"עיר הברקת" מנסה להיות תחליף של "משחקי הכס": סקירת הסדרות החדשות

מה: גרסה מודרנית וקודרת של רשת NBC ל"הקוסם מארץ עוץ". אחרי שנסחפה בטורנדו מסתורי אל ארץ בדיונית, נאלצת דורותי גייל (אדריה ארחונה, "בלש אמיתי", "נרקוס") בת ה-20 למצוא את דרכה בעולם בו שולט קוסם רב עוצמה.

למה כן: גרסאות "בוגרות" לאגדות ילדים מהשנים האחרונות הגיעו בעיקר לקולנוע, ולרוב נראו איום ונורא. בקטגוריה הזאת "Emerald City" הרבה יותר ממספקת את הסחורה. העיצוב שלה אפל אבל לא מוגזם, סוג של "משחקי הכס" בתוך יקום הקוסם - כזה שבו המכשפות, הענקים ושאר יצורים משתלבים זה בזה באופן אמין. הצבעוניות המוכרת והמרהיבה של הבמאי טרסם סינג' ("The Fall") הופכת את הסדרה לממתק יפהפה וחריג בנוף רשתות הברודקאסט. ראוי להחמיא ל-NBC גם על האומץ לקחת את העלילה די רחוק במדרג המין והאלימות, גם כאן לא מדובר בדבר של מה בכך לרשת גדולה.

למה לא: מתחת לצבעוניות המרשימה והחזון העיצובי היפהפה, "Emerald City" סובלת מהחיסרון המוכר של סדרות ברודקאסט. העלילה שלה שטוחה והדמויות דלות מאוד באופי, וכאשר הניסיון לחפות על בניית דמויות בא לידי ביטוי בפתרונות מתחום הלא נודע והמסתורי, אין שום סיבה להאמין להם. ראוי לציין שדווקא מבחינת הליהוק נדמה שנעשתה עבודה טובה, וזה התסריט עצמו שמונע מהפרויקט להמריא למקומות שיכול היה להגיע אליהם.

מה: דרמת מד"ב של רשת Syfy בהפקת מאט דיימון ובן אפלק, המתרחשת במציאות דיסטופית בשנת 2074. אחרי משברי איכות סביבה חריפים במיוחד, שהובילו מדינות רבות בעולם לפשיטת רגל ולסף רעב, הפכו תאגידי ענק בינלאומיים לממשלות בפועל. האזרחים הנמצאים תחת חסותם של התאגידים מתגוררים ב"אזור הירוק" השופע והטכנולוגי, בעוד האחרים מתגוררים ב"אזור האדום" העני ומוכה הפשיעה.

למה כן: המגע המד"בי של Syfy הוא כזה שראוי להערכה. אחרי "The Expanse" המהנה והמושקעת, גם "Incorporated" מציגה עולם עשיר, טכנולוגיות מתקדמות אמינות והתפתחות עלילה הדרגתית שהולכת וצוברת תאוצה ככל שהזמן חולף. גם אם התמות והרעיונות שהיא מציגה אינם מקוריים או חדשים, התרגום שלהם לקווי עלילה מהנה ומבדר.

למה לא: עכברי מד"ב שמחפשים תחכום, עומק ומקוריות, לא ימצאו ב-"Incorporated" בשורה. הדמויות שהיא מציגה גזורות משבלונה מאוד מוכרת (עשירים נהנתנים מול עניים חדורי רוח קרב, גיבורים מ"האזור העני" שגדלו כל חייהם עם החלום לעבור צד או להשיב לו כגמולו). העלילה כאמור מבדרת, אבל קשה לטעון שההתפתלויות של הסיפור ישאירו אתכם המומים מהמתרחש. הנוסחתיות הזאת צורמת במיוחד כשהדמויות נדרשות להציג רגשות עזים, או לבצע פעולה שאינה תפורה לתבנית שלהן.

מה: בעקבות ההצלחה המרשימה של "אימפריה", תנסה הדרמה המוזיקלית החדשה של רשת FOX לשחזר את הנוסחה עם סיפורם של שלוש זמרות צעירות שמנסות לפלס את דרכן במעלה תעשיית המוזיקה - שתי אחיות עניות שגדלו בנפרד אצל משפחות אומנות אחרי מות אמן ממנת יתר, ובתו של כוכב מוזיקה עשיר ומצליח (לני קרביץ) שרוצה להצליח בפני עצמה. ג'וד דמורסט, ריאן דסטיני ובריטני אוגריידי הצעירים מככבות בתפקידים הראשים, ולצדן קווין לאטיפה ובנג'ין בראט ("חוק וסדר"). לי דניאלס, שיצר את "אימפריה", עומד גם מאחורי הסדרה הזאת וביים את פרק הפיילוט.

למה כן: כי סטאר היא גיבורה מעניינת, בערך, כזו שלא בוחלת כמעט בכלום כדי להשיג את מה שהיא רוצה. בהתחשב בכך שמדובר בנערה בת 18, יש בזה לא פעם ממד מטריד ומעניין. כמו כן, הבנות אכן כישרוניות.

למה לא: מדובר בשילוב חסר השראה בין מחזמר שטחי לבין דרמה רדודה, ובשני הפנים האלה "סטאר" לא מציעה שום דבר שלא ראינו בעבר. להפך, הכל נראה מוכר ושחוק, והעלילה שמתקדמת במהירות ובנמהרות ממחישה עד כמה הסיפור והדמויות הם רק תירוץ למוזיקה ולסנסציות דרמטיות מדי פעם בפעם. מעבר לזה יש טעם לפגם בפנטזיה שהיא מציעה - נערות שיעשו את הדברים המפוקפקים שגיבורות הסדרה עושות, עלולות למצוא את עצמן מוטלות בצד הכביש.

מה: קייטלין אולסון ("פילדלפיה זורחת") מככבת בקומדיה חדשה של שניים ממפיקי אותה סדרה, האחים דייב וג'ון צ'רנין, הפעם בקומדיה ברשת FOX. היא מגלמת נוכלת בשם מיקי המבלה את זמנה בניצול הסדקים הקטנים במערכות השלטון לטובתה. חייה משתנים כשאחותה הסהרורית ובעלה המיליארדר נאלצים להימלט מהמדינה לאחר שהואשמו בפשעים פדרליים ונזקקים לעזרתה. חלומה הגדול לחיות על חשבונם של אחרים עומד להתגשם, עם חיסרון אחד בולט: עליה לקחת אחריות על שלושת ילדיהם המפונקים של אחותה ובעלה.

למה כן: "The Mick" היא חוליה חדשה בשרשרת מכובדת של קומדיות משפחתיות אדג'יות ברשת FOX (בהן "נשואים פלוס", "משפחת סימפסון", "איש משפחה" ו"מלקולם באמצע"). למרות העלילה הבסיסית השחוקה, מדובר בקומדיה החדשה הכי טובה של העונה בלי תחרות בכלל. הווייב המופרע וחוצה הגבולות של "פילדלפיה זורחת" מגיע אל הסיטקום המשפחתי, וזה עובד. "The Mick" קיצונית, משוגעת, פראית, חמודה למרות הכל, ובעיקר הורסת מצחוק. אולסון מבהירה שוב שהיא קומיקאית אדירה, אולם מי שגונב את ההצגה הם הילדים, ובפרט הקטן שבהם. לא ברור איפה מצאו את הכישרון הזה, אבל הוא מעולה. התלאות הפיזיות שהוא עובר, מלבד היותם עדות לחוסר היכולת המשווע של האנשים סביבו, פשוט ממש מצחיקות. הסדרה גם מצליחה יחסית, כך שכנראה תישאר איתנו זמן מה.

למה לא: רכי הלב עשויים להתחבר פחות אל ההומור שלה.

מה: דרמה תקופתית בריטית העוקבת אחר ההתרחשויות במלון הלסיון המפואר בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה, בכל הדרגים של המקום - הבעלים ומשפחתו, צוות העובדים (ובפרט המנהל ובתו) וחלק מהאורחים. חייהם של כולם נשזרים זה בזה, כשברקע האזעקות מפני הפצצות הגרמנים.

למה כן: כמו לא מעט לפניה, הסדרה סומנה כיורשת של "אחוזת דאונטון", אבל במקרה שלה נדמה שהיא אכן ממלאת את המקום בהצלחה. בכך הכוונה היא לימיה הטובים והמקסימים של "דאונטון" ולא לאיבוד הדרך המאסיבי שלה החל מהעונה השנייה. ובניגוד אליה, "The Halcyon" יותר ריאליסטית ואנושית ופחות פנטסטית, ואף מתעכבת הרבה פחות על המלודרמה למרות שהנושאים שהיא עוסקת בהם לגמרי בכיוונים האלה - אישה נבגדת, איבה בין אחים, אהבה בין-מעמדית, סודות אפלים וכיו"ב. "The Halcyon" מצליחה, לפחות בשלושת הפרקים הראשונים שלה, להימנע מלהפוך לסבוניה מביכה.

למה לא: לנוכח נקודת הפתיחה קל מאוד לראות אותה הולכת בדיוק באותה דרך של "דאונטון" והופכת לעיסה רגשנית, מקושקשת, מתישה וטיפשית. אפשר רק לקוות שתימנע מהמוקשים הברורים האלה.