בלי "חרבו דרבו" או המנונים מנופחים: עכשיו אנחנו צריכים שירים שידליקו לנו אור
אינספור שירים יצאו בעקבות השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל". בין מחוות אנושיות וקלישאות ילדותיות, המנוני התקופה הם אלה שמאירים את השעות החשוכות של הלילה
השירים האלה הופכים את הבטן, לא נותנים לנשום. הלב נקרע עוד פעם ועוד פעם
"עולם מופלא, איפה אתה", אלבומו הרביעי של אביב גדג', נכתב לפני 7 באוקטובר, אבל הנסיבות הפכו אותו לאקטואלי להחריד, כאילו השירים בלעו את האירועים או להיפך. הוא הופך את הבטן ומצליח לבטא את מה שקשה למצוא לו מילים, ברגע מוזיקלי נדיר שלא היה כמותו כבר שנים
חד קרן, תיק קטן ומטריה אחת: דירוג השירים שעשו לנו את תשפ"ג
הלהיטים שנולדו מהטיקטוק, המאסטרים שריגשו אותנו, הכוכבים שיצאו לדרך חדשה וגם קאמבק אחד מדהים. מחנן בן ארי עד שירה מרגלית, מפאר טסי עד שי המבר: 25 שירים שעשו לנו את שנת תשפ"ג
נינט שרה את "ים של דמעות", וישראל השתנתה לנצח: 20 שנה לגמר "כוכב נולד"
כולנו נולדנו בניצנים: בערב אחד בלתי נשכח באוגוסט 2003 נזרעו הזרעים ששינו את הטלוויזיה והמוזיקה הישראלית לעד. 20 שנה אחר כך, כשהכול הרבה פחות תמים, אנחנו עדיין מנסים לחזור לשם
השירים של גבריאל בלחסן איימו לבלוע את הכול. עד היום, אף אחד לא שר ככה
המוזיקאי הענק הגיע לשיאו בסגנון מיוחד, רדיקלי ונדיר ביופיו: שירים ארוכים שבהם ירה את כל התחמושת, בלי לאפר או לייפות דבר, כשמאחוריו מתנהלת מלחמת רוק שסוחפת כל מה שעומד בדרכה. עשר שנים בדיוק אחרי שהלך לעולמו, הם מדהימים אפילו יותר
באיחוד להקת הבילויים, ההתעלות ותחושת האסון הלכו יד ביד
מועדון הבארבי בתל אביב רעד אתמול מהקפיצות של הקהל, כשההרכב הקאלט חזר עם כל הלהיטים האהובים במערבולת כאוטית של אושר, שעשוע וזעם. וכשהסאטירה האבסורדית של השירים והמציאות הפוליטית נפגשו זו עם זו, נדמה שהלהקה חזרה בדיוק בזמן
מגבות, צמרמורות וגם אייל גולן: עדן בן זקן טרפה את היכל מנורה במופע העשור שלה
מול קהל ששר איתה כל מילה ופזמון, ועם סוללת אורחים מפוארת שכללה גם את סטטיק, נתן גושן ועדן חסון, כוכבת הפופ הכי מעניינת של העשור האחרון סיפקה שיא אחרי שיא. למרות התחלה מהוססת וגם אם לא כל רגע בו היה מושלם, זאת הייתה חגיגה נהדרת
חשופים ואבודים מתמיד: הפלונטר של חנן בן ארי ויסמין מועלם
שניים מהזמרים המצליחים והאהובים בישראל הוציאו אלבומים כנים שבבסיסם משבר זהות, אך הם רחוקים מלהלהיב. רק כשהם מרשים לעצמם לצאת מהשבלונה, הקסם יוצא לאור
"אלינור", "האישה שאיתי" ו"בוא הביתה": דירוג להיטי הענק שעשו עלייה
לכבוד יום העצמאות, בחרנו 40 שירים שהתגלגלו לישראל משפות ותרבויות אחרות - והפכו להמנונים שלנו בעברית. מ"אלינור" ו"האישה שאיתי" עד "מלך העולם" ו"סימן שאתה צעיר", ועוד כמה הפתעות
האלבום הזה אמור היה לקחת את סטטיק לפסגה הבאה. אבל הוא נשאר במקום
"לירז" הוא אלבום של תלמיד מצטיין ששיעורי הבית קלים לו מדי, ואין לו ממש חשק ללמוד משהו חדש. יש בו לא מעט רגעים יפים, אבל במקום לעשות צעד גדול קדימה - הוא מדשדש במים המוכרים והרגילים. ובשביל מי ששואף לעמוד בחזית, הרגיל הוא לעולם אינו מספיק
עוד בקשוב מאוד
הלהיט הענק של הרגע מעלה שאלה: האם ישראל מתאהבת מחדש ברוק - דרך הפופ?
אחרי שנה שבה פופ מהונדס שלט במצעדים, שירים כמו "אחותי כבר לא סובלת אותך" של שירה מרגלית ואחרים עשויים להצביע על שינוי מגמה בפופ העברי: פחות מחשבים, יותר גיטרות. מה זה אומר ולמה זה קורה עכשיו? התשובות מתחילות אצל כוכבת אחת מעבר לים, אוליביה רודריגו
עם השיר החשוב של השנה ומתנה מושלמת ממירי מסיקה: שלומי שבן חזר ובגדול
אחרי הפסקה של כמעט עשור, האיש והפסנתר חוזר עם "בית פתוח - חלק א'", אלבום אישי, רענן ומלנכולי למדי, שמקבל את הצבע שלו דווקא מהשירים שבהם הוא מתנסה באתגרים חדשים ומארח חברים מפתיעים. על ההתחכמויות המרגיזות שמפציעות לפעמים, מפצה גם השיר היפה שמוקדש לבנו הקטן
לא אבודים? העצב והבדידות השתלטו על המוזיקה הישראלית בסוף 2022
אבי בללי עם יצירת מופת קורעת לב, ליילי חוזרים ללבנון ולאורה ריבלין ליום כיפור, ותמיר בר עוזב לרגע את הצחוקים בשיר על הלינץ' בתחנה המרכזית בב"ש. אבל זה לא הכול: לאן שלא תביטו, מהמוזיקה המזרחית דרך האינדי ועד לשלמה ארצי וקרן פלס, שירים עצובים נותנים את הטון
פתאום צצה לה כוכבת מפתיעה בשמי המוזיקה הישראלית: ארץ ישראל
כשכאוס פוליטי-חברתי מאיים על הציבור וכל צד מזהיר מחורבן מתקרב, שלומי שבן, שולי רנד, רביד פלוטניק, דורין הירבי ותמיר בר העמידו במרכז שיריהם החדשים את הארץ והמדינה, כמו בימים עברו. בין "כנען" המופתי, "ארץ ערבה" הפרודי ו"תקווה" ההזוי, אולי מסתמנת כאן מגמה
25 שנה למותה | לעקוף את הפחד: התנועה המסחררת של ענבל פרלמוטר
אצל מנהיגת להקת המכשפות, הנסיעה המהירה ברקע הסכנות האורבות בדרך היא דימוי שחוזר על עצמו שוב ושוב. הוא מרתק ומושך לא מפני שהוא מהדהד כביכול את האסון שבדרך, אלא משום שהוא מדגיש את האנרגיה המתפרצת שהניעה את אחת היוצרות המבריקות שפעלו כאן. במלאת 25 שנה למותה
שנה ציח וצח: שבע נקודות על המוזיקה הישראלית של תשפ"ב
הקהל השמיע את קולו חזק מתמיד, המוזיקה הישראלית כבשה את הטלוויזיה, והזמרות עשו היסטוריה. בינתיים, הפופ השתלט על הכול, ההיפ הופ נתן לו קונטרה, ומה קרה למוזיקה המזרחית ולאינדי? מסכמים את תשפ"ב
חיים את החלום: אלה 20 השירים שעשו לנו את תשפ"ב
נונו כבשה אותנו, אנה זק ומרגי עלו כיתה, פול טראנק הקפיצו עם ג'ימבו ג'יי את הקיבוצים, טונה ורביד פלוטניק הובילו את ההיפ הופ לשיאים חדשים ועדן בן זקן שוב הפציצה עם להיט שלא יצא לנו מהראש. אלה 20 השירים שעשו לוואלה! תרבות את השנה, ושלושת אנשי השנה שלנו
יותר חזק? הפרובוקציה של אגם בוחבוט בעיקר משעממת
שלומי שבן חוזר עם סינגל עמוס במילים, וידויים וציטוטים, ופותח את התיאבון לקראת אלבום מקורי ראשון אחרי שמונה שנים. בינתיים, משטרת הפאניקה המוסרית הוזעקה בעקבות הסינגל החדש של אגם בוחבוט, אבל כשערפל הסערה מתפוגג, מסתבר שבקושי יש כאן שיר. סקירה
סטטיק ובן אל היו המרענן האסקפיסטי והמוגזם של דור שלם, עד שנשחקו
הצמד שהכריז עכשיו על פירוק הוביל במו ידיו את הפופ הישראלי החדש וטלטל כהוגן את המיינסטרים הישראלי על כל אגפיו. לא פחות מהרכב מוזיקלי, הם הפכו לתופעת תרבות: סמל מילניאלי והיפראקטיבי שחגג את עצמו בהגזמה ושידר אושר ועושר בתקופה של חוסר יציבות, עד שהאפקט דהה
יש אותן ברמות: ארבעה אלבומים של זמרות שיעשו לכם את הקיץ
בחוץ אולי חם שבא למות, אבל אם תפעילו את האוזניות תגלו שבשבועות האחרונים ירד מבול של אלבומים מצוינים של זמרות, משלל ז'אנרים: מנונו, סנסציית הפופ של דור ה-Z, דרך הגרוב של דניאל סאן קריאף וקורל ביסמוט ועד ההמנון המיידי של קובארי. ארבע המלצות
גם סטטיקה ובת אל באו: אינספור שירי הגאווה הם בשורות טובות לכולנו
העמידה של הזמרים הכי מצליחים לצד הקהילה הגאה טובה לחברה בישראל, וטובה גם להם עצמם: כך הפופ הישראלי מקבל הזדמנות להעז ללכת סוף סוף קצת יותר רחוק. ובכל זאת, במקבץ השנתי האחרון, נראה שהמעטפת הקווירית הרבה יותר רעננה ומעניינת מהטרמפיסטים הצעירים
ים של דמעות: "מלחמתרבות" ממחיש את העוול שנעשה לגיבורים הטראגיים של המוזיקה המזרחית
בספרו המרשים, המתבסס על ריאיונות מדהימים עם יוצרים מזרחים מרכזיים, מצביע העיתונאי אילן שאול על העושר התרבותי הבלתי נתפס שמעצבי הטעם ושומרי הסף סירבו לקבל, ומביא כתב אישום חריף נגד התקשורת המתנשאת. בפשטות, זהו ספר חובה לכל מי שמתעניין במוזיקה ישראלית
לעדן בן זקן ונונו יש משהו חשוב שמבדיל אותן מכל היתר: אופי
עם שפה מקורית, חוצפה והומור, שתי הזמרות ממחישות בסינגלים החדשים שלהן - "WTF" ו"שוז" - כמה חשובה זהות אמנותית על רקע המשבר העמוק של הפופ הישראלי. כשפלסטיק רודף פלסטיק בקו הייצור, בן זקן ונונו מייצגות את ההיפך המוחלט מהשיעמום והבנאליות של התעשייה
הרבה יותר מסמל: רק לעתים רחוקות יש הזדמנות לראות ענקית כמו אסתר עופרים בפעולה
עופרים, זמרת עם קול מפעים, כריזמה אדירה, הופעה תיאטרלית וקסם בלתי נגמר, העניקה חוויה מהפנטת בהופעה נדירה בישראל עם יוני רכטר. בעולם שמלא באנשים שמזייפים הצלחה ויכולת או קונים אותן, אין דבר עוצמתי יותר מלהביט על אמנית במה אמיתית. רשמים מקונצרט מושלם
הציניות רוסקה, אהבת האדם ניצחה: ברור שזה השיר הכי גדול של ריטה
כשהיא מקלפת ברגישות את האירוניה מהמילים הקשות של חנוך לוין, המלכה של אמצע הדרך מנצחת את נביא הזעם של התיאטרון הישראלי, לוקחת בעלות על הסיפור וכותבת אותו מחדש עם אהבה. בעקבות המנצח הגדול במצעד השירים הגדולים של ריטה - השיר שנתן כל כך הרבה
"אין קונספט", תרקדו: ברוכים הבאים למסיבה העצובה של אגם בוחבוט
עשור אחרי "בית הספר למוזיקה", אגם בוחבוט מציגה אלבום בכורה קליט ומופק היטב, אבל כזה שרחוק מלהראות את מה שיש לה להציע בסצינה רוויה במיוחד. החדש של אלון עדר ולהקה מלא בפזמונים-חוזרים נהדרים, אבל בשלב הנוכחי ציפינו מההרכב הזה לעלות כבר לליגה אחרת
טוב שעדן בן זקן מתגייסת נגד הכחשת שואה. זה הקמפיין מסביב שמחריד
שיר חיוור, כותרת ילדותית, שלט חוצות לא הגיוני בעליל וסרטון מופרע עם אווה בראון (!): בניסיון להפוך מחאה נגד הכחשת שואה לוויראלית, האירוע ההיסטורי הטראומתי מכולם רודד לכדי דימויים בוטים בטעם רע. גם אם בדרך היו הרבה כוונות טובות - התוצאה מעוררת אי נוחות קשה
עכשיו מפוספס: אלה לי נבלעת בתוך המילים של אביב גפן
השיר המשותף של המוזיקאי הוותיק ויוצאת הכוכב הבא רחוק מלהלהיב, שלומי שבת ואיתי לוי מרגשים בשקט בשקט, רביב כנר חוזר על עצמו ונומקה הביאה את ממתק האינדי הראשון של 2022, שיתנגן לכם הרבה באוזניות. סקירת סינגלים
סערת "קאקדילה" מוכיחה: הגיע הזמן שעומר אדם יתבגר
לפני לא כל כך הרבה שנים שיערנו שעומר אדם יכבוש את המוזיקה הישראלית בדומיננטיות שלא הייתה כמותה זה שנים. ההערכה הייתה שהכישרון, הקול והכריזמה יתורגמו לקלאסיקות עם ההבשלה וההתבגרות. אבל בשנים האחרונות נראה שאדם עומד במקום, תקוע בתוך שלב ליצני בלתי נגמר
בראש התורן: ספר הזכרונות של דן תורן מלא בהתרגשות ממוזיקה
"חוזר לשם עכשיו", הממואר הקולח של שחקן הנשמה של הרוק הישראלי, מלא בהרהורים קצרים על הקריירה המרשימה שלו. מדובר בספר מהנה, אך אפשר רק להצטער שתורן בחר שלא לגולל את סיפורו באופן שיטתי יותר והסתפק במשפטים ספורים על מה שהייתם רוצים לקרוא עליו 200 דפים. ביקורת