הצעה מגונה

זה קורה בעיקר במקלחת. בנסיעה ארוכה ברכבת כשהנוף נמרח על החלונות. בשיטוט חסר תכלית ברחובות. פתאום רצף המחשבות היומיומיות - אלו הנעות במעגלים בלתי נגמרים במוחנו – נקטע. ואת מקומן תופס משהו אחר, כמו זמזום ישן, כזה שמזדמזם מעצמו מבלי שניתן עליו את הדעת. זו הזיה קטנה, מעין חלום, שרצה במוחנו במעגלים, שוב ושוב ושוב, עד אשר נקיץ ממנה בחזרה אל המציאות, אל הנוף המטושטש בחלון, אל המים החמים שמחליקים על העור. לכל אדם יש הזיה יסודית כזאת, מעין מיתולוגיה פרטית קצרצרה, שמוחו חוזר אליה ברגעים מתים. כאשר מצליחים לתפוס אותה, ברגעי ההכרה הספורים שמפרידים בינה לבין המציאות, נוכחים לדעת שהיא בעצם לא מפסיקה לעולם לרוץ בתוך הכרתנו: אותה מיתולוגיה, כל הזמן, כל חיינו, מזדמזמת לה באחורי התודעה, כמעין "מערכת הפעלה" של הכרתנו, ועוברת קדימה רק באותן שניות נדירות של ריקנות.

המיתולוגיה האישית הזאת מלווה אותנו לאורך שנים. יש אנשים שהמיתולוגיה שלהם לא משתנה לאורך כל חייהם. זוהי מעין תמונה, או סיטואציה, שאין לה התחלה, אמצע או סוף: זהו רגע המתמשך כל העת בחדרים האחוריים של ראשנו. אתם יכולים לנסות לאתר את המיתולוגיה הפרטית שלכם, וזה אפילו מומלץ. מדיטציה היא דרך אחת, יעילה מאוד. אבל צפויה לכם אכזבה. מרבית הסיכויים הם שכשתגיעו לאותה מיתולוגיה פרטית תתחיל להזדמזם בראשכם פרסומת לקוקה קולה או למקרר. מרבית הפרסומות שאנו סופגים מהטלוויזיה ומהקולנוע מהונדסות בדיוק באותה מתכונת של המיתולוגיות האישיות שלנו: רגעים מעגליים, קסומים, הנמצאים מעבר למציאות. לכן אין פלא שרבים, וגם אתם כנראה, מאמצים לעצמכם מיתולוגיות שכאלה מן המוכן.

למיתולוגיה האישית שלנו, שנמצאת כל העת בירכתי הכרתנו, יש השפעה אדירה, מכרעת, על עיצוב האישיות שלנו: היא זאת שקובעת את יחסנו הבסיסי ביותר אל העולם, את האופן שבו אנו ניגשים אליו. קל להבין, אם כך, את הנזק שבאימוץ פרסומת כמיתולוגיה אישית. ומצד שני, קל לראות שאם אנו רוצים לחולל שינוי בעצמנו – להפוך לחכמים יותר, עשירים יותר, שרמנטיים יותר – נוכל לעשות זאת על ידי אימוץ מיתולוגיה אישית חדשה.

זאת אינה משימה פשוטה, אך היא בהחלט אפשרית. במהלך שנות ה-50, בעת שעבדתי במעון לנערים יתומים בעלי יכולות אינטלקטואליות מיוחדות אשר בעיר טולוז שבצרפת, חקרתי את המיתולוגיות הפרטיות שרקמו לעצמם החוסים. הצלחנו לרשום כ-50 מיתולוגיות של 50 נערים שונים. לא ניסיתי לפרש את המיתולוגיות עצמן – מטבען של הזיות שהן נראות מגונות וחסרות תוחלת בעיניים מפוכחות. ואולם, ניסוי שערכתי הוכיח את יעילותן: את המיתולוגיות של הנערים בעלי הכישורים הטובים ביותר לימדנו בבית ספר יסודי סמוך למוסד (השיטה מפורטת בהמשך). התוצאות היו מפתיעות: כאשר לקחנו מיתולוגיה של נער שהצטיין במתמטיקה, למשל, חלה עלייה משמעותיות בציוני הילדים שאימצו את המיתולוגיה שלו.

בטור זה, ובטורים הבאים, אפרט כמה מן המיתולוגיות האפקטיביות ביותר שהצלחתי לבודד בצרפת. מובן שלא כל אחד יכול לאמץ כל מיתולוגיה – אבל בשדה הזה רק ניסוי וטעייה יכולים לעזור. והפעם: המיתולוגיה של פטר, מגנט הכסף.

פטר היה בן 16 כשהכרתי אותו. נער גבוה, לבן מאוד, שיערו שחור וחלק. גבותיו עבותות מצלות על עיניים קטנות, חרוזיות, שנעות בעצלתיים על פני העולם. אפו גבנוני. הוא דיבר וחשב מהר, כצופה משועמם בתיאטרון המנסה להפיח חיים משלו בהצגה. לעתים קרובות היה מרטיב את אצבעו ברוק ומעביר אותה מתחת לאף, על מנת ללחלח אותו. מנהג מגונה ומבחיל. פעמיים בשבוע קיבל קרי לילה בכמות גדולה מאוד.

פטר קיבל ציונים טובים בבית הספר, אבל כישרונו העיקרי היה יכולתו להשיג כסף ולצבור אותו. בשעה שכל הנערים היו מכלים את קצבתם במהירות, הוא הרשה לעצמו את כל המותרות שכסף יכול היה לקנות וצבר עוד ועוד נכסים. הוא רכש לעצמו מכונית בשעה שמרבית המטפלים במעון יכלו רק לפנטז על רכב.

מקרה אחד זכור לי במיוחד: לילה אחד פטר התעורר ותפס את שני שותפיו לחדר מלטפים את איבר מינו בעזרת מגבת שהורטבה במים חמים, על מנת לצפות בו פולט (השמועות על יכולותיו עשו להן כנפיים במוסד). בחלון הפונה אל המסדרון הוא ראה עוד נערים רבים עומדים, סקרנים. פטר לא אמר מילה. מבלי להרים את תחתוניו, חילק סטירות לשני שותפיו, שניסו להימלט מן המקום, ואז עבר – עדיין עירום – בין כל הנערים וגבה 3 פרנקים מכל אחד מהם שצפה במחזה.

המיתולוגיה הפרטית של פטר חוללה שינוי ניכר אצל הילדים שאימצו אותה: אף שהיו רק בבית הספר היסודי, הם פשוט נהיו עשירים יותר.

אישה עירומה עומדת. מבע פניה, המוקפות בתספורת קארה, אטום מעט, אך משדר חיוך כמוס, זעוף. שדיה נפולים, עורה לא רענן, ואת איבר המין שלה מכסה סבך עבות של שיער שחור, העולה עד לקורקבנה. ומתוך סבך השיער השחור יוצא זרם עז, צהוב וריחני של שתן. היא משתינה. כל העת, בלי להפסיק. השתן יוצא ממנה ומכה בקערת מתכת הניצבת בין רגליה. הקערה כבר עולה על גדותיה משתן, ומשפריצה לקערות הנמצאות לצדה, שגם הן עולות על גדותיהן, והן משפריצות לקערות הניצבות לצדן – וכך הלאה, עד האופק, קערות מלאות בשתן ממלאות את העולם.

1. התפשטו ושבו על הספה בסלון.

2. קראו את המיתולוגיה של פטר בקול רם.

3. חזרו וקראו את הקטע, והפעם עצרו בסוף כל משפט ועצמו עיניים. נסו לדמיין כל פרט ופרט: כיצד נראות רגליה של האשה, את צליל השתן הפוגע בקערה, את ריחו. נסו להבין כיצד השתן עובר בין כל הקערות.

4. קראו את הקטע בלבכם כמה פעמים, תוך שאתם מפנטזים את הסיטואציה.

5. עצמו עיניים. הניחו יד אחת על בטנכם ויד שנייה מתחת לאשכים. כעת חזרו על המיתולוגיה של פטר בלבכם, שוב ושוב. כשדעתכם תוסח – משכו מעט באשכיכם (בצורה נעימה: אתם רוצים ליצור התניה חיובית). עשו זאת במשך חצי שעה.

6. בכל פעם שאתם מקיצים בבוקר, הישארו עם עיניים עצומות, הניחו יד על האשכים, ויד אחת על הבטן, והקדישו 3 דקות להרהור במיתולוגיה של פיטר. עשו זאת גם בערב, עם לכתכם לישון.

7. בנוסף, בכל פעם שיש רגע מת בחייכם: אל תרימו את הטלפון הסלולרי ותחפשו למי להתקשר, אל תפתחו את הטלוויזיה, פשוט הריצו בראשכם את המיתולוגיה של פטר.

אם תעקבו אחר הוראות אלו תגלו כעבור כמה ימים שהמיתולוגיה של פטר מתחילה לצוץ באופן עצמאי בחייכם. אבל אסור לכם להרפות מן המאמץ, שכן היא עלולה להיעלם כשם שבאה. המשיכו בתרגול. אם עשיתם זאת בהצלחה, תוך זמן קצר הכסף יתחיל לזרום.