עם גיבור נלעג ובזוי, זרחוביץ' קרע לגזרים את סיירת מטכ"ל
"מטכ"ליסטים" (יס) מתארת באופן נטול רחמים את יחידת העילית כמיתוס ריק, פארסה נלעגת ונטולת תהילה של גבריות רעילה וזחוחה. גם אם על הנייר זו סדרה קומית, הטון והתובנות שלה בעיקר מדכדכים
חוט של אהבה: לסדרה על קורין אלאל יש נשק סודי ונהדר
הסדרה "קורין אלאל: סיבוב פרידה" של אתי אנטה-שגב ורון עומר (יס דוקו) היא ההצדעה שמגיעה לאגדת הרוק: מחווה מקיפה, ערוכה היטב, שעשויה כולה מאהבה
מקורית - וכל כך מוזרה: מזמן לא הייתה כאן סדרה כל-כך קיצונית
"יקומות" בכאן 11, שיצר רועי כפרי ("ניצה ולחם") יחד עם גון בן ארי, משתמשת בהומור האבסורדי האופייני כדי לפצח משבר קיומי. זו הצצה ייחודית מאוד - גם אם מתישה לעתים - לתוך מוח של גאון
הפרקים ארוכים, אז מה? רק תנו לי עוד מהכיף של "דברים מוזרים"
בעונתה החמישית והאחרונה, סדרת הלהיט של נטפליקס עובדת בכל הכוח בשביל המעריצים ומנסה לסגור מעגלים. בדרך היא חושפת גם מה שבאמת חשוב לה להגיד. זהירות: יהיו כאן קצת ספוילרים
ראיתי "הכוכב הבא" ואני חייב לשאול: מישהו יודע לאן נעלם אסף אמדורסקי?
המוזיקאי הענק והצלע הביקורתית יותר בשולחן נשמע פחות ופחות, ומה שתופס את המקום זו התלהבות חסרת פרופורציה. וגם: ההסתלבטות הוולגרית של אסי ורותם הייתה ממש-ממש מיותרת
סדרה אנושית, משעשעת וקודרת: נועה קולר עשתה זאת שוב
חמש שנים אחרי "חזרות" המהוללת מגיעה "מקום שמח", שיצרה קולר יחד עם רם נהרי - דרמה קומית עם אנסמבל נהדר ושאלות שמזכירות את הסדרה ההיא. היא מגיעה עם המון ציפיות - והיא עומדת בכולן
"מפלצת: סיפורו של אד גין": יותר מסיבה אחת לרצות להקיא
על "הקצב מפליינפילד" התבססו כמה מהדמויות האכזריות בתולדות הקולנוע. העונה החדשה בסדרת האנתולוגיה של נטפליקס חוזרת לפשעים המחליאים שלו תוך שלל המצאות, דימויים גסים, ביזוי השואה וביקורת תרבות חלולה
יהורם גאון רוצה שנהיה ספרטה. אתה זה שהבטיח מלחמה אחרונה
הדוקו החדש "הערב עם יהורם גאון" (הוט 8 ויס דוקו) של קובי פרג' ומוריס בן מיור מכובד למדי, אבל כמעט ולא מחדש ויש בו חוסרים רבים. כמה ציטוטים שנאמרים בו על "קזבלן", "מבצע יונתן" והמצב הביטחוני בישראל מעלים תהיות
כל הזוועות של מלחמת העצמאות חוזרות לרדוף אותנו היום. מתי הלקח יילמד?
האפוס התיעודי "1948 - לזכור ולשכוח" מגולל במילותיהם של בני התקופה, יהודים וערבים, את אירועי האימה שכולם מעדיפים להדחיק מהמלחמה ההיא. מטריד לחשוב כמה הוא רלוונטי
אלה תמונות קשות לצפייה, הזהירה יונית לוי. אבל חייבים להישיר מבט
הרעב בעזה, כולל תמונות ועדויות מזעזעות במלוא מובן המילה, הגיע למהדורות החדשות. גם אם בחוסר רצון, אולי העיניים החלו להיפקח
עוד בצפייה ישירה
בלי לפחד ובלי לטשטש, גיא פלג התעקש להגיד מה שלא כל-כך נעים לשמוע
כשהמשבצת של רפי רשף תחת ידיו ועם שורה של נושאים טעונים על סדר היום, הפרשן המשפטי של קשת 12 סירב להיכנע למכבסות המילים ולקלישאות. כל כך פשוט, כל כך חריג
"משחק הדיונון" 3 מסתיימת ברגע מזוקק של אימה. והיא לא הולכת לשום מקום
ארבע שנים אחרי שהיממה את העולם, הסדרה הקוריאנית המצליחה של נטפליקס הסתיימה בעונה שסיפקה בעיקר עוד מאותו הדבר. הופעת אורח מבעיתה בתמונה האחרונה שלה מבהירה: היא כאן כדי להישאר
טל פרידמן השתולל ב"ארץ נהדרת". רק בשביל זה שווה להדליק את הטלוויזיה
בימים כאלה, אפשר לצפות מתכנית סאטירה לצאת קצת מהקווים. בפרק המיוחד של החבורה בעקבות המלחמה מול איראן, היו כמה רגעים שבהם היא הרשתה לעצמה לעשות את זה
45 דקות לתוך המהדורה, אוהד חמו מצא דרך להראות את מה שכולם מסתירים
מאחורי טרנד התמונות "לפני ואחרי" מעזה מסתתר החורבן שהתקשורת הישראלית מתעלמת ממנו. אוהד חמו הצליח לחשוף את המציאות הנוראה הזו
ב"הזמר במסכה" הבטיחו ש"המדינה תהיה בהלם". איפה לעזאזל אתם חיים?
עם כל מה שקורה מחוץ למסך, תכנית הריאליטי של קשת היא לא רק איוולת סתמית, אלא נחווית כמפגן כמעט אלים של וולגריות וטעם רע. איך נזהה מי מסתתר מתחת לתחפושת? מול "הזמר במסכה" אנחנו בקושי מסוגלים לזהות את עצמנו
אור הלר דיבר על "הכרעת חמאס והחזרת החטופים". גם הוא לא מאמין לבולשיט הזה
בעידן שבו למילים כבר אין משמעות, אפשר ללמוד לא מעט משינוי הטון של כתבים כמו אור הלר ואיתי בלומנטל. כשלכולם כבר ברור הבולשיט, הגיע הזמן שכלי התקשורת יגידו עד כאן
בין ניצולי שואה ונאצים לשעבר, "הגרמני" היא סדרה אחרת לגמרי ממה שהייתם מצפים
הסדרה החדשה של יס, שבמרכזה העבר החידתי של זוג ניצולי שואה ומרדף אחרי נאצים בכירים לשעבר, אולי עוסקת בנושאים כבדי משקל - אבל מתנהגת כמו מותחן נטפליקס שמחכה להפוך לבינג', לטוב ולרע. מצטיינים במיוחד אוליבר מסוצ'י ואניה בוקשטיין, שמהפנטים בתפקידים הראשיים
אמן האבסורד: לאט לאט, תמיר בר הופך לאס של "ארץ נהדרת"
במערכון הכי מצחיק של הפרק, כשהוא מגלם את מנהיג סוריה אל-ג'ולאני ומתענג על הפער שבין התדמית החביבה והמיתממת לאכזריות הרצחנית, בר מדגים מה הפך אותו לאחת המניות הכי חזקות בעונה הזאת של התכנית
הכתם על נתניהו לא יינקה. "ארץ נהדרת" לא תיתן לזה לקרות
"עוד פעם הכתם הזה?", תהה ביבי-מריאנו ברגע קצר אחד. זה מספיק. כשכוחה של הסאטירה חלש מתמיד במדינה שהבושה בה מתה מזמן, אין הרבה מה לעשות יותר מאשר להזכיר שהוא כל הזמן שם. אפילו אם זה לא מצחיק בכלל
רפי רשף וירון אברהם היללו את הפוליטיקה של נתניהו וכץ. איזו שיחה פאתטית
פוליטיקה אינה ספורט, ומה שמונח על הכף הוא לא גביע אלא החיים של כולנו. בשלב הנוכחי של ההתרחשויות, ביטויים כמו "שחקן פוליטי מצוין" או "אף אחד לא רוצה את זה כמוהו" על פוליטיקאים ציניים שלא בוחלים בדבר הם בלתי מתקבלים על הדעת
תעלומת רצח? "מגרש הרוסים" היא בכלל סדרה על הגזענות הישראלית
בדרמה חברתית אפלה, מחוספסת ועשויה היטב על רוצח נשים סדרתי, שמתרחשת ברקע העלייה הגדולה מברית המועצות הקורסת, "מגרש הרוסים" (כאן 11) חושפת תמונה מכוערת של זלזול ואפליה כלפי עולים
ברגע של כנות, ירון אברהם הודה בכישלון הגדול של הטלוויזיה ביום הנורא הזה
יום השידורים של אתמול, שליווה את הידיעה הופכת הקרביים על חזרת החללים מרצועת עזה, ניסה ללא הפסקה לרפד את האימה במילים ריקות וקלישאות במקום להישיר מבט אל הכישלון המוחלט
תביטו על המשדר הזה ותגידו: איך יכול להיות שלא מחזירים את כולם מיד?
בשידור החי שליווה את חזרת החטופים בחדשות 12, הזמן שנמתח באכזריות הורגש שוב ושוב בציפייה לתחושת ההקלה המיוחלת. ואז הגיעו התמונות של השלושה, חומת ההדחקה נסדקה, והאמת המרה עלתה על פני השטח: ככה נראית ההפקרה
בפאנץ' הקטן הזה של "ארץ נהדרת" הסתתרה הבדיחה הכי כואבת של הרגע
בין חזרה חגיגית של אסי כהן כסוכן מוסד בעל אלף זהויות והופעת אורח נוגעת ללב של יובל רפאל, "אימהות ברזל" חזרו לסיבוב נוסף של שקרים לילדים ולעצמנו, ונחשפו מיד
להיט הענק של נטפליקס חזר עם תזכורת: גם הצבעה דמוקרטית עלולה להיגמר בדם
העונה החדשה של סדרת הלהיט של נטפליקס פחות משכנעת, אבל עדיין כוללת כל מה שריתק אותנו אז למסך: סאטירה על קפיטליזם חסר מעצורים עם שלל משחקי ילדות תמימים ורצחניים ומדים מטמטמים באותו מתקן איקוני ומושחת. הפעם יש לה מה להגיד גם על דמוקרטיה שהולכת ומתרוקנת מתוכן
החיקוי של מיקי שמו היה הרגע הסאטירי הכי חריף של "ארץ נהדרת". זו קומדיה גאונית
מדי שנה בחנוכה תום יער לובשת את מדי הקונדיטור ומציגה את הסופגניות הכי מופרכות שניתן להעלות על הדעת. על הדרך, היא חושפת את כל מה שמופרע בישראל של היום, וממחישה כיצד גם זוועות המלחמה הופכות לקיטש בידי מכונת הנרמול
איך בדיחה שהטריפה את ישראל לפי עשור הצליחה לזקק את עדות נתניהו
עברו עשר שנים (!) מאז שהחיקוי של שרה דנוך ("רחמים לא ידע, הוא לא ידע") הפך לקאלט. בזמן ש"ארץ נהדרת" התקשתה לפצח את עלייתו של ראש הממשלה לדוכן העדים, היא שוב הצילה את המצב עם אותו משפט אולטימטיבי
העונה החדשה של "טהרן" היא הכי טובה שלה, אבל לא יכולה להגיע בזמן יותר גרוע
אחרי הקפאה ארוכה בצל המלחמה, מותחן הריגול של התאגיד ואפל טי-וי עולה סוף סוף, בתצוגת תכלית של אקשן מצוין וסבך אינטרסים אלים ומפתיע. אבל מה הטעם במלחמת צללים טלוויזיונית כשנחיל כטב"מים אמיתי בדרך אליך?
המהפך שעבר עדן חסון העונה הוא הדבר הכי טוב שקרה ל"כוכב הבא"
דווקא כשהיא לא מספקת דרמות מוגזמות, תחרות השירה מוכיחה שהיא יכולה להיות פשוט אסקפיזם הגון ומשמח. וגם: המהפך של עדן חסון בשולחן השופטים, האודישן של בני אלבז והביצוע האמת מעניין של הערב
מצחיקה, ממכרת ומקורית: "הסדרתיים" היא סדרת הקאלט הישראלית הבאה
הפרודיה המוזיקלית של כאן חינוכית משבשת את התבניות של סדרות וסרטי תיכון עם שירים מדבקים וקורעים מצחוק. כבר מפרקיה הראשונים ברור: גם אם לא הכול מושלם, זאת אחת הסדרות הכי מסקרנות שעלו כאן לאחרונה