בלי "חרבו דרבו" או המנונים מנופחים: עכשיו אנחנו צריכים שירים שידליקו לנו אור
אינספור שירים יצאו בעקבות השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל". בין מחוות אנושיות וקלישאות ילדותיות, המנוני התקופה הם אלה שמאירים את השעות החשוכות של הלילה
אינספור שירים יצאו בעקבות השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל". בין מחוות אנושיות וקלישאות ילדותיות, המנוני התקופה הם אלה שמאירים את השעות החשוכות של הלילה
"עולם מופלא, איפה אתה", אלבומו הרביעי של אביב גדג', נכתב לפני 7 באוקטובר, אבל הנסיבות הפכו אותו לאקטואלי להחריד, כאילו השירים בלעו את האירועים או להיפך. הוא הופך את הבטן ומצליח לבטא את מה שקשה למצוא לו מילים, ברגע מוזיקלי נדיר שלא היה כמותו כבר שנים
הלהיטים שנולדו מהטיקטוק, המאסטרים שריגשו אותנו, הכוכבים שיצאו לדרך חדשה וגם קאמבק אחד מדהים. מחנן בן ארי עד שירה מרגלית, מפאר טסי עד שי המבר: 25 שירים שעשו לנו את שנת תשפ"ג
כולנו נולדנו בניצנים: בערב אחד בלתי נשכח באוגוסט 2003 נזרעו הזרעים ששינו את הטלוויזיה והמוזיקה הישראלית לעד. 20 שנה אחר כך, כשהכול הרבה פחות תמים, אנחנו עדיין מנסים לחזור לשם
המוזיקאי הענק הגיע לשיאו בסגנון מיוחד, רדיקלי ונדיר ביופיו: שירים ארוכים שבהם ירה את כל התחמושת, בלי לאפר או לייפות דבר, כשמאחוריו מתנהלת מלחמת רוק שסוחפת כל מה שעומד בדרכה. עשר שנים בדיוק אחרי שהלך לעולמו, הם מדהימים אפילו יותר
מועדון הבארבי בתל אביב רעד אתמול מהקפיצות של הקהל, כשההרכב הקאלט חזר עם כל הלהיטים האהובים במערבולת כאוטית של אושר, שעשוע וזעם. וכשהסאטירה האבסורדית של השירים והמציאות הפוליטית נפגשו זו עם זו, נדמה שהלהקה חזרה בדיוק בזמן
מול קהל ששר איתה כל מילה ופזמון, ועם סוללת אורחים מפוארת שכללה גם את סטטיק, נתן גושן ועדן חסון, כוכבת הפופ הכי מעניינת של העשור האחרון סיפקה שיא אחרי שיא. למרות התחלה מהוססת וגם אם לא כל רגע בו היה מושלם, זאת הייתה חגיגה נהדרת
שניים מהזמרים המצליחים והאהובים בישראל הוציאו אלבומים כנים שבבסיסם משבר זהות, אך הם רחוקים מלהלהיב. רק כשהם מרשים לעצמם לצאת מהשבלונה, הקסם יוצא לאור
לכבוד יום העצמאות, בחרנו 40 שירים שהתגלגלו לישראל משפות ותרבויות אחרות - והפכו להמנונים שלנו בעברית. מ"אלינור" ו"האישה שאיתי" עד "מלך העולם" ו"סימן שאתה צעיר", ועוד כמה הפתעות
"לירז" הוא אלבום של תלמיד מצטיין ששיעורי הבית קלים לו מדי, ואין לו ממש חשק ללמוד משהו חדש. יש בו לא מעט רגעים יפים, אבל במקום לעשות צעד גדול קדימה - הוא מדשדש במים המוכרים והרגילים. ובשביל מי ששואף לעמוד בחזית, הרגיל הוא לעולם אינו מספיק
אחרי שנה שבה פופ מהונדס שלט במצעדים, שירים כמו "אחותי כבר לא סובלת אותך" של שירה מרגלית ואחרים עשויים להצביע על שינוי מגמה בפופ העברי: פחות מחשבים, יותר גיטרות. מה זה אומר ולמה זה קורה עכשיו? התשובות מתחילות אצל כוכבת אחת מעבר לים, אוליביה רודריגו
אחרי הפסקה של כמעט עשור, האיש והפסנתר חוזר עם "בית פתוח - חלק א'", אלבום אישי, רענן ומלנכולי למדי, שמקבל את הצבע שלו דווקא מהשירים שבהם הוא מתנסה באתגרים חדשים ומארח חברים מפתיעים. על ההתחכמויות המרגיזות שמפציעות לפעמים, מפצה גם השיר היפה שמוקדש לבנו הקטן
אבי בללי עם יצירת מופת קורעת לב, ליילי חוזרים ללבנון ולאורה ריבלין ליום כיפור, ותמיר בר עוזב לרגע את הצחוקים בשיר על הלינץ' בתחנה המרכזית בב"ש. אבל זה לא הכול: לאן שלא תביטו, מהמוזיקה המזרחית דרך האינדי ועד לשלמה ארצי וקרן פלס, שירים עצובים נותנים את הטון
כשכאוס פוליטי-חברתי מאיים על הציבור וכל צד מזהיר מחורבן מתקרב, שלומי שבן, שולי רנד, רביד פלוטניק, דורין הירבי ותמיר בר העמידו במרכז שיריהם החדשים את הארץ והמדינה, כמו בימים עברו. בין "כנען" המופתי, "ארץ ערבה" הפרודי ו"תקווה" ההזוי, אולי מסתמנת כאן מגמה
אצל מנהיגת להקת המכשפות, הנסיעה המהירה ברקע הסכנות האורבות בדרך היא דימוי שחוזר על עצמו שוב ושוב. הוא מרתק ומושך לא מפני שהוא מהדהד כביכול את האסון שבדרך, אלא משום שהוא מדגיש את האנרגיה המתפרצת שהניעה את אחת היוצרות המבריקות שפעלו כאן. במלאת 25 שנה למותה
הקהל השמיע את קולו חזק מתמיד, המוזיקה הישראלית כבשה את הטלוויזיה, והזמרות עשו היסטוריה. בינתיים, הפופ השתלט על הכול, ההיפ הופ נתן לו קונטרה, ומה קרה למוזיקה המזרחית ולאינדי? מסכמים את תשפ"ב
נונו כבשה אותנו, אנה זק ומרגי עלו כיתה, פול טראנק הקפיצו עם ג'ימבו ג'יי את הקיבוצים, טונה ורביד פלוטניק הובילו את ההיפ הופ לשיאים חדשים ועדן בן זקן שוב הפציצה עם להיט שלא יצא לנו מהראש. אלה 20 השירים שעשו לוואלה! תרבות את השנה, ושלושת אנשי השנה שלנו
שלומי שבן חוזר עם סינגל עמוס במילים, וידויים וציטוטים, ופותח את התיאבון לקראת אלבום מקורי ראשון אחרי שמונה שנים. בינתיים, משטרת הפאניקה המוסרית הוזעקה בעקבות הסינגל החדש של אגם בוחבוט, אבל כשערפל הסערה מתפוגג, מסתבר שבקושי יש כאן שיר. סקירה
הצמד שהכריז עכשיו על פירוק הוביל במו ידיו את הפופ הישראלי החדש וטלטל כהוגן את המיינסטרים הישראלי על כל אגפיו. לא פחות מהרכב מוזיקלי, הם הפכו לתופעת תרבות: סמל מילניאלי והיפראקטיבי שחגג את עצמו בהגזמה ושידר אושר ועושר בתקופה של חוסר יציבות, עד שהאפקט דהה
בחוץ אולי חם שבא למות, אבל אם תפעילו את האוזניות תגלו שבשבועות האחרונים ירד מבול של אלבומים מצוינים של זמרות, משלל ז'אנרים: מנונו, סנסציית הפופ של דור ה-Z, דרך הגרוב של דניאל סאן קריאף וקורל ביסמוט ועד ההמנון המיידי של קובארי. ארבע המלצות
העמידה של הזמרים הכי מצליחים לצד הקהילה הגאה טובה לחברה בישראל, וטובה גם להם עצמם: כך הפופ הישראלי מקבל הזדמנות להעז ללכת סוף סוף קצת יותר רחוק. ובכל זאת, במקבץ השנתי האחרון, נראה שהמעטפת הקווירית הרבה יותר רעננה ומעניינת מהטרמפיסטים הצעירים
בספרו המרשים, המתבסס על ריאיונות מדהימים עם יוצרים מזרחים מרכזיים, מצביע העיתונאי אילן שאול על העושר התרבותי הבלתי נתפס שמעצבי הטעם ושומרי הסף סירבו לקבל, ומביא כתב אישום חריף נגד התקשורת המתנשאת. בפשטות, זהו ספר חובה לכל מי שמתעניין במוזיקה ישראלית
עם שפה מקורית, חוצפה והומור, שתי הזמרות ממחישות בסינגלים החדשים שלהן - "WTF" ו"שוז" - כמה חשובה זהות אמנותית על רקע המשבר העמוק של הפופ הישראלי. כשפלסטיק רודף פלסטיק בקו הייצור, בן זקן ונונו מייצגות את ההיפך המוחלט מהשיעמום והבנאליות של התעשייה
עופרים, זמרת עם קול מפעים, כריזמה אדירה, הופעה תיאטרלית וקסם בלתי נגמר, העניקה חוויה מהפנטת בהופעה נדירה בישראל עם יוני רכטר. בעולם שמלא באנשים שמזייפים הצלחה ויכולת או קונים אותן, אין דבר עוצמתי יותר מלהביט על אמנית במה אמיתית. רשמים מקונצרט מושלם
כשהיא מקלפת ברגישות את האירוניה מהמילים הקשות של חנוך לוין, המלכה של אמצע הדרך מנצחת את נביא הזעם של התיאטרון הישראלי, לוקחת בעלות על הסיפור וכותבת אותו מחדש עם אהבה. בעקבות המנצח הגדול במצעד השירים הגדולים של ריטה - השיר שנתן כל כך הרבה
עשור אחרי "בית הספר למוזיקה", אגם בוחבוט מציגה אלבום בכורה קליט ומופק היטב, אבל כזה שרחוק מלהראות את מה שיש לה להציע בסצינה רוויה במיוחד. החדש של אלון עדר ולהקה מלא בפזמונים-חוזרים נהדרים, אבל בשלב הנוכחי ציפינו מההרכב הזה לעלות כבר לליגה אחרת
שיר חיוור, כותרת ילדותית, שלט חוצות לא הגיוני בעליל וסרטון מופרע עם אווה בראון (!): בניסיון להפוך מחאה נגד הכחשת שואה לוויראלית, האירוע ההיסטורי הטראומתי מכולם רודד לכדי דימויים בוטים בטעם רע. גם אם בדרך היו הרבה כוונות טובות - התוצאה מעוררת אי נוחות קשה
השיר המשותף של המוזיקאי הוותיק ויוצאת הכוכב הבא רחוק מלהלהיב, שלומי שבת ואיתי לוי מרגשים בשקט בשקט, רביב כנר חוזר על עצמו ונומקה הביאה את ממתק האינדי הראשון של 2022, שיתנגן לכם הרבה באוזניות. סקירת סינגלים
לפני לא כל כך הרבה שנים שיערנו שעומר אדם יכבוש את המוזיקה הישראלית בדומיננטיות שלא הייתה כמותה זה שנים. ההערכה הייתה שהכישרון, הקול והכריזמה יתורגמו לקלאסיקות עם ההבשלה וההתבגרות. אבל בשנים האחרונות נראה שאדם עומד במקום, תקוע בתוך שלב ליצני בלתי נגמר
"חוזר לשם עכשיו", הממואר הקולח של שחקן הנשמה של הרוק הישראלי, מלא בהרהורים קצרים על הקריירה המרשימה שלו. מדובר בספר מהנה, אך אפשר רק להצטער שתורן בחר שלא לגולל את סיפורו באופן שיטתי יותר והסתפק במשפטים ספורים על מה שהייתם רוצים לקרוא עליו 200 דפים. ביקורת