למה? כובע
הלהקה היחידה בעולם שהייתה מוותרת על שפיץ מוזיקלי כי זה לא מסתדר לה בקליפ, או שעושה את הקליפ עוד לפני שהוקלט אפילו אקורד, היא הקסטטיק. אם כך, לא תופתעו לשמוע שמדובר בשני מוזיקאים שהחלו לדגום וידאו עוד לפני שחשבו להעתיק מדאפט פאנק ולסמפל מכל מי שהוציא צליל ראוי בחייו. לזכותם צריך לומר שפעם הם עשו את זה מצוין. אלבום הבכורה של הקסטטיק התבסס על סימפולים מסרטי נינג'ה קלאסיים, מודמים קוויים ישנים, 8000 קרייני טלוויזיה מוכפלים ומוזיקה (דאפט) פאנקית מצוינת. באלבום החדש שלהם, "Master-View", החליט הצמד לוותר על נוכחות מסיבית של סימפולים ולדבוק במוזיקה. טעות גדולה. המקצבים שלהם מונוטוניים ונשמעים כמו שאריות מחוממות של נינג'ה מהמילניום הקודם. אין כאן אפילו מלודיה אחת שילד בן 5 עם אורגן קאסיו לא היה מצליח להתמודד עמה, או אפילו לכתוב משהו טוב ממנה. ללא חווית ה-DVD (שמהווה חלק בלתי נפרד מהחבילה שתקנו, ושווה ביקורת נפרדת) שמספקת נחמה בזכות שילוב מעניין בין התאמת דגימת הסאונד לתמונה, תהיה זו בטח השעה המשועממת ביותר שתחוו בחייכם, גם אם התחביב שלכם קשור בכובעים. אחרי שמבינים שהקטע השווה היחיד באלבום, "Perfect Bird", הוא בכלל קאבר ללהקה יפנית, אפילו האלבום החדש של פאטבוי סלים נשמע לפתע כמו אופציה שפויה.
הקסטטיק, "Master View" (נינג'ה טיון/MCI)
עוד בוואלה!
רוקפור סקאנק
אם הקריירה של פאטבוי סלים הייתה עוגה, היא הייתה מתפוררת. אם לא היינו שומעים את האלבום האחרון של בלר היינו אומרים שאבדה לו ההשראה. אם נורמן קוק לא היה מודה בעצמו שלא חשב שיש בתוכו מספיק בשביל אלבום נוסף לפני שהוציא את החדש שלו, היינו חושבים שאבד לו הקשר עם העולם. חצי מהאלבום החדש שלו מכיל שירה חיה והחצי השני עבודות ביג-ביט קאט אנד פייסט סטנדרטיות עם טוויסט קטן של כלים חיים. גם דיימון אלברן ובוטסי קולינס הקשיש בקאבר ל-"The Joker" לא מצליחים לגרום לו להשמע יותר ממפגש בין פורמולה מוכרת, קלישאות מוזיקליות, ונוסטלגיה מזיקה. "Don't Let The Man", קטע הפתיחה, הוא לכן הקדמה ראויה לסיפור ההתדרדרות של מלך הבוטיקים לשעבר. כלל ראשון החל גם על הבוטיק העלוב ביותר קובע כי חובה להחליף את הבגדים בכל עונה, ורצוי גם את המוזיקה שמתנגנת ברקע.
פאטבוי סלים, "Palookaville" (סקינט/NMC)
פלייליסט 2030
תהיתם פעם מה יקרה אם יפגע בעברי לידר ברק? איך תחנות הרדיו המסחריות היו נשמעות בעולם שג'ון לנון דמיין, או סתם בעוד מספר שנים? ברוכים הבאים לעולם של סטיירופואם (ארנה ואן פטגם הבלגי). בשעה הקרובה אתם עומדים לשמוע שירי פופ כתובים היטב, אינדי פופ עגמומי, ואלקטרוניקה מהסוג הגליצ'י. אתם הולכים לשמוע שני חצאים של אלבום. חצי אחד מכיל עיבודים בנאליים, שירים קיטשיים ושירה שמגיעה מהתהומות הכי נמוכים מעל גלי האתר, וחצי שני שמכיל את להיטי הפופ של שנת 2030 (או תוצאה של מהלך שבו אליוט סמית חוזר בתור רובוט). בצד הרע תמצאו את הקטע הפותח שמארח את ואלרי ומרקוס מ-לאלי פונה, עמיתים ללייבל מור מיוזיק, שדווקא עושים עבודה טובה עד שמצטרף בדואט אליאס מאנטיקון והורס הכל עם ראפ לא קשור. בצד הטוב תמצאו שיתוף פעולה עם בן גיבארד מ-דת' קאב פור קיוטי והפוסטל סרוויס. חצי מהאלבום הזה יעשה לכם את השבוע, וחצי ממנו נמצא במרחק של פסיעה אחת מהגיליוטינה. זהירות, כן.
סטיירופואם, "Nothing's Lost" (מור מיוזיק/MCI)