פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאות אמנים מחו מול כיכר הבימה: "מפחדים שיסגרו את התרבות"

      כמה ימים לאחר שנכנסו למוזיאון תל אביב, מחאת האמנים תופסת תאוצה. "לחברה ללא תרבות אין זכות קיום" אמרה אופירה הניג

      כ-250 אמנים נאספו אמש (ראשון) בכיכר הבימה בתל אביב כדי לדון ולמחות על מצבה של התרבות בישראל. הנואמים נשאו את דבריהם בזה אחר זה למרגלות הפסל "התרוממות" של מנשה קדישמן. ראשונת הדוברים היתה אופירה הניג, שכיהנה עד לאחרונה כמנהלת האמנותית של אנסמבל הרצליה, אחריה עלו יו"ר איגוד התסריטאים עמית ליאור, הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור, ראש המדרשה לאמנות דורון רבינא הזמרת דפנה ארמוני ועוד.

      כסדרן של הפגנות האמנים בשבועיים האחרונים, גם האירוע בכיכר הבימה התנהל בנועם וברוגע, אם כי טון הנאומים היה תקיף יותר ורובם הופנו ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרת התרבות, לימור לבנת. "ביבי, תן לי לספר לך משהו, אנחנו כאן כולנו נמצאים בחרדה איומה ואמיתית שיום אחד האמנות תיעלם, שאתה תסגור את התרבות", אמר תדמור והוסיף: "ראש הממשלה, לקואליציה שלך יש את ההזדמנות לעשות שינוי, ואם אינכם יכולים – לכו הביתה, פנו את המקום. אולי בלכתכם יימצא הצוות אשר ידע להנהיג את המדינה הזו למקום של עושר תרבותי גדול ומשמעותי יותר". תדמור הצביע על בריחת האמנים לחו"ל בשל קשיי המחייה בארץ. בראיון שערך בחודש שעבר עם וואלה! תרבות סיפר תדמור כי הוא שוקל להתמודד על מקום במועצת העיר תל אביב.

      "לחברה ללא תרבות אין זכות קיום", אמרה הניג וטענה כי בארץ ישנה "עריצות מוחלטת של תרבות פופולרית. זו מגמה עלובה ומבישה של נציגי השלטון המאפשרים מסחור של מוסדות התרבות. דיאלוג ללא בושה של יחסי הון ושלטון". הניג הפצירה בקהל לא לפחד "מהמילה אמנות או מהמילה איכות, כי אמנות איכותית צריכה סבסוד – היא אינה יכולה לחיות אחרת".

      דפנה ארמוני: "עשיתי תוכנית טלוויזיה שהצילה את החיים שלי"

      קהל הנאספים הורכב רובו מאמנים צעירים אולם ביניהם נמצאו גם צבי לחיאני, יאיר קידר, יואב אפרתי, גילה אמיתי, ציבי גבע, רועי רוזן ועמית ארז. אחת הקריאות המרכזיות שעלו בערב היתה להקמת קרן ממשלתית שתתמוך ביוצרים. הזמרת דפנה ארמוני שקראה להקמת קרנות שכאלו סיפרה על קשייה להתקיים כאמנית כבר 36 שנים. "אומרים לי שאמנית כמוני כבר מזמן הייתה צריכה לחיות ברווחה מאוד גדולה. אבל אני למדתי לשרוד, באמצעות ברטרים". בהמשך התייחסה ל"היכל התהילה", תוכנית הריאליטי בה השתתפה לאחרונה ואמרה "עשיתי תוכנית טלוויזיה, שכן, אני מודה, הצילה את החיים שלי, כי הייתי על סף פשיטת רגל". ארמוני סיפרה כי גם כשהאמנים מופיעים הם משלמים על כך. כדוגמא הצביעה על עצרת המחאה בה הופיעה שלשום בפתח תקווה, "התנדבתי להופיע, אבל שילמתי על חדר חזרות למוזיקאים, על הנסיעות ועוד".

      נושא הקרן עלה גם מפיה של השחקנית עירית קשני שטענה כי שחקנים צעירים "לא יכולים להציג בתיאטרונים הגדולים כי המדינה מאלצת את התיאטרונים להעלות הצגות שמייצרות הרבה מאוד כסף ומהר, ופונות למחנה המשותף הרחב ביותר ולרוב גם הנמוך ביותר. אין מקום להתנסויות חדשות וליצירה אחרת וייחודית", אמרה קשני והוסיפה "בלי שנרגיש משתיקים את התרבות. החנוך לווינים הבאים מסתתרים בינינו אבל הם נעלמים ומתכרסמים יחד עם התרבות".

      הפגנת הדיור בכיכר הבימה תל אביב, יולי 2011 (שי אוקנין)
      המאהל המרכזי בשדרות רוטשילד. ברקע "התרוממות" של קדישמן (צילום: שי אוקונין)

      הטייקונים של התיאטרון

      השחקן עמית ברעם יצא נגד מי שהוא הגדיר כ"טייקונים של התיאטרון שיושבים 20-30 שנה בכסאות שלהם" ותהה כיצד "שני מיליון ישראלים צורכים תיאטרון מדי שנה אבל לשחקנים אין אוכל במקרר". הוא קרא להנהיג רוטציה במשרותיהם של מנהלי התיאטרונים בארץ, לעגן בחוק עידוד יצירה צעירה בתיאטרון ולהכיר בלימודי המשחק כתואר. "בהצגות של התיאטרונים הגדולים משחק הכסף ולא השחקן", אמר.

      גם נושא החינוך לאמנות עלה כאשר הגיע תורו של ראש המדרשה לאמנות רבינא לדבר. הוא קרא לנואמים "להפסיק לפנות לביבי ולהזמין אותו לחדר המחול או לסטודיו. ביבי הוא לא שותף ולא כתובת וגם לא לימור לבנת או גדעון סער", אמר רבינא וטען כי לבנת אמנם הגדילה את תקציב התרבות אך הפכה את זו למגויסת. רבינא יצא בעיקר נגד הוצאת האמנות והתרבות ממקצועות הליבה, שהותירה כעת את ההחלטה האם ללמד אמנות בבתי הספר ל"הכרעה פרטית ושרירותית של המנהלים. ואין להם סיבה לתת מקום ולו הקטן ביותר לקולנוע, מחול, תיאטרון ועוד".

      בהמשך נותר המקרופון פתוח ומשתתפים נוספים עלו לדבר. לסיום סוכם כי המוחים יפתחו נייר עמדה ויגישו אותו לאנשי המאהל המרכזי בשדרות רוטשילד בתל אביב וכן לוועדת טרכטנברג.