בשלב מסוים, כשלנפתלי אלטר נמאס לשלוח אנשים לחפש את שמו בגוגל כדי שיבינו את תרומתו לתרבות הישראלית, הוא החליט לצאת החוצה; אחרי למעלה מ-35 שנים של הלחנות מופת כמו "עוד חוזר הניגון", "יונתן סע הביתה" וכמובן הלחנים לסרטים כמו "החיים על פי אגפא" ו"גבעת חלפון אינה עונה", אלטר עובר לקדמת הבמה כזמר, עם "שיר נסיעה", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה שיכלול ביצועים שלו לטקסטים של אלתרמן, דוד אבידן, יהונתן גפן, אשכול נבו (שכתב את "שיר נסיעה") וכמובן החבר הטוב אסי דיין, הבמאי שעמו עבד אלתרמן לאורך שנים.
"זה כל הזמן גירד לי ועכשיו היה רצון משותף גם להתפנות מההרבה מדי עיסוקים שהיו לי וגם להוציא את זה החוצה", אומר אלטר בראיון לוואלה! תרבות. "זה היה תהליך ארוך של חשיפה כי מבחינת האישיות שלי, העלייה לבמה אינה דבר טבעי, אבל כל הזמן זה בעבע".
יכול להיות שלהצלחת האלבום של בתך, רוני אלטר, היה חלק בזה?
"בהחלט יכול להיות שבגלל רוני זה קרה מהר יותר. היה גם רצון להפסיק לשלוח אנשים לחפש את השם שלי באינטרנט, אבל זה לא העיקר. בתור אחד שמאמין שכל עכבה לטובה, זה הזמן הטוב ביותר להוציא את האלבום, שאני מקשיב לו ומאד נהנה ממנו".
אז אלטר יצא לדרך סינון הטקסטים והעבודה על החומרים לצד המוזיקאי המוערך יהוא ירון, ששודך לו על ידי חברת התקליטים שתוציא את האלבום, התו השמיני. "ההחלטה על מפיק מוזיקלי היא הימור קטן, כי הדברים שהוא עושה בקריירה שלו לא בהכרח שייכים אליי או אפילו אליו אחרי זמן מסוים, אבל אחרי שפגשתי מספר אנשים פגשתי את יהוא, שהכיר את כל השירים שלי מלפני כן והיה חיבור אישי שהפך לחיבור מוזיקלי".
אתה לא כותב שירים באלבום, אלא מבצע טקסטים של אחרים. מדוע?
"יש לי את ההנאה הזו של ללכת עם הטקסט למקומות חדשים. שיתוף הפעולה הסמוי הזה עם כותבי המילים תמיד מחדש משהו".
החלטת גם ללכת על טקסטים ברמה גבוהה. אפרופו דבריו של יהורם גאון, זו החלטה שנועדה להחזיר את תשומת הלב ליוצרים האלו?
"ללא קשר ליהורם, שאומר דברים חכמים בכל מקרה, יוצא לי לשמוע אנשים צעירים ואת החומרים החדשים שלהם וברור לי שבמבחינה מוזיקלית הגענו לסוג של רוויה והמוזיקה הופכת להיות עוד מאותו דבר. אני חושב שהמקום שבו אתה פוגע יותר היא היכולת להגיד דברים וזו הסיבה שרציתי שהטקסט יוביל. המוזיקה קיימת, אבל היא בתת מודע. אנשים, מבלי לדעת, מתחברים לטקסט קודם כל".
קצת מוזר לדבר עם אלטר, בן 63 ועם עבר ענף בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, על אלבום ביכורים, אלמנט ששמור לרוב ליוצרים בשנות ה-20 לחייהם. האם הרעב להצלחה, כמו אצל יוצרים בגילאים האלו, קיים גם אצלו? "זה קצת מוזר באמת, אבל כן, אני מצפה למשהו", אומר אלטר. "אני מאמין שאנשים יוכלו להתחבר לשירים באלבום למרות שזה קצת בשוליים. יש לי תחושה שאוסף השירים הזה והצניעות שלהם יכולים להגיע להרבה אנשים. לא מכרתי את הבית בשביל זה, אבל לא אופתע אם האלבום יימכר בהרבה עותקים".