הוא מת, אומרים לכם, מת! נגמר, חוסל, קפוט, סיז נישטו, פקקטה. מה כל כך קשה להבין? קיבלתם את זה עם נד סטארק וקייטלין סטארק ורוב סטארק וג'ופרי ואוברין וייגריט, ולהם רק עשו קצת חתך בצוואר. מקסימום הרעילו את העוגה. פאקינג 20 דקירות בלב! איש הפח היה מת מזה. היוצרים, השחקנים, המפיקים, הבמאים, פרנסיסקוס הקדוש, כולם נשבעו באלים החדשים והישנים שדי, תתקדמו. אין מה לעשות. אבל לאאא, למה שתאמינו? אולי זאת בכלל תופעה חדשה. חוסר אמון מוחלט בכל. מעניין לנסות ולחשוב על עוד מקרה כזה מהתקופה האחרונה שבו מישהו הוצא להורג לעיני המצלמות כשכל העולם ואחותו צופים, אבל עדיין משוכנעים שזה ממש לא נכון ושאם מישהו בכל זאת מנסה לטעון שמה שראיתם היה נכון מיד מכנים אתכם בוגדים אבל לא. שום דבר לא עולה בזיכרון. מוזר. נו מילא, ברוכים השבים לבלוג מעקב "משחקי הכס" של וואלה תרבות. המקום שבו אנחנו ננסה למצוא לומר דברים חדשים על סדרה שכבר נאמר עליה הכל, ואתם תכתבו לנו בתגובות דברים שהם בושה, בושה, בושה *פעמון*.
ורק הוודו לא בא
הנה, מרוצים? זום אין ממצלמת מנוף שממוקמת על החומה ישר אל העיניים המתות של ג'ון שלג. מסביבו יותר דם מאשר אחרי ברית מילה של דרקון, עיניו כמו הקרפיון שהוגש בשולחן הסדר. אוב מיילל בכאב, דאבוס וחבריו המעטים של ג'ון ממשמר הלילה מציבים אותו על השולחן ועוצמים את עיניו הפקוחות. המצלמה מרחפת מעל פצעיו המדממים ושוב על פניו. מת. מת כמו הקריירה של אלרואי כהן אחרי הפרידה משיר אלמליח. אבל רגע, דפיקה בדלת. זאת מליסנדרה. אמרנו לכם! לא סתם קוראים לפרק הזה "האישה האדומה". היא מלטפת את פניו, זה בטוח חלק מאיזה וודו מתוחכם שמתחיל בחמלה ו...זהו? כלום?! עשרה חודשים חיכינו שתגיעי וכל מה שקיבלנו זה מלמולים על להבות? לא רחוק מהחדר בו מתבצרת חבורת הנאמנים, פונה אליסר ת'ורן אל חברי משמר הלילה האחרים ומסביר שהרצח הזה היה בלתי נמנע. ג'ון שלג רצה לתת אדמות לפראים, ואיך זה יכול לעלות על הדעת? הרי יש כאן לפחות 8 וחצי שומרים שעדיין נושמים, ולמה שנזדקק לעזרה של מישהו נגד צבא של אנשים מתים?
דאבוס רואה את ההזדמנות הזאת ומנסה לנצל אותה. "אינכם היחידים שחייבים את חייהם לג'ון שלג", הוא מספר לחבריו בחדר, לפני שאד יוצא כדי לנסות ולגייס את הפראים לעזרתם. בתוך פרק זמן קצר איבדו הפראים את מאנס ריידר, האיש שאיחד את שורותיהם אחרי מאות שנים, ומיד לאחר מכן את האיש היחיד משורות "העורבים" שהצליח לרכוש את אמונו ולהציע לו ברית. הם כלואים בתוך ההבנה שלעולם לא יוכלו לחזור לאדמותיהם מעבר לחומה, ומנגד שבצד הזה שלה איש אינו רוצה בהם. בזמן שדאבוס מנסה למשוך זמן עם סר אליסטר ("אני רוצה סוס טרי ובשר כבש, ואם אפשר גם לחמניה שנשארה מביעור החמץ. לצאת לדרכים עם עצירות זה ממש לא כיף"), נותר רק לשאול מה בדיוק תהיה המוטיבציה של הפראים לעזור במה שנראה כמו קרב אבוד על גופתו של אדם מת?
לחופש נולדה
בווינטרפל ממשיך רמזי בולטון להדגים מנעד רגשי של בטריה. מצד אחד מתאבל על מירנדה - אהובתו והאישה היחידה בעולם שהבינה את נפשו המעורערת באמת, שהושלכה מהחומה על ידי תיאון בסיום העונה הקודמת - ומנגד פוקד להאכיל בה את הכלבים. בכל זאת חורף, והרפרטואר של הבולטונים לא ממש מאפשר להם קשרי סחר עם ידידים שישלחו בונזו גולד. רק אז נוחתת עליו ההבנה שבלי סאנסה, שנמלטה מהטירה, הוא חוזר להיות רמזי שלג. ממזר ללא כל זכות תביעה לכס מלכות הצפון, ואולי חמור מכך: שוב בדיחה בעיני אביו (שכמעט בדרך אגב מאשר סופית שסטאניס באראתיאון אכן מת). ומכאן באופן טבעי לסאנסה ותיאון הנמלטים לחופשי, סוף סוף לא תחת האימה של שבי בידי אדם אחר. סאנסה כבר היתה נתונה לחסדיהם של ג'ופרי וסרסיי, של אצבעון וכמובן של רמזי. עדיף למות בהיפותרמיה באגם קפוא, עדיף שכלב ציד רעב ינשנש אותה מאשר לחזור למצב הזה. אלא שאז, כשהחיבה בין מי שהיו בעבר אחים חורגים בימים היפים של ווינטרפל שבה ללבלב, נראה שהכל אבוד. כמה אבוד? "לכי צפונה", לוחש תיאון לסאנסה, "את תהיי בטוחה שם". למה זה הכיוון היחיד שכל בני המשפחה המטופשת הזאת הולכים אליו? עוד לא למדתם שאין שם כלום?
ומי זה שם? זאת ציפור, זה מטוס, "זאת אישה ארורה", לא! אלה בריאן ופוד. אחרי עונה שלמה שבה הביטו בחלון ושיעממו אותנו יותר מלקט של "לעוף על המיליון", הם סוף סוף נכנסים לעניינים. ותראו איזה חמוד פוד, מניף את החרב שלו ימינה ושמאלה, ומדי פעם גם פוגע בדברים. אתה מסב לנו כל כך הרבה גאווה, פודריק. יחד הם מצליחים להתגבר על מחלקה שלמה של חיילי בולטון. אבל הרגע המכונן של הסצנה הזאת הוא זה שבו תיאון מקבל את רגע ההרג שלו. מאז שהפך לסרחן, כל החינוך מחדש שקיבל נועד למנוע ממנו אפילו לשקול את האפשרות להתנגד. ההתרסה הזאת יכולה להיות זו שתחזיר אותו להיות היורש של איי הברזל והדמות המרכזית שהיה אמור להיות לאורך כל הדרך. סאנסה מקבלת סוף סוף את שבועתה של בריאן, שאותה דחתה לפני שבחרה להיכנס לאיחוד עם בית בולטון. ועכשיו כולם מרוצים: בריאן מילאה את שבועתה ויש לה ליידי חדשה לשרת, סאנסה זוכה למישהו שיגן עליה ופוד יוכל להיזכר איך עוד נשים נראות.
שק של נחשות
ג'יימי חוזר למעלה מלך עם בשורת איוב נוספת לאחותו. אם מותו של ג'ופרי היה קצת, ממש טיפל'ה, עמוק עמוק בפנים, נראה מוצדק בעיניו - זה של מירסלה הוא שבר אמיתי. הרגע שבו סרסיי מתוודה כי בתה טובת הלב לא נוצרה מהחומרים הציניים שמאפיינים בני לאניסטר, הוא אחד החזקים של הפרק הזה. הנבואה ששמעה סרסיי בילדותה הולכת ומתגשמת, שניים משלושת ילדיה כבר אינם, וההכרה מתבהרת: אלה רק היא וג'יימי נגד העולם. וכשהשניים האלה עם גבם אל הקיר, אפשר להאמין שהנקמה שלהם תהיה קשה מאי פעם. לעזאזל הגורל ולעזאזל הנבואות, לעזאזל כל מי שהוא לא אנחנו, אם הצלחנו לשכנע את כל העולם ששלושה ילדים בלונדיניים הם מבית באראתיאון, מה זה כמה פונדמנטליסטים עם שמלה?
ובינתיים בדורן, המקום שתמיד מצליח להתעלות על רמת הגיחוך של הביקור הקודם, הנסיך דוראן מקשקש עם אילריה חול על גורל ותפקידם של בני אדם בעולם הזה, עד שהוא מקבל פתק שמספר שמירסלה נרצחה. שוב אנחנו בגינת הארמון, המקום הכי מועד לפורענות מאז בית הבושת של אצבעון. האם הן באמת היו צריכות לחכות עד שדוראן יקרא את הפתק כדי להרוג אותו ואת שומרו הנאמן, כאשר כל יתר שומרי הארמון מסתכלים הצידה במבט של "מה? לא, לא ראינו כלום". לא ברור, אבל זה לא ממש משנה. כי נחשות החול תמיד ימצאו דרך להיות מופרכות עוד יותר. "לא באנו להאכיל אותך, באנו להרוג אותך", מכריזה אוברה באוזני טריסטיין. מי כותב לכם את הטקסטים האלה ולמה הוא לא קיבל עדיין קשקשת אפורה? "אתה רוצה שהיא תעשה את זה או אני?", אפשר ששתיכן? ביחד? כי עוד מילה וכולנו תוקעים עט נובע בצוואר וגומרים עם הסבל הזה. וכך, אחרי שעשה את הטעות הכי גדולה בספר והפנה את גבו לאחת מאויבותיו, מוצא השריד האחרון לבית מארטל את מותו. כל קו העלילה המורכב הזה מהספרים נמחק כלא היה. עכשיו אלה נחשות החול ששולטות בדורן, ושהאל האדום יעזור לכולנו.
מי צריך תכשיטים
מעבר לים הצר מנסה טיריון לגבש תוכנית פעולה כדי לגאול את מירין מהכאוס המתחולל בתוכה. מצד אחד הוא שוב התאחד עם ואריז וזה נפלא. מנגד, בני ההרפיה לא עושים סימנים של הפסקה, ובמקביל גם תומכיה של דאינריז מחפשים דרכים חדשות להגביר את הלהבות אצל כוהנים מפוקפקים. טיריון יכול רק לקוות שההתחלה שלו תהיה טובה כמו זו של ג'ורה ודאריו נהאריס בחיפושם אחרי דאינריז. "אוי, תראה מה זה. ירדתי כאן באמצע השממה הירוקה העצומה הזאת, בדיוק כדי למצוא את הטבעת הזאת בגודל אסימון!", מסביר מר קשקשת, וגם מסיק מכך מיד "היא בידיהם". את זה הצלחת להבין תוך שנייה, אבל שמונים עונות שבהן היא מסבירה לך שהיא לא בקטע שלך, וכלום, אה? יכולת הסקה מהירה זה נחמד, אבל איך בדיוק ג'ורה מתכנן לחלץ את דאני מהשבט הדותראקי העצום ששבה אותה?
נקודת ההתחלה של דאינריז בסדרה היתה בדיוק הנקודה הזאת. העונה הראשונה הציגה אותה כנערה צעירה, שפחה שנמכרה לחאל דרוגו, ומתמסרת לו לליל כלולות מהגיהנום. דאינריז של היום היא אחרת, אישה חזקה ובטוחה בעצמה, ולמזלה נראה שהיא גם נפלה בשבי בשבט של קייטנת חנונים עם זקן. חאל מורו לומד את זה מהר. "אל תיגע בי! אני דאינריז פרי סער מבית טארגאריין, הראשונה לשמה, מחנטרשת הכינויים, מחוברת הגבות וקודחת השמות", היא מספרת לו, והוא נרתע מיד. אלמנתו של חאל? איש לא ייגע בה, אבל זה לא אומר שדאני הולכת הביתה כל כך מהר. אלמנות של חאל יושבות יחד במקדש דוש חאלין בוואריז דותראק ומדברות לנצח, או עד שהן זורקות את עצמן מתחת לפרסה של סוס מזדמן. מה שיבוא קודם. אם דאינריז חשבה שלשבת במשרד הפנים של מירין היה משמים ומייגע, נראה שהעתיד לא ממש נראה ורוד יותר במצבה הנוכחי.
זה היה זמן טוב לדבר קצת על אריה המסכנה והעיוורת, שגם עכשיו ממשיכה להיות הביץ' של האישה האכזרית מבית השחור והלבן בבראבוס, אבל עזבו את הכל. הולי פאק! מליסנדרה היא שמעון פרס! מי ראה את זה מגיע? השמועות על גילה האמיתי של מליסנדרה סבבו אותה הרבה זמן, אבל מי חשב שהן אמיתיות? וסטאניס באראתיאון עושה עכשיו צוקהרה + בורג בקברו, כשהוא מבין עם מי הוא שכב. אז כן, מליסנדרה עתיקה כמו הזמן ומי שהצליחה לשרוד כל כך הרבה היא בוודאי לא מישהי שמומלץ לזלזל ביכולותיה. בסצנה אחת היא שוברת את מעטה המיניות שליווה אותה לאורך כל תקופתה בסדרה ומכריחה אותנו להסתכל עליה כפי שהיא באמת. האל האדום הכזיב אותה בחזיונותיו, והתכשיטים שענדה כדי להסוות את עצמה מהעולם ולפתות אחרים בדרכיה כבר לא נדרשים עוד. עכשיו הזמן לנום מעט, אבל היא עוד תתעורר. ואז, אנחנו ממש מקווים שמישהו יהיה שם עם חלוק.
בטח שמתם לב
שאליסר ת'ורן יורק כל כך הרבה כשהוא נואם עד שהוא יכול היה לכבות דרקון.
שגם לדותראקים יש בדיחות על מין עם סבתא, ושגם שם מי שמספר אותן הוא בדרך כלל בתול.
שכלבי הציד האכזריים שבהם החזיקו חיילי בולטון בתחילת הסצנה עם סאנסה ותיאון נעלמים באורח פלא במהלך הקרב. בטח קפצו לבדוק אם נותרו שאריות מירנדה.
"משחקי הכס" משודרת ב-yes בימי שני ב-4:00 בבוקר בצמוד לשידור בארה"ב וב-VOD.