בשנים 1931 ו-1932 שימש משה קניוק מזכירו של ראש העירייה מאיר דיזנגוף. יום אחד קרא ראש העירייה שהמלך לואי השישה עשר הפך את ארמונו למוזיאון. לדיזנגוף לא היה ארמון, היה לו בית בן שתיים או שלוש קומות בשדרות רוטשילד 16. הוא הציע למשה קניוק לסייע לו להקים את הלובר שלו בחולות; נסעו לקהיר והברון מנשה נתן להם כמה שגאלים - מהטובים שצייר, ועוד תמונות ונוסד מוזיאון.
משה קניוק לא למד אמנות, הוא היה מוזיקולוג ופילוסוף אבל אחרי שנים ייבא לארץ תערוכה גדולה של ציורי ואן גוך ותערוכה גדולה יותר של הציור ההולנדי הקלאסי. מעולם לא היו תערוכות חשובות יותר בישראל, כי בשביל לנהל את המוזיאון לא היה נחוץ אישור מאמנים; תלמידים אינם ממנים מורים וסמלים אינם ממנים רמטכ"ל.
כשנה אחרי שהמוזיאון צלע בביתו של ראש העירייה ששכנה אז ברחוב ביאליק הגיע לארץ קרל שוורץ שניהל את המוזיאון היהודי בברלין. הוא מונה להיות מנהל אמנותי, ואחרי ששוורץ פרש מונו עוד מנהלים אמנותיים חשובים שאף אמן לא בחר בהם. משה, אבי, מונה למנהל המוזיאון במרץ 1937 וכיהן בתפקיד הזה עד ראשית שנות השישים - כשפרש כאשר הוחלט לבנות בניין מפואר בשדרות שאול המלך, בכסף שאבי חשב שכדאי לקנות בו ציורים ופסלים.
עכשיו נאספו ציירים, אוצרים ואולי גם ציורים שירדו מקירות כדי למנות להם מלך. אם דוקטור רון פונדק שהוא חבר הוועד המנהל של המוזיאון כבר שנים, איש אשכולות ומבין גדול באמנות אך לא שייך לשום קליקה, אם לא ימונה הוא או מישהו אחר מבין המועמדים הרי שיש לבחור מנהל מבין הציירים שיסמסו לעירייה מי מוכשר להיות מנהל מוזיאון. אני מניח שבבתי הספר לאמנות בארץ יש מספיק תלמידים, מורים לפיסול ובעלי גלריות שירצו לנהל מוזיאון; כי מה רע בלנהל מוזיאון?
רון חולדאי הוא ראש העירייה המחזיקה את המוזיאון והעומד בראש הוועדה שתבחר מנהל. ככה זה בחיים. מורים בוחרים תלמידים, לא להיפך. ואל לו להיכנע לציירים צעירים ולא צעירים המתערבים פתאום במה שלא שייך להם. אם יהיו טובים אולי ייתלו במוזיאון ואם לאו אז לא ייתלו. בטח ייעשו שגיאות, תמיד עושים שגיאות, אפילו ברפואה הכי טובה יש אחוז של סיכונים , אבל לא שמעתי מעולם על אזרחים הבוחרים מי יהיה רופא ומי לא.
אמנים דורשים הזכות לנהל את מוזיאון תל אביב
מאות אמנים מחו מול כיכר הבימה
זאב אנגלמאיר דורש צדק חברתי