סקירת הסדרות החדשות: 24: מורשת, Santa Clarita Diet, Powerless, Superior Donuts, יום אימונים מסוכן
סקירת הסדרות החדשות: Z: The Beginning of Everytihng, Mary Kills People, Cardinal, Pure, ריברדייל
סקירת הסדרות החדשות: Beyond, Sneaky Pete, Shut Eye, קומנדו 6 (Six), טאבו
סקירת הסדרות החדשות: Emerald City, Incorporated, Star, The Mick, The Halcyon
Madiba
מה: מיני סדרת דרמה בת ששה פרקים של רשת BET, המגוללת את קורותיו של נלסון מנדלה. לורנס פישבורן מגלם אותו.
למה כן: חובבי תעודה מושבעים ישמחו לגלות בוודאי את ההיקף הרחב של "Madiba". הסדרה מצליחה ללכוד את רוח התקופה החשוכה של ימי שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, את אופיו המורכב של מנדלה עצמו ולצייר ביעילות את אויביו וחבריו. אף שגיבורה מוגדר בסופו של דבר כמנצח, הסדרה לא מהססת להציג גם צדדים נעימים פחות של המנהיג (בעיקר בכל הקשרו ביחסיו עם בני משפחתו). פישבורן עצמו, וזאת על אף ההבדלים הפיזיים הניכרים בינו לבין מנדלה, משכנע בתפקיד הראשי ומצליח להכניס הרבה אנושיות בדמותו של מנדלה.
למה לא: בניגוד ל"או. ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה", שהשתרעה אף היא על פרק זמן כולל של כ-7.5 שעות, "Madiba" מציגה את השתלשלות האירועים כהווייתם ונמנעת מקונטקסט נרחב או אמירות מקוריות בנוסף לתיעוד ההיסטורי. התוצאה היא סדרה עמוסה בפרטים, אישים ומאבקים שרובם המוחלט מתנהל באופן מילולי. הפלטפורמה של רשת BET, המוכוונת לקהילה השחורה, היא ללא ספק המקום המתאים והנכון לה, וכך גם הרלוונטיות של מאבק השחורים לשוויון זכויות. מי שמחפשים תמריצים נוספים כדי לחזור לעוד פרק בן שעה וחצי, ימצאו שכמעט ולא קיימים כאלה.
Doubt
מה: טוני פילן וג'ואן רייטר ("האנטומיה של גריי") עומדים מאחורי הפרויקט הטלוויזיוני השני בקאמבק של קתרין הייגל אל המסך הקטן (הראשון היה "State of Affairs" ברשת NBC בשנה שעברה, שבוטל אחרי עונה אחת בלבד), וכן, גם הפעם מדובר בדרמה משפטית. הייגל מגלמת את דמותה של סיידי אליס, עורכת דין מצליחה ומבטיחה במשרד עורכי דין יוקרתי, שמתאהבת באדם שעליו היא מנסה להגן במשפט בו הוא נחשד כאשם בפשע אלים. לאברן קוקס ("כתום זה השחור החדש") ודולה היל ("הבית הלבן") יככבו לצידה של הייגל.
למה כן: יש ב"Doubt" מספיק ניואנסים שהופכים אותה למרעננת יותר מהדרמה המשפטית הגנרית. בין היתר משום שהיא מתפתחת בחכמה באופן שמזכיר מעט סדרות "פשע אמיתי" מצליחות (ובמידה מסוימת מאוד גם את "החיים עצמם"). ככל שחולף הזמן היא מוסיפה עוד ועוד מידע שגורם לנו לראות את הדמויות הראשיות באור שונה. המבנה הזה בונה סקרנות מספקת כדי לרצות לשוב אל הסדרה.
למה לא: בראש ובראשונה משום שנדמה כאילו תסריטאי הסדרה בעצמם לא החליטו מהו הפוקוס שלהם. לכאורה זה אמור להיות המקרה בו מטפלת סיידי, ושבו היא מעורבת גם רומנטית, אולם לצדו מציגה הסדרה דינמיקה של משרד עורכי דין וזולגת לחקירות אחרות, שנדמות הרבה פחות מעניינות והרבה יותר גנריות מהסיפור המרכזי. עוד אלמנט מוזר הוא הדילוג בין קומי לדרמטי באופן מאוד לא ברור. סצנות של חילופי וואן ליינרים מקדימות מלודרמות סוחטות דמעות, דמויות שכל מהותן היא הרמה להנחתה משתלבות לפתע בתגליות עלילתיות דרמטיות, וכך הלאה. משהו במוצר הזה (לפחות בכל הנוגע לפרק הפיילוט) מרגיש בוסרי ונטול זהות.
מחלה אחרת של הסדרה (וגם כאן הדמיון ל"החיים עצמם" ניכר) הוא הניסיון המרגיז לכפות רגש באמצעות מוזיקה מלודרמטית בווליום עצום. סדרה שכל כך מתאמצת לצעוק "אני מרגשת", מצליחה בדרך כלל לעודד דווקא גלגולי עיניים.
APB
מה: דרמה משטרתית של FOX בכיכובו של ג'סטין קירק ("העשב של השכן") כמיליארדר שחווה טרגדיה אישית, ובעקבותיה מחליט לקחת את תחנת מחוז 13 של משטרת שיקגו תחת חסותו, תחנה המתמודדת במקביל עם נתוני פשיעה מרקיעי שחקים ומעשי שחיתות מתוך הבית. המיליארדר, שהופך את השוטרים למעין כוח פרטי, מקצה לטובת שוטריו טכנולוגיה מתקדמת מבית היוצר שלו, ובאמצעותה הם מפתחים שיטות חדשות להתמודד עם הפשע. נטלי מרטינז ("בתוך הבועה") מככבת לצדו של קירק בתור שוטרת אמביציוזית.
למה כן: הקצב המהיר של "APB" והריכוז הנדיב של סצנות אקשן בכל פרק ופרק, יקרוץ למעריצי הז'אנר. בכל פרק הסדרה משתדרגת מעט עם טכנולוגיה חדשה אחרת, וכך מייצרת סוג של חוויה חדשה למרדף אחר הצדק בשיקגו.
למה לא: הגימיק הטכנולוגי (ולא משנה איך הוא בא לידי ביטוי) ממצה את עצמו כבר אחרי הפרק הראשון. כן, הבנו, גדעון ריבס (קירק) הוא חיקוי של טוני סטארק - גאון טכנולוגי עם כמויות כסף מופרכות ואפס חיבה למוסכמות. הבעיה היא שקירק הוא עדיין לא רוברט דאוני ג'וניור, ושבניגוד לעולם של מארוול בו הכל הגיוני בשם הפנטזיה, כאן הגישה של "אני עושה מה שאני רוצה כי יש לי כסף" פשוט בלתי סבירה לעתים קרובות. גם הניסיון של הסדרה לעסוק בדילמות המוסריות שמביאה איתה הטכנולוגיה העילית לעבודת המשטרה, נעשות כלאחר יד ונראות מאוד מאולצות.
מתחזים
מה: דרמה קומית חדשה בכיכובה של השחקנית הישראלית ענבר לביא בתפקיד הראשי, ולצדה אומה תורמן בתפקיד אורח בהמשך העונה. אמנית הונאה שמאמצת זהויות שונות ומפילה ברשתה גברים ונשים שמתאהבים בה, מסתבכת כאשר שלושה מקרבנותיה מחליטים לחבור נגדה ולאתר אותה. כל אחד מהם מכיר אותה בשם אחר ועם אופי ומראה שונים, כך שישנו קושי אמיתי למצוא אותה, ובו זמנית היא כבר מתלבשת על קורבן אחר אבל נתקלת בבעיות בעצמה (הסדרה משודרת גם ב-HOT ובסלקום TV מדי יום שני).
למה כן: כבר מתחילתה מפגינה הסדרה אומץ כשהיא מציגה את הגיבורה הראשית שלה באור שלילי, חסר לב לחלוטין, ובהמשכה היא מצליחה לגרום לה להתחבב עלינו, לא מעט בזכות חנה של ענבר לביא. ראינו כבר לא מעט סדרות על נוכלים ועל אמני עוקץ, אבל "מתחזים" צוללת עמוק יותר, וזה מניב לה תוצאות מעניינות. למרות הטון הקליל היא מיטיבה להניב תובנות פסיכולוגיות, בעיקר מצד הקרבנות, שרגשות הנקם שלהם מתערבבות בגעגוע ושברון לב.
למה לא: לפעמים הצורך של הסדרה לשמור על קלילות מניב קומדיה לא מאוד מתוחכמת. אחד מהקרבנות, הראשון שהסדרה מציגה לנו (רוב היפס הבריטי, שמגלם את עזרא) הוא שחקן חיוור להפליא ולא מאוד משכנע. לביא כושלת אף היא מדי פעם, בעיקר עם התחנחנויות שאמורות להפיל ברשתה גברים אבל נראות מעושות מדי.
Detroiters
מה: סם ריצ'רדסון, הוא ריצ'רד ספלט הנפלא מ-"Veep", חובר לטים רובינסון מ"סאטרדיי נייט לייב" בקומדיה לקומדי סנטרל שהם יצרו ומככבים בה, על שני אנשי פרסום בעלי כישרון מוגבל בדטרויט שיוצרים פרסומות עבור חנויות מקומיות אבל מנסים לפרוץ גם אל שווקים גדולים יותר. ג'ייסון סודייקיס הוא אחד המפיקים ואף מתארח בפרק הראשון.
למה כן: הגם ש-"Detroiters" לא מצטיירת כיצירה גדולה, היא משעשעת עם כמה הברקות של ממש, ההומור שלה משונה ולא מובן מאליו, היא מכירה באיי קיו הנמוך של שני גיבוריה אבל לא שופטת אותם ולא לועגת להם יתר על המידה. והאמת, ריצ'רדסון לבדו מצדיק את הצפייה. הניואנסים הקומיים ובעיקר החמידות הגדולה שלו מחפים גם על רגעים פחות מוצלחים.
למה לא: ההומור האקסצנטרי שלה לא מתאים לכולם, והעלילה הבסיסית - שני לוזרים שאינם מספיק מוכשרים כדי לשפר את חייהם - נראית כמו הבטחה לדשדוש שלא באמת יאפשר התפתחות.