המסע לארץ אוז

כשהבנתי שהוזמנה הופעה של "מזמורי נבוכים" בטורונטו קנדה, נלחצתי עד מאוד. הופעת סולו ראשונה בחו"ל, נארגן תרגום של כל השירים על מסכים ואת כל קטעי הקישור אצטרך להגיש באנגלית המממיוחדג'ת שלי...מלחיץ...מה יהיה על הסיפורים הקטנים והמדרשים העבריים? האם הם יעברו גם באנגלית? ואיך יעבדו הפואנטות? האם כשאגיש באנגלית אהיה כמו עגלון שמנסה לנהוג במכונית מרוץ או כמו נהג מרוצים שמנסה להשתלט על עגלה? האם הטורונטואים יהיו סקרנים כמו הישראלים לגבי מזמורי נבוכים? האם הם ייצאו מהבית החם לרחוב הקפוא ואשכרה יבואו למופע? האם תהיה להם הפתיחות הנחוצה כדי לעשות איתי את המסע מתחילת המופע ועד סופו או שמא "מזמורי נבוכים" בנוי רק לסבלנותם של יהודי ארץ הקודש?

באחד הלילות חלמתי שאני שר הביטחון ואני עומד משופם בכיכר מול מיקרופון ונייר והאנגלית בנאומי נלעסת לי כמו עקבו המר של אכילס. התעוררתי מבועת בשלולית זיעה של שדרותי לשעבר ומיד ניגשתי לכתוב את כל מדרשי היהדות של המופע ב??אנגלית שלי.

אלוהים ישמור, האנגלית מכסחת לי את העברית...בשביל להגיד בעזרתה מילה יומיומית כמו המילה "עמבה" צריך להשתמש בשלוש מילים "Pickled Mango Sauce" או בשתי מילים "Iraqi Chutney". אפילו שם המופע "מזמורי נבוכים" מסובך לתרגום. ובכ"ז תרגמתי בשקדנות, את התוצאה נתתי לידידי נציג העדה הבריטית – רובי גרינגרס שיעבור ויסדר פה ושם בלגנים מזרח תיכוניים. להפתעתי הוא די אהב את הדרך שלי לאנגלז.

וכך בעזרתו תורגם "מזמורי נבוכים" ל"Psalms for the Perplexed" – תהילים לנבוכים. למרות שרובי היה אופטימי סיימתי את הכל בתחושה שעדיין אבוד לי, כל הבדיחות יעופו ברוח הקנדית הקרה, כל הרבנים יכעסו עלי מהשמיים בארמית וכל הישראלים יעלבו מזה ששטסתי חצי גלובוס רק כדי להתאנגלז להם על הנשמה.

בכניסה למטוס מתנהלת תהלוכה מסורתית של נוסעים חפויי ראש העוברים למחלקת האומללים דרך ממלכת ברי המזל של המחלקה הראשונה. סצנה דיקנסית: טיפוסי יוקרה בסגנון אהוד ברק מונחים על כורסאות ענק, אוחזים בכוסות שמפניה מזכוכית ומנסים לעשות הכל כדי להמנע מהצטלבות מבטם עם המבט הלח של עניי מחלקת התיירים. הפער החברתי במיטבו: אביוני מחלקת התיירים יעבירו את שעות הטיסה המטלטלות כשהם נסמכים על ערימות של קש, לצד כבשים, עיזים ועבדים שיחתרו כדי להניע את המטוס בשמיים, כאשר מדי פעם תעבור בחטף דיילת משופמת והיא תגיש בתרווד עקום דייסת שיבולת שועל ובאותה עת ממש מעבר לווילון, יכרסמו שועי הממון רקיקים איכותיים עם ב??לו?ג?ה וידנדנו בפעמוני זהב כדי להזמין מפית.

ואולי קצת הגזמתי.

למרות שהזמנתי מראש ארוחות כשרות, שמתי לב לכל אורך המסע הלוך וחזור שר?ק המ?כו?פ??ים (חובשי הכיפות) קיבלו את מנת הכושרפוד. יכול להיות שאם הייתי מבקש מהדיילת היא היתה מארגנת לי, אבל מצד שני יתכן שהיא הייתה אומרת לי "sory, no Kosher lunch for you mr. Oz" ואני הייתי אמור לצום כל הדרך או לסבול את שיפודי מבטם של דוסוני חוג הסילון בפותחי כיסוי אלומיניום מארוחה נטולת פיקוח רבני. סתמתי ואכלתי מה שנתנו לי, והיה בסדר כמו שארוחה בטיסה יכולה להיות בסדר. ובכך שמתי לב ששוב גורשתי למשבצת החילוני.

אז כחילוני אדוק ראיתי סרט חתרניקו בשם Year One סרט מטומטם אך משעשע להפליא שמתרחש איפשהו בספר בראשית. בסרט מתהלך ג'ק בלאק חשוף קורקבן, בלתי מודע לחלוטין לכך שהוא שמנמנון. הם כמובן נהנו להתעכב על כל מגעיליזם אפשרי במיטב מסורת סרטי האיכס. נקודת השיא היתה כאשר אברהם אבינו ניסה לשכנע את ג'ק לעבור ברית מילה וג'ק אמר לו בערך כך "לשכנע אנשים לחתוך חתיכה מהפין שלהם? נראה לך שזה יתפוס? " ואברהם ענה "אני אומר לך, המנהג הזה יהיה להיט, זה הולך לתפוס בענק!"

1) למה בכל פעם שהקפטן מדבר אל הנוסעים יש הפרעת וידאו בסגנון שנות השמונים על התמונה המוקפאת מהסרט? בחיאטקום המטוס הסילוני מצויד במיטב הטכנולוגיה האנושית ואתם לא מסוגלים לעשות פ??או?ז איכותי?

2) מתי כבר יתגברו על האוזניות המטומטמות עם שני התקעים? אנחנו לא גנבים. תפסיקו להיות כ"כ רגישים לאוזניות!

3) מה הקטע הזה עם הש?ל??ט שקשור בחוט למושב? מי בכלל רוצה לבזוז את ש?ל??ט האייטיז המיושן שלכם?

הגענו לנמל התעופה "הית'רו" כדי להחליף מטוס. נעם הגיטריסט המאוד מעשן שלי התרוצץ כמו זבוב ונתקע בחלונות, לא היתה פינה אפילו קטנטנה שבה אפשר היה להסתרטן מסיגרע עסיסית, בכל מקום הוא קיבל טפיחה בריטית מנומסת על הכתף מקיקבוקסר עם מדים ובנוסף לכך גם החרימו לו את הוויסקי. קשים חיי המעשן, קשים קשים. בכלל נעם עבר סיוטי ביטחון לא קטנים, פירקו לו כל דבר, חקרו אותו, פתחו לו והתיחסו אליו כטרוריסט פוטנציאלי.

כשהתחממתי על שלטונות המנדט הסתובב אלי נעם ואמר בכנות חותכת, "כשהייתי בצבא שירתתי במחסום ארז, ואני הייתי בצד של המחפשים, לא עשיתי להם חיים קלים, עשיתי להם ת'מוות. כל מה שעושים לי פה אנשי הביטחון מגיע לי ועוד איך".

"תגיד, אתה מצטער על זה?" שאלתי.

הצדיק אמר כבעל תשובה אמיתי "מאוד מצטער."

ועל כך אמר רבי אליעזר "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ובספר משלי כתוב "מודה ועוזב, ירוחם".

מאנגליה לקנדה עלינו על חתיכת מטוס חבל"זי. ראשית, לאוזניות היה חור אחד, השתמשתי באוזניות האיכותיות שלי. שנית, היה שם מחשב בידור משובח ובו ים של סרטים, ערוצי רדיו למכביר, אלבומים שלמים להאזנה וסדרות טלוויזיה משובחות. נדמה לי שהיה שם גם יותר מקום לרגליים למרות שבנושא הזה קטונתי מלהיות מבקר...הנה קצת תרבות שצרכתי במטוס:

"רוק 30" היא סדרה טובה, אני מתכוון לעקוב אחריה גם בארץ, סדרה המתארת את החיים בדיר חזירים משרדי, אוסף של זבלים חינניים ולא מוסריים המנהלים תכנית טלוויזיה, כולם מצחיקים בטירוף ואלק בולדווין מחזיק את התפקיד הראשי יופי יופי!"

כבר מהארץ אני אוהב את ההרכב הצרפתי המגניב הזה. הם עושים סוג של אייטיז חדשני עם אלקטרוניקה וגיטרות שוות, זה מין אלבום עם חותלות. שמחתי שמצאתי אותם ברשימת האלבומים של המטוס המדוגם.

צילום מעולה של הצגת תיאטרון שנונה של ג'ורג' ברנרד שואו "קיסר וקליאופטרה" כפי שהועלתה על הבמה בפסטיבל סטרטפורד שייקספיר. משחק מדהים של השחקן הותיק והמשובח כריסטופר פלאמר כיוליוס קיסר ולצידו ניקי ג'ימס כקליאופטרה ילדותית ומניפולטיבית, הכל באנגלית עסיסית כפי שהיא צריכה להיות. פעם ראשונה שאני רואה הצגה שמצולמת ככה. לא השתעממתי. צוות הצילום עשה את ההצגה הזאת שווה צפיה גם בדיווידי. בראבו לערוץ בראבו! אני אחפש את צילומי ההצגות שלהם באוזן השלישית, עבודת קודש תרבותית.

מלמעלה אפשר לדעת הכל על כל עיר. כשהמטוס התקרב לנחיתה ראיתי את טורונטו החו?מית-ירקרקה. בתים מסודרים במרווחים נאים, כבישים רחבים, הכל בנוי באיפוק, שום דבר לא קולני, הכל מתון ומונח בחן וצנעה. הקנדים הם כנראה עם ששם לעצמו מטרה לשמור על טעם טוב. רשמתי לעצמי שדווקא תרבות האיפוק מניבה קומיקאים פרועים במיוחד. הקנדים מתמחים במצחיקנים שאני אוהב: דן אקרויד, ג'ים קארי, מייק מאיירס, לסלי נילסן ועוד...

חשבתי שאפשר להמנע מקלישאת נהג הלימוזינה הלבנוני החביב. ללא הועיל, אכן היה נהג, אכן הוא היה לבנוני ואכן הוא היה חביב. אנו, עמי המזרח התיכון חולקים ידידות נפלאה רק כאשר אנו נפגשים בחו"ל.

מסקנה: ב??מקום שרק מנהיגים ייצאו לשיחות שלום בחו"ל, יש להוציא את בני העמים עצמם לנופש משותף במלונות אירופה ואמריקה. מליוני יהודים וערבים יחלקו סוויטות רומנטיות עם אופציה למגעים בקמפ דיוויד, ז'נבה ואוסלו במימון אונר"א. אין ספק שאחרי נופש שכזה יחזרו כולם שלובי ידיים ובאמתחתם הסכם שלום חם ומגניב.

על טורונטו בקור, הסיוט של כל ישראלי בחו"ל וערב אצל משפחת מדר.

28.11 - מבצר שוני בבנימינה

03.12 - תיאטרון תמונע בתל אביב

05.12 - מתנ"ס עמישב בפתח תקווה

19.12 - מתנ"ס מזכרת בתיה

24.12 - מועדון רשימו, רחוב המנורה 8 בירושלים מול חניון ז'ראר בכר.