יוסף שילוח הלך לעולמו

(קריינות: אביב אברמוביץ', עריכת וידיאו: גדי וינסטוק)

אבידה גדולה לקולנוע הישראלי: השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו הלילה (שני) והוא בן 69. שילוח התמודד בשנים האחרונות עם מחלה קשה, אולם לפנות בוקר הוא נכנע לה והותיר אחריו אישה ושלוש בנות. על פי בקשת המשפחה, לא תתקיים לוויה או שבעה.

שילוח הוא מהשחקנים הגדולים והאהובים בתולדות הקולנוע הישראלי. הוא היה לסמל תקופת "סרטי הבורקס" של הקולנוע הישראלי בשנות ה-70, כשגילם דמויות כמו רס"ר שמש ב"ספיחס" מסדרת אסקימו לימון, סלבדור ב"חגיגה בסנוקר" וכמובן פרוק ב"אלכס חולה אהבה", ומבטאו הפרסי הפך לאגדה בעולם התרבות הישראלי.

בשנות ה-80 ניסה שילוח את מזלו בחו"ל ושיחק בסרטים "רמבו 3", "נשר הברזל" ו"לא בלי בתי", אולם ניסיונו שם לא צלח מעבר לכך. בשנות ה-90 כיכב ב"לילסדה" ו"כיכר החלומות", עליהם זכה לשבחים גדולים. בשנים האחרונות, עקב מצבו הרפואי, מיעט שילוח לשחק בקולנוע. במקביל, היה שילוח חבר בהנהלה הציבורית של קרן הקולנוע הישראלית, שם על פי מנכ"ל הקרן כתרי שחורי, תרם תרומה משמעותית לעולם הקולנוע המקומי.

"זה עצוב מאד", אמר בדמעות זאב רווח בשיחה עם וואלה! תרבות . "אני חי אותו, אלוהים אדירים, אני פשוט לא מצליח לעכל. פשוט אי אפשר לדבר עליו מלשון עבר. הוא אמנם סבל מאד ואלוהים גאל אותו מייסוריו, אבל כשהידיעה הזו מגיעה זה מכה בך בעוצמה בלתי רגילה. הוא היה גם חבר טוב ושחקן נפלא, שחקן כל כך טוטאלי. אהבתי אותו, אני אתגעגע אליו. שחקן כמוהו לא יהיה עוד".

שרת התרבות והספורט לימור לבנת בביעה צער רב על מותו של שילוח. בהודעה שפרסמה השרה אמרה כי היא מוסרת תנחומים למשפחתו. "לאורך חמישה עשורים גילם יוסף שילוח בכישרון רב מגוון רחב וססגוני של תפקידים בקולנוע ובתיאטרון הישראלי", אמרה לבנת. "הוא היה שחקן נפלא שזכה תמיד לאהבה גדולה מצד הקהל ויחד עם זאת להערכה מקצועית בה. יוסף שילוח השתתף בעשרות סרטים. רבים מהם הפכו לקלאסיקות קולנועיות ונכנסו להיכל התהילה של הקולנוע הישראלי. מותו הוא אבידה גדולה מאוד לתיאטרון ולקולנוע הישראלי".

איגוד אמני ישראל פרסם גם הוא הודעת צער על מותו של שילוח בה נאמר כי " שילוח, שחקן מוכשר ואדם אהוב וצנוע, היה חבר באיגוד אמני ישראל מיום הקמתו ואף היה חבר בוועד המנהל במשך מספר שנים. שילוח כבש עם השנים את המסכים, הבמות ואת לבבות כולנו הן כשחקן בסרטי קולנוע והן בתיאטרון, ואנו בטוחים כי לולא מחלתו היה ממשיך לפרוח ולתרום לתרבות הישראלית כפי שעשה במשך עשרות שנים. אנו באמ"י נזכור אותו ונוקיר אותו תמיד".

"עוד לא התאוששנו מעמוס לביא ועכשיו צריך לקבור את יוסף", אמרה גילה אלמגור. "משפחת הקולנוע הישראלי כנראה הולכת ומצטמצמת וזה נורא כואב. שיחקתי עם יוסי והוא היה בעלי ב'לילסדה' והיה המאהב שלי ב'הבית ברחוב שלוש' והוא היה באמת מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי, איש פשוט משגע. אני בצילומים בירושלים עכשיו ויש פה דור שלא ידע את יוסף ואני מנסה להסביר להם מה איבדנו בבוקר הזה וזה באמת קשה לעיכול. זו נחמה מאד קטנה, אבל הספיקו לעשות לו מחווה יפה בפסטיבל בירושלים והוא היה מאושר לשעה. זה כל כך עצוב".

"זו אבידה גדולה, זה כואב ומצער ואני עוד רוצה לעכל", אמר הבמאי בני תורתי. "יוסף עשה תפקיד בלתי נשכח ב'כיכר החלומות' והוא אחת הדמויות האהובות עליי בסרט. הוא היה מקצוען שבמקצוענים. בשבילי זה היה הפיצ'ר הראשון ובשבילי המי יודע כמה והוא נתן לי מקום, היה קשוב ועשה דמות מדהימה".

"זה נורא עצוב", ספד לו שחורי. "הכרתי אותו ממש טוב ועשינו הרבה דברים ביחד ובמיוחד בשנים כשהוא היה חבר בהנהלה הציבורית של הקרן והוא תרם תרומה ממש גדולה. אני חושב שחלק גדול מהציבור יש לו איזה דימוי מהדמויות הקומיות שהוא עשה, אבל הוא היה איש מאוד רציני, מחויב ומגויס, עם אג'נדה. אני לא בטוח עד כמה כולם יודעים את זה. זו אבידה ענקית, כי הוא ציון דרך של ממש בקולנוע הישראלי".

"הערצתי אותו עוד לפני שהגעתי לסט", סיפר איתן סנה, הלא הוא אלכס מהסרט "אלכס חולה אהבה". "בעבודה על הסרט גיליתי אדם רציני מאד. פעם היה לי את הדימוי הזה על שחקנים קומיים ככאלו שהם קומיים בכל מקום. הרצינות של יוסף שינתה את זה אצלי".

שילוח הוא בוגר המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן. לצד הקריירה הקולנועית שלו, הוא שיחק לאורך השנים גם בתיאטרון, ובפרט זכורים תקפידיו במחזותיו של חנוך לוין, כגון "הילד החולם". בנוסף, שיחק שילוח בהצגה "מקום אחר" בקאמרי, "האשה המופלאה שבתוכנו", גם הוא של חנוך לוין. אולם, התפקיד אותו זאב רווח זוכר לו יותר מכל היה במחזה, "סוחרי גומי", גם הוא כמובן של לוין.

גם בטלוויזיה התארח שילוח בתפקידי אורח ב"קרובים קרובים" וגם כקולו של אריק ב"רחוב סומסום". בנוסף שילוח הוא חתן פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה לקולנוע ישראלי. הופעתו הפומבית האחרונה היתה בפסטיבל ירושלים לקולנוע ב-2009, שם זכה בפרס מפעל חיים מטעם הפסטיבל.