"לא הייתי רוצה שבתי תראה 'האח הגדול'"

"תחשוב כמה קל להרביץ לזקן הזה", אומר הבמאי דרור סבו כשמדדה לידינו קשיש שפוף וערירי. "קשה יותר אפילו לשדוד ילד בן 11 – ילד יכול לכל הפחות לברוח, אבל אדם בגיל כזה ומצב כזה כבר לא מסוגל לעשות זאת. כאן בדיוק טמונה הבעיה של בני גיל הזהב: הרי כל עוד שיש גברים בעולם, תמיד תהיה אלימות בעולם. זה משהו טבעי. השאלה היחידה היא איך אתה מתמודד עם האלימות, ולקשישים מעטים יש דרך להתגונן. בימינו, אם אתה זקן אז אכלת אותה".

"נבלות", המיני-סדרה החדשה שביים סבו על פי ספורו של יורם קניוק, שתעלה ביום שלישי הקרוב ב-HOT 3, מציגה את סיפורם של שני בני 80 יחידי סגולה שיודעים להשכים להרוג את הקמים להורגם. אלו הם אפרים ומושקה (יוסי פולק ויהורם גאון), שני לוחמי פלמ"ח בעברם, שלפני 60 שנה כיסחו יחדיו קצינים בריטיים ועתה מנצלים את ניסיונם המלחמתי כדי לנקות את העיר מן החלאות הצעירות וחסרות הכבוד שמסתובבות בה. כן, ממש תשובת הפנסיונרים ל"הארי המזוהם", או פשוט גרסה לא נוצרית של "גראן טורינו".

"נכון לעכשיו, 'נבלות' הוא סיפור אגדה, שהרי דברים כאלה לא קורים ולא קרו. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהם בהחלט יכולים להתרחש, וזאת מפני שהמצוקה החברתית הולכת ומחמירה", אומר סבו. "משנה לשנה מתארכת תוחלת החיים, ואומרים כי מי שבן 30 היום כבר יגיע עד גיל 120, אבל החברה פשוט לא יודעת איך להתמודד עם התהליך הזה. אנחנו מתייחסים לקשישים בקרבנו כמו לנבלות, כאילו שהם שקופים ולא ראויים לכל יחס, ומתישהו כל זה יתפוצץ".

העדות הטובה ביותר לאקטואליות של "נבלות" מגיעה בסצנת הסיום של הפרק הראשון, שבו הולמים אפרים ומושקה בשני פרחחים שהתגרו בהם על חוף הים. הקטטה הזו מזכירה להפליא את סיפור הלינץ' באריה קרפ ז"ל, רק שהפעם התוצאות שלו הפוכות. "המדהים מכל הוא שהלינץ' בתל ברוך התרחש בדיוק שבועיים לאחר שצילמנו את הקטע הזה. סמיכות התאריכים ובעיקר הדמיון בין הדיאלוגים בתסריט ובין חילופי המילים כפי שתוארו במדורי הפלילים הבהילה אותי, וכשפנו אליי לבקש תגובה בעניין פשוט לא יכולתי לדבר. הדמיון בין המציאות והבדיון היה כה גדול, שאנשים כבר תהו אם מי שפגעו בקרפ קראו את התסריט של 'נבלות' קודם לכן".

"אני חושב שהתגובות ללינץ' הזה הדגישו כמה מאס הציבור במצב. בהתאם לזאת, בהקרנות הניסיון של הסדרה אפשר היה לשמוע אנחות רווחה בקהל ברגע שאפרים ומושקה מחסלים את שני הצעירים. בסך הכל, זו תגובה מתבקשת, תגיד לי אתה אם היית מעדיף שהצעירים יגברו על קרפ ז"ל או שהוא יגבר עליהם".

"הסיבה שאין לי חשש כזה היא שבניגוד לסדרות כמו 'דקסטר', למשל, אני לא מצדיק את הגיבורים שלי. לרגע אחד הסדרה אינה טוענת שהם בהכרח הצודקים. 'נבלות' מתארת בסך הכל מצב, שאי אפשר לטעון כי הוא לא מציאותי, ומציגה את הקונפליקט שמתעורר בעקבותיו. אני לא אומר לצופה מה לחשוב, והוא צריך להחליט בעצמו. חוץ מזה, הסדרה מזכירה כל הזמן שלכל מעשה אלים יש השלכות, כך שגם אפרים ומושקה משלמים על המעשים שלהם".

"פולק כמעט ולא מופיע בקולנוע ובטלוויזיה בגלל הסלקטיביות שלו, אבל הוא נדלק מיידית על התסריט של 'נבלות', והוא וגאון עמדו בגבורה באתגר הפיזי. רוב הצילומים התרחשו בלילה, מה שהקשה עוד יותר על כל חברי הצוות. בסופו של דבר, פולק וגאון החזיקו מעמד טוב יותר אפילו מעוז זהבי ומיכאל מושונוב, השחקנים שמגלמים אותם בצעירותם".

"יש כאלה. במהלך העבודה על הסדרה הסתקרנתי לחשוף את הסיפור של ותיקי הפלמ"ח, כך שביימתי עליהם בנפרד סרט תיעודי, והוא ישודר במהלך החודש הבא בערוץ 8. נפגשתי עם אנשים בגיל של אפרים ומושקה שישנים עם אקדח מתחת לכרית, ועם כאלה שכמעט שוברים לך את היד כשהם לוחצים אותה. אחד מהם נרצח בזמן הפקת הסרט כשנשדד באמצע הרחוב, וחבריו אמרו לי שאם הרוצח היה מגיע אליו מקדימה ולא מאחורה, זה בחיים לא היה קורה".

"יותר מכל, אני מסתכל באור אחר על 'שיר הרעות'. למדתי עכשיו שאכן, רק בזכות רעות מקודשת בדם אפשר לנצח מלחמות. עם זאת, רעות מקודשת בדם לא מאפשרת לך לאהוב באמת ולהקים בית. בהתאם לזאת, בשישים השנה שעברו מאז פירוק הפלמ"ח, הדמות של מושקה לא הצליחה למצוא לעצמה משפחה אחרת".

"נבלות" מחזקת את מעמדו של סבו כאחד מן היוצרים המיומנים והנועזים בתעשייה. סבו, בן 46, חוזר בשאלה ובוגר סם שפיגל, היה מן הבמאים של "פרויקט Y" ב-2004, ובכך נרשם בדפי ההיסטוריה כאחד הראשונים שהביאו את הריאליטי לישראל (וההמשך הוא היסטוריה, כמו שאומרים). אבל סבו רשום בדברי הימים גם כראשון שהתקומם בגלוי נגד תוכניות המציאות – הוא עשה זאת כבר ב-2006, השנה שבה ביים את "נו אקזיט", סאטירה עוקצנית להפליא על תרבות הריאליטי (ואגב, כמו ב"נבלות", גם בה מופיעה נועה ברקאי, רעייתו ואם בתו של סבו). "נו אקזיט" הוצג הן בגרסה טלוויזיונית והן בגרסה קולנועית, ועקף בזמנו באופן סנסציוני את "אביבה אהובתי" ואת "אדמה משוגעת" בדרך לפרס וולגין בפסטיבל הקולנוע הירושלמי. למרות זאת, בקופות הוא היה כישלון מסחרי מהדהד.

"אני חושב שהבעיה של 'נו אקזיט' היתה משולשת'", מסביר סבו. "הבעיה הראשונה היתה הליהוק: זה היה פרויקט כמעט מחתרתי שנעשה בדלות תקציבית, ושחקנים כמו עפר שכטר התנדבו לדגל בגלל חשיבות האמירה שלו בעיניהם, אבל דווקא בגלל צוות השחקנים, הקהל חשב שזה הדבר עצמו ולא סאטירה נגדו. הבעיה השניה היתה השם: 'נו אקזיט' התייחס בכלל ל'בדלתיים סגורות', המחזה של סארטר, אבל כולם היו בטוחים שמדובר במעין גרסה קולנועית של הפורמט הטלוויזיוני. וכך, באופן אירוני, בילבלו בין הפילוסוף הצרפתי לתוכנית הנוער. הסיבה השלישית היתה שלא השכלתי לספק לצופים קתרזיס. למדתי את הלקח, ואני חושב שב'נבלות' התרת העלילה מספקת בהרבה".

"יכול להיות שלפני עשיית 'נו אקזיט' עוד היו לי אשליות, אבל לאחר מכן הבנתי שאין בכוחי לשנות שום דבר. אני לא יכול לטלטל את המערכת מהסיבה הפשוטה שהיא חזקה מדי. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא שקשת שידרו את 'נו אקזיט' לפני כמה שבועות, לא זמן רב לאחר הגמר של 'האח הגדול'. כלומר, המערכת כל כך חסינה שהיא אפילו יכולה להכיל ביקורות עליה".

"באמת שהכוונות שלנו היו טובות. חשבנו שזו תהיה תוכנית שתאפשר לקהל לגלות את השחקן הגדול הבא, ורק בשלב מאוחר יותר הבנתי שהריאליטי מזיק גם לצופים וגם למתמודדים, והתחוור לי שהוא עושה מניפולציות בלתי נסבלות למציאות ומעודד ערכים פסולים. הריאליטי הוא בעצם הגרסה המודרנית של סיפור עגל הזהב, ומדובר למעשה באורגיה אחת גדולה של בהמיות ושל רכלנות. הגולם קם על יוצרו, כפי שטרחתי לומר פעם אחר פעם ב'נו אקזיט', שמבחינתי היה הכאה על חטא. גם 'נבלות' הוא בעיני סוג של תשובה לתחלואים של תרבות הרייטינג המקומית – בעולם שבו כל מה שחשוב זה להיות מפורסם, להופיע ב'פנאי פלוס' ובעיקר לדאוג שלא יהיו לך קמטים, הנה עשינו סדרה שהכוכבים שלה בני 80".

"זאת לא שאלה היפותטית. אפילו אחרי 'נו אקזיט' הציעו לי לעבוד בריאליטי, וביכרתי לוותר על התענוג. אני עושה אך ורק דברים שיש בהם תכלית, ולא פרויקטים שהם בידור ותו לא. בסופו של דבר, לא הייתי רוצה שהבת שלי תצפה ב'האח הגדול', ואני לא מוכן ליצור דברים שאני לא רוצה שהבת שלי תצפה בהם".