לא ברור מאיזו סיבה, אבל עדו פלוק עדיין מאמין באנשים. זו הסיבה שהוא החליט להשיג מימון לסרט העצמאי שלו עם בקשה צנועה, במכתב, מכם. כי גם אתם משקיעים פוטנציאלים ב"אף פעם לא מאוחר מדי", סרט הביכורים של פלוק.
אחרי כמה שיחות עם קרנות קולנוע שאמרו לו לא, או עבדו לאט מדי, גייס פלוק משקיע פרטי שהעניק 50,000 שקלים מתוך תקציב מוערך של 100,000. את שאר הכסף הוא מבקש מכם.
"פרסמנו את המכתב אתמול (ראשון) בצהריים, וקיבלנו כבר עשרות התחייבויות", הוא מספר לוואלה! תרבות בחיוך. "אני ממש מאושר שקהילה נרתמת למען האמנות, האמנות שלי".
איך אתה מסביר את זה? כולם חברים?
"אני לא חושב שהם מכירים אותי, אני פשוט חושב שפנינו ליצר קהילתי של אנשים, כשאתה פונה לקהילה של אנשים ואתה אומר להם 'אנחנו מנסים לעשות אמנות, בסדר גודל של חמש בירות'. מה שאנשים חושבים הוא שהלילה, במקום לצאת למועדון ולקנות את אותן בירות, הם משקיעים באמנות בסכום חברתי".
מהו אותו סכום חברתי? פלוק לא מבקש יותר מ-100 שקלים לראש. מספיקים לו 500 אנשים כדי להשלים את הסכום החסר. "אני מתחייב לתת קרדיט לכולם", הוא מספר, "לכן זו לא תרומה - זו השקעה בסרט. לכן אם הסרט ירוויח, הם יקבלו כולם את השקעתם, כולל אחוזים תואמים ויש סיכוי שהם אפילו ירוויחו".
נראה שיש כאן סטארט אפ.
"לא המצאתי שום דבר, הפיקו סרטים באופן הזה. לי באופן אישי, כאדם שמאד אוהב את העצמאות שלו, זה נראה כמו פיתרון טוב לאופן הרגיל שבו מצלמים סרטים. האינדיות של הסרט הזה נשמרת גם בצוות, שכולו עובד בהתנדבות אבל במקצועיות גדולה. המשקיעים יכולים להירגע זה לא סרט חפיף".
לפני שהוא במאי סרטים עם מודל כלכלי קהילתי, פלוק הוא גם חצי הצמד האהוב Elephant Parade, יחד עם זוגתו הבריטית, אסטל. השניים הוציאו אלבום בכורה מוערך מאד בלייבל של האוזן השלישית, אלבום שאפילו זכה לתשומת לב הטוויטר של שרה סילברמן. "היא פשוט מתה על הדיסק הראשון", מספר פלוק, שסיים לעבוד על האלבום השני שעובר מאסטרינג בימים אלו בניו יורק. "היא העבירה דיסק לבמאי שלה ויש כל מיני דיבורים על שיתופי פעולה".
יש דיבורים על הפצה של הדיסק בחו"ל?
"כמו שאני לא מת על הרעיון של קרנות, כך אני לא בטוח שלייבל זה מה שאנחנו צריכים. כמו שהבנת, אני די אוהב את העצמאות שלי".
