דקה לפני שהוא חוגג יום הולדת 50, דן תורן יכול להסתכל אחורה על תיק העבודות שלו, ולחייך את אותו חיוך דק ומסופק חלקית של מי שבחר לעבוד ברוקנרול. כן, גם כשחקן וגם כקריין פרסומות, תורן הוא קודם כל כותב שירים, ולא סתם כותב שירים מהכותבים הגדולים ביותר של הרוק הישראלי, כזה שיש לו מספיק שירים כדי להרכיב בקלות רשימה חלופית לזו שתובא להלן.
כל זאת, מבלי לשכוח שבאמתחתו לא מעט שירים בלתי נשכחים שלא הוא כתב את מילותיהם, ביניהם שניים שצריכים להיכנס לפנתאון של המוזיקה הישראלית: "לבן על לבן" שכתב יוסף (ג'ו) אל-דרור ו"יחסי הציבור של המוות" שחיבר שותפו הוותיק ליצירה, מאיר גולדברג.
כאן, בחרנו להתמקד בטקסטים שכתב תורן לבדו או בשיתוף עם אחרים לעצמו או לביצועם של אחרים, כדי להראות שגם אם לא עשה זאת מול עשרות אלפי אנשים ההשפעה שלו על המוזיקה הישראלית היא מכרעת.
אל תפספס
שרון ליפשיץ "קולנוע"
שנת 1985, הרוק הישראלי מתחבא במרתפים תל אביביים ודן תורן, שנתיים אחרי הבום הגדול של "בחינת בגרות", כותב שירים לאחת, שרון ליפשיץ. לימים, יזכרו רבים את "גידי" ו"קשה בלעדיך", גם אותם הוא כתב, אבל דווקא "קולנוע" מסביר הן את הכישרון הענק של תורן לספר סיפורים בתמונות צבעוניות וחיות והן את היכולת שלו לזהות את הנקודה המדויקת שבה ליפשיץ נוגעת במילים האלו ומעניקה להם קסם נוסף, קסם שלא נגמר גם 25 שנים אחרי.
דן תורן "עלה קרח"
אל תפספס
אחרי שונרא, בלאגן ואלבום סולו אחד, תורן הגיע מפוכח וזועם לאלבום "חופשה בעליי". לצד שיר הנושא הפוליטי והנפלא (מועמד להיכנס לרשימה הזו בכל יום), הוא גם הצליח להוציא את הקטע החריף והחושפני הזה שעוסק במערכת יחסים מפורקת. השימוש בביטוי "עלה קרח", כינוי גנאי שהופנה במקור לנביא אלישע מספר מלכים, הופך כאן לצמד מילים שהרבה יותר מדי גברים יכולים לראות בו את עצמם.
ברי סחרוף "הזיות"
לכשעצמו, "הזיות" תמיד היה שיר נפלא, קטע פסיכדלי כובש ומהפנט, שהסינכרון בין הטקסט של תורן וסחרוף להפקה המוזיקלית של רע מוכיח יצר סיטואציה שאפשר כמעט לגעת בה. לימים, סיפר סחרוף שהשורה המובילה מהפזמון, "לא יכול לעלות על הגל", נבעה ממחשבה שהטרידה אותו בזמנו שלא הצליח לעלות על הגל של המוזיקה המזרחית ולפצח אותה כרצונו. 15 שנים אחרי, עם המהפכה שהאלבום "נגיעות" יצר, סחרוף לא עלה על הגל הוא יצר אותו מחדש.
אל תפספס
בלאגן "חוץ לארץ"
כמעט בלתי אפשרי להבין את הביצים עליהם הולך הרוק הישראלי מאז היווסדו - מימי "כסית" ועד "הרוקסן" - בלי המילים של "חוץ לארץ". את השיר כתב תורן בתחילת ימי האופוריה של הרוק הישראלי, כשנדמה היה שהמרחק מלונדון קטן מאי פעם וזה בסדר לחשוב שזה חוץ לארץ. לא רק בסדר ממש בסדר. שנים לאחר מכן, תורן סגר מעגל עם הפנטזיה הזו ב"רוק הזבובים".
אל תפספס
ברי סחרוף "הולך איתך תמיד"
אחת הסיבות שתורן הוא אחד הכותבים הגדולים של המוזיקה הישראלית היא שבניגוד ללא מעט קולגות שלו, הוא מעולם לא פחד מהפוליטיקה לא באופן ישיר ולא בדרך משל. ב"הולך איתך תמיד" (שנכתב יחד עם סחרוף), המכונה בפי המעריצים "שמשון", הוא הופך את הסיפור של הנזיר הישראלי לסיפורו של הלום קרב, כשאת לחי החמור מחליפים אקדחים, חלומות ביעותים והתירוצים הלא מספקים נוסח "אני רק מילאתי פקודה". בימים שבהם הכיבוש בשטחים לא נחשב לנושא כה מיינסטרימי, הסב-טקסט של "הולך איתך תמיד" הוא מהאמיצים שהיו בישראל.
אל תפספס
ברי סחרוף "השומר של הגן"
אחת ההופעות הבלתי נשכחות של ברי סחרוף בבארבי נמשכה שלוש וחצי שעות וכללה כארבעה הדרנים. בין קאברים לדפש מוד ולג'וי דיוויז'ן, הצליח אחד הנוכחים בקהל להעביר פתק לסחרוף. סחרוף הסתכל על הפתק, הראה אותו לנגנים וסימן להם עם הידיים: "אין מה לעשות" ועשה את השיר שעד היום נחשב לאחד האהובים ביותר בהופעותיו.
אל תפספס
דן תורן "שוב השקר הזה"
ולפעמים, כל מה שצריך מכותב שירים גדול הוא לדעת לקחת רסיסי סיפור אמיתי ולהפוך אותם לאגדה כמעט קולנועית, שמתחילה בשקר קטן בילדות ונגררת עד למקסיקו. השורה הזו, "אף פעם לא הייתי איתך, אף פעם לא הייתי באמריקה", היא נייר הלקמוס שדרכה אפשר לאבחן אם אתה מתרגש ממוזיקה ישראלית באמת או שהיא חולפת לך מתחת לאוזן.
אל תפספס
יהודית רביץ "בך לא נוגע"
אחד השינויים הגדולים שתורן עבר בקריירה התרחש כשנולדו לו ילדיו. בשנת 2000, לאחר הלינץ' ברמאללה, הוא כתב את הטקסט המרגש הזה לרביץ. התחושה שעוברת היא שהדבר האחרון שאפשר לעשות במקום חסר התקווה הזה הוא פשוט לאטום את הג'ונגל שבו אנחנו חיים ולשדר לאנשים החשובים לנו באמת ששום דבר לא מפחיד, לפחות עד שהם גדלים.
אל תפספס
הזבובים "רוק הזבובים"
החלום לנגן, החובבנות המקומית, העיתונאות המנופחת, שברון הלב והרצון לזיין תורן, יחד עם מאור כהן ועמית לירון, סיכמו את כל הסיפור של הרוק הישראלי בשבע שורות מצחיקות, שנונות וכואבות, עם מסקנה אחת: בייבי, דבר עברית.