"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" הוא סרט על ארבעה גברים לא מאוד בוגרים שעוצרים בוגאס בדרך לחתונתו של אחד מהם. קורים להם שם הרבה דברים משעשעים, בווגאס, אבל אני מנוע מלספר לכם עליהם, מפני שכולם יודעים שמה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס.
מבחינה מספרית, הקומדיה החביבה וגסת הרוח הזאת, אותה ביים טוד פיליפס ("סטארסקי והאץ'", "אולד סקול", "רוד טריפ"), היא הלהיט הרשמי של הקיץ. עד כדי כך להיט שלפני זמן קצר היא הצליחה להפוך לקומדיית המבוגרים המכניסה ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. בכך הדיחה את "השוטר מבברלי הילס", קומדיית הפעולה הקלאסית בכיכובם של אדי מרפי וג'אדג' ריינהולד מ-1984, ששכנה בראש הטבלה הספציפית הזאת (סרטים שניתנים לצפייה מגיל 17 בלבד) במשך עשרים וחמש שנה.
מכך ניתן ללמוד שלמרות החזות הפרועה ומותחת הגבולות שלו, "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" הוא ממש לא "ברונו". אפילו לא קרוב. מדובר בקומדיה שמרנית וקלה לעיכול שעונה על ציפיותיהם של ההמונים הלא מתוחכמים בכך שהיא פונה לפנטזיות הגבריות הבסיסיות ביותר שכרוכות בעיר החטאים וההימורים ששוכנת במדבר בנואדה (סקס, סמים וטיגריס בשירותים). פנטזיות אלה כבר נוצלו בדרכים כאלה ואחרות בקומדיות כמו "סווינגרס", "Very Bad Things", "הדייט שתקע אותי" ו"לעזוב את לאס וגאס", והן מתאפיינות בשני דברים: הן מספקות מפלט לגבר המתבגר והמתברגן ומסייעות להשכיח ממנו לשעה-שעתיים עד כמה הוא מתעב את חייו, והן נוטות להתפוגג בלא להותיר זכר ו/או נזק ממשי עם שובו של הגבר לחיקו החם והבטוח של התא המשפחתי שלו.
היתרון של חוסר המקוריות
סרטו של פיליפס גונב גם השראה מ"שלושה גברים ותינוק" ו"אחי, איפה האוטו שלי", ובכלל, כמעט כל דבר בו מזכיר משהו מסרט אחר. אד הלמס, למשל, שמגלם את החנון שבחבורה, הוא לא יותר מגרסת גיל העמידה למק'לאבין, ובראדלי קופר, שמגלם את החתיך הסרקסטי שבחבורה, למשל, הוא לא יותר מגרסה דהויה ולא מצחיקה דיה של וינס ווהן. אבל עושה רושם שלקהל הרחב לא ממש היה איכפת לאכול את אותה ארוחה שוב. להפך, אין ספק שחוסר מקוריותו של התרחיש רק סייעה לו להצליח.
מה שכן, למרות שבסרט הזה כבר הייתם, יש ב"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" כמה וכמה רגעים מצחיקים. אלה בעיקר נובעים מהופעתו הלא צפויה והמעט ביזארית של זאק גאליפיאנאקיס הכוכב הקומי החם של הרגע. גאליפיאנאקיס טיפוס שמנמן ומזוקן שניחן בתזמון ייחודי וביכולת להגיש פאנץ' ליינים לא הגיוניים שעדיין מצליחים לפגוע במטרה - הוא ללא ספק הדבר הטוב ביותר בסרט הזה. כמעט כל הבדיחות המוצלחות כאן רשומות על שמו, החל מהדרך שבה הוא הוגה את המילה "Retard", וכלה בדרך שבה הוא גורם לקרלוס התינוק להיראות כאילו הוא מענג את עצמו. לעזאזל, אפילו השם שלו מצחיק. בלעדיו, "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" היה מתקשה להרשים מישהו. אבל גם איתו, אני מוכרח להודות ש"רוד טריפ" הצחיק אותי יותר.