מערבב שמחה בשמחה

אלו ימים קשים לנערי Emo שרגילים להיות מתוסכלים. לא רק שהמלחמה נגמרה לה, יש גם את הקיץ הישראלי המטופש הזה – כל כך כיף-כיף-כיף בשמש-שמש-שמש עד שאפשר להשתגע. כמו איזה מנחה בערוץ הילדים, שמתי בצד את שיו-שיו והופ סנדובל, כשאני שומע ברוטציה את גירל טוק, The Pipettes, ואלבומי Hyphy שונים. סביר שהמצב הוורדרד הזה לא יחזיק – זהו זמן שאול של עליזות – ובלי הפסקה אני מחפש עוד אלבומי קיץ בכדי לשמור על הראש שם למעלה.

CSS הם ששיה ברזילאית מסאו פאולו, שמורכבת מחמש בנות ובן אחד, שבאופן קצת אגוצנטרי, נדמה לי שהגיעו בכדי להשאיר את מצב רוחי מרומם. השם שלהם מורכב מראשי התיבות של "Cansei De Ser Sexy", שבפורטוגזית זה אומר "עייפים מלהיות סקסיים". מובן, כי כמו חבורה ברזילאית אחרת (ויש שיאמרו אף מקבילה), "המורדים", הסקס נוטף מהגופות הצעירות של CSS בליטרים – מבט חטוף על הסולנית, שבחרה לעצמה את השם המבריק והאופייני Lovefoxxx, יפיל כל גבר ממוצע עם איבר מין מתפקד.

בגדול, אני שונא מוזיקה ברזילאית. איזה יופי שגם CSS, כי המוזיקה שלהם היא מכלול של השפעות מצוינות ודוברות אנגלית – סוג של אלקטרו-רוק אנרגטי במיוחד שמערבב את גישת הריוט גרררל (הדור השלישי) של Le Tigre, החוצפה של Peaches, הדביקות של The Faint, האנרגיות ההומוריסטיות של The Slits וה-Pאנק-Fאנק של LCD Soundsystem. התערובת שלהם היא שמחה וקופצנית בטירוף – לפני כחודש קראתי איפשהו טענה ש-CSS עושים יותר כיף כשהם הולכים להשתין, מאשר שבן אדם רגיל עושה בזמן סקס.

ההרכב הוקם ב-2003, לאחר שהכירו ברשתות חברים באינטרנט, הוציא שלושה אי-פיז וצבר הכרה, כמו רבים בימנו, דרך אותו אינטרנט מבורך. את האלבום הנוכחי הם הוציאו בגרסא קצת שונה ב-2005, והתחילו להופיע איתו בכל חור בברזיל. דיפלו, די ג'יי תותח עם נטייה קולוניאליסטית, נתקל בהם באחת מההופעות המדוברות, וחטף אותם לצפון אמריקה – הם הופיעו איתו, חיממו גם את ליידיטרון, ומשם נסללה הדרך לסאב-פופ, אולי לייבל האינדי הנחשב ביותר (מכירים נירוונה?), שהוציא את האלבום מחדש בימים אלו, עם מספר שינויים שמתאימים לשוק האמריקאי.

בעצם, נחתכו ארבעה שירים בפורטוגזית, והתווספו שניים באנגלית – "CSS Suxxx" ו-"Patins", שפותחים את האלבום באווירה הכי מסיבתית שרק ניתן לדמיין – סך הכל, בריליס של סאב פופ יש לנו 11 קטעים, כולם באנגלית קלוקלת משהו, כשלעיתים רחוקות צץ איזה משפט בפורטוגזית. Lovefoxxx שרה על סקס, מין וסקס בצורה סליזית למדי, אך לרגע לא מאבדת את החן שלה.

"Let's Make Love And Listen To Death From Above" הוא כנראה הקטע המוצלח ביותר באלבום, ואם בכל זאת האקסטרה-דיסקואיות שבו לא מספיקה לכם בכדי לנענע את הישבן, כדאי שתשימו את היד על הרמיקס המעולה שעשו לו Spank Rock (שלמרות שאינו מופיע באלבום, הוא הקטע הטוב ביותר של CSS); "Meeting Paris Hilton" הוא רגע אייטיזי מקסים, בו נאמרת המילה "Bitch" יותר מאשר בכל אלבומיו של אמינם יחדיו; "Artbitch" מתכתב בתוכן עם "Art Star" של היה יה יז, וכולל את השורות "יש לי פורטפוליו של אמנות ואני מראה אותו רק איפה שיש אלכוהול בחינם", ו-"לקק לקק לקק את הציצי האומנותי שלי, תמצוץ את חור האמנות שלי".

הטיזריות האינסופית, הגרוביות הבלתי נשלטת, ומרץ הנעורים חסר המעצורים של CSS, יוצרים אלבום קליל ונטול יומרות שמוכיח לי שזה כיף להיות שמח לפעמים. למי בכלל יש כוח למשהו כבד יותר בחום הזה?

סי-אס-אס, "Cansei de Ser Sexy" (יבוא, Sub Pop)

בדרך כלל, אין דבר מציק יותר מלהקות ענק של עשרות חברים – רק למען הסר ספק, ובכדי לערער את נפשו של עורך מדור זה – לא, אני לא חושב ש-The Polyphonic Spree מוכיחים את ההיפך. אולי אם הם היו מתפרקים למלא הרכבים קטנים היינו מקבלים מסות של רגעים מוזיקליים מוצלחים, אבל ביחד זה פשוט לא זה.

בכדי שהרכב ענק יעבוד טוב, צריך הרבה מזל, ואושיה אחת מרכזית שתדע לנהל את העניינים, ואולי אפילו לגנוב את ההצגה. את המאפיינים האלו יש ל-I'm From Barcelona, להקה בת 29 (!) חברים, שמקורה בכלל בשוודיה וכל קשר בינה לבין ברצלונה הוא מקרי בהחלט.

בראש הקולקטיב עומד עמנואל לאנדגרן (אח של דולף?) – שכותב את השירים ומנצח על המקהלה ההמונית הזו, והאלבום החדש שלהם, "Let Me Introduce My Friends", מראה שהוא מבין טוב מאוד את האחריות שנפלה עליו. עמנואל עמד מאחורי הרכבי לואו-פיי-פופ רבים בעבר, כמו למשל The Softies ו-Tullycraft, אך "אני מברצלונה" הוא היצירה הכי מנופחת, נדבקת ומוצלחת שיצאה לו מהידיים.

זה מזכיר לרגעים את האלבום האחרון והמוערך של Islands ואת השניות הנגישות במיוחד של אנימל קולקטיב ו-Architecture In Helsinki. יש כאן אינדי-פופ מזוקק ומוצלח, שמתרחש במשך 11 שירים -37 דקות, וזו תוספת איכותית לרשימת אלבומי הקיץ השמחים שדיברתי עליהם למעלה.

איים פרום ברצלונה, "Let Me Introduce My Friends" (יבוא, EMI)