"חרם תרבותי זה צעד מסוכן"

"אז חם בתל אביב, הא? מה כדאי לי ללבוש?" שואל סגן ראש עיריית פריז כריסטוף ז'ראר בשיחת טלפון עם וואלה! תרבות לקראת בואו לחגיגות הלילה הלבן שיתקיימו מחר (חמישי) בתל אביב. "אני ממש מתרגש לחזור," הוא מצהיר, "זו כבר הפעם השנייה שלי בלילה הלבן של העיר הלבנה".

מאז שז'ראר הגה ויזם ב-2001 את "הלילה ללא שינה," כפי שהאירוע מכונה בפריז, מעל 120 ערים ברחבי העולם אימצו את המנהג והפכו אותו למסורת מקומית ייחודית ושונה מהגרסה המקורית. כעת, לקראת הלילה השביעי מאז אימצה תל אביב את המנהג הפריזאי, ז'ראר מגיע כדי להפגין תמיכה בתרבות הישראלית בכלל ובאירוע בפרט, על אחת כמה וכמה בתקופה בה התרבות נדחקת לשוליים הרחוקים של הידיעות על המתרחש בארץ.

"מכל הערים בעולם שאימצו את המנהג, הלילה הלבן בתל אביב הולך ונהיה אחד המוצלחים ביותר," מצהיר ז'ראר. "זו ממש פנינה. יש לנו, לתל אביב ולפריז, הרבה מן המשותף. אנחנו חולקים ערכים תרבותיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים, וגם אמנותיים, והאוצרת נורית טנא ממש מבינה את פריז ומצליחה לייבא אותה לתל אביב."

בשנת 2003 אונסק"ו הכריזה על תל אביב כאתר מורשת עולמית עקב הריכוז הגבוה של בנייני באוהאוס בגבולותיה, מה שהדביק לה את הכינוי "העיר הלבנה". החל מאותה שנה, תל אביב אימצה את המסורת הטריה של עיר האורות, אותה כאמור הגה ז'ראר, סגנו של ראש עיריית פריז ברטרן דלנואה, שנתיים קודם לכן.

"שיתוף הפעולה התחיל בשיחה עם חברי הטוב, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי", הוא נזכר. "היה הכי הגיוני שלעיר הלבנה יהיה גם לילה לבן". מאז המסורת הלכה והתפתחה, וכעת הלילה הלבן התל אביבי - בשונה מאחותו הגדולה בפריז שמתמקדת בעיקר באמנות - כולל מסעדות, מועדונים, אירועי ספורט, הופעות, חנויות ועוד.

"ההבדל הוא כמו הבדלים קולינריים," מתאר ז'ראר. "הלילה הלבן בפריז הוא כמו ארוחה צרפתית מסורתית: יש לנו מנה ראשונה, מנה עיקרית ואז קינוח, וכולם בסגנון האוכל הצרפתי הכבד והעשיר. בתל אביב החליטו ללכת על משהו אחר, משהו קליל יותר, שיותר מתאים לעיר עצמה, והם מגישים מנה אחת, כמו פרי, או עוגה, אבל הכי טובה שיש".

ז'ראר יזם את אירועי הלילה הלבן בפריז כדי לחשוף כמה שיותר אנשים לאמנות עכשווית במהלך יום שמוקדש כולו לפנאי. "יזמתי את הרעיון כדי לחשוף אנשים לאמנות עכשווית בסביבה יותר ידידותית," הוא מספר. "במהלך היום כולם ממהרים, מתרוצצים, ועסוקים ובלילה יש לאנשים זמן לראות דברים יפים. מעבר לזה, אנשים חושבים שאמנות עכשווית נועדה רק לעשירים או לאינטלקטואלים, והלילה הלבן מאפשר להם לפגוש אותה במקום בו הם לא מצפים לפגוש אותה, לחוות משהו רגשי שלא מלווה ברגשי נחיתות או פחד. לתרבות מקום מאוד חשוב בפריז, וזה משמח שזה פורח בצורה כזו בישראל."

אך למרות הפריחה המקומית, כפי שהוא מתאר זאת, קולות בינלאומיים, גם של אנשי תרבות, הקוראים לחרם תרבותי על ישראל הולכים וגוברים, ולראייה ביטולי ההופעות האחרונים של דבנדרה בנהרט, הפיקסיז ואלביס קוסטלו. גם בפריז, בעקבות אירועי המשט לעזה החליטה רשת בתי קולנוע מרכזית שלא להקרין את הסרט הישראלי "חמש שעות בפריז" (שבוע לאחר ההכרזה על ההחלטה, היא בוטלה).

"זה מאד חמור בעיניי," מגיב ז'ראר. "הייתי מאוד מעורב בהפסקת החרם על הסרט, שהוא אגב מאד טוב בעיניי. חרם תרבותי זה צעד מאד מסוכן וצריך להימנע ממנו. אני מבין מדוע אנשים חושבים שזה הדבר הנכון לעשות, כמו במקרה של החרם התרבותי על משטר האפרדהייט בדרום אפריקה בזמנו. אבל חייבים להבין שבחרם תרבותי אתה פוגע דווקא באנשים שיכולים להביא לשינוי, באנשים שמסכימים עם אלה שמכריזים על חרם כזה, באנשים שדווקא צריכים תמיכה. צריך לשמור על אנשי האמנות, הבמאים, המוזיקאים והאינטלקטואלים ולקדם אותם. הם בדרך כלל אלה שרוצים שיהיה שלום. האנשים בשלטון הם אלה שלא רוצים שלום ואם מחלישים את האמנים, מחלישים את הסיכוי לשינוי וזה חמור מאד. אני מאד נגד חרם תרבותי על ישראל, ויותר מזה, אני חושב שזה מעשה מסוכן, מיותר וחסר תועלת".

"עם זאת," הוא מוסיף, "המשט היה מאד מצער. מה שאנשים בעולם צריכים להבין זה שלמרות שאנשים רבים רוצים שלום, בישראל ובעזה, המשטר הנבחר בעזה, החמאס, הוא משטר בעייתי שאיננו מעוניין בשלום עם ישראל ושהמצב מורכב מאוד. מה שמצער במיוחד היא העובדה שזה יצר יחסי ציבור מאוד גרועים בשביל ישראל, כיוון שאנשים נהרגו וזה תמיד מצער. אבל זה גם חבל כיוון שזה הסיט את תשומת הלב מאלו בישראל שמאוד רוצים שלום".

ז'ראר מדבר בחיבה רבה, ולעיתים אף בהתגוננות כלפי התרבות הישראלית. "מדובר באנשים נפלאים, גם אלו שעושים הרבה רעש. גם לנו בפריז יש אנשים קולניים מאוד. מעבר לזה, יש לי המון חברים אצלכם ואני מצפה לפגוש אותם, בין השאר את איתן פוקס וגל אוחובסקי, ללגום כוסית במלון סינמה בכיכר דיזנגוף שאני אוהב במיוחד, למרות שזה לא מקום נחשב אצלכם, ולטייל בשדרות רוטשילד," הוא אומר ומציין כבדרך אגב שהוא בדיוק סעד לפני מספר ימים עם רונית אלקבץ.