אנחנו אמנם רק בתחילת אפריל, ואפילו את פסח עוד לא חגגנו, אבל על פי לוח השנה של הוליווד, הקיץ כבר נמצא בעיצומו.
בחודש האחרון יצאו לקולנועים "השומרים", "מפלצות נגד חייזרים" ו"מהיר ועצבני 4" - שלושה סרטי קיץ לכל דבר ועניין. בכל אחד מהם הושקע הון עתק, שלושתם שווקו כאירועים, ושלושתם היו אמורים ללכוד את תשומת ליבו של הקהל הרחב ולעשות קופה שמנה עבור מפיקיהם.
עם "השומרים" זה לא ממש קרה. אבל בשבוע שעבר, "מפלצות וחייזרים" התלת ממדי הצליח להפתיע את האנליסטים לטובה ולהכניס יותר ממה שחזו לו בסוף השבוע הראשון שלו, ובסוף השבוע האחרון נחת באולמות החלק הרביעי בסדרת "מהיר ועצבני", לקח לכיס שבעים ומשהו מיליון דולר, וקבע שיא חדש ומדהים לסרט שעולה באפריל.
במקביל, "משחק כפול" מותחן התאגידים הרומנטי והאינטליגנטי בכיכובם של קלייב אוון וג'וליה רוברטס התרסק לחלוטין (מה שגרם לפרשנים להכריז בשמחה על סוף הקריירה של ג'וליה), ועותק לא גמור של "וולברין" החלק החדש בעלילות האקס-מן שיעלה למסכים בתחילת מאי דלף לרשת (מה שגרם לאולפני פוקס ההיסטריים להזעיק את האפ.בי.איי).
בקיצור, אם בעבר עונת הקיץ ההוליוודית נפתחה באופן רשמי רק לקראת סוף מאי, הרי שהשנה התמונה בהחלט שונה, וכדאי להתרגל לעובדה שמעתה ועד ספטמבר, כל סופ"ש יביא איתו מידה לא מבוטלת של מתח, עניין וכמות מוגזמת לגמרי של ניתוחים בלתי נמנעים. כמובן שהכל הופך למעניין ומהותי יותר כשלוקחים בחשבון את העובדה שהעולם נמצא בעיצומו של משבר כלכלי קיצוני (שעד עתה, יש לציין, לא ממש מצליח להשפיע על חשבון הבנק של הוליווד). וכמובן שככל שניכנס לחודשים החמים, והמתמודדים במשקל כבד יבואו ויעלו על הבמה ("שליחות קטלנית 4", "רובוטריקים 2", "הארי פוטר 9", "סטאר טרק 14" וכיו"ב), סכום ההימור שבקופה רק ילך ויגדל.
אז מי ינצח? מי יפסיד? האם הדליפה של "וולברין" תפגע או תסייע לו בקופות? האם מייקל ביי עומד להפוך לספילברג של שנות האלפיים? האם יהיו בין הבלוקבאסטרים של 2009 גם כמה סרטים טובים? או שהכל צפוי להיות רועש וטיפש כמו "מהיר ועצבני 4", "חטופה" ו-"Paul Blart Mall Cop"? ימים יגידו. כך או כך, משעמם לא יהיה.
מטומטם, בקטע הרע
ובינתיים, כאמור, "מהיר ועצבני 4" עושה חראקות כל הדרך אל הבנק. והאמת? ממש לא מגיע לו.
את "מהיר ועצבני 1", שיצא ב-2001, דווקא חיבבתי מאוד. הוא היה מטומטם ומגוחך, אבל בקטע הטוב. הוא גנב ללא בושה את העלילה של "נקודת פריצה" (מותחן האקסטרים הקלאסי עם קיאנו ופטריק סוויזי), הוא סיפק למאצ'ו-מן הכריזמטי וין דיזל תפקיד ראשי שהפך אותו לכוכב, ורוב כהן, הבמאי האיום והנורא שחתום עליו (ושחתום גם על הזוועות הייחודיות "מועדון הגולגלות" ו-"חמקן"), הפגין בו יכולות מרשימות כאשר הצליח לאזן בחוסר כישרון מובהק וראוי להערצה בין טמטום לתת רמה.
"מהיר ועצבני 4", שמאחד את ארבעת השחקנים הראשיים מהסרט הראשון (דיזל, פול ווקר, מישל רודריגז וג'ורדאנה ברוסטר), מטומטם ומגוחך גם הוא. אבל בקטע הרע.
בניגוד לסרט הראשון בסדרה שהתהדר בפעלולים לא רעים, שנתן לדיזל לא מעט הזדמנויות לדפוק מונולוגים משעשעים (ביניהם זכור בעיקר המשפט "I live my life a quarter mile at a time"), ושהכיל כמות לא מבוטלת של מתח הומו-ארוטי בין שני הכוכבים שלו - החלק הנוכחי הוא חלטורה לא מושקעת שתיזכר בעיקר בזכות הפטמות של גל גדות.
למעשה, מבין ארבעת חלקי הסדרה, מדובר לטעמי בחלק החלש ביותר. בסרט חד פעמי שמתנדף מהמוח באותה מהירות שבה הוא דוהר אל תוכו. בסרט שהיה מרגיש לגמרי בבית בנוף התרבותי נטול האיי.קיו שמייק ג'אדג' מציג ב-"Idiocracy".
הבמאי ג'אסטין לין (שביים גם את "מהיר ועצבני 3", שהיה דווקא לא רע) מסתמך כאן יותר מדי על אפקטים ממוחשבים משעממים ועל אסתטיקת אמ.טי.וי נבובה ומעייפת, ופחות מדי על השחקנים הגרועים שעומדים לרשותו. כתוצאה מכך, הצופה עשוי לקבל את התחושה שהוא צופה במאש-אפ מעיק בין וידיאו קליפ היפ-הופי שנמשך נצח (קומפלט עם בנות שפשוט מוכרחות לנענע את הישבן בכל רגע נתון ולנשק אחת את השנייה ברגע שזה מתאפשר) לבין התוכנית הבלתי נסבלת "Pimp my Ride".
איילת זורר יכולה להיות רגועה
סיקוונס האקשן שפותח את הסרט (ושמציג ניסיון שוד אבסורדי של משאית שגוררת ארבע מיכליות דלק) מבקש לשחזר את הפעלולים המרשימים של "מהיר ועצבני 1", ואם מתעלמים מהעובדה שהשיא של הסיקוונס הזה מבוסס על אפקט ממוחשב ממש מכוער, אפשר לומר שהוא אפילו קצת מצליח. אבל ככל שהסרט מתפתח, מתחוור שהדקות הראשונות של הסרט הן בעצם הדבר הכי טוב בו.
שכן במשך רוב דקותיו של "מהיר ועצבני 4", ווקר (שמגלם סוכן אפ.בי.איי שמבקש להסתנן לכנופיה של נהגים עבריינים) ודיזל (שמגלם נהג עבריין שבצירוף מקרים יוצא מגדר הרגיל מבקש להסתנן לבדיוק אותה כנופיה שאליה מבקש ווקר להסתנן, וזאת למטרות נקמה) לא עושים שום דבר מעניין במיוחד.
השניים משתתפים בכמה מרוצים סתמיים (שלא מצליחים להיות מלהיבים ו/או מרגשים ו/או להתקרב לרמה של המרדף ב"חסין מוות", למשל), משחררים כמה משפטים משעשעים למחצה ("חשבת פעם שאתה לא מישהו טוב שעושה כאילו שהוא מישהו רע, כי אם איש רע שעושה כאילו שהוא מישהו טוב?"), ונלחמים באופן עיקש ברע הראשי סוחר סמים חיוור בשם קמפוס.
בין לבין, כאמור, יש לצופים ההזדמנות לראות על המסך הגדול את גאוות ראש העין, גל גדות, בגופייה שמבליטה לה את הפטמות, ולשמוע אותה אומרת "Vaya con dios" פעמיים (היי, היא אמורה להיות ברזילאית). חוץ מזה, חשוב שתדעו שבניגוד למה שאמרו בכתבה היח"צנית, המתלקלקת והפרובינציאלית עליה באולפן שישי האחרון, גדות ממש לא מנהלת כאן רומן סוער עם דיזל, שכן דיזל כל כך עסוק בענייני הנקמה שלו, שלמרות הפטמות המרשימות שהיא מנפנפת בפניו, הוא בכלל לא שם לבו אליה. במלים אחרות, איילת זורר יכולה להיות רגועה.
תצוגת טראש מושקעת
אם אתם פשוט מוכרחים לראות סרט מטומטם אך מהנה שעוסק במכוניות שנוסעות ממש מהר, הרשו לי להמליץ לכם על האקשיונר האפוקליפטי הקיצוני "Death Race", של פול וו.ס אנדרסון. כפי שהרקורד המזעזע שלו מלמד ("חייל קטלני", "הטורף נגד הנוסע השמיני", "האויב שבפנים"), אנדרסון הוא במאי לא פחות גרוע מרוב כהן (אם לא גרוע יותר), וכאן, במה שהוא ככל הנראה סרטו הרע הטוב ביותר, הוא מצליח לארגן לצופים תצוגת טראש מושקעת, מרהיבה ורלוונטית שנהנית מנוכחותו רבת הערך של ג'ייסון סטייתאם בחור קשוח וקירח שבניגוד לכל הסיכויים הפך בעשור האחרון לכוכב פעולה שאפשר לסמוך עליו שיספק את הסחורה. למשהו שוין דיזל כנראה לא יהיה לעולם.
ואם כבר הקשוח הקירח, בעוד שבועיים יעלה בארצות הברית "Crank 2" סרט ההמשך ללהיט המפתיע שבו סטייתאם גילם בחורצ'יק נמרץ שצריך להשאיר את הלב שלו בבי.פי.אם גבוה אם ברצונו להישאר בחיים. סביר להניח ש"Crank 2" לא יעשה יותר כסף מ"מהיר ועצבני 4". אבל דומה שהוא לא יתקשה להיות הרבה יותר מופרע, נועז ומפתיע ממנו. כמובן שנכון לעכשיו עושה רושם שהוא לא יופץ בארץ.