אין לי ספק שההופעה של ארט ברוט בתל אביב בשבוע הבא תהיה השיא של מבול ההופעות הנוכחי. מעבר לכך שהלהקה הבריטית-גרמנית היא אחת האהובות עליי, הסולן שלה הוא אדי ארגוס, כנראה הפרפורמר הכי מוצלח שפועל כרגע באינדי רוק. הוא מדבר עם הקהל, מתבדח ועוקץ; משנה את המילים, מתאים אותן לסיטואציה וגורם גם למי שלא מכיר אותו להתאהב במוזיקה שלו.
בשנה שעברה יצא האלבום השלישי של ארט ברוט, "Art Brut Vs. Satan", תחת ההפקה המהודקת של איש הפיקסיז פרנק בלאק. זה היה אלבום מצוין שהמשיך את הקו של אלו שקדמו לו והכיל מעט יותר נפח. הטקסטים, כרגיל, היו שנונים והתכתבו עם כל מה שקורה בתרבות הפופולרית - ממוזיקה וקולנוע ועד קומיקס וטלוויזיה.
בתחילת השנה הוציא ארגוס אלבום מעולה נוסף, עם אחד מהרכבי הצד הרבים שלו, Everybody Was In The French Resistance... Now, בו הוא עונה, יחד עם החברה שלו, דיאן ואלדס, לשלל להיטים מוכרים מהעבר. כרגע הוא נמצא בשני טורים מקבילים - אחד של ארט ברוט, השני של EWITFRN. זו הזדמנות מעולה להרים לו טלפון, שלוש שנים אחרי שריאיינתי לראשונה את גיבור התרבות הגדול בחיי.
מה עבר עליך מאז הפעם הקודמת שדיברנו?
"האמת שלא הרבה. הוצאתי עוד אלבומים וכתבתי עוד שירים".
כתבת שירים שהיו מאוד משמעותיים לחיים שלי. בגלל השיר "(Think Twice (It's Not Alright" של EWITFRN חברה שלי ואני חזרנו אחרי שנה בנפרד.
"אוי, זה מדהים. אני מאוד שמח לשמוע. ממש עשית לי את היום".
בשיר "?Am I Normal" נדמה שאתה מאוד ביישן מול בנות ובטח שלא מטפל זוגי. זה עדיין ככה?
"השיר הזה נכתב מזמן, וכן, המצב השתפר מאז שאני בלהקה. אבל יש לי חברה עכשיו, אז אני לא צריך להרגיש בנוח ליד בנות".
"אני בלהקה" זו הצהרה שהשתמשת בה בכדי להשיג את החברה שלך?
"כן. אבל זה לא משהו שאני משתמש בו רק לבנות. זה משהו שאני מנסה על כולם. הייתי אומר את זה עוד לפני שבכלל היתה לי להקה. בעצם, תמיד הייתי בלהקה, פשוט פעם היא היתה דימיונית".
בסרט "האביר האפל" הג'וקר אומר "למה כל כך ברצינות", ואני משוכנע שזו גם הגישה שלך לחיים.
"אני כן מתייחס לדברים ברצינות אך לא אל עצמי. אני לא חושב שאתה צריך להתייחס אל עצמך ברצינות יתרה. אנשים שעושים זאת לא נראים שמחים במיוחד".
ואתה איש שמח?
"כן. אני חושב. אני מתרגז ומקטר לא מעט, אבל אני לא נכנס לדכאונות".
מה מרגיז אותך?
"כמעט הכל. אתמול למשל ראינו סאטרדיי נייט לייב, והאורחים היו פרל ג'אם וג'וד לאו. זה היה נורא. הרס לי את כל הערב. אני מתרגז בדרך כלל כשאני חושב על התרבות הפופולרית".
אמרת גם שאתה שונא את ציבור רוכשי האלבומים.
"אני באמת שונא אותם. הם הורסים הכל. תחשוב על זה - הריפלייסמנטס, למשל, היו צריכים להיות גדולים כמו U2; ג'פרי לואיס היה צריך להיות מפורסם יותר מפיט דוהרטי. זה ממש מכעיס אותי שלהקות לא מקבלות את ההערכה שמגיעה להן. אני רוצה שלאנשים יהיה טעם טוב יותר במוזיקה ואני לא יודע איך לגרום לזה לקרות".
אתה אוהב מוזיקת לו-פיי ומקדם אותה ללא סוף אך ההרכבים שלך מופקים היטב. למה בעצם?
"זה מטופש לצאת מדרכך בכדי להיות לו-פיי. האלבום של EWITFRN הוקלט ממש מהר, במהלך כמה סופי שבוע. את האחרון של ארט ברוט הקלטנו במהלך עשרה ימים. זה הדהים אותי שהם יצאו מופקים בקפידה, זה מוזר. אבל לנסות ללכלך את הסאונד רק בכדי שזה ישמע לו-פיי זה אפילו יותר מוזר. ה-Yummy Fur (להקה מיתולוגית שממנה יצאו פרנץ פרדיננד ו-1990s - א"ע) לא הבינו למה מתייחסים אליהם כאל להקת לו-פיי. 'זו לא אסתטיקה, זה עוני', הם אמרו פעם. אז אולי לארט ברוט יש עכשיו כסף, אני לא יודע. בשורה התחתונה אני אוהב להקות לו-פיי כי הן נאמנות לעצמן, ואני חושב שארט ברוט זו להקה שנאמנה לעצמה - זה מה שחשוב".
איך היה לעבוד עם פרנק בלאק?
"כיף. חשבתי שאהיה ביישן מולו, אתה יודע, כי הוא פרנק בלאק. אבל הוא כזה איש נחמד. הוא אסף אותנו משדה התעופה, הסתובב איתנו וקנה לנו משקאות. הוא מדהים. מצד שני, קל להשיג את האהבה שלי - היא מאוד מושפעת מאלכוהול".
הוא יפיק גם את האלבום הבא של ארט ברוט?
"הלוואי. אני מקווה שהוא לא יהיה עסוק מדי, אבל נראה לי שנוכל למצוא זמן משותף".
מתי באמת יגיע האלבום הבא?
"בדיוק התחלנו לעבוד עליו. אני חושב שהוא יהיה באווירה של 'Vs. Satan' כי אני מאוד מרוצה ממנו. כתבתי כבר הרבה טקסטים ויש גם מספר קטן של לחנים. אני כותב אותו במקביל לכתיבת עוד אלבום של EWITFRN".
לאילו שירים תגיבו הפעם?
"אני עוד לא ממש יודע, אבל יש לנו כמה רעיונות. אנחנו הולכים למשל להקליט שיר תגובה ל-'Atlantis' של דונובן. הוא שר שם על כך שהעולם נוצר על ידי משוררים, אבל אנחנו ב-EWITFRN מאמינים במדע, אז נכתוב שיר על איך שהעולם באמת נוצר".
נשמע בהופעה משהו מהשירים החדשים?
"אני לא בטוח שיהיה משהו מוכן, אבל אין ספק שיהיה כיף. קראתי הרבה על תל אביב, היא נשמעת כמו עיר שטוב להיות בה. תבוא בהופעה להגיד שלום ותביא את החברה שלך".
אני מקווה מאוד שהיא עדיין תהיה החברה שלי.
"מקסימום אני אכתוב לך עוד שיר בכדי שהיא תחזור אליך שוב".