"ישראלי טיפוסי, קצין בצה"ל, תל אביבי בנשמה, אשכנזי בשם, מרוקאי באופי וחולה ים". לא נגענו. אלו המילים שבהם בחר סער שיינפיין, עורך דין פלילי, תל אביב, להגדיר את עצמו בכרטיס האישי שלו באתר "האח הגדול". ובעוד שיינפיין מגדיר את דמותו כפי שהוא רואה (או לפחות היה רוצה לראות) אותה, הפקת "האח הגדול", מעצם העובדה שבחרה לכלול אותו בעונה הנוכחית ובשיקולי העריכה שלה במהלך העונה, הגדירה עבורנו את גבולות הגזרה של הצבר הישראלי החדש.
כבר נתקלנו בעבר בצבר החדש הזה: חונה עם ה-4X4 שלו על המדרכה, מספר סיפורי אלף לילה ולילה באוהל במילואים על איך הוא עשה את חצי תל אביב, ומכריז שהוא זכה בכל הקופה כי הוא אולי אשכנזי אבל בטח לא פראייר. ראינו אותו פה ושם, טעמנו ממנו, הקאנו ממנו ועכשיו אנשי "האח הגדול" זיקקו לנו אותו לישות אחת מושלמת ודאגו לשבץ אותה עבורנו בפריים טיים לשם יראו וייראו.
שכן, שיינפיין הוא גיבור העל הישראלי, זה שלוגו של הפרצוף שלו צריך היה להופיע על הסטיקר "תנו לצה"ל לנצח". הוא הישראלי שכולם לכאורה סולדים ממנו אבל בפועל, בתוך תוכם, רוצים להיות כמותו. והאמת היא שאפשר להניח כי גם סער סולד מעצמו הרי גם הוא הודה שהדבר שהכי מעצבן אותו זה "אנשים כוחניים שלא מתחשבים בזולת".
תשאלו את בולבולון
אלא שכולנו כבר יודעים שסער אולי סולד מהבבואה שלו אך בו בזמן הוא גם מאוהב בה. בדיוק כמונו. גם אנחנו בזים לישראליות הכוחנית והדורסנית אבל ממשיכים לתחזק אותה על בסיס יומיומי. ההבדל הוא שסער לכוד בשלושת החודשים האחרונים בתוך מרחב פיזי מצומצם ויכולת הפגיעה שלו מוגבלת (תשאלו אפילו את בולבולון). ואילו מאיתנו כבר אין מי שיכול לדרוש להתנהג בהתאם לחוקי הבית. למעשה, כל מה שנשאר לנו כדי להביע את סלידתנו מהסער שבתוכנו זה לסמס למתמודדים האחרים. אלא שזו כבר צביעות לשמה שמזכירה את הבחירה בשפרה בשנה שעברה: רגע לפני שהשלמנו סופית עם השתלטות הבובליליזם על חיינו, החלטנו להגיד לא ולהביא לזכייתה של מי שדווקא מייצגת את ההיפך הגמור.
אבל אולי הפעם, לשם שינוי, נפסיק לשקר לעצמו, נפסיק להתבייש, נפסיק להכות את עצמנו על אהבותינו הכמוסות. הגיע הזמן שנצביע למי שאנחנו באמת אוהבים, הגיע הזמן שנצביע לסער.