ליאון רוזנברג
בזכות מה התפרסם: בעצם, ליאון רוזנברג היה אמור להיות הכל. הוא נודע ככתב הכלכלי החתיך של גלי צה"ל, זה שבנוסף לפניו היפות מבין את ההבדל בין אקטואלי לאקטוארי, אחר כך עשה מעשה אדם הורוביץ והיה הבסיסט גוד-לוקינג של בתריי זוזי של רם אוריון ואחר כך לוהק לתפקיד הראשי בעיבוד הטלוויזיוני של "זבנג", הקומיקס המיתולוגי של אורי פינק.
איפה הוא היום: מנחה את "חדשות הבידור" של HOT, המהדורה שתמיד תנסה לדגדג את "ערב טוב עם גיא פינס" ופשוט לא מצליחה, כשרוזנברג מגיש אותה עם פני שבוי בכלוב מזהב. בונוס: בקרוב יבהה בירדן הראל. גם זה משהו.
גדי טאוב
בזכות מה התפרסם: גדי טאוב היה השילוב האולטימטיבי בין אינטלקטואל שכותב ספרי מפתח על פוסט מודרניזם לכוכב נוער בפוטנציה שמגיש תוכניות בערוץ 1. טאוב היה גם חלק מפריחת המקומונים של שנות ה-90 ובעיקר, דמות מאוד אהובה בפאנלים ובמקומות שמדברים בהם גבוה עם אנשים שגם נראה כאילו התקלחו לפני שבאו.
איפה הוא היום: טאוב חיבר את רב המכר "אלנבי" שיגיע בקרוב לערוץ 10, הוא דוקטורנט להיסטוריה של ארצות הברית ועדיין פאנליסט אהוב בדיונים מכובדים. הוא אמנם לא נעשה אליל המונים, אך גם האקדמיה לא שאבה אותו לגמרי. מקום טוב באמצע הוא הגדרה מצוינת לגביו.
יעל אבקסיס
בזכות מה התפרסמה: מ"סיפורי תל אביב" דרך ערוץ הילדים ועד, כמובן, הפרסומת של קסטרו, יעל אבקסיס היא אולי ה-פנים היפות של הניינטיז, הדמות שהשכילה לשלב טעם טוב עם בחירות קריירה מסחריות מצליחות.
איפה היא היום: אבקסיס היא עדיין שחקנית מבוקשת מאוד, שגם מחפשת את אחורי הקלעים בתפקידי הפקה ומחלטרת כשצריך בקמפיינים לתמרוקים, או משהו כזה. תחושת ההחמצה היחידה במקרה שלה נוגעת לכך שהיא לא הפכה לשחקנית בינלאומית מבוקשת, כפי שהיה מתבקש מהפוטנציאל שהיה לה. אבל ביחס לדמויות אחרות שפרצו בניינטיז, מצבה נחשב לאחד הטובים.
שב"ק ס'
בזכות מה התפרסמו: למרות שנייג'ל האדמו"ר והחומוס המטמטם שלו היו כאן קודם, ההיפ הופ הישראלי התפוצץ ונחשב לז'אנר בכלל רק בגלל אלבום הבכורה של שב"ק ס' משנת 1995, זה שגמר את הבתולות במטולה, לפי מי שזוכר. הטור דה פורס הגיע ב-1997 עם "בעטיפה של ממתק" ואחריו המשבר.
איפה הם היום: שב"ק ס' התאחדו למעשה ומופיעים מדי פעם במועדון הבארבי בתל אביב והם בדרכם להוציא אלבום נוסף, השני שלהם אחרי שהתאחדו לקראת סוף העשור הקודם. קריירות הסולו שלהם זכו להצלחה מסוימת, כשרק מוקי הוא למעשה דמות משמעותית בתרבות הישראלית. בדומה להם, גם ההיפ הופ הישראלי לא באמת הפך לפקטור משמעותי וחבל. הם באמת היו טובים פעם.
שב"ק ס' בשיר החדש שלהם "חמרמורת"
מאיה ישעיהו
בזכות מה התפרסמה: בשנות התשעים מאיה ישעיהו לא היתה סתם עוד דוגמנית, היא נחשבה למחצב יופי מהסוג שאפשר לייצא מישראל החוצה משהו בסגנון בר רפאלי ואסתי גינזבורג מינוס הפפראצי שמחכים מתחת לבית. ישעיהו ייצגה משהו לא מאולף, ספורטיבי, משוחרר ובריא איזו מין גישת פאק יו מרעננת.
איפה היא היום: מאז שנות התשעים ועד היום חלפו לא מעט שניצלוני תירס מתחת לגשר, וישעיהו התמסדה ואימצה לעצמה את האימפריה של חמתה ג. יפית. אין ומעולם לא היתה לנו בעיה עם הוויתור על הדוגמנות והקילוגרמים שנוספו לגזרה המושלמת של ישעיהו זה רק מה שכבה בעיניים שאנחנו מתגעגעים אליו.
מרב מיכאלי
בזכות מה התפרסמה: מרב מיכאלי היתה הבטחת ניינטיז קלאסית לבושת שחורים, קצת גותית למראה, עם פאסון "דברו חלש, אני עדיין טיפה האנגאובר מהחיים", ועם לשון חדה. מיכאלי היתה קול אחר שראו פה ושם בסדרות שהגיעו מארצות הברית, אבל עדיין לא הספיק להתאזרח ממש במדינת מגש הכסף. עוד לא היה ברור אז מה מיכאלי הולכת לעשות כשתהיה גדולה, בדור ההוא שלא הזדרז להתבגר ולהחליט, אבל היה נדמה שהיא יכולה להיות הכל משדרנית רדיו, דרך מנחת טלוויזיה, דרך שחקנית ועד פוליטיקאית.
איפה היא היום: מיכאלי עדיין ברדיו, עדיין מנחה פה ושם, והיא קול שנשמע בתקשורת. בסופו של עניין מיכאלי הפכה לפמיניסטית מקצועית במשרה מלאה, איבדה בדרך מעט את ההומור, אבל השלימה את המהלך הטבעי לנקודת הפתיחה שלה.
תמיר קמחי
בזכות מה התפרסם: בשנות התשעים אף אחד לא הצליח לחלום שתמיר קמחי, המנחה ההיפראקטיבי והפרוע של "תוסס" ימצא את עצמו בשרוואל, מהמהם "אום" בשלווה. קמחי שהיה התשובה הישראלית לפריס ביולר, הצליח לסובב בחן הבלתי נדלה שלו גם את הנוער (בואו נדייק בעיקר נערות) שהשתגע עליו, וגם המבוגרים שחשבו שהוא מותק של בחור.
איפה הוא היום: המותק, שהיו לו כל הסיכויים להפוך למעין אברי גלעד/ארז טל, חתך מחיי הזוהר התמימים לעומת היום, והלך ללמוד צניעות ופרופורציות בהודו. מבין הבטחות הניינטיז הישראליות, קמחי (ששינה את שמו לרפיק על פי שם סניאסי שניתן לו), הוא זה שהמציא עצמו מחדש בעיקר בתחום ההוראה הרוחנית, והוא כוכב שאנטי בפסטיבלים שונים.
דורית רביניאן
בזכות מה התפרסמה: דורית רביניאן פרצה ב-1995 בבת אחת עם "סמטת השקדיות בעומריג'אן" המוערך וזוכה הפרסים והשמיעה קול חדש, חושני ועסיסי בספרות הישראלית. הספר שהפך לרב מכר מהיר, הוציא מהארון את בני הדור השני לעדות המזרח, שגדלו כישראלים לכל דבר ועניין, אבל בבית נשמו וספגו את האוכל, הריחות, הפולקלור והנשמה שהוריהם הביאו ממולדתם. רביניאן הפכה לסופרת סלבריטאית, הפנים שלה הפכו מפורסמות לא פחות מספריה, ותוך ארבע שנים יצאה עם ספרה השני לו ציפו ממש בשקיקה "החתונות שלנו".
איפה היא היום: לפני שנה התראיינה בפתיחות ודיברה על השיתוק האמנותי שאחז בה, גם כתוצאה מההצלחה לנו נשאר לקוות ולעודד שהיא תתנער ממנו ותחזור אלינו עם ספר חדש.
אתגר קרת
בזכות מה התפרסם: בשנות התשעים, כמעט לכל חדר בו התגוררו צעירים, היה מקום מיוחד לספר "צינורות" של אתגר קרת, על הכריכה הוורודה המהוהה מקריאה שלו. אתגר קרת שם במילים דור שלם, שהרגיש קצת אבוד, הרבה תלוש, שהתגעגע לילדות שלו ופחד מהחיים במידה כזו או אחרת. קרת הפך במהירות למטאור ספרותי ומשך תשומת לב מהקוראים הטבעיים שלו, כמו גם מאנשי האקדמיה שנחרדו מהעברית השבורה-רזה-חסכונית או איך שלא תרצו להעליב אותה. העברית הנהדרת של קרת, והסטייט אוף מיינד שלו הצליחו להגדיר מחדש את הספרות הישראלית ולגרור גל חקיינים לא מוצלחים כמוהו.
איפה הוא היום: קרת ממשיך לכתוב סיפורים קצרים, ותסריטים. ספרו האחרון "פתאום דפיקה בדלת" ראה אור ב-2010. רק היינו מבקשים אולי לעיתים יותר קרובות. בבקשה?
שבי גביזון
בזכות מה התפרסם: שנות התשעים היו התקופה הגרועה בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. חומה של אי-אמון הפרידה באותם ימים בין הקהל ליוצרים המקומיים, ומעטים מהם הצליחו לשבור אותה. הבולט שבהם היה שבי גביזון, שעשה זאת פעמיים - עם הלהיטים "שורו" (1990) ואז עם "חולה אהבה בשיכון ג'" (1995). שניהם גם נהנו מביקורות מעולות וזכו בשלל פרסים, אם כי בדומה לסרטים כחולים-לבנים אחרים מאותו עשור, לא התכבדו בהערכה בינלאומית יתרה.
איפה הוא היום: ב-2003 נהנה הקולנוען מהצלחה גדולה אחרונה, "האסונות של נינה", ומאז הקריירה שלו מעט דעכה. הפרויקט האחרון שלו, "אבידות ומציאות" (2007), התקבל באדישות הן על המסך הגדול והן על המסך הקטן, ומכאן והלאה אפשר לפגוש אותו בעיקר באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מלמד. במובן מסוים, גביזון שכב על הגדר בשנות התשעים והכין את הקרקע לפריחה המחודשת של הקולנוע הישראלי, אך לא זכה לטייל בעצמו בארץ המובטחת.
משה פרסטר
בזכות מה התפרסם: הרכיב יחד עם טל פרידמן בשנות התשעים את הצמד טל ומשה, שהיה שותף לכמה פרויקטים מצליחים הבולט שבהם, מופע הפולחן "עלילות משה בעיר הגדולה".
איפה הוא היום: כפי שמעיד השם של אותו מופע, משה פרסטר היה דומיננטי בצמד לא פחות מטל אם לא יותר, וגם לא פחות נערץ על ילדי ונערי הניינטיז. אך כפי שקורה לעתים קרובות לאחר התפרקויות של צמדים, הגורל של השותפים לא היה זהה פרידמן, כידוע, צמח להיות אחד הקומיקאים האהובים במדינה, אך חברו משכבר הימים מעט נעלם, וצץ בעיקר בכתבות "איפה הם היום?" למיניהן. בקיץ הקרוב יגיח שוב לתודעה הציבורית, והפעם כאחד מן המתחרים בעונת הידוענים של "הישרדות". זה ליהוק שיכול להתגלות כקוריוז פאתטי אבל גם כמהלך שיחייה מחדש את הקריירה של פרסטר, וכל מי שגדל עליו מחזיק אצבעות לאופציה השנייה.
יואב צוקר
בזכות מה התפרסם: את יואב צוקר הכרנו בזכות החיוך הזורח שלו שנמרח על פני פרסומות של פלפל, בורגר ראנץ', פפסי ועוד. מהר מאוד הוא תרגם את הלוק המשובח להנחיה טלוויזיונית במעוז הילדים של רוממה, "זאפ לראשון". ואולם לשדרוג האמיתי הוא זכה כשעבר למשבצת הטלנובלה ונכנס לכל סלון בדמות החבר של יעל בר זוהר ב"רמת אביב גימל".
איפה הוא היום: בתור בוגר אופרת סבון שחגגה את יוקר המחייה, צוקר הבין שהכסף האמיתי נמצא בעולם העסקים ועשה את השיפט הנדרש, למד את התחום ומכהן עתה כמנכ"ל חברת מדיה דיגיטלית. כדי לכסות את כל האופציות הוא לא ויתר גם על הימורים וגנב לעירית ענבי זמן מסך בהגרלת הלוטו השבועית.
לוסי דובינצ'יק
בזכות מה התפרסמה: לוסי דובינצ'יק פרצה לחיינו כשהיתה בת 13 בתור ילדת הפלא עם העיניים האניגמטיות והאפיל המופרע ב"קלרה הקדושה", הסרט שתיעל את החששות מהמילניום לעיירת פיתוח על סף אבדון. התפקיד הפך אותה לשחקנית הצעירה ביותר שזכתה בפרס אופיר ודובינצ'יק ניצלה את המקפצה שניתנה לה. מאז היא הופיעה לא מעט בקולנוע, בתיאטרון ועל המסך הקטן.
איפה היא היום: בין תפקיד אחד למשנהו הספיקה בגיל 24 ללדת את בתה אלמה. ואולם למרות הקריירה המגוונת, שכללה גם הפגנת קורדינציה ב"רוקדים עם כוכבים" וזליגה לעולם יחסי הציבור, כולם עדיין זוכרים אותה כילדה היפה מהסרט ההוא על סוף העולם.
ניר הוד
בזכות מה התפרסם: בצלאל של שנות ה-90 הולידה דור אמנים שהחזיר את העניין לשדה האמנות המקומי וביניהם, ניר הוד היה הדובדבן המשומר שבקצפת. עם טונות של קיטש ראוותני, עיסוק במוות ובאהבה, בעצמו ובחיילי צה"ל, הוד ניפק פרובוקציות שהסעירו את הביצה. הדמות האנדרוגינית שלו העצימה את האפקט שיצרו עבודותיו הגרנדיוזיות ויישמה הלכה למעשה את החתרנות שלו לא רק בעבודותיו, אלא גם בחייו.
איפה הוא היום: הוד עבר לניו יורק לפני 11 שנה כדי לנסות להיות ג'ף קונס הבא, מאז הוא מציג בגלריות בעיר ומגיע לביקור בישראל פעם בכמה זמן. המגלומניות המפורסמת שלו לא נעלמה, היא רק מפציעה בפנינו לעיתים יותר רחוקות.
סיגל שחמון
בזכות מה התפרסמה: הניינטיז היו שנות השעשועונים הטלוויזיוניים ו"גלגל המזל", שהיה המוכר והממכר מכולם, היה גם זה שהביא לחיינו את סיגל שחמון כאחת מהמלאכיות של ארז. שחמון עברה מסיבוב האותיות להנחיה של עוד שני אייקונים של העשור - "המבצר" עם אקי אבני ו"החצי השני" עם נתי רביץ ורגע לפני המילניום הספיקה לעמוד לצד יגאל רביד ודפנה דקל על בימת האירוויזיון ולצווח "ערב טוב ירושלים". את המומנטום הזה היא ניסתה למנף לקריירה מוזיקלית ואף הוציאה אלבום בכורה שהיה כישלון מסחרי.
איפה היא היום: בתחילת שנות האלפיים שחמון שבה לחיינו בתור מגישת תוכניות בריאות/חיים/לייף סטייל בשעות בהן איש אינו צופה בטלוויזיה. בשנה שעברה היא עשתה קאמבק לפריים טיים בריאליטי "בקרוב אהבה" ממנו פרשה בעקבות רומן עם בעלה לשעבר של חברתה הטובה. הפסוודו-סערה הזאת הוכיחה שהפרסונה הציבורית של שחמון נשארה כפי שהיתה לפני עשרים שנה במשקל נוצה.
פרוזק
בזכות מה התפרסם: רגע לפני שהאנושות נכנסה אל העשור האחרון של האלף השני, הגיחה אל חיינו גלולה קטנה ששינתה את האופן בו אנו חווים את הסביבה, את עצמנו ואת הנפש. ב-1988 יצא הפרוזק בקול תרועה אל שוק התרופות ואיתו הגיעו הלגיטימיות להיות בדיכאון. אוי כמה שהיינו בדיכאון. עצובים, נטולי מוטיבציה, מיואשים, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. למרות תופעות הלוואי הקשות, ולמרות השמועות על התאבדויות, בתוך שנתיים הפך הפרוזק לשם קוד להלך הרוח של הדור כולו. "דור הפרוזאק", ספרה האוטוביוגרפי של אליזבת וורצל שיצא ב-1994 על התמודדותה עם דיכאון היה הגפרור שהצית את מדורת השבט של דכדוך של דור שלם. הסרט היה הרבה פחות אפקטיבי, אבל הפרוזק, עשה את העבודה.
איפה הוא היום: הוחלף על ידי הציפרלקס. הכדור שקיבל את התואר: הפרארי של נוגדי הדיכאון. היום הוא כל כך נפוץ שהוא יותר סובארו.
השתתפו בהכנת הכתבה: לילך וולך, הדר טורוביץ', חן רוזנק, אבנר שביט ועינב שיף
פרויקט הניינטיז: דור המדבר של המוזיקה המזרחית
פרויקט הניינטיז: איך מהפתיחות התרבותית של אז הפכה ישראל לכל כך מרוכזת עצמה?
פרויקט הניינטיז: השירים הנשכחים משנות ה-90
פרויקט הניינטיז: מה היה קורה אילו אירועים מרכזיים של שנות ה-90 לא היו מתרחשים? קומיקס
פרויקט הניינטיז: 10 רגעי המפתח של הקולנוע בעשור ההוא
ומה הן הבטחות הניינטיז שלכם? ספרו לנו בפייסבוק