עשרות אמנים נאספו הערב (חמישי) בכניסה למוזיאון תל אביב לאמנות כדי לדון ולמחות נגד התנהלות המוזיאון מולם ובמיוחד נגד הרכב הוועדה שאמונה על מינוי מנכ"ל חדש למוסד, במקום הפרופסור מוטי עומר שהלך לעולמו לאחרונה. תמהיל המתכנסים הורכב מאמנים וותיקים מאוד, דרך דור הביניים וכמובן האמנים הצעירים. בין המגיעים היו: רועי רוזן, דוד טרקטובר, ענת בצר, חיים לוסקי, ציבי גבע, תמר גטר, רונן אדלמן, יונתן אמיר, הדס רשף, מרב מרודי, עידו בראל ונחום טבת.
במהלך האירוע החליטו האמנים להעביר את הדיון לתוך המוזיאון, כאקט סמלי, והחלו להיכנס אל המבנה. בשל הבדיקה הביטחונית, הם נכנסו אחד אחד למוזיאון, ולאחר שנכנסו כארבעים מהם החליטו אנשי האבטחה לנעול את הדלתות ולא לאפשר כניסה נוספת. כך התפצלה ההפגנה לשניים, כאשר מעגלי הדיונים המשיכו בשקט בפנים ובחוץ. יש לציין כי אנשי המוזיאון לא דרשו מהאמנים לשלם עבור הכניסה למוסד, אולם כל עוד נערך הדיון במבואה לא הותרה כניסה למוזיאון גם לאנשים מן המניין, שנאלצו לשוב כלעומת שבאו.
מדובר באמנים פלסטיים, שאינם מאורגנים בדרך כלל, אולם ברוח המחאה של התקופה האחרונה החלו חלקם להתאגד ולצעוד בהפגנות האחרונות כאשר הם מעלים דרישות כגון שכר תמורת תערוכות שהם מציגים במוזיאונים. למרות שדרישות ודעות שונות הועלו באירוע, ניכר כי הסיבה העיקרית לבואם של רוב היוצרים למקום היתה כעסם על כך שלדבריהם אנשי ההון הם אלו שקובעים את החזון האמנותי ונותנים את הטון במוזיאון תל אביב כבר שני עשורים לפחות. "זוהי בגידה בייעוד הציבורי של המוזיאון", אמר יונתן אמיר, עורך המגזין ערב רב, ואחד מיוזמי הכינוס.
"האמנות הישראלית לא צריכה את המוזיאון המוזיאון צריך אותה"
"במקום שאנשי הכספים והוועד המנהל יעזרו לנהל את האמנות, הם השתלטו והתחילו להתוות את הדרך, ואת הפירות של זה אנחנו רואים כבר עשר שנים. אנחנו פה כי אנחנו תובעים את הזכות שלנו לנהל את המוסד הזה", אמר אמיר לקול תרועות הקהל.
אחד המייצגים הבולטים של דור הביניים באירוע הוא האמן חיים לוסקי, שסיפר כי עוד בשנת 1993 יצא נגד מינויו של מוטי עומר למנכ"ל ולכן הדיר את רגליו ויצירתו מן המוסד. "על מה שקרה באמנות הישראלית מ-93 ועד היום אני כמעט ואומר תודה למוטי עומר", אמר לוסקי כשהוא מתכוון לפריחה הגדולה של האמנות הישראלית. "מה שמפריע לי זאת הפנייה למקום הזה, הפנייה לכח. אני לא רוצה שמוטי עומר או דומיו יאמצו אותי".
"לא נכנסתי למוזיאון תל אביב יותר מעשור, למרות שכנער הכרתי כל חדר וחדר בו", סיפר האמן רועי רוזן והוסיף כי כעת הפך המוזיאון "למועדון שמחרים שדרות מרכזיות באמנות הישראלית". רוזן התגאה בכך שמעולם לא הציג במוזיאון ואף עבודה שלו לא נרכשה על ידי המוסד "למעט חריגה גרוטסקית אחת", כאשר התבקש בתור אמן צעיר לתת למוזיאון עבודה במסגרת הרכישות החדשות של המוסד. רוזן ואמנים נוספים סיפרו כי המוסד נוהג לבצע את הרכישות החדשות שלו מדי שנה בכך שהוא מבקש מאמנים ישראלים צעירים לספק לו יצירות בחינם. "האמנות הישראלית לא צריכה את המוזיאון המוזיאון צריך אותה", הזכיר רוזן.
האמנים יצאו נגד הקמת האגף החדש במוזיאון, שצפוי להיפתח באוקטובר הקרוב, וטענו כי אם כעת המוזיאון לא מצליח להתנהל כשורה ואין לו מספיק ממון כדי לשלם לאמנים, כיצד יעשה זאת כאשר שטחו יוכפל? "הם בנו ארמון גדול כדי להציג את העוני", הוסיף רוזן, ואחרים סיפרו כי אינם יודעים כיצד יצליחו אנשי המוזיאון לשלם לאוצרים חדשים, והביעו חששם כי האגף החדש יהפוך במהרה למקום תצוגה של אוספי נדבנים ולא לתערוכות מוזיאליות רציניות.
לאחר כשעה יצאו האמנים מהמוזיאון, והצטרפו לחבריהם שנותרו בחוץ. שתי הקבוצות השוו רשמים וסיכמו כי ינסו לגבש רשימת דרישות בימים הקרובים. בנוסף, בין ההצעות שעלו היו שביתת אמנים והחרמה של המוזיאון, וכן החרמה אפשרית של האירוע "אוהבים אמנות" שייערך בספטמבר. הפגנה נוספת של האמנים הפלסטיים צפוייה בצהרי שבת הקרובה בשדרות רוטשילד בתל אביב.
תגובת המוזיאון: "ועדת האיתור למשרת המנכ"ל ו/או האוצר הראשי מתייעצת עם גורמים מובילים בעולם האמנות בארץ ובחו"ל ואוספת המלצות, חוות דעת ומידע על המועמדים האפשריים. אחד מחברי ועדת האיתור הינו האמן עופר ללוש, ובנוסף ועדת האיתור פתוחה לקבלת פניות, המלצות והסתייגויות מהאמנים, אוצרים ואזרחים חובבי אמנות בדרכים המקובלות. האמנים יכלו להגיד את הדברים מול האוזניים הנכונות, כלומר חברי הוועדה, במקום ללכת ולהלהיט את הרוחות בחוץ".