר בחופה, אני נחנק מהתרגשות. שרתי בחתונה את 'מסיבה בחיפה' - זה שיר על מישהי שבגדה במישהו והוא ראה אותה. הזייה. שרתי את 'לא ייאמן היא אמרה לו כן, אח שלנו מתחתן' - זה סתלבט על החתן. יש לו איזו בעיה שהיא לא תגיד לו 'כן'. ויום אחד הייתי בחתונה ומבקשים ממני לשיר את 'אם העולם ייגמר'. אני אומר לו, על מה אתה מדבר? זה מטורף, זה כולל את המילים 'אם העולם ייגמר, את תבואי אלי?', 'אני אפס שאין לו חיים', כאילו גמרה אותו לגמרי".

אתה חתום גם על השיר המרגש "מחכה שתבואי". רגע אחרי ט"ו באב נזכיר שגם אימא שלך מחכה שתבוא בת זוג, היא לא נעשית צעירה יותר. מתי תביא לה נכד או נכדה?

"נכון, נכון. אתמול אימא שלי אמרה לי את זה. בדרך אימא שלי רוצה אותי רק לעצמה, ככה היה לאורך כל השנים. היא אמרה כל הזמן 'אתה שלי'. יש לה שלושה ילדים, אני הקטן. למצוא אהבה אמיתית זה מסע קשה מאוד. זה נהיה הרבה יותר קשה אפילו מלהיות זמר. כל דבר בעתו ובזמנו.

"יש אנשים שמסתכלים מהצד ואומרים: 'הייתי רוצה את מה שיש לו'. וזה שיש לו אומר: 'הייתי רוצה את מה שיש להם'. אי אפשר לקבל את כל המתנות, אחי. לאדם אחד יש ילדים. לאדם אחר אין ילדים אבל יש לו מרצדס. אי אפשר לאכול את כל העוגה. אני גם מאמין שצריך את הזמן. אני מאוד עסוק. מאוד אוהב את העבודה שלי. הייתי על ענן כל כך הרבה שנים. לא ידעתי מה אני רוצה מהחיים שלי. ללמוד לא יכולתי כי לא היה לי כסף. לעבוד לא יכולתי כי טיפלתי באימא שלי. והיום אני מרגיש שאני עומד בזכות עצמי. יש לי שני תאריכי יום הולדת - היום שבו נולדתי, 25 בינואר 1988, והיום שבו הוצאתי את הסינגל הראשון, 'כמעט שיר אהבה', ב-17 ביולי 2013".

טקס פרסי אופיר 5 באוקטובר 2021. ראובן קסטרו
שוקל לעשות סרט על חייו של איתי לוי. אבי נשר/ראובן קסטרו

בסוף מאי, בזמן שביצעת את השיר "שמחה גדולה הלילה", התרסקת מהבמה לכיוון הקהל בשורות הראשונות. מה קרה שם?

"לא ידעתי שאמא שלי תבוא להופעה וזה הלחיץ אותי. בהופעה אני בשעתיים של שיכרון חושים. מי שמכיר אותי יודע שאני נותן את הנשמה ואת הקרביים על הבמה. אני משקיע מאוד בכל פרט, רוצה שיהיה הכי טוב, שהכל יעבוד בזמן, שהכל יהיה לפי הספר. כשקורים פתאום דברים שאני לא מוכן אליהם - זה מערער אותי. כנראה שקיבלתי שם איזה שיכרון מעמקים. הלכתי על המים. שמעתי מהקהל לידי את הבהלה. הקטע המצחיק הוא שהקהל למעלה לא הבין מה קרה. הוא חשב שפשוט קפצתי. רק אחרי שלושה ימים הרגשתי בכאבים מהנפילה, בברכיים, נהיה לי כחול".

איתי לוי הגיע מרקע משפחתי לא פשוט ועבר ילדות מאתגרת. אביו היה נרקומן, שגם ריצה מאסר בכלא ונפטר מסרטן הריאות כשאיתי היה בן 16. אמו לקתה במספר אירועים מוחיים שהותירו אותה מאז עם מוגבלות סיעודית, ולוי טיפל בה לאורך השנים.

אתה חושש שמשהו ממה שקרה לאביך יקרה גם לך?

"כבן של נרקומן, הפחד שאפול בדרך שלו תמיד קיים בי. הפחד קיים כי אני יודע שמה שקרה לאבא שלי לא נגרם מזה שהוא רצה שזה יקרה לו. אני לא מפחד להיות כמוהו. הפחד הוא מהשעה הרעה שהשתלטה עליו. אני לא מפחד להיות כמו אבא שלי, זאת גאווה להיות כמו אבא שלי. אמנם הוא היה נרקומן, אבל הוא היה גבר, מענטש. באמת. אני חושב שהיו לו הרבה שעות רעות. הפחד שלי לא נובע מזה שהייתי בן של אבא שמשתמש בסמים ושל אמא שלא היתה בריאה בנפשה, ולא מזה שגדלתי בבית של הורים גרושים. אם יש בעיה - אני יודע להתמודד איתה. אבל אני כן מפחד מהשעה הרעה שהיתה לאבא שלי. זה הדבר הכי מפחיד שיש לאדם. אתה רואה לפעמים אדם שמרגיש טוב, ואחר כך אתה לא מבין איך הוא לקח לעצמו את החיים. זה מאוד מלחיץ. אבל איך אומרים: 'אל תפחד מהפחד', ונפוליאון אמר: 'פחדנים מתים טרם מותם'".

על רקע ילדותך הלא קלה, הבעת פעם את הסתייגותך מהמשפט "מהקושי צומחים".

"קשה מאוד לצמוח מילדות קשה, אבל אפשר להתגבר עליה. ואם אתה מתגבר על הילדות הקשה וממנה - אתה גיבור של החיים, אחי".

אביהו מדינה בטקס הענקת פרס ישראל תשפ"ב, 5 במאי 2022. נועם ריבקין פנטון, פלאש 90
"קיבל את פרס ישראל מאוחר מדי". אביהו מדינה/פלאש 90, נועם ריבקין פנטון

אמן מאוים בנפילה לא רק כשיש סבון על הבמה. התעשייה הזאת יכולה להיות אכזרית - להרים מישהו גבוה מהר ואז להוריד אותו בדרמטיות. איך אתה מתחזק את ההצלחה ומנסה שהיא לא יעלה לך לראש?

"אל תיתן יותר מדי קומפלימנט לתעשייה. הכי קל להגיד שהתעשייה הרימה והכי קל להאשים את התעשייה שעשתה לך משהו. אבל התעשייה היא לא זאת שמרימה ולא זאת שעושה לך דברים. יש מקרים שבהם התעשייה ניסתה לעשות משהו ולא הצליחה. יש בי אמונה שלמה בדרך הצודקת, בעשיית דברים נכונים, בעקביות, בחריצות, בנאמנות לעצמך, למקצוע שלך ולאנשים מסביבך. ואיך אומרים? לפעמים יורים ולא פוגעים. לפעמים אתה לא מזהה לשנייה את התו הנכון, לפעמים אתה לא קולט מה יש בשטח. זה בסדר. צריך להיות אופטימיים ולעשות דברים טובים".

יש לך אחלה להיטים. אבל עוד אין מה שנסתמן כקלאסיקה נצחית, משהו שבטוח יישאר כאן גם עוד 20 שנה, נכס צאן ברזל כמו "הלוואי", "לתת" או "צליל מיתר". זה פספוס של התקשורת, עניין של זמן לייצר קלאסיקת על או משימה קשה יותר לכולם בעידן זה?

"קודם כל השאלה היא אם אנחנו נהיה פה עוד 30 שנה. אני לא חושב שזה קורה רק לי. אני חושב שהרבה זמרים מהדור שלי ומדור צעיר יותר היו רוצים לשיר שירים כמו 'לתת' ו'צליל מיתר'. וגם לי בא לשיר שירים כאלה. אבל שמע, האוזניים השתנו קצת. בסופו של יום, אתה מתגלח, מתלבש ויוצא לעבודה, וחשוב שהקהל יאהב. ברור שזה לא רק הקהל. לפעמים הרדיו לא מחבק. לפעמים מישהו שומע שיר ואומר 'לא מתאים', ובחוץ שומעים את השיר 200 מיליון. קורה".

הרדיו באמת לא חיבק אותך במינון הראוי, למרות כישרונך הרב, אהבת הקהל הגדולה, ההצלחה ברשתות ובטלוויזיה.

"זה מצחיק שמעולם זכיתי ברדיו בשיר השנה או בזמר השנה. נגיד 'פתאום אהבה' זה להיט על שלי שהתפוצץ בשטח והתפוצץ ביוטיוב. אבל לא הושמע בגלגלצ. איך זה הגיוני? אני לא מבין. כבר כשיצא השיר הראשון שלי, 'כמעט שיר אהבה', עשיתי מיליון וחצי צפיות בחודש - אבל זה לא נכנס לגלגלצ. אם זה היה מקבל גם את הבמה הזאת, היינו אומרים אשרינו כי זכינו ודיינו. זה צרם לי, כי באמת עשיתי פה שיר טוב שיש הטוענים ששינה את פני המוזיקה. אני זוכר שאחרי שחזרתי מארצות הברית, בזמן שאף אחד עוד לא ידע מי זה איתי לוי, שמעתי את יוסי גיספן אצל דידי הררי אומר 'מה זה הפרייזינג הזה?', וככה זה התחיל. הפריצה למיינסטרים קרתה אחרי שלוש שנים.

"אמרו לי משפט ששימח אותי אבל גם דקר אותי קצת: 'ניצחת את הרדיו'. אני מאמין בשילוש הקדוש - השטח, הרדיו והרשתות, ואני תמיד משתדל לשמור על המשולש ברמודה הזה. כי אני יודע שאם אני לא אבוא לך מכיוון אחד אני אבוא אליך מכיוון אחר".

הזכרנו מקודם את "כוכב נולד", ששנה הבאה ימלאו 20 שנה לעלייתה. מי ממתמודדי הגלגול הראשוני הזה של "הכוכב הבא" היו פייבוריטים שלך?

"שירי מימון. אני הצבעתי לשירי. אמרתי לה: את חייבת לי 8 שקלים ותשעים אגורות על כל הצבעה. ונינט יודעת שלא הצבעתי לה. היינו עושים ערבי חברים, מכינים בורקסים וצופים ב'כוכב נולד'. אז עוד לא היה VOD, ישבנו וחיכינו לתכנית. היינו גרופים של זה. ואני זוכר את כל הביצועים של נינט, שירי וגבסו. עשו פורמט מדהים".

חסרים לך יותר שופטים מהמוזיקה המסתלסלת ב"הכוכב הבא"? בכל זאת, אתה מייצג יותר צופים מאשר נינט.

"תראה, רן דנקר עיראקי. נינט מרוקאית. שירי מימון ממשפחה ספרדית. אני לא מגדיר את המוזיקה שלי כמזרחית או כים-תיכונית. מבחינתי זאת מוזיקה ישראלית, מוזיקה שלנו. אני לוקח הרבה מהפופ, מהרוק, מהג'אז, מההיפ-הופ. ואם באותה מידה הרוק והפופ והג'אז יקחו דברים מהמוזיקה שקוראים לה מזרחית או ים-תיכונית - יכול להיות טוב. ואני לא מתעסק בלמי יש יותר קהל".

צביקה פיק ישב לפניך על כסא השופט בתכנית, אתה השתתפת לצדו בפסטיגל ובערב מחווה שנערך לו בקשת בו ביצעת גרסת כיסוי ל"מת אב ומת אלול". השבוע צביקה הלך לעולמו. מה תזכור ממנו?

"צביקה היה איש גדול, אמן דגול ויוצר אדיר. בכל מפגש איתו הוא תמיד השאיר בי חותם של חריצות ואהבה למקצוע ולאמנות. לא סתם קראו לו המאסטרו. זו אבידה ענקית לנו. הוא אדם שהשפיע רבות על התרבות בישראל והשאיר אחריו דברים ענקיים. זכורים לי בעיקר שמחת החיים וההומור שלו. הוא יחסר לי ולעוד רבים".

אחד הרגעים שבהם היתה תחושה שהבחירה בעדינות גברה אצלך על נקיטת עמדה נוקבת בווליום גבוה הייתה כשהופיעה ב"הכוכב הבא" ים גרוניך, בתו של המוזיקאי שלמה גרוניך. כשהוצפה התבטאותו המקוממת של גרוניך לקהל בפסטיבל עין גב, "צ'חצ'חים", השמעת ביקורת על דבריו - אבל באופן מינורי יחסית למה שניתן היה לצפות ממך. גם לא התעמתת עם אסף אמדורסקי שיצא להגנת גרוניך.

"גם כשהאש גבוהה וגם כשהאש נמוכה - היא עדיין שורפת. זה לא משנה איך אמרתי את זה. דיברתי מדם לבי. ככה צריכים להיאמר הדברים. אני חושב שבשקט שלי מול אמדורסקי היה משהו נחרץ. אני מאוד מכבד את אמדורסקי. הוא כבר בעשור השישי של חייו. גרוניך יכול להיות סבא שלי. נזכרתי בערכים שספגתי מהבית וזה הוביל אותי להיות מאופק. שמע, אני לא איש מלחמות ולא צ'ה גווארה. אבל מאוד נפגעתי מהאמירה 'צ'חצ'חים'. אני לא מייצג אף אחד אלא רק את עצמי, את המקום שבאתי ממנו ואת המשפחה והחברים שלי. והמילה 'צ'חצ'ח' היא מילה איומה, שאחרי 50 שנה לא הצליחו לעקור אותה. זה פגע בי מאוד. וגם פגע בי שאף אחד לא הרים לרגע את הראש. אבל אני לא רוצה לעשות רע לגרוניך. הוא מוזיקאי-על עם תרומה אדירה למוזיקה".

הזמר איתי לוי. עופר חג'יוב,
לא איש מלחמות. איתי לוי/עופר חג'יוב

היו מי שסברו שהקהל של "הכוכב הבא" לא העביר את הבת שלו כנקמה על דברי אביה, אבות אכלו בוסר וכו'.

"זה ממש לא נכון. למרות שמישהי, לא רוצה להגיד שמות, אמרה את זה לאורך כל התכנית - זה לא נכון. ושמע, הבת שלו מדהימה. היא קסם. הורידו בעריכה של 'הכוכב הבא' קטע שבו קמתי וחיבקתי אותה ולהתנצל בפניה על כך שהיא נפגעה מזה, כי זה לא היה אישית נגדה. היא התבאסה נורא, והיא אומרת - תבינו, זה לא אבא שלי".

אומרים שאתה פריק קונטרול, או כמו שניסח את זה בכיר במוזיקה הים תיכונית: "אם חלילה יהיו טענות כלפי איתי בענייני מס, הוא לא יוכל להגיד 'לא ידעתי', כי הוא יודע מה קורה עם כל שקל שלו".

"זה מחמיא לי. נכון, אני פריק קונטרול. זה חשוב לי יותר מלהיות זמר השנה או שיר השנה. אנשים לפעמים מפרשים לא נכון את זה שאני מעורב בהכול. אני רוצה להעביר מסר לכל הזמרים: 'לפני שלאדם יהיה מנהל - הוא חייב להיות מנהל של עצמו'. זה משפט שחרוט לי על הראש מאז שאני בן לא יודע כמה. אי אפשר להגיד כל היום 'לא ידעתי', ולטמון ראשך בחול, אי אפשר להיות בת יענה. אז אני בשליטה מלאה. עכשיו הייתי בפגישה ב'לי קופר' על הקולקצייה החדשה. עשו פרזנצטיה ואני עם דמעות בעיניים. כי בגיל 15-16 עברתי ב'לי קופר' ולא יכולתי לקנות ג'ינס. אני מאמין בלהכניס רוח חדשה למקום. ואני יכול לגלות לך שוויתרתי על המון כסף ממותגים אחרים כי לא התאים לי".

על מה אתה מתחרט?

"חשבתי על זה שיש כאלה שאומרים 'אני מתחרט על זה שהייתי טוב מדי'. אבל אין דבר כזה 'טוב מדי'. או שאתה טוב או שאתה רע. אני רוצה להיות 'טוב מדי' עד סוף ימיי. מה שאני מתחרט עליו זה שהייתי טוב לאנשים הלא נכונים".

הסדרה "דברים מוזרים" החזירה לתודעה את השיר "Running Up That Hill" של קייט בוש, ובעלילה השיר מציל את החיים של מקס. איזה שיר או יצירה תרבותית הצילו אותך?

"אני חושב שהאלבום של 'בית הבובות'. האלבום שלהם לגמרי שינה לי את החיים. בתחילת דרכי, היה לי לא פשוט להיות זמר מזרחי. כשהסתכלתי על המוזיקה הבנתי שקשה להצליח כזמר, וקשה להיות זמר מזרחי עם כאלה שועלי-על שיש פה - אייל, דודו, משה, ליאור, קובי. אמרתי לעצמי, וואלה, איתי, שאם אני רוצה להצליח עכשיו כזמר מזרחי יגידו הוא דומה לישי או לנתי או לאייל. ואז שמעתי את 'בית הבובות' והתחלתי להיפתח למוזיקה. פתאום התחלתי לשיר את כנסיית השכל, סינרגיה. פתאום שרתי את 'אהבת נעוריי', ולמדתי גיטרה. פתאום אמרתי לעצמי: בוא'נה, יש לי צלילים אחרים בגרון".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"אני מאמין שיהיו לי שלושה ילדים ו-20 אלבומים, ואולי אעשה גם משהו מעבר לים".

אומרים שאתה מתחזק, מתקרב לדת. זה נכון?

"אני לא מתחזק אבל אני מאוד מאמין באמונת על. אני חושב שאדם כל הזמן צריך לחזק את האמונה שלו. בדרך יבואו המוסר והערכים. היום אני חד משמעית יותר קרוב לדת. זה הציל אותי המון בחיים. תשמע, אם הייתי נכנס לקולנוע ורואה את הסרט של עצמי - לא הייתי יוצא מהסרט הזה. אתה יודע, הבמאי אבי נשר הוא איש מדהים. ישבתי איתו יום אחד בארוחת ערב, והוא אמר לי: 'אני רוצה לעשות סרט עליך'. אני מת על האיש העצום הזה. קבעו פגישה בינינו והתביישתי לבוא. אבל אני רוצה שיהיה מסמך אדיר כזה עליי. לא בגלל שאני איזה סופרמן. היו לי הרבה דמעות בחיים. עברתי הרבה דברים. אבל אני חושב שזה יכול לחזק הרבה אנשים. ואגב, אמדורסקי חברי הטוב אמר משפט מדהים: 'תהיה ה-storyteller בסיפור של החיים שלך. אל תהיה השחקן הראשי בסיפור חייך".

9
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully