לפני קצת יותר משנה, על רקע ימי הקורונה, עבר השחקן הנרי דוד עם אשתו וילדיו מפתח תקווה ליישוב מתת בגליל המערבי. התרחק מהתעשייה, וגם התרחק מהעשייה הבימתית. גם אחרי שהסתיימה ההקפאה הארוכה שנגזרה על עולם התרבות והתיאטרון חזר - דוד לא שב אליו. למעשה, מי שהיה אחד השחקנים הכי מוערכים ועסוקים בארץ לא שיחק בהצגה מאז פברואר 2020.
"עברנו מפתח תקווה אהובתי ליישוב בצפון הרחוק כי הבנתי שאני לא אוהב ערים. אני לא אוהב את הרעיון הזה של ההתקהלות וההצטופפות. והקורונה הדגישה לי את זה", אומר דוד בריאיון לוואלה! תרבות. "המעבר היה עבורי שינוי מאוד דרסטי ואני מאוד אוהב אותו. אין לנו אפילו מכולת ביישוב. אנחנו מבעירים אח. מדליקים קמין כל החורף. זורקים עצים וזה. יש בזה משהו ראשוני ואני אוהב את זה מאוד. אני אוהב את הריחוק הזה. רציתי להרגיש בחו"ל בתוך הארץ".
אבל אל תטעו - ההקפאה בקריירה שלו היא רק על הבמה. בשנה הנוכחית הוא יצא פעמיים לצילומים בחו"ל לשתי סדרות טלוויזיה - אחת היא "הישרדות VIP" שצולמה בפיליפינים ותעלה מחר (מוצ"ש, אחרי החדשות) ברשת 13, והשנייה היא הסדרה "קרתגו" שאליה הוא מצטלם בימים אלה בקולומביה ותעלה במהלך השנה הבאה בכאן 11.
ויתרת על התיאטרון?
"ויתרתי על הופעות יומיומיות בתיאטרון. תשמע, התיאטרון גם ככה לא היה פעיל כל השנה הזאת. הוא חזר רק לא מזמן. נכון שלא עליתי על במה כבר יותר משנה וחצי. האמת היא שבינתיים עוד לא הציעו לי תפקיד מתאים, אבל גם אם יציעו לא אחזור לאותו דבר שעשיתי קודם ולאותה אינטנסיביות יומיומית. הקורונה שינתה הרבה דברים בחיים, וטוב שכך. למעשה הייתי רק בצילומים. עם נסיעות לחו"ל אין בעיה, זה לא משנה איפה אתה גר בארץ. ואני מאוד אוהב להצטלם".
הנרי דוד הוא אחד מ-18 מתמודדים ועוד שורד מסתורי נוסף שמשתתפים ב"הישרדות VIP", בעונה שצולמה בתנאי מזג האוויר הקשים ביותר מכל עונות התוכנית שקדמו לה, שכללו סופת טייפון. המתמודדים האחרים הם הזוג הגרוש אוהד ופאני בוזגלו, ג'קי אזולאי, גדי פניבילוב, אלה אייבינדר, אודליה סויסה, דודו אוואט, לייה גיל, דנדן (דן) בולוטין, שירה פרבר, ליזה ביך, ורד בוסקילה, מעיין אשכנזי, יובל שם טוב, קובי מאור, מייקל לואיס ויהונתן בשן. המנחה נשאר גיא זוארץ, ועל ההפקה חתומים אבוט המאירי. לפצצת הריטינג של רשת 13 צפויה תחרות לא פשוטה מול תוכנית מצליחה אחרת - "הזמר במסכה" של קשת 12.
הנרי, מה מוביל שחקן תיאטרון מוערך כמוך, שבא מתיאטרון אליטיסטי כמו גשר, לריאליטי הארד קור של תככים וטינופים שהאליטה לא אוהבת במיוחד, בלשון המעטה?
"כנראה שזו ההרפתקנות. אחרי שנה שבה לא עשיתי שום דבר חוץ מלשבת בבית עם כל הילדים, זה נשמע לי כמו משהו כיפי לעשות. אני כשחקן מתפתה לכל מיני הרפתקאות מעניינות. הלכתי לריאליטי הארד קור כי אני אוהב הארד קור, וכל מה שמתקשר לדברים קיצוניים - אני ממש בעד".
ההשתתפות ב"הישרדות" נבעה רק מהרפתקנות או גם מקשיים כלכליים שעליהם סיפרת בעבר, או אולי מתאוות פרסום?
"אולי הכל ביחד. מה אני אגיד לך, זה בא טוב".
צפית בעונות קודמות של "הישרדות"?
"ראיתי עונה אחת. זה נראה לי משגע. זה היה מרתק. באמת רציתי לראות פרק אחרי פרק. למרות שאני בדרך כלל לא רואה 'הישרדות' או בכלל טלוויזיה. אין לי טלוויזיה, לא רואה טלוויזיה".
הנרי יצא לצילומים בפיליפינים כחודש לפני לידת אשתו, רעיה, שהתרחשה כשהוא נמצא על אי בקצה השני של העולם. הילד, בן חצי שנה עכשיו, הוא הקטן מחמשת ילדיו, שהגדול מתוכם הוא בן 12.
היה לך קשה עם זה שלא נכחת בלידה או שאמרת לעצמך, "יאללה, עברתי את זה ארבע פעמים, הבנתי את הפרינציפ ואני לא חייב להיות שם"?
(צוחק) "זה נכון, זה בערך מה שאמרתי! וגם אשתי שמחה שעכשיו, לשם שינוי, אמא שלה תהיה בלידה ולא אני. אולי ככה יכאב לה פחות".
וברצינות, היה לאשתך קשה ללדת ולהיות עם חמישה ילדים לבד?
"כן, זה קשה. זה רק אומר משהו על אשתי".
איך אומרים בעיתונים כמו "לאשה": ההישרדות האמיתית היא לגדל חמישה ילדים.
"צריך בשביל זה כוחות על. אז אני מנסה להתחבר למקור על. אני מחפש שקע חשמל מיוחד ביותר".
הלידה הטרייה מזכירה שלפני כ-12 וחצי שנים קיבלת סמס מהאקסית שלך, זמן קצר לאחר שנפרדתם, והייתה לה בשורה מטלטלת: שהיא בהריון, מה שגרם לך ולרעיה לחזור זה לחיק זו.
"נכון. תשמע, ההורים שלי סיפרו לי שהייתי פנצ'ר, אז הבנתי שזאת הדרך היחידה שלי להביא ילדים, במכוון אבל לא ממש במכוון. אתה מבין, לא השתמשתי באמצעי מניעה וזה תפס אותי, למזלי. הייתי אז במוסקבה, ישבתי בבר אחרי שסיימתי צילומים, ואז היא כתבה לי משהו ומיד התקשרה, ואמרה לי שהיא בהריון. לא היינו אז ביחד. מאוד מאוד מאוד שמחתי. לא היתה לי שום התלבטות אם לחזור להיות ביחד. לא במקרה נפגשתי איתה. הכל היה מחושב - בצורה לא מחושבת".
ומהרומנטיקה של ההתחלה - לחיים עם חמישה ילדים. אשתך ואתה עדיין ישנים בחדרים נפרדים, כפי שהעדת בעבר?
"כן. אבל תשמע, חלק מזה נובע מסיבה פונקציונלית. התינוק שהיא מניקה ישן לידה. התינוק הקצת יותר גדול גם מסרב לוותר על מקומו וגם ישן לידה. לי פשוט אין מקום שם. אני חייב חדר משלי. אבל הבנים שלי ישנים איתי במיטה הגדולה שלי, ודווקא נהנים מזה".
הנרי דוד, 42, נולד באזרבייג'ן הסובייטית לשני הורים שחקנים - ליליאן רות חיילובסקי ורולנד מקרוב. הוא גדל במוסקבה ובגיל 11 עלה לישראל עם משפחתו. לאחר המעבר לארץ התגרשו הוריו. בנעוריו למד בתיכון א' לאמנויות במגמת תיאטרון. כשהגיע לגיל 17 מת אביו רולנד בתאונת דרכים.
"זה דבר נורא, זה מצלק, אבל כמו שאומרים: מה שלא הורג אותך, הופך אותך למוזר יותר. כדי שאצליח להתמודד אני חייב להיות קצת שונה, זה חלק מהאסטרטגיה כדי שאנצח במשחק הזה שנקרא חיים", אומר דוד, "מאז שהמוות נכנס לחיים שלי, יש לי יחסים מאוד קרובים איתו. אני מודע לזה שאני יכול למות בכל רגע. אז אני לא דואג בכלל".
דוד שירת בתיאטרון חיל האוויר אך פרש כעבור שנה. הוא למד בסטודיו למשחק של ניסן נתיב אבל פרש כעבור שנתיים. "פרשתי למעשה מכל מוסד אפשרי", אומר דוד, "אני מבין דברים, ואז עוזב דברים, מרגיש שמיציתי. אני לא צריך את כל התקופה כדי להבין מה מתאים לי, מה לא מתאים לי וכמה מתאים לי בכל מיני מסגרות. אי אפשר באמת לשים לי גבולות".
במשך שנים רבות שיחק בתיאטרון גשר. פריצתו הגדולה לתודעה התרחשה בסדרה "מרחק נגיעה" של רשת בימי ערוץ 2, למרות שבהתחלה בכלל לא רצה ללכת לאודישנים אבל נכנע ללחצי אמו. הסדרה הפכה להצלחה ענקית. בנוסף שיחק בין השאר בסדרות "תיק סגור", "הנפילים", "האי", "נשות הטייסים", "יוני והמחוננים", "אחת אפס אפס", "בלו נטלי", "רק להיום", "אבא משתדל" ו"PPS", ובסרטים "אולימפוס אינפרנו", "קירות", "הבודדים", "בוקר טוב אדון פידלמן" ו"גאליס - המסע לאסטרה".
למרות שעשית די הרבה, לא הצלחת לשחזר את ההצלחה הענקית של "מרחק נגיעה".
"אני לא מאחל לאף אחד לחוות הצלחות כאלה בצורה פתאומית. אני לא יכול להגיד שזאת מתנה משמיים. דווקא היה לי סבבה שזה לא המשיך. לפעמים תשומת לב יתרה משעבדת בנאדם לספק, לספק, לספק. נראה לי שזה לא חכם. אבל כן הייתי רוצה שיהיה 'מרחק נגיעה 2'. דווקא עכשיו, אחרי כל השנים האלה. אני מאתגר תסריטאים לכתוב איזה משהו מדליק".
הריאיון מתקיים בשיחה מקולומביה, בה נמצא דוד במסגרת צילומים לסדרה "קרתגו" לכאן 11 שיצר סופר הילדים ינץ לוי, אחיו רשף לוי ותומר שני, שגם מביים אותה, ומפיק יואב גרוס. דוד משחק את מני קפלינסקי, ראש מחתרת הלח"י שנמצא במעצר במחנה בשם קרתגו, בו הבריטים החזיקו מי שהגדירו כטרוריסטים יהודים בתחילת שנות הארבעים במזרח אפריקה. הנרי משחק בחור קשוח שאחיו מת בארץ. הידיעות על מות אחיו מגיעות אליו, מוציאות אותו מדעתו ומניעות את עלילת הסדרה. "הצילומים פה פסיכיים", אומר דוד, "בנו פה סט מטורף של מחנה שלם, עם תלבושות והכל. באמת מ-טו-רף. אני מאוד נהנה פה. תומר ורשף מאוד מוכשרים".
"אבא של אחי ינץ ושלי היה במחנה הזה ולכן כתבנו על זה סדרה", אומר רשף לוי לוואלה! תרבות. "העבודה עם הנרי הייתה בשבילי תענוג צרוף. יש פה סגירת מעגל - התפקיד הראשון שהוא שיחק בטלוויזיה הייתה בסדרה 'תיק סגור', שעשיתי בזמנו עם שי כנות. ועכשיו הוא הגיע בשל. נראה מיליון דולר. שחקן מצוין, חד, מאוד יצירתי, יודע לאלתר, יודע להיות שם. סופר נחמד ברמות שקשה לתאר בכלל. קסם של בנאדם שמהלך על הסט ומשמח את כולם בנוכחות שלו".
"באופן אישי אני חושב שהוא אחד הכוכבים הכי גדולים שהופיעו בישראל", מוסיף לוי. "אני צופה לקריירה שלו עוד גדולות אפילו יותר ממה שהוא עשה, כי אני חושב שהפוטנציאל שלו עצום ויבוא לידי ביטוי גם בפרויקטים הבאים. הוא פשוט אחד הכוכבים הכי גדולים שלנו, והוא על המדף - לכל מי שרוצה. שחקן מושלם על הסט זו מתנה וברכה".
מושלם ככל שיהיה, גם הנרי דוד סבל מקשיים כלכליים במהלך תקופת הקורונה, מה שהוביל אותו לחזור לעבוד כמתקין מטבחים, כשם שעשה בעבר.
"זה לא סוד שלהיות שחקן בארץ זה באסה מבחינה כלכלית. היו לי אופציות לנסוע ללוס אנג'לס אבל לא רציתי. אני רוצה להצליח בארץ. המקום הזה חשוב לי", אומר דוד. "ולגבי התקנת המטבחים, לפעמים אני עושה משהו עם הידיים שלי. העבודה הזאת נבעה לא רק מקושי כלכלי אלא גם בשביל ההתפתחות שלי אני צריך להתאמץ בכל מיני מקומות, גם כשלא נעים לי וגם כשלא נוח לי. אני צריך להעביר את עצמי מצבים מסוימים שאני חושב שמועילים להתפתחות שלי כבנאדם. גם כשחקן, אבל בעיקר כבנאדם, כאישיות. אבל אגלה לך סוד: אני לא כל כך טוב כמתקין מטבחים. וגם כנגר אני לא מי יודע מה. אבל אני יכול לשחק נגר טוב מאוד".
ולכן, אולי, במהלך אחת מהתקנות המטבחים חתכת לעצמך חתיכה מהאצבע.
"אני תמיד חותך את עצמי. גם כשחקן, אני בכל סט צילומים מצליח לפצוע את עצמי בעצמי. פעם שברתי רגל על הבמה, בתיאטרון גשר. זה קרה בהצגה גנרלית של 'אותלו' לפני כשש שנים. בסצנה הראשונה שלי, כשנכנסתי בדמותו של קסיו בריצה לבמה. לפני המילה הראשונה שלי רצתי, נעצרתי ונקעתי את הרגל. היא התקפלה לי ופתאום התחלתי להרגיש זרמים מטורפים, גלי חום והתחלתי לראות חשוך. והייתי חייב לדבר תוך כדי כי הבמאי יבגני אריה ישב בקהל וראה אותי בגנרלית, לא יכולתי פתאום לעצור ולהגיד איי, איי, איי, כואב לי. אז המשכתי והמשכתי, ואז הייתי צריך לרדת במדרגות ולהמשיך בסצנה. בקיצור המשכתי סצנה שלמה שזה עוד חמש דקות, ואז יצאתי מאחורי הקלעים, התיישבתי על כיסא, והתעלפתי".
אנשים שהכירו אותך בתחילת דרכך המקצועית, סיפרו שצרכת לא מעט סמים קלים ועם זאת נהגת לקום בשלוש בלילה כדי ללמוד קבלה, משמעת ברזל שהפתיע אותם לאור היותך "סטלן", כלשונם.
"אני לא נרקומן. אני בסך הכל משתמש במריחואנה. אני לא אוהב סמים אחרים. וקמתי כבר בשתיים בלילה, כי שיעור הקבלה התחיל כל בוקר בשלוש ונמשך עד שש. אז קמתי בשתיים בלילה, וחזרתי לישון בשש וחצי בבוקר. כי קבלה זו התשוקה האמיתית והחזקה ביותר שיש לי וזה מה שמניע אותי. החיבור לקבלה נובע מתוך ההרגשה שלי שאני כל כך יהודון. החכמה הזאת כל כך מדברת אליי, מעוררת דברים מלפני אלפי שנים. זה משהו חזק מאוד. לא סתם קוראים לזה 'סם החיים', זה בוודאות סם".
בריאיון ל-ynet ביוני 2015 אמרת בין השאר: "אני בגמילה מסמים. במשך 18 שנה עישנתי סמים כל יום כל היום. לפני שבועיים החלטתי שדי. הייתי מעשן המון, לפני שאני עולה לבמה, אחרי שירדתי מהבמה, בחזרות ובכל מקום. אני מצליח להיגמל לבד, עצרתי את עצמי". מה מצבך בגזרה זו מאז?
"שבועיים אחרי הריאיון הזה עוד פעם עישנתי. זה קורה לי כל חצי שנה. מדי פעם אני עושה הפסקות, זה לא ממש פשוט לי, אבל אני עדיין עושה את זה. אני מדבר אך ורק על מריחואנה. יש לי רישיון ומרשמים, אני קונה את זה בבית מרקחת. אני אוהב לעשן ואוהב לעשות הפסקה".
אמרת אז גם "הייתי משתגע. בוא נגיד שהיו לי מצבים לא נעימים, היו התפרצויות, הייתי בועט בדלתות בבית".
"אני אוהב לבעוט בדלתות בבית. עם השנים גיליתי שזה הקטע שלי. אני כנראה שונא דלתות או משהו (צוחק)".
אנשים שהיו קרובים אליך אמרו עליך גם שאתה טיפוס מאוד אניגמטי, חידתי, בחיים האישיים וגם על הבמה נראה שיש לך איזה סוד, ואולי זה חלק מהקסם שלך. אתה מתחבר לאמירה הזאת?
"תשמע, אני עובד על זה, כנראה מתוך כמיהה מילדות לגלות איזה משהו. כנראה שבשלב שבו אתה מתחיל לגלות איזה משהו - כולם רואים עליך איזשהו סוד".
בצילומי "הישרדות" העדת על עצמך "אני גזען אחושילינג". איך זה בא לידי ביטוי בחייך?
"התכוונתי שאני כמו כל בחור, קצת גזעני. אצל כל אחד זה מתבטא באופן שונה. אני מרגיש לפעמים גזענות כלפי אחרים, וסופג על עצמי גזענות. בכלל, ארץ ישראל רוויה בגזענות ובחוסר סבלנות. אני לא יכול להגיד לאנשים אחרים, אתה גזען, אבל אני אומר על עצמי שאני גזען".
עוד אמרת "יש לי דחייה מבן אדם שהוא לא דומה לי". עד כדי כך?
"כן, אבל נראה לי שכל אחד מרגיש את זה. אין מה לשחק אותה בתולה כשאתה אריה".
התלוננת בעבר שנותנים לטענתך יותר מדי תפקידים למזרחים ופחות מדי לרוסים.
"הטראומה מדברת לפעמים. אני רווי טראומות אישיות ותסביכים. כמו כל אחד בעצם. אני לא זכיתי לשחק תפקידים של מרוקאים ולא זכיתי לשחק תפקידים של אתיופים. אני נורא מתבאס על זה. רציתי להיות אמסלם או לוי. ועם זאת, שיחקתי באחלה תפקידים אז אני לא באמת מתלונן על הקריירה שלי".
הקהל מכיר אותך כשחקן. מה נראה ב"הישרדות": את הנרי האמיתי, נטול הדמות, או את הנרי השחקן, שכרגע משחק את הדמות שנקראת "הנרי האמיתי"?
(צוחק) "זו שאלה טובה מאוד. אני כשחקן מעדיף לא לדעת תשובות לכל מיני שאלות, וזאת אחת השאלות שאני מעדיף לא לדעת את התשובה עליה, ולכן אני גם לא יכול לענות לך. אם אפשר שדברים יהיו כמה שפחות משעממים".
חמקת מתשובה.
"תשמע, אני כל החיים משחק, מאז שאני זוכר את עצמי, אבל אני רואה אנשים מסביבי וגם הם משחקים בדמויות שלהם, רק שהם יותר קשורים לדמות אחת שלהם, אבל גם הם שחקנים".