קוקטייל

את מושג ה"סיינטולוגיה" אנחנו מכירים מתוך ידיעות רכילויות, שקשורות בעיקר לטום קרוז וקפיצות על ספות, שמועות על הומוסקסואליות מודחקת או לביקורות שהטיח נגד ברוק שילדס על בחירתה להשתמש בנוגדי דיכאון, אחרי שחוותה דיכאון לאחר לידה. ההתייחסות הרווחת לחברי הסיינטולוגיה, היא כאל סוג של קוקו, מן שילוב בין פיבי מ"חברים" בפרק שבו היא חשבה שאמא שלה חזרה אליה מן המתים בתור חתולה, לבין רובין שארמה ואל שרפטון; שעטנז משוכלל של חירפון, ניו אייג'יות ומיסיונריות. ובקיצור - הדבר הכי גרוע שהוליווד יכולה לעשות לעצמה על ידי הפיכתה לכוהנת היח"צ של הדתות השונות, הכתות והסמינרים על סוגיהם. מאז שקרוז קיפץ כמו ילדה על הספה של אופרה, האמת סביב החבורה/ דת/ כת המסתורית הזו החלה לבצבץ בדרכים לא נעימות (ביניהן פרק מיתולוגי של "סאות' פארק" בעקבותיו אייזיק הייז, עליו השלום, סיינטולוג בעצמו, פרש מתפקידו בתכנית בתור שף), והרושם הכללי שנותר הוא שמדובר בדת שהוקמה על ידי סופר מדע בדיוני משוגע שמאמין בחייזרים, מודדת מצב מנטלי בעזרת מכשיר מדידה הזוי ובעצם גובה בשרלטנות המון כסף מהחברים העשירים שלה, ביניהם קרוז, ג'ון טרבולטה ואר. קלי. הקטע המוזר הוא, שבניגוד לשאר הפרודיות ש"סאות' פארק" עשו על נושאים בחיים, במקרה הזה כמעט כל מה שהם סיפרו הוא נכון.

"רוסיה, הווטרינר לשעבר איבן פטרוביץ, פאבלוב, נתן את שירותיו לרודן סטאלין בעזרת ניסויים לגלות איך ניתן יהיה לשלוט באדם על מנת שישרת טוב יותר את המדינה. הוא טען שאם ניתן לגרום לכלבים להזיל ריר על פי פקודה, הרי שניתן לעשות זאת גם לבני אדם. האדם הורד עתה לרמה של חיה חסרת תבונה, וכך נולדה הפסיכיאטריה, כמכשיר לממשלות רודניות" מתוך המדריך "מהי סיינטולוגיה".

הסיינטולוגיה, כעיקרון עליון, מתנגדת לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה. ממש כשם שהיא מתנגדת למלחמות ולסמים. כדי להתחיל להבין במה מדובר, הנה תקציר הפרקים הקודמים:
סיינטולוגיה היא אמונה שהתחילה מתורה בשם "דיאנטיקה", אותה הגה ל. רון האברד בשנות החמישים, וניסתה לתפוס את רעיון הבנת נפש האדם. האברד למד קצת מפה וקצת משם, החל מאפלטון ועד לזרתוסטרא, כתב את משנתו המשלבת את מכל הבא ליד לסלט די מבולגן - שלום ואהבה, עושר חומרי אינו גורם לאושר, עזרה לקהילה - וקרא לו דת. בשלב מסוים הוא התחיל לשפוך את הרעיונות כתורה לתוך ספרים, ובסופו של דבר יצר את תורתו השלמה, שנקרא "סיינטולוגיה", וגרסה שהאדם הוא ישות אנרגטית כל-יכולה בבסיסה, המופרדת לשלושה חלקים: הגוף, המוח (מיינד) והנשמה (תטאן). שאר הרעיונות באימוץ ערכי הדת די זהים לדתות אחרות, כמו לשמור על שלמות מוסרית, להתקדם בחיים ולחתור להשכלה, תוך כדי סילוק גורמים מפריעים, מכאובים ומפחי נפש, וצמצום מימד ריאקטיבי שמושפע מרגשות. כדת, יש לסיינטולוגיה מקורות רשמיים, כנסיות, כוהנים ומערכת חוקים מאוד ברורה המלווה בז'רגון פנימי. הנה כמה מהחשובים בהם:

בעצם הגדרת המושג "ניהיליזם", פרידריך ניטשה ניסה להגדיר ישות אנושית שיכולה להשתחרר מכבלי הדת והחברה, לנהל את חייה על פי חוקים יצירתיים של התנסות, חופש ולמידה, ולמצות את החיים עד תומם. ל. רון האברד, על פי ביוגרפיה המופצת על ידי הכנסייה הסיינטולוגית, קיבל את הידע הפרוידיאני שלו מסטודנט של פרויד בעצמו, ג'וזף סי. תומפסון; זה החל להעלות טענות ושאלות שלא ניתן עליהן מענה ביחס לתיאוריה הפרוידיאנית. בגיל 19 לקח האברד את עצמו ואת פקלאותיו ונסע לטייל בסין ובהודו, ובזמן שהותו בחבל הטיבטי של סין למד אצל אחרון הקוסמים משושלתו של קובליק חאן. עם כל היופי שבחכמות המזרחיות, לא הצליח האברד להבין איך הקסם שבתורות הללו מוקף בחיים הכוללים כל כך הרבה עוני ומחלות. בשנת 1929 האברד חזר אל ארצות הברית ונרשם ללימודי תואר ראשון, בהם התמחה במתמטיקה, הנדסה ובקורס הראשון בארצות הברית על תופעות מולקולאריות. ל. רון האברד היה הראשון שהביא שאלות מדעיות לסוגיה עתיקת הימים של הקיום. במהלך לימודיו הוא חקר גם את נושא מדע המוח (מדובר למעשה במושג מעט יותר מופשט של מוח, שמרכיב בתוכו תודעה ונפש, כמו מה שנקרא בסיינטולוגיה, ה"מיינד"), במעבדות פסיכולוגיה של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, והגיע למסקנה שהאקדמיה המערבית אינה מחזיקה בתשובות בנושא. הוא החל לכתוב ספרות בדיונית (שחלקה, כמו "הקרב על כדור הארץ" שגם עובד לסרט הפך לחלק מהפולקלור של הדת), ובשלב מסוים הפיץ כתבים שהיו לבסיס הכתבים הסיינטולוגיים הרשמיים, ובוססו על זרתוסטרא, סידהרטא, לאו טסה, סוקרטס ופרויד. באומרו שאף אחד מאלו, כולל הדתות להן הוא השתייך, לא הצליח באמת, אבל באמת לענות על השאלות המהותיות. ואז הגיע האברד.

הקונספט הראשוני של הקמתה כדת ולא כתנועה ללא מטרות רווח או מרכז חינוכי מסווג את הכנסייה הסיינטולוגית כארגון פטור ממסים על סמך הפצת חינוך רוחני. בעשור האחרון הכרת ממשלות בסיינטולוגיה כארגון דתי הולכת וגוברת במדינות כמו גרמניה, בריטניה, הולנד, שוויץ, רוסיה, קזחסטן, הודו ויפן. ולא רק שממשלות לא ממאנות להכיר בה כדת לכל דבר, לימור לבנת אישרה את הספרון "הדרך אל האושר" להפצה בבתי ספר, וזאת למרות עבר מפוקפק שאופף את אנשי הכנסייה, שכולל האשמות על ידי ממשלות צרפת וארצות הברית כנגד האברד ועמיתיו על ניסיונות לפריצה למוסדות ממשלתיים.

גם בעקרונותיה הסיינטולוגיה היא אינה דת מתחשבת. על אף שהיא מפעילה כמה מרכזים ללא תשלום בעולם, בבסיסה היא גובה דמי חבר ממאמיניה ומרוויחה לא רע על מכירת ספרים וקלטות, קורסים בהתכתבות וקבלת תרומות; כמה נוח לה שהיא נשענת על מאמינים וחברים מולטי-מיליונרים כמו טום קרוז וג'ון טרבולטה. התפיסה הסיינטולוגית לחיים היא כל כך מחושבת, שהיא מנסה למגר כל גורם מפריע מחייך. גם אנשים. היא משתמשת במושג כמו "התנתקות" כדי לתאר מצב שבו חבר בדת מוציא אנשים מהחיים שלו, שמוגדרים כ "אדם מדכא" ו"מקור פוטנציאלי לצרות", משהו שנותן להם את נופך הכת שמדברים עליו.

האינדיווידואליזם הוא טריקי. מתישהו הוא הפך למסמן של דורות ולהוויה מוגדרת בצל הפוסט-מודרניזם, להגדרה בסוציולוגיה שמתארת את התחברות האדם לעצמו ולצרכיו האישיים על חשבון התא הקולקטיבי, בין אם המדיני, העדתי או המשפחתי. במקום להיות מה שהאינדיווידואליזם הוא, כתוצר של חוויה אנושית בסיסית, מאוד אישית ומלאה במורכבות וברגש; להיות אדם. במוחו של ל. רון האברד, אגב, נמצאו לאחר נתיחת גופתו ב- 1986 שרידי תרופות פסיכיאטריות. משוגע.