הרטה מי? הרטה מו

זכייתה של הרטה מולר בפרס נובל לספרות הרימה לא מעט גבות בישראל ולא רק בגלל הסיכויים הטובים של המועמד הנצחי עמוס עוז, לפחות על פי בורסת ההימורים האינטרנטית. שמה של מולר, שאף אחד מספריה לא תורגם עד היום לעברית, מוכר רק בקרב יודעי ח"ן המכירים היטב ספרות גרמנית בת זמננו. עם הכרזת הזכייה של הסופרת הגרמניה שנולדה ברומניה - שזכתה עד עתה בפרסים רבים ופרסמה למעלה מ-20 ספרי פרוזה, שירה ומסות - מדוע לא זכה הקורא הישראלי להנות מכתיבתה, והאם יזכה לכך בעקבות זכייתה?

מנכ"ל הוצאת כתר איריס מור, שגם ערכה את מוסף התרבות של הארץ "גלריה" במשך 14 שנים, הודתה כי לא הכירה את מולר עד היום וציינה כי לא הייתה החלטה מערכתית שלא לתרגמה לעברית. לדבריה, "בשנים האחרונות כולם מתרחבים לתרגומים משפות פחות מוכרות כמו איסלנדית ונורבגית וההחלטה היא אף פעם לא מה לא לתרגם, ההחלטות הן מה כן לתרגם וזה לא שידענו ופטרנו. יש סופרים רבים וטובים ברחבי העולם שלא תורגמו לעברית". לשאלה אם תרגומים של מולר יראו אור בהוצאת כתר ענתה מור "כמו כולם שמענו את ההודעה לפני זמן קצר ואנחנו מחפשים עליה חומרים עכשיו. עדיין לא קיבלנו החלטה".

מלבד כתר גם עם עובד עשויה להתקרב להוצאת ספר של מולר. אילנה המרמן, עורכת בכירה בהוצאה ומתרגמת ותיקה שתרגמה עד היום יצירות רבות מגרמנית וערכה אותן, היא מהאנשים המעטים בישראל שציינו כי הם מכירים את מולר וספריה. בשיחה עם וואלה! תרבות סיפרה המרמן כי ברשותה ספרים רבים של הסופרת. "לא הוצע לי לתרגם אותה אבל אני חושבת שיש לנו משהו שלה על השולחן. באמת לא תרגמו אותה עד היום אבל אולי עכשיו יתרגמו".

חנן אלשטיין, מומחה בתרגום ספרות גרמנית, הודה כי גם הוא לא מכיר היטב את כתיבתה של מולר על אף שפרסמה כתבים רבים, הכוללים גם שירה ומסות. "הרטה מולר הפתיעה אותנו בגלי תלי התלים של הציפיות שהיו מעמוס עוז בארץ הקטנה שלנו", אמר אלשטיין. "אבל יש הרבה סופרים גרמנים טובים שאנחנו לא מכירים. אנחנו יותר מתחברים לספרות איטלקית ולטינו-אמריקאיים, משהו בחמימות שלהם יותר מדבר אלינו".

אלשטיין מוסיף כי בשנים האחרונות, עם התגברות התחרות המסחרית בין צומת ספרים וסטימצקי, "בוחרים בספרים שיש להם סיכויי הצלחה מסחריים. לא תמיד נבחרים הסופרים הטובים והמוצלחים בגלל שבהוצאות אין תמיד המומחים הגדולים לשפה אלא מחליטים על פי הפרסים שסופרים קיבלו כי רק ככה הם נכנסים לתודעה. להוצאת אין אנשים לכל נושא ומתמקדים בעיקר בשוק האנגלו-סכסי".

אלשטיין העריך כי מולר לא תורגמה עד היום כי כתיבתה מתמקדת בסיפור חייה כבת למיעוט הגרמני שחי ברומניה והסיכוי שהקורא הישראלי יתחבר לסיפור זה, במיוחד באמצעות סגנון הכתיבה שלה, לא גבוה. "הגברת הזאת היא סופרת אמיתית, שכותבת כתיבה לא פשוטה מבחינת הנושאים שלה ולא קל לתרגם אותה". עם זאת, אלשטיין לא מהסס להפנות אצבע מאשימה לחברה הישראלית וצרות האופקים שלה: "לא מפתיע אותי שהיא לא תורגמה. גם הזוכה בשנה שעברה יצא בעבר בעברית וגם עם ההוצאה המחודשת של ספריו לרגל הזכייה לא הייתה עלייה משמעותית במכירות". לדברי אלשטיין, השיקולים המסחריים הפכו להיות השיקולים העיקריים בקרב אנשי ההוצאות, שנותנים לפוטנציאל המכירות להשפיע על ההחלטה אם לתרגם ספר או לא. "אי אפשר להיות נועז כמו בעבר", הוא מסכם.

בצומת ספרים סירבו להגיב לידיעה ותגובת סטימצקי לא התקבלה עד למועד פרסומה.

זיו לואיס, מנהל הרכש של ספרות התרגום בכנרת-זמורה-ביתן, ציין כי ההחלטה להעניק למולר את הפרס מפתיעה אותו: "היו כמה מועמדויות רציניות מארצות הברית וגם עמוס שלנו, ואני לא יודע אם ההחלטה להעניק לה את הפרס הייתה משיקולים מקצועיים בלבד".

בניגוד לאלשטיין, לואיס משוכנע שאין בזכייה של מולר הכרח לתרגם מעתה את ספריה לעברית. "השפה שבה היא כותבת לא משפיעה על הביקוש שלה בישראל, אפילו שאנחנו תרגמנו כבר ספרים מגרמנית. הפרס לא צפוי להערכתי להשפיע על הקוראים, זה לא שאתה נכנס לחנות ורואה מדבקה של 'זוכת פרס נובל' ומחליט לקנות. אני בטוח שיהיה מו"ל שייקח אותה אבל זה לא ישפיע על הקוראים".