הקול פתוח: על "הדרך שבחרתי" של עפר לוי

גילוי נאות: אני מעריץ של עפר לוי. אל תראו אותי ככה. בהתחלה דווקא לעגתי לקולו הבכייני. אבל אז הגיעה נגיעה אחת, לפני כמעט עשרים שנה, בשיר "החזירי לי את בני". לוי שר "מתי אשמע אותך אומר 'אבא', חיים שלי אתה". בנקודה הזאת נעקצתי, הפכתי לשבוי. מאותו רגע אי אפשר לגמול אותי ממנו. זמרים יעלו וירדו, שירים יבואו וילכו, אבל ברקע תמיד יהיה עפר לוי. שש שנים עברו מאלבומו האחרון "מצייר אותך", והשבוע, סופסוף, יצא החדש "בדרך שבחרתי". ובא לציון גואל.

תורתו של עפר לוי עשירה ומלאה בכל טוב מוזיקלי. צבע קול ייחודי, בשר משובח בגרון, טונים נמוכים ממצרים, טונים גבוהים מטורקיה, סלסולי בית כנסת, מקאמים, רבעי טון וסוד אחד גלוי שתמיד מצליח להפתיע: תבלינים. נגיעות נכונות, עקיצות. הוא יכול לקחת שיר ולעקם אותו עם טוויסט אחד שמשנה לו את הצורה. זה מה שהוא עשה עם "הכל פתוח" ו"היום, היום" בשנות התשעים. גם באלבום החדש הוא מפזר את התבלינים על פני כל השירים והופך גם את הגרועים ("צודקת") והדביקים ("מעריץ שלך") לשווים האזנה.

העובדה הבולטת ב"הדרך שבחרתי" היא שמדובר באלבום הראשון של עפר לוי שרובו המוחלט שירים מקוריים. לא מדובר בפרט טריוויאלי. עד כה לא נמצאו מלחינים שהצליחו לתפור חליפה ראויה לקולו של לוי. התגלית באלבום הוא ללא ספק מוטי אוחיון שכתב והלחין שישה שירים. כרגיל, לוי מפנק את האוזניים עם אלבום עשיר מכל הבחינות. גם בכמות הרצועות, 16, גם בהפקה המוזיקלית ומצבת יוצרי השירים.

החלק הראשון, ששת השירים הפותחים של האלבום, די מהוסס. לצד "יש בי אהבה", "מבקש שתאהבי" ו"חיים שלי" הסבירים פלוס, נמצאים "מעריץ שלך" ו"בחרתי בך" המתוקים מדי לגרונו החריף של לוי. שלא לדבר שוב על "צודקת" המגוחך.

אבל משם האלבום מתחיל להמריא עם "הלב לא משקר" המצוין. לאחר מכן שיר הנושא, שהעיבוד העוצמתי של ציקי זנטי מפיח בו חיים. גם "עולם של אהבה" יעיל. אך נקודת הרתיחה מגיעה ללא ספק ב"תפילתו של ילד". עפר לוי כתב את המילים עם צ'ולי זכאי ואת הלחן עם שי ראובני. השיר קורע את הנשמה. גוון קולו של לוי עבר כברת דרך, הוא סדוק ומשויף מבעבר. זה רק מוסיף לשיר שהמילים שלו יכולות לשמש פס קול מצמרר למקרי האלימות כלפי ילדים בתקופה האחרונה.

רגע שיא נוסף נרשם ב"כתבתי לך" שכתב יוסי בן דוד ללחן ערבי: שיר שמוכיח שעם כל הכוונות הטובות, בסופו של דבר לחנים ערביים אורגינליים עדיין מתלבשים על עפר לוי הכי טוב. בינתיים. אולי עם הזמן, ככל שלוי יבצע יותר לחנים כחול לבן, היוצרים גם יתעלו לרמת קולו.

ועם זאת, מה שביאס לי את חוויית האזנה זה הקרדיט שלוי לקח לעצמו בשיר הערבי "קדה על הטול". יש באלבום עבודה באמת יפה ומהודקת מכל הבחינות וחבל שלוי חמד בלחן שפשוט לא שייך לו. את "קדה על הטול" מבצעת במקור שירין עבדל וואהב, אחת הכוכבות הגדולות במצרים היום ולוי לא באמת הלחין אותו ולא היה צריך להתקשט בנוצות לא לו. בקיצור, מיותר.

הרצועה שמסיימת את האלבום "חלום מתגשם", סוגרת אותו מצוין ומשלימה אלבום טוב של עפר לוי. עכשיו צריך לקוות שלא נחכה שש שנים נוספות עד האלבום הבא.

*עפר לוי, "הדרך שבחרתי"

פיני חדד, "נסיכת חיי"

כשהוא מצויד ב"כריזמה", חברת ניהול חדשה שמבטיחה להחזיר אותו לימים הגדולים שלו משנות התשעים ותחילת האלפיים, מוציא פיני חדד סינגל חדש, "נסיכת חיי". השיר בנוי הכי נכון ועכשווי שאפשר ומציג את הזמר רעב מתמיד. אפילו אם "נסיכת חיי" לא יהפוך ללהיט על, יש בו בהחלט הצהרת כוונות לגבי ההמשך.

מילים: יוסי בן דוד לחן ועיבוד: רביב בן מנחם

יניב בן משיח, "זה פעם בחיים"

גם אם תורידו לטרומפלדור ארבע אצבעות מכף ידו האחת, הוא יצליח לספור את הזמרים שעפר לוי פרגן להם. שמו, יניב בן משיח, זמר במגזר החרדי בעל יכולות קוליות פנטסטיות שיש בהן פוטנציאל גדול מאוד. הסינגל החדש, "זה פעם בחיים", הוא לא דוגמא טובה כדי להתרשם ממנו.

מילים: רמי לב לחן: יניב בן משיח. עיבוד: אילן לב ואלי מלמד

חגית מלול, "אהבה מתוקה"

ביצוע מלוטש של זמרת מנוסה לשיר די בנאלי ודביק מצליח להציל את "אהבה מתוקה" מנפילה בין הכיסאות. השיר, מציג את הזמרת חגית מלול בתור מבצעת טובה מאוד שמצליחה בסיטואציה לא הכי נוחה בעולם. קשה שלא לשלוף ציניות מול היצירה הקיטשית ולמרות זאת - מלול יוצאת מזה יפה מאוד.

מילים: יוסי חן ורונן ירקוני לחן: יוסי חן, רונן ירקוני ואהרון קמיגרוב עיבוד: נדב ביטון