גל אוחובסקי: "אני לא מפחד ממוזיקה מזרחית"

רגע לפני שהראיון עם גל אוחובסקי מתחיל, הוא שואל אם המוזיקה שבוקעת מהרמקול שמעלינו ברחבת בית הקפה בו אנו יושבים לא תפריע למהלך השיחה. "אתה חושב שאם נבקש מהם הם יכבו אותה?", הוא שואל ועונה "אתה יודע מה, אני אלך ואבקש מהם. אם אני אבקש, הם בטח יסכימו". אחרי כ-30 שניות הוא חוזר והרמקול נכבה כמובן. "פרצוף הסלב" הוא קורה לאפקט הזה, ולדבריו, אחרי ארבע עונות בתור שופט קבוע בפאנל של "כוכב נולד", שחוזרת הערב (רביעי) בשעה 21:00 למסכים (ערוץ 2), הוא עצמו כבר די רגיל לזה.

מי שהגיע מעמדת המבקר המוזיקלי הקשוח ללב המאפליה המסחרית כבר מסתדר עם נהרות הילדים שלעתים עטים עליו. כשבאמצע השיחה אדם מבוגר מאד עוצר את שטף הדיבור שלו כדי לומר לו כמה הוא גדול, נראה שהוא אפילו נהנה מזה – ולעזאזל הביקורת על התוכנית: "בסך הכל, בגדול, הכל עובד בסדר", הוא עונה על השאלה מה היה צריך לשנות בעונה החדשה של "כוכב נולד". "המכונה עובדת טוב מאד".

באשר לעצמו, אוחובסקי יודע שיש מה לשפר. הוא מסתכל בתוכניות העונה הקודמת ומעיד שיש דברים שאמר שכיום הוא מגדיר אותם כ"שטויות". "אבל האחוזים שלי טובים", כפי שהוא מספר. "יש לי טעם, הוא שלי, אני יודע מה אני עושה. אני כן חושב שבעונה האחרונה היתה לנו קצת עודף דינמיקה עם המתמודדים".

"אחת כמו מורן מזוז, שיש לך עליה איזו דעה, זו הדעה שלך והיא הדעה הנכונה ואתה מתקשה להגיד לה את זה. אתה מתקשה כי אתה לא רוצה לפגוע בה וכי אתה לא רוצה לנדנד לה, אבל אתה כן רוצה להגיד את הדברים האמיתיים ואז זה יוצא משהו יחסית מבולבל. ראיתי את זה בספיישל אביב גפן שעשינו, כשבעצם לא אמרנו לה כלום ובאמת באותה התוכנית היא עפה. אתה לא אומר לה גם את הדבר שאתה צריך להגיד לה, כי אין לך סבלנות אליה, אבל צריך להיזהר מזה, כי זה לא נכון. כל תוכנית מתחילה מחדש וכל פעם רוצים לשמוע מה אתה אומר. מצד שני, גם ב'אמריקן איידול' זה קורה. בדיוק בתוכנית שראיתי השבוע, הבחור שעף – לשופטים לא היתה סבלנות אליו, לא היה להם מה להגיד לו".

"זו לא מעיד על עייפות של הפורמט אלא על התכונות שלו. כשמגיע מצב שבו אתה לא יכול להגיד למועמד את הדברים שכבר אמרת לו, כי זה משעמם את הקהל וזה משעמם אותך – זו תכונה של הפורמט ולא עייפות, כי זה מגיע במועמד ספציפי ובתוכנית ספציפית. באותה מידה, כשבא מועמד אחר דקה אחריו, אתה מדבר איתו בלהט ואומר לו את הדברים".

"לא, הבחירה ברוני היא דינמיקה קלאסית של תוכנית שבה השופטים, חלק מהם לפחות, פחות אוהבים הזמרת. אבל הקהל מאד אוהב אותה ומכל הסיבות הנכונות – כי היא נוגעת בו. אני באופן אישי לא אהבתי אותה, כי היא מרגישה לי כמו המועמדים האלו שאין להם בעצם אופי, שיכולים בכל שבוע לשיר משהו אחר ולכבוש את הקהל, אבל לא נשאר שם את הדבר שאני אחפש ואין לי בעיה להגיד שזה לא מוצא חן בעיניי".

"עם זאת", מבקש אוחובסקי להבהיר, "מרגע שהיא סיימה את העונה היא אדם אחר. היו לי כמה שיחות מעניינות איתה בנסיעה של התוכנית לברזיל והיה איזה צורך אחרי הרבה זמן ובסיטואציה נעימה, להסביר לה מה חשבתי. אני מאד מעריך אותה ואת הניצחון שלה, כי יש לה כח על קהל. גם בברזיל, שהיא צילמה את הקליפ שלה, ראו שהיא מעוררת עניין סביבה. גם את השיר מאד אהבתי ואני חושב שזה כיוון נכון בשבילה".

רוני דלומי היא אולי לא הפייבוריט של אוחובסקי, אבל ספק אם זמרת בסגנון הזה תוכל לזכות ב"כוכב נולד" הקרוב, שככל הנראה עומד להתמודד עם תרועת הניצחון שמלווה את התנחלותה של המוזיקה המזרחית במיינסטרים הישראלי. אוחובסקי, לא בדיוק האיש שמדמיינים בראש שולחן החפלה, מודע למתח הצפוי אבל לא מבין באמת את הסיבה לקיומו.

"העונה עשינו את הדבר שהכי קל לעשות – יש לנו גם מתמודדים ששרים את הז'אנר הזה וגם מתמודדים בז'אנר אחר, בחרנו את המתמודדים הכי טובים ובוא נראה מי ינצח", הוא מסביר. "אני חייב להגיד לך שכבר בעונה החמישית, כשפגשנו בפעם הראשונה את דניאל בן חיים, היינו בטוחים שזו העונה המזרחית ושהוא ינצח וזה לא קרה. גם עומר אדם עמד לנצח, אני לפחות הייתי בטוח שהוא המנצח. כשהתחילה העונה, הייתי בטוח שזה מה שיקרה, ואז קרה מה שקרה (אדם הודח מכיוון שזייף את גילו, שהיה מתחת למינימום הנדרש על פי כללי התוכנית – ע.ש). כנראה שזה משמיים".

"אני חושב שמבחינת 'כוכב נולד' אין שום בעיה. כל הזמן מעודדים זמרים מזרחיים לבוא ומעודדים אותם להתמודד. השינוי היום הוא שאם רואים מתמודד שיודע לשיר רק איציק קלה ועופר לוי, זה לא מפריע ואנחנו אומרים – שישיר כל העונה את המזרחי הכבד, ההארדקור ונראה כמה רחוק זה יביא אותו. בכיף".

"הזמר שאני הכי אהבתי בעונה הראשונה שלי היה מאור פיניה, שאני עדיין חושב שהוא אחד הזמרים הים תיכוניים המפוספסים ביותר בארץ. בניגוד למה שאפשר לחשוב, אני בא לשם נורא פתוח. משה פרץ הוא זמר ששר מאד יפה בעיני, קובי פרץ הוא זמר ששר יפה מאוד בעיניי".

"קובי פרץ הוא ממש זמר מעניין".

"ראית אותו בהופעה?"

"אז אתה מבין שהוא נורא פרפורמר. הוא מזדיין עם הקהל, הוא קצת כמו דראג קווין בהופעות שלו. יש קטע שהמיניות שלו נעלמת והוא מפתה את כולם. יש בו גם איזה משהו יותר מסתורי. מכל הזמרים האלו, היחיד שיש בו מסתוריות. אייל גולן, שרית חדד, משה פרץ - הם לא מסתוריים, הם נותנים עבודה. אני לא רוצה להגיד שמות של אנשים מהעולם שיש להם את זה כי זה יישמע פתטי, אבל..."

"כי אתה לא יכול להשוות את קובי פרץ לדיוויד בואי, זה פתטי. אבל יש זמרים ששרים סטרייט, לאונרד כהן למשל, ואתה מסתכל עליהם ואתה אוהב את זה או לא, ראה ערך שלמה ארצי. ויש זמרים שיש בהם את המסתורין, שיש בהם פיתוי ושואו ולקובי פרץ יש את זה וזה מעניין".

"כי 'כוכב נולד' היא לא חזות הכל, היא בסך הכל מרכיב בתוך המשחק הגדול ויש כל מיני מרכיבים בשוק הישראלי ובתוכנית עצמה – בזה שהיא מייצרת כוכבים אבל גם התנגדות כלפיהם. התעשייה, למשל, נורא לא מפרגנת ליוצאי 'כוכב נולד' בהתחלה, וגם הרדיו. השיר החדש של רוני דלומי, למשל, הגיע לרדיו מהשטח. הם לא לקחו אותו בהתחלה, כמו הזמר המזרחי – הם הגיבו עליו. יש הרבה כוחות ווקטורים שפועלים – וזה לא כזה אסון בעיני. מי שיצטרך למכור ומי שיוכל למכור – ימכור".

"ברור. 'כוכב נולד' רק תרמה למוזיקה הישראלית, אני חותם על זה. התוכנית החזירה את עולם המוזיקה הישראלית לעולם הכוכבות. עד התוכנית, זמרי הרוק הישראלי, למשל, היו הכי לא כוכבים, ומאז התוכנית הם הפכו לכוכבים. אפילו על ווליום ההצלחה של המוזיקה המזרחית היתה לה השפעה".

"זו קריאה אפשרית אחת של המפה. לדעתי 'כוכב נולד' פתחה שוב את הנושא שאדם ששר הוא כוכב. אם תסתכל על ההצלחה של אייל גולן בתקופת שיתוף הפעולה עם אתניקס ועל ההצלחה עכשיו – הן שונות. גם אז הוא היה כוכב ענק, אבל זה לא היתרגם לאופן הזוהר שבו הוא כוכב היום. זה לא קשור רק בתוכנית, אבל זה קשור גם לתוכנית".

ההצהרות של אוחובסקי על טעמו חוצה הז'אנרים ועל פתיחותו נשמעות הגיוניות לכל הפחות בהקשר של "כוכב נולד", תוכנית בידור של כישרונות צעירים ולא מעוצבים. לעומת זאת, נראה היה שאוחובסקי לקח את אותו "בכיף" שבו הוא מזמין את הזמר המזרחי ל"כוכב נולד" מעט רחוק מדי כשזה מגיע למוזיקה 24. הערוץ שמאז עבר לשליטת קשת, שהיא גם הזכיינית המשדרת את "כוכב נולד", משדר רוב הזמן מוזיקה מזרחית כשאוחובסקי שותף לחגיגה שמדירה את רגליהם של זמרים שהוא אוהב במיוחד מהפלייליסט שלה. השיא היה במופע "פסקול העשור" בספטמבר האחרון, שם הנחה ביחד עם ירון אילן אירוע ענק לסיכום העשור במוזיקה הישראלית מול קהל של 5,000 אנשים ונראה, בלשון המעטה, כמו דג מחוץ למים.

"מה עשיתי במופע העשור? לא יודע", הוא אומר. "שמע, זו לא היה הרגע הכי מוצלח שלי בחיים. אהבתי מאד את סדרת הראיונות עם מוזיקאים שהגשתי, כי שמה הייתי באלמנט שלי והייתי מתאים. עשיתי סדרה של 30 ראיונות, חלק מהם כאלה שלא נעשו עוד עם האנשים האלו, ואני חושב שיש כאן סוג של הישג עיתונאי. וכן, היה את מופע הסיום שלא כל כך התאמתי לו. אני לא כל כך מיומן כמנחה אירועים גדולים, זו הפעם הראשונה שהנחיתי אירוע כל כך גדול ואני לא כל כך טוב כי נראיתי כמו עציץ על הבמה. אבל אתה יודע, גם לא סבלתי. אני יודע שבחוגי הכותבים יש מי שניצל את ההזדמנות לכתוב עליי דברי טעם ולהתחשבן איתי על זה וזה, יאללה בכיף".

"א', לא זיהיתי מראש מספיק שאני לא מתאים לזה. ב', לא הבנתי את הווליום של כמה זה יכול לצאת חפלאי, ואין בעיה שזה יצא חפלה, אבל בתוך החפלה הזו אני צריך למצוא את המקום שלי. סתם לדוגמה, עשיתי יום שידורים פתוח באולפן השקוף, שזה גם נורא חפלאי, אבל כן מצאתי את המקום שבו אני מרגיש נוח עם הדרבוקות, מקום שאני לא מתחנף בו. ובמופע עצמו, גם בגלל שהוא היה נורא גרנדיוזי עם בלאגנים מאחורי הקלעים..."

"שמע, זו הפקה נורא נורא מסובכת ובאמצע הערב, קובי פרץ גילה פתאום שהוא לא זמר העשור, אז הוא נכנס לאוטו בבכי והודיע שהוא לא עולה לבמה יותר. זה היה ערב מאוד דרמטי. הוא נורא נעלב אבל שכנעו אותו ובסוף הוא עלה לבמה. אז, כן, היו שם הרבה הרבה עניינים".

"אמיתי לגמרי".

שרית בירן, יח"צניתו של קובי פרץ בתגובה: "התיאור הזה מצחיק אותי. לא זכור לי מקרה כזה מאחורי הקלעים. מה שכן זכור לי שאחרי ימים ספורים, קובי פרץ הוזמן ל-Big Apple Music Awards, הגראמי של מוזיקת העולם בארצות הברית, כדי לקבל את פרס דואט השנה עם אישתר. אני לא זוכרת דרמות מאחורי הקלעים של מופע העשור".

"גם עבור מוזיקה 24 זו היתה הפעם הראשונה שעשו דבר כזה וכולם התכוונו לטוב", ממשיך אוחובסקי, "אבל אתה יודע, אני מסתכל על עצמי עם החליפה הזו ודווקא חשבתי שזה ייראה טוב – בחרתי חליפה יפה של הוגו בוס, שיושבת עליי טוב ואני נראה בה מעולה ושם אני וירון נראינו כמו המפטי דמפטי. שנינו קרחים כאלו, קצת שמנים, עם פרצופים עגולים – שנינו אחד ליד השני נראינו כמו המפטי דמפטי. אם מאז מישהו חושב עליי דברים איומים ונוראים, גם עם זה אני אחיה. זו היתה אפיזודה, לא גנבתי שום דבר, לא זניתי, לא הרבצתי לילדים קטנים".

"זו דעה מורכבת. העורך של הערוץ (אורי סלעי – ע.ש) הוא חבר שלי, מה שהופך את זה ליותר קל וגם יותר קשה. זה ערוץ שעובד באופן נורא גרנדיוזי, שהפך מערוץ מת לערוץ חי, הרבה אקשן והמון לחצים. יש שם מתח סביב ההחלטה הזו, זה לא ערוץ לייף סטייל שבאים בבוקר ואומרים 'בוא נראיין רופא'. זה ערוץ בווליום גבוה, פלוס זה שלקחו שם את ההחלטה ללכת על הזמר המזרחי, מה ששם אותם בלב ויכוח מאד גדול.

"מאחר ואינני חלק מצוות הערוץ אך לעומת זאת אני אוהב להופיע שם, לקח זמן אבל הבנתי שתפקידי האמיתי הוא לעשות שם את מה שאני יודע לעשות, מה שיתאים לי. אני לא אחליף את ירון אילן, אם תימצא לי הנישה שבה אני אעשה את מה שאני אוהב, אעשה זאת. אני לא מפחד מהזמר המזרחי, אני לא חלק מהתחושה האשכנזית הישנה הזו שגנבו לנו את המדינה, אני הכי לא מרגיש ככה".

"כמה מחבריי הטובים גם חושבים שהתנחלויות זה בסדר, מה אני יכול לעשות? אני מרגיש שיש שם הרבה צדק פואטי. יש רגע בזמן שבו הדברים התהפכו וזה לא כזה אסון שזה קורה, שיש רגע שבו מי שלמטה הוא עכשיו למעלה, יש בזה צדק היסטורי. הבעיה עם מוזיקה 24 הוא שהוא ערוץ עני יחסית. אם היה שם אינסוף כסף, הייתי אומר להם תנו לי את השעות שמ-22:00 עד 01:00 ואני אגלה את זמרי הרוק הצעירים הכי מגניבים בארץ, אבל אין תקציבים לדברים האלו. יש להם תקציב לשעות הפריים טיים, יש להם תכתיבים מסוימים וזה בסדר".

"טענותיהם הם מוצדקות והם מייצרים באופן הזה לחץ והלחץ הזה ייצור איזון בסוף".

"בוודאי. חוה אלברשטיין היא זמרת שאני מעריץ ואני חושב שהאלבום האחרון שלה הוא ממש בליגה של דברים שהיא עשתה בסיקסטיז ובסבנטיז, אבל היא אמרה את הדברים הכי מגעילים על כוכב נולד והיא ממשיכה להגיד את הדברים הכי מגעילים על 'כוכב נולד'. אני חושב שהיא טועה ב-180 מעלות אבל אני עדיין חושב שהיא זמרת שהתגלתה והפכה תוך יום אחד לכוכבת הכי גדולה בישראל. כל הביקורת שלה על 'כוכב נולד' היא מגוחכת, אבל אני עדיין מעריץ את האדמה שהיא דורכת עליה".

"אני מכבד את תפיסתו לעניין הזה, אני מבין את טענותיו. הוא אומר את זה לאורי כשהם מדברים. אני לא חושב שהוא ממש נפגע מזה. אני לא חושב שעברי הוא מאלו שאומרים 'אין לי איפה לעבוד/להופיע/לוקחים לי את הפרנסה'. הוא גם לא טריטוריאליסט, אפילו שבעיניי הוא היוצר החשוב בדורו. למרות שהוא נורא מרכזי, הוא מעולם לא היה הזמר שמכר הכי הרבה תקליטים בשנה. הוא לא אדם של פרסים וקונצנזוס, הוא סתם נהיה אהוב יותר ויותר עם השנים. מעבר לזה, תשמע – הוא גם חבר שלי, יכול להיות שהוא האדם היחיד שאני לא אובייקטיבי לגביו. הוא חבר כאח לי, הוא אדם שאני אוהב אהבה עצומה ושלמה ויכול להיות שלגביו אני לא הכי אובייקטיבי" .

סביר להניח שאחת הסיבות שבגינן רואה אוחובסקי בלידר את אחד היוצרים החשובים בדורו הוא ההשפעה שיש לו כיוצר שהוא גם הומוסקסואל מוצהר, שיצא מהארון באופן המתוקשר ביותר, בראיון שהעניק לאוחובסקי. מאז,הפך לידר למוזיקאי מצליח בקהילה ומחוצה לה, ואילו אוחובסקי, יחד עם בן זוגו, איתן פוקס, הפכו לחוד החנית במאבק נגד הישארותם של אמנים מפורסמים באותו ארון שלידר יצא ממנו.

המאבק הזה הגיע לטורים גבוהים במיוחד אחרי העצרת בכיכר רבין, לזכר שני הנרצחים בפיגוע במועדון הבר-נוער בתל אביב, שכללה בעיסה אחת ראיון של פוקס בעיתון "הארץ" ושורת כתבות בעקבותיה בוואלה! תרבות שהתנצחה עם השניים. גם היום, כשהנושא עדיין על הפרק, לאוחובסקי אין ספק מי צודק. אחרי המילים הלא קלות שהוא מטיח באותם טורים ("צבועים", "מתחסדים", ילדותיים", הוא מכנה אותם), ניסיתי לחזור לשורש העניין ובכך לסגור מעגל. אוחובסקי, באופן מאכזב למדי, לא בדיוק שיתף פעולה.

"בוודאי שזכותו של הבן אדם להחליט מתי הוא יוצא החוצה".

"אני אגיד לך את האמת. אני לא מעוניין לקיים את הדיון הזה".

"כי לא בא לי. אני לא מתעניין בדיון הזה. אני אכתוב מאמר מפורט בעניין הזה בשבוע הגאווה, אני עמל עליו עכשיו, אין לי שום עניין אמיתי לדבר על הדבר הזה".

"בוודאי שלא".

"כי הדיון הספציפי הזה הוא הדיון שנוגע לאותם אמנים מאד מפורסמים, ולכן אתם בכלל לא מבינים את הדיון".

"היחס מורכב מהדמות של האדם ומפעילותו. אין דומה אדם שהוא סתם הממונה על השכר באוצר, שבא לטלוויזיה להגיד המדד עלה/המדד ירד, לבין אדם שמתראיין בכל שנה לקראת יצירה חדשה ונותן לכאורה את 'האמת' שלו. זה דיון מאד מורכב, אבל אני כאמור – לא מעוניין להיכנס לזה. ברור שמתמודדים ב'כוכב נולד' הם לא במקום הזה. הם סתם אנשים צעירים בתחילת הדרך. זה כמו אנשים פרטיים, שאני לא חושב שזה ענייני להוציא מהארון, למרות שאני חושב שזה יהיה טוב בשבילם לעשות את זה מתישהו".

"לכן לא בא לי לעשות את הדיון המלא על אאוטינג או על תרבות היציאה מהארון בישראל ובעולם".