בסיסטית מחפשת להקה

היו זמנים שהיה נדמה, שמה שיש ליו לה טנגו להציע לעולם זו מעין גירסה זיגית של הוולווט אנדרגראונד. ההשפעה הזאת הייתה כל כך בולטת, עד שיו לה טנגו אפילו גילמו את הוולווט אנדרגראונד בסרט "I Shot Andy Warhol” על הנודניקית ההיא שירתה באנדי וורהול (עוד סרט מאכזב ברזומה של לילי טיילור המקסימה). אבל כמעט מבלי ששמנו לב הפכה יו לה טנגו ללהקת האינדי האמריקאית היציבה, הפורייה, המשמעותית ואולי גם הטובה ביותר שפועלת כיום.

השלישייה החנונית מהובוקן, ניו ג'רזי, עושה את זה כמו שצריך - בשקט, בצניעות, בהתמדה ובכיף, כולל מסורת חנוכה יפה. בני הזוג איירה קפלן וג'ורג'יה האבלי מנגנים ביחד תחת השם יו לה טנגו כבר מאמצע האייטיז. חברם השמנמן ג'יימס מקניו, שהחליף כמה נגנים קודמים, הצטרף בהמשך הדרך. וככה השנים חלפו והדיסקוגרפיה שלהם הלכה ותפחה. בשנה שעברה יצא להם אוסף מקיף, שהזכיר שיו לה טנגו הם כבר לא ילדים. הם להקה ותיקה ורצינית שעשתה חתיכת דרך, שיתפה פעולה עם כמה שמות רציניים שרחוקים שנות אור מעולם האינדי – ה-Sun Ra Arkestra וריי דיוויס הקשיש מהקינקס, למשל – והוציאה שורה של אלבומים מעולים.

את הזמן בין אלבום האולפן האחרון שלהם, שיצא לפני שלוש שנים, לאלבום החדש הם מילאו בייצור פסקולים לארבעה סרטים. מוקדם יותר השנה הם הוציאו את "Yo La Tengo is Murdering The Classics” - אסופה של קאברים מחופפים וחמודים מפרויקט צדקה של תחנת רדיו ניו יורקית, שבמסגרתה ביקרה הלהקה פעם בשנה בתחנה וביצעה באופן ספונטני כל שיר שעלה על דעתם של המאזינים התורמים. למרות שזה תקליט כיפי בטירוף למעריצי יו לה טנגו ומיותר לחלוטין לכל שאר העולם, רצח הקלאסיקות שלהם מדגיש שלוש נקודות שצריכות לגרום לכל אחד לאהוב את יו לה טנגו יותר.

1. למרות שהם מוזיקאים רציניים בעלי יכולת אלתור מרשימה, הם אף פעם לא מגזימים ומעמיסים על שיר את מה שהוא לא זקוק לו. 2. למרות שניכר שיש להם ידע אנצקלופדי במוסיקה (קפלן היה מבקר מוזיקה לפני שהוא הקים את הלהקה, מה שניכר גם בקאברים שהלהקה עצמה בחרה לבצע באלבום "Fakebook”), הם עושים מוזיקה ממקום רגשי וכנה, ולא ממקום אקדמי. 3. למרות שהם מעריצים להקות אחרות (שזה דבר טוב כמובן), הם אף פעם לא נופלים לחקיינות. אפילו לא של הוולווט אנדגראונד.

ואחרי שהם התעללו בהיסטוריה של הפופ מגיע התקליט החדש, "אני לא פוחד ממך ואני אכסח לך ת'תחת", שהוא פשוט אלבום מדהיייים! קודם כל, האלבום מתחיל בצורה מהממת. מה זה מהממת? יותר מהממת מהפירואטים של אנה ארונוב." Pass the Hatchet, I Think I’m Goodkind" הוא קטע של עשר דקות שעמוד השידרה שלו הוא פעימות והלמות קצביות של בס-תופים. ייללות הפידבק של הגיטרה של קפלן מצטרפות עד מהרה לתופים של האבלי (שהיא, כמובן, מעין מו טאקר מודרנית) ולבס של מקניו, כך שכל הזמן נשמר המתח בין נויז הגיטרה הגועש והמתפרץ לדופק המדוד של יחידת הקצב. על אף האורך שלו, הקטע לא מאבד מהדרייב שלו בשום שלב. נהפוך הוא - הוא רק צובר כוח ודוהר קדימה במרץ בזמן שהבס הרפטטיבי תומך בגב התחתון.

משם האלבום קופץ, לגמרי בהפתעה, לקטע אומפה-אומפה סיקסטיזי, הרמוני קצר וחמוד. זה קטע קליל שנקרא "פוף" (“Beanbag Chair”), אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם – הטקסט האינטרוספקטיבי שקפלן שר מנסה להבין מה שכולנו מנסים להבין. איך לכל הרוחות הגענו עד הלום?

אחריו מגיעה בלדת הפסנתר (פלוס כינור) הנוגה “I Feel Like Going Home” בה שרה ג'ורג'יה האבלי בלחשוש עצוב שהיא רוצה ללכת הביתה, מה שהזכיר לי מיד את “My Finest Hour” של ה-Sundays. ומיד אחר כל מצב הרוח שוב מתרומם עם “Mr. Tough” – קטע סול Fאנקי עם פסנתר וחצוצרות א-לה האלטרנטיב-Fאנק הלבן והצייצני של בובי קון.

עוד היילייטס בתקליט הם הקטע התזמורתי הקסום "Black Flowers”, שמוכיח שמקניו שר לא פחות טוב משני חבריו (וגם למד דבר או שניים מהמפגש עם ריי דיוויס), קטע הרוקנ'רול הבוצי "Watch Out For Me Ronnie" ו"The Room Got Heavy”, שעושה את מה שיו לה טנגו תמיד עשו הכי טוב – drone מלא בצפצופים (קופסת סיגריות עלי לטוקבקיסט שימצא מילה מוצלחת ל-drone בעברית). ואחרי כל הבלגן, נחתם התקליט בעוד קטע ארוך ורועש שסוגר מעגל עם הפתיחה שלו.

התקליט החדש של יו לה טנגו הוא רכבת הרים משוגעת שלרגע לא מפסיקה להפתיע – אלוהים יודע איך הם קבעו את סדר השירים. יו לה טנגו עוברים בו מבלי למצמץ מקטעים תזמורתיים חלומיים לזמזומים מהפנטים דרך שירי רטרו חמודים, ולמרות שהם חנונים הם באמת לא מפחדים משום דבר – הם לא מפחדים להיות מצחיקים או רגשניים, הם לא מפחדים לעשות רעש, הם לא מפחדים מקצת פסיכדליה, מפופ פשוט ואפילו לא מאוונגרד. יו לה טנגו הם נסיוניים במובן הכי לא יומרני של המילה. הם נסיוניים פשוט בגלל שהם אוהבים לנסות דברים, ובאלבום החדש הם לא פישלו אפילו פעם אחת.

יו לה טנגו, "I Am Not Afraid of You and I Will Beat Your Ass” (בי.אנ.אי/Matador)